גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במכון ויצמן אומדים את הנזק לאחר נפילת הטיל מאיראן: "ניסויים שיהיה קשה מאוד לשחזר"

פגיעת הטיל האיראני במכון ויצמן הביאה להרס רב במקום, כמו גם לפגיעה בתשתיות מחקר, בניסויים המתנהלים מזה שנים ארוכות ובציוד יקר ● בבניינים שנפגעו מתקיימים מחקרי מניעת הזדקנות, סרטן ומחלות רבות נוספות: "מאוד חבל על מה שקרה. זה אינטרס משותף של כל האנושות"

מכון ויצמן למדע, רחובות / צילום: תמר מצפי
מכון ויצמן למדע, רחובות / צילום: תמר מצפי

מי שהגיע אתמול למכון ויצמן, היה יכול לראות שרשרת אנושית של מדענים ואנשי צוות המכון, עומדים ומעבירים דגימות הדורשות הקפאה מבניין שנפגע לבניינים אחרים ולמרתפיהם, בניסיון אחרון להציל ניסויים שחלקם פותחו במשך שנים.

משרד הבריאות: תרגלנו אפשרות של קליטת נפגעים רבים ממספר מוקדים
השבוע בביומד | מחקר חדש: האם שמן זית פחות בריא ממה שחשבנו

"אנחנו עוד לא יודעים אם הדגימות נפגעו", אומר פרופ' ולרי קריז'נובסקי. "כנראה נדע זאת רק כאשר נחזור לנסות להשתמש בהן, ואף אחד לא יודע מתי נוכל לנסות".

הדגימות הללו הוצאו מן המעבדות שהיה להן מזל. באחרות לא היה כבר מה להציל. שני בניינים, בהם פקולטות לביולוגיה, נפגעו בצורה משמעותית. אחד מהם באופן ישיר, ואף התפתחה בו שריפה שהבעירה מספר מעבדות עד היסוד. בניין סמוך נפגע משמעותית מן ההדף. בניינים נוספים ברחבי הקמפוס נפגעו בצורה קלה יותר, כולל בתי הסגל הנמצאים בקמפוס. בבניינים שנפגעו מתקיימים מחקרי מניעת הזדקנות, סרטן ומחלות רבות נוספות.

לדברי קריז'נובסקי: "ההרס מאוד גדול. נפגעו תשתיות מחקר וציוד יקר מאוד, וגם ניסויים שאת חלקם יהיה מאוד קשה לשחזר".

בכמה אתה מעריך את הנזק מבחינת שנים של מחקר שאיבדת?
"יש לנו מכשירים יקרים שככל הנראה נפגעו. אלה לא מכשירים שקונים מן המדף, אלא בהזמנה מיוחדת, ולוקח חודשים להזמין אותם ולכייל אותם. רק חודשים רבים לאחר הרגע שכל הבלאגן ייגמר, אפשר יהיה לדבר על הזמנת מכשיר לישראל. חיות המעבדה שלנו נמצאות בבית החיות, ואנחנו לא יודעים עד כמה הוא נפגע. כדי להשיג עכבר טרנסגני מסוים, ואחר כך לערוך בו ניסוי, לפעמים נדרשות שנים. אנחנו לא יודעים כמה זמן יקח לנו לשחזר ניסוי כזה, אם בכלל אפשר".

לדברי דר' צליל אסט, מדענית בכירה במחלקה למדעים ביומולקולרים, שמעבדתה נפגעה בצורה קלה יותר: "יש דגימות שאנשים אוספים במשך שנים או אפילו עשורים, ואמורים לשמש ניסויים רבים. ישנם ניסויים שדרושות שנים כדי להעמידם, כך שאפשר לענות על שאלה מדעית בצורה הכי מדויקת. ישנם מכשירים מאוד יקרים ששימשו מעבדות רבות. אותם אפשר יהיה לשחזר, אבל המשאבים הדרושים לכך הם מאוד גדולים, ולא רק מכשיר אחד כזה נפגע".

אסט הוסיפה: "האור באפלה הוא כמות ההצעות לעזרה שקיבלנו ממעבדות אחרות, כולל מחוץ למכון. למשל, מעבדות אחרות הציעו לשנע דגימות אליהם. קיבלתי גם פניות מחוקרים שאני מכירה מחו"ל, שרוצים לוודא שהכל בסדר".

"אנחנו עובדים למען האנושות, ולא צריכים בדרך כלל מיגון"

מה יקרה לדוקטורנטים וחוקרים צעירים אחרים שהיו באמצע התואר והניסויים שלהם נהרסו?
קריז'נובסקי: "מי שנמצא כבר בסוף הדוקטורט אולי יוכל להמשיך עם המידע שכבר נאסף, שבתקווה מגובה בענן. מי שהיה באמצע הניסוי, הוא שנפגע בצורה הכי משמעותית. המכון יתחשב בהם, אבל זה יעכב את הקריירה שלהם".

מה לגבי תלמידי מחקר וחוקרים בין־לאומיים?
אסט: "חוקרים רבים עזבו אחרי ה־7 באוקטובר, אך חלקם חזרו לארץ ולמכון, כי הם באמת עושים כאן מחקר פורץ־דרך. אין לדעת מה הם יעשו כעת. המכון עוטף אותם בהרבה תמיכה, מתוך מודעות לכמה קשה להיות סטודנט זר בכל ארץ, במיוחד בישראל ובמיוחד בתקופה כזו".

עכשיו כשאנחנו יודעים באיזה עולם אנחנו חיים, נעשים מאמצים למגן את יתר המעבדות?
קריז'נובסקי: "במידת האפשר. המקום במרתף מוגבל. זהו בעיקר מקום שיש בו הספק חשמל לשים בו 50-60 מקררים ומקפיאים. אלה גם לא התנאים הכי מתאימים לזה. אנחנו עובדים לטובת האנושות, ולא צריכים בדרך כלל מיגון".

אסט: "כרגע המיקוד הוא תמיכה במי שנפגע. אנחנו משתמשים בכלי גיבוי שנבנו לתוך המערכת במשך שנים, אבל אני לא יודעת אם תהיה לנו אפשרות להיערך לפגיעה כזו שוב".

קריז'נובסקי, שמעבדתו נפגעה משמעותית, כאמור, חוקר הזדקנות תאית, הנקראת גם Senescence. תאים שעוברים את התהליך הזה, מצטברים ברקמות רבות במהלך ההזדקנות, וניסויים בבעלי חיים מראים כי אם אנחנו יכולים להוציא את התאים הללו מהגוף, ההזדקנות מאטה, לפחות במודלי עכבר. "אנחנו חוקרים מדוע התאים הללו נצברים, איזה תפקיד הגנתי הם ממלאים, איך מערכת החיסון מפנה אותם, ובאילו נסיבות התהליך הזה נכשל. אנחנו מפתחים שיטות לכמת את התאים הללו בכל אורגניזם, כמה מהם יש בי או בך, כי היום אין בדיקה ביולוגית שיכולה למדוד את זה".

הרבה יותר מלפני שבוע, זה בטוח
קריז'נובסקי: "מאוד חבל על מה שקרה. זה אינטרס משותף של כל האנושות, להשיג איכות חיים טובה יותר בגיל מבוגר".

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב