גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרג בלתי פוסק: מהם נתוני הרצח, ומה עומד מאחוריהם?

גל הרציחות בחג השבועות עורר שוב את תחושת אובדן השליטה ● המשטרה עדיין מתקשה להשתלט על הרצח בחברה הערבית, בין השאר בגלל בחירות של הממשלה ● בחברה היהודית המספרים קטנים מכדי להסיק מסקנות ● וכיצד פסקי דין חמורים הביאו לירידה זמנית ברצח נשים?

איתמר בן גביר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
איתמר בן גביר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סוף השבוע שעבר והחג היו מדממים במיוחד, עם לא פחות מתשעה נרצחים בחמישה ימים בלבד. הדבר מביא לתחושה של אובדן ביטחון אישי, מה שבתורו הביא פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית לזרוק אמירות בנושא, שניסו לתת קונטקסט לאותם ימים קשים. אז איך הדברים נראים ברמת הנתונים, ומה מביא למספרים המחרידים האלה? בדקנו.

המשרוקית | האם תחת בן גביר מספר מקרי הרצח בחברה היהודית ירד?
המשרוקית | האם היקף הנרצחים בחברה הערבית ירד בתקופתו של בן גביר?
המשרוקית | מקרי הרצח בחברה הערבית: כמה הם גבוהים ביחס לעולם, ולמה המספרים עולים?

"בחודשיים־שלושה האחרונים יש ירידה מסוימת (ברצח בחברה הערבית)"
איתמר בן גביר, "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל, 1.6.25

ללא ספק, התופעה הבולטת ביותר היא הרצח בחברה הערבית. משטרת ישראל, כהרגלה, לא העבירה לנו נתונים עדכניים על מספרי הנרצחים והפנתה אותנו להגיש בקשת חופש מידע. לכן, הסתמכנו על הנתונים של ארגון יוזמות אברהם. אם נסתכל בראייה שנתית, נוכל לראות שבמשך שנים יש מגמת עלייה בתופעה, שנבלמה ב־2022, ולאחר מכן רשמה זינוק ב־2023. ב־2024 מספרי הנרצחים ירדו מעט, אבל עדיין נשארו גבוהים משמעותית.

ומה באשר לחודשים האחרונים? האם באמת יש בהם ירידה? אין טעם למדוד את אפריל-מאי לעומת פברואר-מרץ. במקום זאת, ביקשנו מיוזמות אברהם השוואה של החודשים ינואר-מאי בכל שנה. המספרים שם הרבה פחות מחמיאים לבן גביר, שכן לא רק שלא הייתה ירידה ב־2024 לעומת 2023 (83 ו־78 נרצחים אזרחי ישראל בהתאמה), הרי שגם ב־2025 הייתה עלייה נוספת (92). נצטרך כמובן לחכות לסוף השנה כדי לקבל נתונים שיבהירו יותר את המגמה, אבל בינתיים קשה לדבר על הצלחה.

אבל מה גרם לכל זה? כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' מוחמד ותד, נשיא המכללה האקדמית רמת גן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, צריך לחזור לתחילת שנות האלפיים. "בשנים הללו התרחבו ממדי הפשיעה המאורגנת בחברה היהודית", הוא אומר. "ואז מדינת ישראל השכילה להבין שצריך להבחין בין פשיעה 'רגילה' לבין פשיעה מאורגנת - ושכדי להתמודד עם האחרונה, צריך לפתח כלים ייחודיים. לכן, בשנת 2003 נחקק חוק מאבק בארגוני פשיעה, שהעניק למשטרה כלים חריגים להתמודד עם ארגוני פשיעה".

המאבק, כך פרופ' ותד, היה מוצלח למדי, אלא שאז נוצר ואקום, אליו נכנסו ארגוני פשיעה מהחברה הערבית. לפני כן "עולם הפשיעה בחברה הערבית לא היה מחולק לפי ארגונים, אלא לפי משפחות. אלא שאז המגמה השתנתה, ובחברה הערבית הפשיעה לבשה צורה תאגידית שפרצה את ההשתייכות ה'חמולתית' - ואת שורות ארגוני הפשיעה שהתפתחו ממלאים חברים ממשפחות שונות.

"היעדר המשילות והריבונות של ממשלת ישראל מחד, ומרכיבים שמאפיינים את החברה הערבית מאידך - תרמו להעמקת האחיזה של ארגוני הפשיעה בכל תחומי החיים של הציבור הערבי. התוצאה היא שימוש הולך וגובר באלימות ככלי להשגת סטטוס חברתי, פתרון סכסוכים וניהול חיי היומיום".

אך אלה רק השורשים. מה יכול להסביר את הזינוקים שאנו רואים תחת הממשלה הנוכחית? יוני אריה, מנהל מיזם קהילות בטוחות ביוזמות אברהם, הסביר לנו בעבר כי צריך להתחיל בהחלטה 549 שהממשלה הקודמת קיבלה ב־2021. מטרת ההחלטה הייתה מיגור הפשיעה בחברה הערבית, ולפי אריה, "בעקבות הפעילות המשמעותית של המשטרה נגד הפשיעה המאורגנת ב־2022, נוצרו מאבקי ירושה ושליטה בטריטוריה בין ארגוני פשיעה ובין פלגים בתוך הארגונים עצמם", בעיקר באזור הצפון.

עם זאת, הוא אומר, "לפי דוח המעקב של יוזמות אברהם, ההחלטה מיושמת באופן חלקי בלבד, וחלה ירידה ביישום ההחלטה מאז חילופי הממשלות וכניסת איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. ובמקום להגביר את המאמצים אחרי שנת 2023 המדממת, ב־2024 ראינו דווקא קיצוץ בתקציבים המיועדים לחברה הערבית, ובכלל זה בתקציבים המיועדים למאבק בפשיעה".

גם לפי תומר לוטן, ששימש כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בממשלה הקודמת, המנגנון שנוצר כדי להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית מוסמס בפועל.

"(יש) ירידה ברצח במגזר היהודי"
איתמר בן גביר, "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל, 1.6.25

כפי שאומרת לנו פרופ' חגית לרנאו מבית הספר לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, ההתבטאות עצמה של השר לביטחון לאומי היא "בעייתית", שכן "המשטרה והשר האחראי עליה צריכים לדאוג לביטחון האישי של כלל אזרחי ותושבי ישראל". ובכל זאת, האם יש בה משהו?

גם כאן, המשטרה שלחה אותנו לבקש בקשת חופש מידע, ולכן השתמשנו באחת שהגשנו בעבר, שנוגעת לשנים 2018-2024, מבלי שיהיו בה נתונים ל־2025. לפי הנתונים, בין השנים 2018-2022 נרצחו מדי שנה בחברה היהודית בין 35 ל־37 בני אדם (למעט בשנת 2020, אז נרשמו 30 מקרי רצח בלבד, ככל הנראה בשל השפעות הסגר בעקבות מגפת הקורונה). ב־2023, השנה הראשונה של הממשלה הנוכחית, נרשמו 47 מקרי רצח, עלייה של 31% בהשוואה לשנת 2022. בשנת 2024 ירד המספר ל־38 - צמצום משמעותי לעומת 2023, אך עדיין מעט מעל הממוצע הרב־שנתי.

פרופ' לרנאו מסבירה: "באופן כללי כדאי להסתכל על מגמות לאורך 10 שנים, ולא בהבדלים בין שנה אחת לשנייה, כי אז ניתן משקל להבדלים אקראיים. במיוחד כאשר מדובר על מספרים קטנים יחסית.

"מצד אחד, זו סטטיסטיקה של מספרים קטנים. חמישה־עשרה אירועים עושים אפקט מאוד גדול (באוכלוסייה של כ־7.2 מיליון יהודים). אז צריך להיזהר מהסקת מסקנות נמהרות מהבדלים, גם גדולים לכאורה, במספרים קטנים.

"מצד שני, אכן מדובר בעלייה משמעותית בשנה זו, ובעיקר ברקע מגמה מתמשכת של ירידה במספר מקרי הרצח של יהודים בשני העשורים האחרונים. רק כדי לסבר את האוזן - בשנת 2011 היו 70 מקרי רצח של יהודים (ו־70 של לא יהודים), ובשנת 2015 היו 45 מקרי רצח של יהודים, ומשנת 2018 המספר התייצב על - פחות או יותר - 35 מקרי רצח בשנה.

"ולכן קשה לדעת, וצריך להסתכל על מגמה כללית יותר, אבל יכול להיות שהחלה מגמה של עלייה במספר מקרי הרצח בחברה היהודית, שיכולה להיות מוסברת על רקע היחלשות המשטרה, או כאדווה והתרחבות של משבר האלימות החמורה בחברה הערבית - שנעצרה בעקבות המלחמה. ויכול להיות שהעלייה הגדולה של שנת 2023 היא חריגה אקראית, ושנשוב לראות מגמה של יציבות במספר מקרי הרצח של יהודים".

אנחנו נוסיף על כך שאם המספרים הקטנים לא מאפשרים להסיק שיש מגמת עלייה, הרי שהדבר נכון לכיוון ההפוך, וגם אם בשנה הבאה נגלה שב־2025 מספר הנרצחים היהודים ירד, הרי שלא נוכל להסיק מכך מסקנות נחרצות או מרחיקות לכת.

"לעמר בר־לב הייתה יועצת לענייני מגדר… עובדה שמספר הנרצחות צומצם לשליש"
מירב בן ארי, משדר מיוחד, גלי צה"ל, 2.6.25

אירוע טרגי שקרה כחלק מגל הרציחות בחג השבועות הוא זה בו אישה נדקרה למוות בדירה בבת ים. האירוע המשיך להתפתח כשבן זוגה החשוד ברצח התבצר במשך תשע שעות על גג הבניין - ולבסוף התאבד בקפיצה ממנו.

המקרה הזה הציף את התופעה של רצח נשים על רקע מגדרי. אבל מה בדיוק כוללת התופעה הזאת? את ההסבר קיבלנו מפרופ' שלוה וייל, חוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, שהקימה את "התצפית הישראלית על רצח נשים" - גוף מחקרי שפועל באוניברסיטה העברית, אוסף נתונים ומנתח כל מקרה תוך הצלבת מקורות ומאגרים.

לפי פרופ' וייל, רצח נשים ("פמיסייד") מוגדר כרצח נשים על־ידי גברים בגלל היותן נשים. הגדרה זו כוללת מספר דפוסים: "רצח על כבוד המשפחה", רצח אם ("מטריסייד") ורצח על־ידי בן זוג או בני משפחה, ואינה כוללת מקרי רצח נשים על רקע לאומני, תאונה או רשלנות. בנוסף, "התצפית" אוספת רק מקרים בהם האישה הנרצחת הייתה מעל גיל 18. לפי פרופ' וייל, האבחנה בין רצח נשים על רקע מגדרי לבין רצח נשים בנסיבות אחרות חשובה "על־מנת לאפשר טיפול ממוקד מצד הרשויות".

פרופ' וייל אומרת לנו כי "בחמשת החודשים הראשונים של 2025 אנו מבחינים בעלייה מדאיגה ברצח נשים בחברה הישראלית לעומת אשתקד. אך כמובן נצטרך לחכות עד סוף השנה לדעת אם יש עלייה משמעותית לעומת 2024".

לדבריה, "העלייה היא בעיקר ברצח נשים יהודיות, כאשר רצח נשים במגזר הערבי בינתיים יורד. אומנם האלימות בחברה הערבית ממשיכה, אך רובם הגדול של הקורבנות הם גברים".

יתרה מזאת, פרופ' וייל אף מדגישה כי "בחברה הערבית שיעור הפיענוח נמוך יותר מהחברה היהודית", והיא מסבה את תשומת־הלב לתופעה מהשנים האחרונות, בה בן הזוג רוצח את אשתו באמצעות רוצחים שכירים. "הדבר מאפשר לבן הזוג לשהות בחו"ל, וכך יש לו אליבי. לכן, קשה מאד לגלות אם הוא זה שעומד מאחורי הרצח".

כשמסתכלים על השנים האחרונות, מעבר לכך שבשום שלב מספר הנרצחות לא ירד לשליש לעומת שנה אחרת, יש עוד שני נתונים שתופסים מיידית את העין. הראשון הוא הנתון הנמוך יחסית ב־2021. מה קרה דווקא בשנה זו? פרופ' וייל טענה אז כי ייתכן שאפשר להציע מספר הסברים: "אחד מהם הוא הפסקת הגבלות הקורונה ותום הסגר. סיבה נוספת היא הסיקור התקשורתי חסר התקדים של רציחות נשים ופעילות משמעותית של ארגוני הנשים. במקביל, חשוב לציין את גזרי הדין חמורים שקיבלו כמה מהרוצחים, אשר ייתכן שיצרו הרתעה".

הדבר השני שההתייחסות אליו מתבקשת הוא הנתונים לשנת 2023. באירועי ה־7 באוקטובר בוצעו מעשי תוקפנות מזעזעים נגד נשים ונערות. ואולם קודם ציינו כי רצח נשים על רקע לאומני לא נכלל כחלק מהרציחות על רגע מגדרי. אלא שלפי "התצפית", אף שהיא "בדרך־כלל לא מכלילה רצח נשים כתוצאה ממעשי טרור, חלק מהמקרים שהתרחשו ב־7 באוקטובר היו 'פמיסייד', כאשר נשים אותרו כנשים ועברו התעללות מינית לפני רציחתן. מחבלי חמאס שהסתננו ליישובי עוטף עזה הודרכו כיצד לאנוס נשים לפני שרצחו אותן: נשים רבות עברו פגיעות מיניות, ביתור איבריהן המוצנעים וזוועות נוספות". לצד זאת, חשוב לציין כי היו גם גברים שעברו אונס.

בתצפית מציינים כי הנתונים שלהם לא כוללים את האירועים הללו, מכיוון ש"יכולתם של כוחות הביטחון ושירותי ההצלה לאסוף ראיות אמינות ממעשה טרור זה היא מוגבלת, עקב הריסתם של מאפיינים מזהים של הקורבנות, כולל שריפת גופות".

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בחוזים בניו יורק; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז