גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החרם האקדמי על ישראל: עם אילו כלים הממשלה יוצאת למערכה?

החרם האקדמי על ישראל מאיים לפגוע בצמתים רגישים במדינה ● המדינה קיבלה החלטה להילחם במגמה, אבל הפעולות שלה הן טיפה בים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים במדע ובאקדמיה

הפגנה פרו־פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura
הפגנה פרו־פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

חדשות לבקרים צצים דיווחים על עוד אוניברסיטה שנעלת את שעריה בפני ישראל, עוד מלומדים ישראלים שנמלטים מקמפוסים עוינים ועוד הערות אנטישמיות ש"נפלטות" למרצים בחו"ל. גל החרם האקדמי הולך ומתגבר - והוא שוטף גם את אוניברסיטאות העילית.

האקדמיה הפכה לחזית נוספת שבה ישראל צריכה להתגונן מפני כוחות עוינים. אלא שכאן לא יועילו מטוסי חיל האוויר או גדודי חי"ר בסיוע ארטילרי. מה כן יכול לעזור?

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

ה־BDS נכנס לפעולה

במקרה הזה, מקור חוזקה של מדינת ישראל הוא נקודת החולשה שלה. ישראל ידועה בהיותה מעצמת חדשנות טכנולוגית ומדעית, בין השאר בזכות החיזוק המתמיד של התשתית המחקרית שלה. לישראל יש מערכות מתקדמות בשלל תחומים, ביניהם בריאות, ביטחון, חינוך והייטק. חרף היותה מדינה קטנה, ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח פתרונות לאתגרים גלובליים, וחברות הטכנולוגיה הישראליות מציגות יכולות יוצאות דופן תוך ניצול הידע והמומחיות המצויים באקוסיסטם המקומי.

לכן, לא מפתיע שאחרי 7 באוקטובר המתנגדים לישראל שמו את המטרה הזאת בין הכוונות. הקמפוסים באוניברסיטאות ובקולג'ים ברחבי העולם הפכו להיות אחת מזירות המחאה הבולטות ביותר נגד ישראל. תנועת ה־BDS החלה לעודד ניתוק קשרים עם מוסדות אקדמיים ישראליים, מה שדחף להעמקת הביקורת נגד ישראל באקדמיה וחיזק את התדמית השלילית של ישראל בעולם.

כדור השלג הזה התגלגל במהירות. קבוצות סטודנטים החרימו כל מה שמזוהה עם ישראל ולפעמים אפילו עם יהודים: החל מסטודנטים, עבור במרצים וכלה בגופי מחקר שלמים. אחרים לא הסתפקו בחרמות, ומצאו לנכון לתבל את המחאה גם בהערות אנטישמיות - לעתים תוך גיבוי מרצים ומנהלי המוסדות.

התנהלות האוניברסיטאות הביאה את הקונגרס האמריקאי לקיים שימוע נגד מנהלות האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר ברחבי ארה"ב: הרווארד, פנסילבניה ו־MIT, בו גם טענו להגנתן כי "המוסדות מחויבים לחופש ביטוי אפילו של דעות גזעניות ומעוררות שנאה". אבל אפילו את האוניברסיטאות עצמן ההסבר הזה לא שכנע, וחלקן הודו שהן כשלו בהגנת הסטודנטים והמרצים היהודים בתוכן מפני גילויי שנאה ואלימות.

איך נראה חרם אקדמי?

מעבר לאותן מחאות, הביטויים המעשיים של אותו חרם אקדמי על ידי הנהלת האוניברסיטאות מתפרסים לכמה תחומים. ראשית, אוניברסיטאות שונות ברחבי העולם קראו להחרמת כל האוניברסיטאות הישראליות ואיסור על שיתוף פעולה עמן.

שנית, יש גם מי שפועלות בהתנכלות למרצים ולחוקרים ישראלים, ולעתים אף מבטלות השתתפות של חוקרים במחקרים מטעמן או בשיתופן. לפעמים מדובר בחרם סמוי ולפעמים בביטול מענקים של ממש. חוקרים ישראלים גם מספרים כי כנסים שאליהם הוזמנו ביטלו הזמנותיהם, גם במקרים בהם החוקרים הישראלים הם מבכירי המומחים בתחום הכנס. לבסוף, הסכמים לחילופי סטודנטים, או לתחרויות בינלאומיות אליהן זומנו סטודנטים ישראלים - נעצרו או הושהו לפרק זמן בלתי מוגבל.

החרם הסמוי כולל גם ניתוק יזום של קשרים אישיים בין חוקרים בישראל לעמיתיהם בעולם. לפי דו"ח ועד ראשי האוניברסיטאות, חוקרים ישראלים מדווחים על סירוב לשיתוף פעולה במחקר ובכתיבה ושיבוש אירועים אקדמיים באמצעות מחאות, לעתים תוך הצהרות פוליטיות מפורשות מצד אנשי סגל וסטודנטים.

קצת מספרים. 25% משיתוף הפעולה המדעי הגלובלי מתקיים מול ארה"ב ו־38% מול אירופה (ממוצע של העשור האחרון). קרי, השתיים מהוות מוקד לעשייה משותפת עם ישראל. דא עקא, אלה גם שני האזורים בעלי היקף ההחרמה הרחב ביותר, עובדה המאתגרת את שיתופי הפעולה המדעיים ההדוקים. דוגמא לכך היא שיש אוניברסיטאות באירופה ובארה"ב שבהן ההנהלה לא רק מאיימת, אלא אף מתחילה בניתוק הקשר עם מוסדות אקדמיים במדינת ישראל.

היקף הדיווחים על חרמות אקדמיים ב־2025 הכפיל את עצמו לעומת השנה הקודמת בארה"ב, ספרד, הולנד וקנדה - ועלה ב־55% בבלגיה ובאנגליה. במקביל, שיעור הפרסומים בהשתתפות חוקרים ישראל ביחס לכלל הפרסומים האקדמיים בעולם - שנמצא בעשור האחרון במגמת עלייה - החל לקטון מאז 2023 וב־2024 הוא הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מזה שש שנים.

הבעיה של ישראל

השלכות התופעה מתעצמות כשמבינים שכלל האוניברסיטאות בישראל מתאפיינות באחוז משמעותי של פרסומים משותפים עם חוקרים ממדינות זרות. מצב זה נובע, בין היתר, משום שרבים מחברי הסגל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל השלימו את לימודיהם במדינות אחרות, ומשום שרבים מהם משתתפים בכנסים מקצועיים בינלאומיים על בסיס שנתי.

יש לזה הרבה יתרונות. זה תורם ליצירת רשת רחבה של עמיתים המאפשרת שיתופי פעולה מחקריים ומסייעות למדינת ישראל להתברג במפה הבינלאומית בזכות חוקריה. כמו כן, החוקרים הישראלים שיוצרים קשרי עבודה פוריים עם מקביליהם בחו"ל הם נכס הסברתי חשוב.

ואולם, באופן סימטרי, זה מה שהופך את ישראל לכל כך פגיעה בהיבט הזה. כשהתמונה מתהפכת וחוקרים מרחבי העולם מסרבים לשתף פעולה עם חוקרים ישראלים, התלות הגדולה של האקדמיה הישראלית במוסדות בעולם גורמת לכך שגם בתוך ישראל המחקר האקדמי נפגע באופן משמעותי - הן בכמות והן באיכות. המצוינות המדעית של מדינת ישראל, הזכרנו קודם, חולשת על צמתים קריטיים לתפקוד המדינה - ואדוות החרם באות לידי ביטוי בפגיעה ביציבות הכלכלה ובביטחון הלאומי.

לכן, במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה העלו לעדיפות עליונה את המאבק בחרם האקדמי על ישראל. זאת, מתוך שאיפה להגן על תעשיית המחקר הישראלית המפוארת ועל שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע.

לפני שנה, ביוני 2024, הממשלה קיבלה החלטה בעניין "חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה". מטרת ההחלטה היא יצירת קשרים משותפים עם חוקרים בינלאומיים באמצעות משיכת מוחות מובילים בתחומם לאקדמיה הישראלית בעזרת תמריצי תקציבי מחקר, פרסום "קול קורא" שיאפשר למוסדות האקדמיים מימון לתוכניות לביקורי משלחות חוקרים וסטודנטים בישראל, חיזוק הקשרים עם הנהלות של מוסדות מקבילים בחו"ל, קורסים משותפים ושלל פעילויות נוספות. מה קרה עם זה? עכשיו נבדוק.

שיתוף פעולה בינלאומי

ההחלטה הורתה לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה להקצות 40 מיליון שקלים מתקציב משרדה לקידום מחקרים דו־לאומיים שיבוצעו בשיתוף המדינה ומדינות נוספות. מחקרים משותפים עם מוסדות אקדמיים בינלאומיים מחזקים את מעמד המדע הישראלי בקהילה העולמית, יוצרים גשרים לשיתופי פעולה מדעיים גם במדינות שבהן ישראל נתקלת בקשיים מדיניים ומבטיחים המשך נגישות של חוקרים ישראלים לתשתיות, ידע ופרסומים בינלאומיים.

האם זה יושם? מפניה למשרד החדשנות התקבל פירוט המענקים שניתנו לחוקרים ישראלים עבור מחקרים בשיתוף פעולה בינלאומי, לפי מדינת החוקר השותף או התוכנית המדעית הבינלאומית במסגרתה התבצע המחקר: ניתן לראות, כי בשנת 2024 מומנו 73 מענקים למחקרים בתקציב כולל של 34 מיליון שקלים. מתוך 34 מיליון השקלים האלה, לקרנות ומכוני מחקר בארה"ב הועברו 9 מיליון, בגרמניה 7 מיליון ובסין קצת פחות מ־4 מיליון.

ניתן להבחין באחוז ביצוע גבוה המעיד על עבודה מרובה ומאומצת של משרד החדשנות בקידום יישום ההחלטה. ואולם, היות ש־6 מיליון שקלים מתקציב המשרד טרם הוקצו, היישום מסווג כ"חלקי".

המשימה האופרטיבית השנייה היא להקצות מתקציב משרד החדשנות 10 מיליון שקלים בשנים 2024 ו־2025 לטובת חיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום המדע מול אוניברסיטאות ברחבי העולם. תקציב זה נועד לשמש לארגון משלחות של נשיאי אוניברסיטאות, מרצים בכירים במוסדות אקדמיים מובילים בעולם וסטודנטים שיבקרו בישראל. בנוסף, הכסף יוקצה לעריכת כנסים מדעיים מובילים בישראל.

גם המשימה הזו בוצעה באופן חלקי. ב־2024 המשרד יצא בקול קורא למיזם משותף עם המוסדות האקדמיים בארץ להתמודדות עם האנטישמיות הגואה בקמפוסים בחו"ל ולחיזוק קשרי המדע של האוניברסיטאות וישראל. במסגרת הקול הקורא נחתמו התקשרויות למיזמים משותפים עם שבעה מוסדות בתקציב כולל של כ־4.5 מיליון שקלים. המיזמים כוללים פעילויות כמו סיורי חשיפה בישראל לאקדמאים וחוקרים בכירים מחו"ל, תוכניות חשיפה לסטודנטים מחו"ל בתחומי המדע, מאבק משפטי בחרם המדעי, עריכת כנסים מדעיים בינלאומיים בישראל וקידום היחסים הבינלאומיים בתחומי המדע.

בימים אלה המוסדות השותפים במיזמים מגבשים את תוכניות העבודה השנתיות, כולל המדינות שאליהן יישלחו משלחות והמדינות מהן יגיעו נציגים לארץ. המוסדות שהתגייסו במסגרת המיזם המשותף להתמודדות במאבק באנטישמיות הם האוניברסיטאות בר אילן, הפתוחה, העברית, חיפה, הטכניון, תל אביב ובן גוריון בנגב.

שוב, מדובר בעבודה חשובה של משרד החדשנות לביצוע ההחלטה ולמימושה. אך בעוד שההחלטה הייתה להקצות 10 מיליון שקלים, נחתמו התקשרויות למיזמים בתקציב של כ־4.5 מיליון שקלים בלבד עד כה. לאור החשיבות הרבה בגינה ההחלטה התקבלה בתקופה מורכבת זו ולאור העובדה שההחלטה היא המרכזית שבחר משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לפתח השנה - יש לפעול לניצול 5.5 מיליון השקלים הנותרים בהקדם.

קליטת חוקרים מחו"ל

ההחלטה קבעה שעל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בסיוע משרד העלייה, לבחון אפשרות לקדם תוכנית לקליטת חוקרים בכירים מחו"ל בתחילת דרכם (לאחר פוסט־דוקטורט). לשם כך, הוחלט, יוקצו ב־2025 לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג 32.6 מיליון שקלים ולמשרד העלייה 3.5 מיליון ששקלים. הכספים הללו הם חלק מתוכנית תלת־שנתית קיימת עבור השנים 2025־2027.

והביצוע? משרד החדשנות כבר הכין שתי תוכניות לקליטת חוקרים מובילים מחו"ל: תכנית "בראשית" לתמיכה בחוקרים צעירים מצטיינים מחו"ל לאחר פוסט־דוקטורט (15־20 חוקרים במחזור); תוכנית "אור" לתמיכה בחוקרים בכירים מצטיינים מחו"ל (8־10 חוקרים במחזור).

בהיבטי תקציב, מסגרת התקציב לארבעת המחזורים הראשונים עומדת על 320 מיליון שקלים לתוכנית "בראשית" ועל 294 מיליון שקלים לתוכנית "אור" - 614 מיליון שקלים בסך הכל. בהתאם לסיכום העקרוני עם אגף תקציבים במשרד האוצר, 15% מתוך מסגרת העלויות הללו - קרי, 92 מיליון שקלים - ימומנו מהסטה ממקורות מהתוכנית הרב־שנתית. יתרת התוכנית - כלומר, 522 מיליון השקלים שנשארו - תמומן באמצעות תוספת תקציב שתתקבל ממשרד האוצר למטרה זו.

בנוסף, ההחלטה קבעה שרשות החדשנות תבחן את האפשרויות שברשותה כדי לקדם את החלטת הממשלה בנוגע לשיתוף פעולה במדע וטכנולוגיה. ממענה של רשות החדשנות עולה שהיא כבר אישרה שישה פרויקטים של שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לגופי מחקר בינלאומיים ב־2024. בנוסף, עוד שלושה פרויקטים נמצאים בטיפול, מתוכם שני הסכמים שעודם נמצאים בתהליך וטרם נחתמו.

טוב, אך לא מספיק

אף על פי שסעיפי ההחלטה עדיין לא יושמו במלואם ושיש עוד כברת דרך לעבור - בהחלט ניכרת התקדמות חיובית מאוד בביצוע. ואיפה בכל זאת אפשר להשתפר?

במרכז להעצמת האזרח מצביעים על כך שהפער בין הכותרת מלאת הפאתוס של ההחלטה לבין האמצעים המוגבלים יחסית שבה היא נוקטת - עשויה לצייר את ההחלטה כאקט סמלי בלבד שלא מצליח לכסות את מלוא היקף הבעיה. בנוסף, ביצוע ההחלטה סבל לעתים מהיעדר שיתוף פעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים - וטיפול בחסם הזה עשוי להזניק קדימה את הליך היישום.

חשוב לציין שההחלטה מאוד ממוקדת - שזה גם טוב וגם לא טוב. זה טוב כי זה מאפשר עבודה יעילה סביב בעיה ספציפית. זה לא טוב כי החלטה כל כך ממוקדת לא יכולה להתמודד עם אתגר עצום שכזה. ואכן, החרם האקדמי הולך ומתגבר בקצב מסחרר, והעבודה שנעשית במסגרת ההחלטה - הגם שהיא מרשימה למדי - משולה לטיפה בים.

כלקח להמשך, יש לתת את הדעת על ייעול ההיבט התקציבי ושיתוף הפעולה בין המשרדים השונים לממשלה, קביעת לוחות זמנים מחייבים לביצוע סעיפי ההחלטה ושקילת הרחבת ההחלטה, באופן המאפשר לקדם מדיניות משלימה שתכלול רכיבים נוספים, כמו מלגות לחוקרים נפגעי חרם ותמיכה משפטית במוסדות שנפגעו.

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף