גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשרות אלפי הודעות פישינג: המגזר הפיננסי תחת מתקפה

היקף מתקפות הפישינג המתחזות לגופים פיננסיים בישראל זינק בחודשים האחרונים במאות אחוזים - תוך שכלול השיטות בעקביות וגניבת מידע אישי וכסף רב מהציבור ● איך פועלות החברות בענף כדי לעצור את ההונאה, מה המדינה צריכה לעשות אך מתמהמהת, וכיצד יכולים הצרכנים להבחין בין אמת לזיוף ולהתגונן

עשרות אלפי הודעות פישינג / אילוסטרציה: Shutterstock
עשרות אלפי הודעות פישינג / אילוסטרציה: Shutterstock

התחזות לגופים פיננסיים בהונאות פישינג הפכה לאיום מתגבר על המגזר הפיננסי ועל אמון הציבור במערכות הבנקאיות. מאחורי הודעות תמימות לכאורה מסתתרת תעשייה מתוחכמת ומתפשטת של הונאות סייבר, המנצלת חולשות אנושיות כדי לגנוב מידע אישי ונתוני אשראי.

בדיקה טכנולוגית | האם המכשיר הדק ביותר של סמסונג מתאים לכם?
המתחזים החדשים: הדיפ פייק משכללת את ההונאות ברשת

למרות מאמצי הגנה והסברה מצד הגופים הפיננסיים, מספר המתקפות הולך ועולה, והיכולת של הצרכנים להבחין בין אמת לזיוף נשחקת. הנתונים מעידים על עשרות אלפי קישורים זדוניים, התחזות שיטתית לשחקניות מובילות בסקטור ואתגרי רגולציה שמקשים על מענה אפקטיבי. מה היקף התופעה ואיך מתגוננים מפניה?

עשרות אלפי הודעות

אומנם מדובר בתופעה בת שנים רבות, אך על־פי נתוני צ'ק פוינט, החל ממרץ 2025 זוהתה עלייה של יותר מ־340% בשימוש בהודעות SMS זדוניות המכוונות לישראל. על־פי נתוני מערך הסייבר הלאומי, מתחילת השנה טיפל המערך בכ־43 אלף קישורים מזיקים שטופלו והפכו ללא יעילים. כל קישור שכזה נשלח בתפוצות רחבות של עד עשרות אלפי אנשים.

לפי נתוני המערך, חלק משמעותי מאוד מההתחזויות הן לגופים פיננסיים, כאשר בראש נמצאת חברת כרטיסי האשראי כאל, ואחריה בנק לאומי, ביט, ישראכרט, בנק הפועלים ו־PayPal.

"אנחנו פועלים 24/7 לניטור ומניעת הונאות פישינג באמצעות מגוון אמצעים לניטור פעולות חריגות שלא תואמות ללקוח, ובמקביל מבצעים פעולות הסברה", אומרת לגלובס אפרת אגמי, ראש מחלקת ניהול סיכוני הונאה בכאל. "עם זאת, חשוב להדגיש שיכולת ויסות והגבלת משלוח הודעות פישינג נמצאת בידי חברות הסלולר, ואנו מצפים ודורשים שפעילות מניעת הונאה תבוצע גם באמצעותן. אנו פועלים בנושא מול משרד התקשורת ובנק ישראל".

על־פי נתוני חברת אבטחת המידע Cyvore, המספרים של מתקפות הפישינג בארץ ובעולם בעלייה מדי חודש. בממוצע, מדי יום נשלחות 3,000-5000 הודעות פישינג בישראל, כאשר כל ישראלי מקבל בין 1-5 הודעות כאלה בשבוע - ולעתים הונאות הפישינג אף נערכות באמצעות שיחות קוליות.

לדברי אורי סגל, מנכ"ל Cyvore, כ־27% מסך המתקפות בישראל הן בסקטור הפיננסי. "שם יושב הכסף, והצרכנים חוששים ורגישים במיוחד", הוא אומר. "אנחנו מזהים עלייה של 20%-25% מדי שנה בהונאות כאלה, כשהתופעה מתגברת מחודש לחודש".

ומהן השיטות של התוקפים? לדברי סגל, "אלה השיטות הכי פשוטות שיש, ואנשים נופלים. 66% מהמתקפות האלה עוברות את מערכות ההגנה היום ולא נחסמות. הסיבה לכך? החוליה החלשה היא האדם, זה באופי שלנו. והבעיה הגדולה היא שזה פוגע באמון - אנשים כבר לא יודעים מה אמת ומה לא".

גם נתוני הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מראים שבשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהיקפי ההונאות נגד לקוחות המערכת הפיננסית. לרוב, קבוצות המטרה הן קשישים, עולים מברית־המועצות ובכלל אנשים עם התמצאות דיגיטלי נמוכה. לפי הפיקוח על הבנקים, פוצו לקוחות בסך של כ־3.4 מיליון שקל בשנתיים האחרונות.

יחד עם זאת, תרגיל שבוצע בצה"ל לפני מספר חודשים מראה שגם חיילים צעירים, שלרוב יותר מודעים בתחום, נופלים בפח. במסגרת התרגיל שבוצע ביחד עם מערך הסייבר, כ־200 אלף חיילים קיבלו הודעות פישינג שנועדו להתחזות לצה"ל. כ־12% לחצו על הקישור. זהו שיפור בהשוואה לתרגיל הקודם, אז כ־20% מהחיילים לא זיהו את ההונאה.

"הפסיכולוגיה גאונית"

השיטה של התוקפים פשוטה: שולחים הודעה שבה הם מתחזים לחברה מוכרת ו"מזהירים" אתכם. ישנה תבנית קבועה שמתקיימת כמעט בכל הודעה - טקסט שמניע לפעולה, כמו איום בסנקציה (החשבון ייחסם) או הבטחת פרס; וקישור לאתר מתחזה, שמנסה להידמות לאתר לגיטימי.

"זיהינו פעילות חשודה בכרטיס שלך, לכן השעינו את השימוש בו זמנית", נכתב בהודעה שמתחזה לכאל. באחרת שמתחזה לישראכרט נכתב: "זיהינו פעולה חשודה בכרטיס שלך. אתמול למען בטיחותך, הפסקנו להשתמש בכרטיס, אם לא תאמת את עצמך בקרוב, הכרטיס שלך יופסק" (הטעויות בעברית במקור).

הגופים הפיננסיים בישראל מודעים כאמור לתופעה ופועלים להזהיר את הצרכנים, בין השאר באמצעות הודעות SMS. שם נכתב בצורה ברורה: "לאחרונה זוהתה עלייה בניסיונות הונאה או גניבת מידע אישי. לרוב מדובר בפניות מצד גורמים מתחזים, באמצעות פניות טלפוניות והודעות טקסט", כך נכתב למשל בהודעה של הראל.

"פישינג מנסה להשפיע על הגורם האנושי, לעשות הנדסת אנוש", מסביר ענר בן יוסף, מנהל מחלקת חקירת הונאות בישראכרט. "הפסיכולוגיה של זה היא גאונית. נגיד שולחים למישהו הודעה שנסע בכביש 6 לאחרונה. מי זוכר את זה? ואם זה חוב קטן של כמה שקלים, קל לשלם את זה. כמובן שבפועל יילקח יותר כסף".

מלבד המתקפה הקלאסית, ישנה שיטה שבמסגרתה מתבצעת השתלטות על הטלפון של הצרכן. "בשנה האחרונה אנחנו רואים מתקפה בלתי פוסקת שהמטרה שלה לנייד את הטלפון של הקורבן לחברת סלולר אחרת וככה להשתלט עליו. הצרכן מספק את קוד האימות שהוא מקבל במהלך עסקת פישינג, מבלי לקרוא שמדובר בהודעת ניוד. מהרגע שהתוקף מחזיק בקו, ואחרי הצלבה עם מידע אחר שסיפק הצרכן, הוא יכול לרוקן את הכסף בבנק או להשתלט על שירותים אחרים", מסביר בן יוסף.

"הפישינג מגיע באין סוף צורות. זה יהיה גם דרך הודעות SMS, גם במייל, גם בטיקטוק ובאינסטגרם ועוד", אומר לגלובס בועז דולב, מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת המידע קלירסקיי. בחברה מזהים שבכל יום נבנים עשרות אתרים שאליהם הלקוחות מופנים כדי להשיג מהם את פרטיהם האישיים. משמע, כשרוצים לעשות "קמפיין" על חברה אחת, בונים עשרות ניתובים עם כתובות שונות, בתקווה שמשהו יתפוס.

איך נמנעים ומתגוננים

לדברי דולב, אחת הרעות החולות שמתדלקות את התופעה הזאת היא השימוש בהודעות SMS. "היום הודעות רגילות משמשות את הבנקים וחברות הביטוח כדי לאמת זהות, אבל אפשר לזייף SMS, אז אנחנו נותנים אמון בכלי פריץ שאפשר להתחזות לו", הוא מסביר. "רשויות הסייבר ורשויות המדינה חייבות להפוך את הדבר הזה כיעד עיקרי לטפל בו".

בן יוסף מישראכרט מסכים שהמדינה צריכה להיות יותר פעילה, ובעיקר שעליה לייצר סטנדרט אחיד ברגולציה. "למשל, להגדיר שקודי האימות שנשלחים ללקוחות חייבים להיות בתוקף רק ל־10 דקות. כיום בחלק מהשירותים הם בתוקף למשך 24 שעות, וזה פתח שתוקפים עלולים לנצל", הוא מסביר.

בענף מאמינים שלא רק הרגולציה משחקת תפקיד, ושהמדינה לא עושה מספיק כדי לבלום את התופעה. גורמים בשוק מלינים על כך שאין גורם רשמי שמייצר סטנדרט אחיד לכל הגופים בשוק במטרה להגן על הצרכן. רשות הגנת הפרטיות נוגעת במאגרי מידע ולא באירועי סייבר, ומערך הסייבר הלאומי אומנם מנטר את המצב ומנסה לטפל בקישורים בעייתיים, אך הוא עוסק בעיקר בתשתיות קריטיות ובגופים ציבוריים. גם הפיקוח על הבנקים מצביע על הבעיה הגדולה - אין גורם שאחראי על אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם הונאות.

הפיקוח עצמו סיפק מספר הוראות לגופים המפוקחים. בין השאר, כל תאגיד בנקאי צריך לקבוע אסטרטגיה ומדיניות להתמודדות עם הונאות, לנטר פעילויות חריגות בחשבונות של לקוחות (ואף להשהות פעולה עד לקבל אישור הלקוח), לעקוב אחרי התפתחות שיטות ההונאה כדי למנוע אירועים עתידיים, להתריע ללקוחות על פעילות חריגה ולפעול להגברת המודעות שלהם לתופעה.

גם לציבור הלקוחות הפיקוח על הבנקים מציע מספר המלצות, ובראשן להבין את החשיבות של המידע האישי - כמו קוד אימות שאין להעביר לאף אחד. עוד מבהירים בפיקוח כי בנקים או חברות כרטיס אשראי לא יפנו אליכם באופן יזום כדי לקבל פרטים חסויים. אם טעיתם ומסרתם פרטים, דווחו במהרה לחברת האשראי או לבנק, שכן עיכוב בהודעה עלול לגרור השתתפות עצמית בנזק.

במערך הסייבר הלאומי מסבירים כי הדרך הקלה ביותר להימנע מהונאות שכאלה היא לא להיכנס לקישורים בהודעות. קיבלתם הודעה שיש לכם חוב גדול בבנק או שחסמו לכם את כרטיס האשראי? היכנסו ישירות לאתר או לאפליקציה של החברה שכביכול שלחה את ההודעה, ובדקו את אמיתות המידע באזור האישי שלכם.

שנית, היזהרו ממסירת פרטים אישיים בקישורים או לאנשים שפונים אליכם בוואטסאפ - גם אם מדובר בקרובים (שכן ייתכן שהם עצמם חוו פריצה לחשבון). במערך מדגישים ביתר שאת לא למסור פרטי כרטיסי אשראי, תעודות זהות וחשבון בנק, וגם לא קודי אימות שנשלחו אליכם. עוד מומלץ לגלות ערנות, לשים לב לשגיאות כתיב או דקדוק בהודעות וכן לבדוק אם כתובת הקישור חשודה ולא תואמת את האתר האמיתי. ניתן לדווח על מקרים חשודים למוקד 119 של מערך הסייבר.

בקרב ארגונים, המלצת מומחי הסייבר היא להכשיר את העובדים, תוך ביצוע סימולציות על אירועי פישינג שיאפשרו לזהות את נקודות התורפה במקום העבודה. עוד מומלץ להגדיר הרשאות לכל עובד ולא לספק לכלל העובדים גישה לכל המערכת. וכמובן - להשתמש במערכות אבטחה וזיהוי הפעולות של העובדים.

עוד כתבות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים