גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשרות אלפי הודעות פישינג: המגזר הפיננסי תחת מתקפה

היקף מתקפות הפישינג המתחזות לגופים פיננסיים בישראל זינק בחודשים האחרונים במאות אחוזים - תוך שכלול השיטות בעקביות וגניבת מידע אישי וכסף רב מהציבור ● איך פועלות החברות בענף כדי לעצור את ההונאה, מה המדינה צריכה לעשות אך מתמהמהת, וכיצד יכולים הצרכנים להבחין בין אמת לזיוף ולהתגונן

עשרות אלפי הודעות פישינג / אילוסטרציה: Shutterstock
עשרות אלפי הודעות פישינג / אילוסטרציה: Shutterstock

התחזות לגופים פיננסיים בהונאות פישינג הפכה לאיום מתגבר על המגזר הפיננסי ועל אמון הציבור במערכות הבנקאיות. מאחורי הודעות תמימות לכאורה מסתתרת תעשייה מתוחכמת ומתפשטת של הונאות סייבר, המנצלת חולשות אנושיות כדי לגנוב מידע אישי ונתוני אשראי.

בדיקה טכנולוגית | האם המכשיר הדק ביותר של סמסונג מתאים לכם?
המתחזים החדשים: הדיפ פייק משכללת את ההונאות ברשת

למרות מאמצי הגנה והסברה מצד הגופים הפיננסיים, מספר המתקפות הולך ועולה, והיכולת של הצרכנים להבחין בין אמת לזיוף נשחקת. הנתונים מעידים על עשרות אלפי קישורים זדוניים, התחזות שיטתית לשחקניות מובילות בסקטור ואתגרי רגולציה שמקשים על מענה אפקטיבי. מה היקף התופעה ואיך מתגוננים מפניה?

עשרות אלפי הודעות

אומנם מדובר בתופעה בת שנים רבות, אך על־פי נתוני צ'ק פוינט, החל ממרץ 2025 זוהתה עלייה של יותר מ־340% בשימוש בהודעות SMS זדוניות המכוונות לישראל. על־פי נתוני מערך הסייבר הלאומי, מתחילת השנה טיפל המערך בכ־43 אלף קישורים מזיקים שטופלו והפכו ללא יעילים. כל קישור שכזה נשלח בתפוצות רחבות של עד עשרות אלפי אנשים.

לפי נתוני המערך, חלק משמעותי מאוד מההתחזויות הן לגופים פיננסיים, כאשר בראש נמצאת חברת כרטיסי האשראי כאל, ואחריה בנק לאומי, ביט, ישראכרט, בנק הפועלים ו־PayPal.

"אנחנו פועלים 24/7 לניטור ומניעת הונאות פישינג באמצעות מגוון אמצעים לניטור פעולות חריגות שלא תואמות ללקוח, ובמקביל מבצעים פעולות הסברה", אומרת לגלובס אפרת אגמי, ראש מחלקת ניהול סיכוני הונאה בכאל. "עם זאת, חשוב להדגיש שיכולת ויסות והגבלת משלוח הודעות פישינג נמצאת בידי חברות הסלולר, ואנו מצפים ודורשים שפעילות מניעת הונאה תבוצע גם באמצעותן. אנו פועלים בנושא מול משרד התקשורת ובנק ישראל".

על־פי נתוני חברת אבטחת המידע Cyvore, המספרים של מתקפות הפישינג בארץ ובעולם בעלייה מדי חודש. בממוצע, מדי יום נשלחות 3,000-5000 הודעות פישינג בישראל, כאשר כל ישראלי מקבל בין 1-5 הודעות כאלה בשבוע - ולעתים הונאות הפישינג אף נערכות באמצעות שיחות קוליות.

לדברי אורי סגל, מנכ"ל Cyvore, כ־27% מסך המתקפות בישראל הן בסקטור הפיננסי. "שם יושב הכסף, והצרכנים חוששים ורגישים במיוחד", הוא אומר. "אנחנו מזהים עלייה של 20%-25% מדי שנה בהונאות כאלה, כשהתופעה מתגברת מחודש לחודש".

ומהן השיטות של התוקפים? לדברי סגל, "אלה השיטות הכי פשוטות שיש, ואנשים נופלים. 66% מהמתקפות האלה עוברות את מערכות ההגנה היום ולא נחסמות. הסיבה לכך? החוליה החלשה היא האדם, זה באופי שלנו. והבעיה הגדולה היא שזה פוגע באמון - אנשים כבר לא יודעים מה אמת ומה לא".

גם נתוני הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מראים שבשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהיקפי ההונאות נגד לקוחות המערכת הפיננסית. לרוב, קבוצות המטרה הן קשישים, עולים מברית־המועצות ובכלל אנשים עם התמצאות דיגיטלי נמוכה. לפי הפיקוח על הבנקים, פוצו לקוחות בסך של כ־3.4 מיליון שקל בשנתיים האחרונות.

יחד עם זאת, תרגיל שבוצע בצה"ל לפני מספר חודשים מראה שגם חיילים צעירים, שלרוב יותר מודעים בתחום, נופלים בפח. במסגרת התרגיל שבוצע ביחד עם מערך הסייבר, כ־200 אלף חיילים קיבלו הודעות פישינג שנועדו להתחזות לצה"ל. כ־12% לחצו על הקישור. זהו שיפור בהשוואה לתרגיל הקודם, אז כ־20% מהחיילים לא זיהו את ההונאה.

"הפסיכולוגיה גאונית"

השיטה של התוקפים פשוטה: שולחים הודעה שבה הם מתחזים לחברה מוכרת ו"מזהירים" אתכם. ישנה תבנית קבועה שמתקיימת כמעט בכל הודעה - טקסט שמניע לפעולה, כמו איום בסנקציה (החשבון ייחסם) או הבטחת פרס; וקישור לאתר מתחזה, שמנסה להידמות לאתר לגיטימי.

"זיהינו פעילות חשודה בכרטיס שלך, לכן השעינו את השימוש בו זמנית", נכתב בהודעה שמתחזה לכאל. באחרת שמתחזה לישראכרט נכתב: "זיהינו פעולה חשודה בכרטיס שלך. אתמול למען בטיחותך, הפסקנו להשתמש בכרטיס, אם לא תאמת את עצמך בקרוב, הכרטיס שלך יופסק" (הטעויות בעברית במקור).

הגופים הפיננסיים בישראל מודעים כאמור לתופעה ופועלים להזהיר את הצרכנים, בין השאר באמצעות הודעות SMS. שם נכתב בצורה ברורה: "לאחרונה זוהתה עלייה בניסיונות הונאה או גניבת מידע אישי. לרוב מדובר בפניות מצד גורמים מתחזים, באמצעות פניות טלפוניות והודעות טקסט", כך נכתב למשל בהודעה של הראל.

"פישינג מנסה להשפיע על הגורם האנושי, לעשות הנדסת אנוש", מסביר ענר בן יוסף, מנהל מחלקת חקירת הונאות בישראכרט. "הפסיכולוגיה של זה היא גאונית. נגיד שולחים למישהו הודעה שנסע בכביש 6 לאחרונה. מי זוכר את זה? ואם זה חוב קטן של כמה שקלים, קל לשלם את זה. כמובן שבפועל יילקח יותר כסף".

מלבד המתקפה הקלאסית, ישנה שיטה שבמסגרתה מתבצעת השתלטות על הטלפון של הצרכן. "בשנה האחרונה אנחנו רואים מתקפה בלתי פוסקת שהמטרה שלה לנייד את הטלפון של הקורבן לחברת סלולר אחרת וככה להשתלט עליו. הצרכן מספק את קוד האימות שהוא מקבל במהלך עסקת פישינג, מבלי לקרוא שמדובר בהודעת ניוד. מהרגע שהתוקף מחזיק בקו, ואחרי הצלבה עם מידע אחר שסיפק הצרכן, הוא יכול לרוקן את הכסף בבנק או להשתלט על שירותים אחרים", מסביר בן יוסף.

"הפישינג מגיע באין סוף צורות. זה יהיה גם דרך הודעות SMS, גם במייל, גם בטיקטוק ובאינסטגרם ועוד", אומר לגלובס בועז דולב, מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת המידע קלירסקיי. בחברה מזהים שבכל יום נבנים עשרות אתרים שאליהם הלקוחות מופנים כדי להשיג מהם את פרטיהם האישיים. משמע, כשרוצים לעשות "קמפיין" על חברה אחת, בונים עשרות ניתובים עם כתובות שונות, בתקווה שמשהו יתפוס.

איך נמנעים ומתגוננים

לדברי דולב, אחת הרעות החולות שמתדלקות את התופעה הזאת היא השימוש בהודעות SMS. "היום הודעות רגילות משמשות את הבנקים וחברות הביטוח כדי לאמת זהות, אבל אפשר לזייף SMS, אז אנחנו נותנים אמון בכלי פריץ שאפשר להתחזות לו", הוא מסביר. "רשויות הסייבר ורשויות המדינה חייבות להפוך את הדבר הזה כיעד עיקרי לטפל בו".

בן יוסף מישראכרט מסכים שהמדינה צריכה להיות יותר פעילה, ובעיקר שעליה לייצר סטנדרט אחיד ברגולציה. "למשל, להגדיר שקודי האימות שנשלחים ללקוחות חייבים להיות בתוקף רק ל־10 דקות. כיום בחלק מהשירותים הם בתוקף למשך 24 שעות, וזה פתח שתוקפים עלולים לנצל", הוא מסביר.

בענף מאמינים שלא רק הרגולציה משחקת תפקיד, ושהמדינה לא עושה מספיק כדי לבלום את התופעה. גורמים בשוק מלינים על כך שאין גורם רשמי שמייצר סטנדרט אחיד לכל הגופים בשוק במטרה להגן על הצרכן. רשות הגנת הפרטיות נוגעת במאגרי מידע ולא באירועי סייבר, ומערך הסייבר הלאומי אומנם מנטר את המצב ומנסה לטפל בקישורים בעייתיים, אך הוא עוסק בעיקר בתשתיות קריטיות ובגופים ציבוריים. גם הפיקוח על הבנקים מצביע על הבעיה הגדולה - אין גורם שאחראי על אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם הונאות.

הפיקוח עצמו סיפק מספר הוראות לגופים המפוקחים. בין השאר, כל תאגיד בנקאי צריך לקבוע אסטרטגיה ומדיניות להתמודדות עם הונאות, לנטר פעילויות חריגות בחשבונות של לקוחות (ואף להשהות פעולה עד לקבל אישור הלקוח), לעקוב אחרי התפתחות שיטות ההונאה כדי למנוע אירועים עתידיים, להתריע ללקוחות על פעילות חריגה ולפעול להגברת המודעות שלהם לתופעה.

גם לציבור הלקוחות הפיקוח על הבנקים מציע מספר המלצות, ובראשן להבין את החשיבות של המידע האישי - כמו קוד אימות שאין להעביר לאף אחד. עוד מבהירים בפיקוח כי בנקים או חברות כרטיס אשראי לא יפנו אליכם באופן יזום כדי לקבל פרטים חסויים. אם טעיתם ומסרתם פרטים, דווחו במהרה לחברת האשראי או לבנק, שכן עיכוב בהודעה עלול לגרור השתתפות עצמית בנזק.

במערך הסייבר הלאומי מסבירים כי הדרך הקלה ביותר להימנע מהונאות שכאלה היא לא להיכנס לקישורים בהודעות. קיבלתם הודעה שיש לכם חוב גדול בבנק או שחסמו לכם את כרטיס האשראי? היכנסו ישירות לאתר או לאפליקציה של החברה שכביכול שלחה את ההודעה, ובדקו את אמיתות המידע באזור האישי שלכם.

שנית, היזהרו ממסירת פרטים אישיים בקישורים או לאנשים שפונים אליכם בוואטסאפ - גם אם מדובר בקרובים (שכן ייתכן שהם עצמם חוו פריצה לחשבון). במערך מדגישים ביתר שאת לא למסור פרטי כרטיסי אשראי, תעודות זהות וחשבון בנק, וגם לא קודי אימות שנשלחו אליכם. עוד מומלץ לגלות ערנות, לשים לב לשגיאות כתיב או דקדוק בהודעות וכן לבדוק אם כתובת הקישור חשודה ולא תואמת את האתר האמיתי. ניתן לדווח על מקרים חשודים למוקד 119 של מערך הסייבר.

בקרב ארגונים, המלצת מומחי הסייבר היא להכשיר את העובדים, תוך ביצוע סימולציות על אירועי פישינג שיאפשרו לזהות את נקודות התורפה במקום העבודה. עוד מומלץ להגדיר הרשאות לכל עובד ולא לספק לכלל העובדים גישה לכל המערכת. וכמובן - להשתמש במערכות אבטחה וזיהוי הפעולות של העובדים.

עוד כתבות

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר