גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתוך ארבעה ימים: התקיפות הישראליות הביאו את איראן לכלכלת חימושים

כלכלת החימושים שמפעיל משטר האייתוללות ביום האחרון מלמדת על המצוקה שבה הוא נמצא ● לישראל אסור להסתנוור מההישג המשמעותי, ועליה להבין מה היא רוצה להשיג ולאיפה אסור לה להגיע ● הפלת המשטר היא לא משימה שישראל יכולה לקחת על עצמה, ועל המנהיגים שלנו להיות יותר זהירים בהצהרות שהם מספקים

עשן מיתמר ממתקן נפט באיראן, לאחר שנפגע בתקיפה ישראלית / צילום: ap, Vahid Salemi
עשן מיתמר ממתקן נפט באיראן, לאחר שנפגע בתקיפה ישראלית / צילום: ap, Vahid Salemi

מבצע "עם כלביא", או ליתר דיוק המלחמה, תיכנס במהרה לספרי הלימוד של האקדמיות הצבאיות בעולם על כיצד משביתים מערך הגנה אווירית של מדינה במהירות בזק. ברגע שזה קורה, בשדה הקרב המודרני, ניתן בקלות יחסית לגרוע יכולות התקפיות בהיקף נרחב - כדוגמת איום הטילים הבליסטיים של משטר האייתוללות.

שאלות ותשובות | המערכת הישראלית שנמכרה במיליארדי דולרים החלה ליירט כטב"מים מאיראן
המדינה שיש לה הכי הרבה מה להפסיד מהטלטלה בשוק האנרגיה

כל אזרח ואזרחית ישראלים יכולים היו לזהות במהלך היממה החולפת כי משטר האייתוללות עבר לכלכלת חימושים. ממטחים של עשרות טילים בליסטיים, לכאלו שכללו בודדים בלבד - אבל ביותר מטחים. זו תוצאה של גריעת יכולות ישראלית בקצב מסחרר, שבתוך ארבעה ימים האיראנים מגיעים למצב שהם נאלצים לבצע שיגורים בהיקפים שמזכירים יותר את אלו של החות'ים, שרחוקים יותר מישראל מהם. ההשתלטות המוחלטת של ישראל על המרחב האווירי האיראני היא אחת הגורמים לכך, משום שבחלק מהמקרים - משמרות המהפכה רוצים לשגר וברגע האחרון חיל האוויר מסכל זאת. או, לחילופין, אין להם את כמות המשגרים הנדרשת לטובת המטחים הגדולים שראינו בתחילת המערכה, או במתקפות באוקטובר ובאפריל.

כשרוצים להבין עד כמה המצב הצבאי של הרפובליקה האסלאמית חמור, צריך להביט על כמה גדול הפער בין הצהרותיהם לבין המציאות. הפער תמיד נמצא שם, אבל בימים האחרונים ניכר כי הוא מתרחב. מדברים על "אסטרטגיה חדשה", "יכולות שלא השתמשנו ומתחילים להשתמש" ומעל הכל מעבר לפייקים וללוחמת תודעה ירודה למדי שמעידה כי בשטח אין להם הרבה מה להציע מול כוחות הביטחון הישראליים.

למעבר של האיראנים יש יתרונות, אבל גם חיסרון ברמת ההגנה האווירית. ראשית, היתרון הוא הדבר החשוב מכל: כשמשגרים טילים ספורים, הרבה יותר נוח ליירט אותם. זה מתחיל במכ"ם שלא רווי באלמנטים ויודע להכווין בצורה יעיל, עובר למערכות ההגנה כמו חץ ו־THAAD שמסוגלות לפגוע בשיעורים גבוהים ולהפחית את הפגיעה באזרחים, במיוחד בעת מטחים קטנים, ומסתיים בכלכלת חימושים ישראלית שלא נדרשת לתספוקות בקצב כה מסחרר כמו לפני כן.

ההיבט של החיסרון משתקף מעוד סוגיה שהרגישו הישראלים היטב בלילה החולף: ההתרעה של פיקוד העורף הייתה הרבה יותר קצרה. כשטיל בליסטי משוגר, הוא פולט חום רב - מה שמאפשר למכ"מים לזהות אותו במהרה. כשמשגרים עשרות או מאות טילים בליסטיים, נוצר הרבה יותר חום, ומזהים אותם בשלב הרבה יותר מוקדם. לכן, זיהוי של טילים בודדים לוקח יותר זמן, ומשפיע על משך ההתרעה. לכן, אזרחי ישראל צריכים, גם עכשיו, להקפיד מאוד על הנחיות פיקוד העורף, ולא להיות זחוחים.

מכאן, דווקא כשאיראן על הקרשים, ישראל מוכרחה להפנות את תשומת־ליבה אל אסטרטגיית היציאה. להוציא את הזירה הלבנונית שבה ישראל הגיעה להפסקת אש עם חיזבאללה שיוצרת תועלת אסטרטגית, בירושלים לא הצליחו להביא בזירות נוספות לסיטואציה דומה - במיוחד ברצועת עזה שבה יש תחושה כאילו תשומת־הלב מנושא החטופים, החשוב ביותר במלחמת חרבות ברזל, נדחק הצידה.

עבור אסטרטגיית היציאה, ישראל מוכרחה להבין מה היא רוצה להגשים מהמלחמה באיראן. השמדת תוכנית הגרעין האיראנית היא חשובה ונכונה, אבל לא ריאלית ביכולותיה של ישראל לבדה. עבורה נדרשת התערבות של ארה"ב וכל עוד היא לא בעניין, עדיף לא ליצור ציפיות בקרב אזרחי ישראל כי יש ביכולתה לעשות זאת. בהיבט איום הטילים הבליסטיים, הפגיעה בטילים על הקרקע ועל אחת כמה וכמה במשגרים, יוצרת לאיראנים "צוואר בקבוק" שבו אין להם יכולת שיגור מאסיבית. ובכל זאת, בעת שרואים מדיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל" וברויטרס כי בטהרן מעוניינים במשא־ומתן, צריכים להגביר את קצב התקיפות.

ההצהרות של כ"ץ לא עוזרות

ובסיכומו של דבר יש את שאלת הפלת משטר האייתוללות. אם ישראל חפצה במהלך כזה, היא צריכה את אזרחי איראן לצידה, וההצהרות שנשמעו כמו למשל, "איראן תבער" של שר הביטחון ישראל כ"ץ בוודאי לא מועילות. קו ההצהרות הישראלי מוכרח להיות מוכוון לרפובליקה האסלאמית בלבד, לעבר המשטר ולא לעבר "טהרן" או "איראן". יש כאן אחריות לאומית. התרבות הפרסית כוללת נימוסין, צייתנות, אפילו קורטוב של פחדנות - במיוחד 46 שנה לאחר המהפכה האסלאמית.

ישראל לא תנחית "משטר בובה" בטהרן בעצמה - לא מדובר במקרה דומה למצב שבו ארה"ב הפילה את משטרו של סדאם חוסיין בעיראק ואת טליבאן באפגניסטן או רוסיה שעודדה הפיכות ברחבי אפריקה. הפיכה באיראן תוכל לבוא רק מהחברה האיראנית שחלקים בלתי מבוטלים ממנה סולדים מהמשטר. בעקבות זאת, ישראל צריכה להמשיך להביך את הרפובליקה האסלאמית עם יכולותיה הצבאיות, לשדר חוסן, ובישראל עצמה - ההנהגה מוכרחה לברור מילים.

עוד כתבות

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה