גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתוך ארבעה ימים: התקיפות הישראליות הביאו את איראן לכלכלת חימושים

כלכלת החימושים שמפעיל משטר האייתוללות ביום האחרון מלמדת על המצוקה שבה הוא נמצא ● לישראל אסור להסתנוור מההישג המשמעותי, ועליה להבין מה היא רוצה להשיג ולאיפה אסור לה להגיע ● הפלת המשטר היא לא משימה שישראל יכולה לקחת על עצמה, ועל המנהיגים שלנו להיות יותר זהירים בהצהרות שהם מספקים

עשן מיתמר ממתקן נפט באיראן, לאחר שנפגע בתקיפה ישראלית / צילום: ap, Vahid Salemi
עשן מיתמר ממתקן נפט באיראן, לאחר שנפגע בתקיפה ישראלית / צילום: ap, Vahid Salemi

מבצע "עם כלביא", או ליתר דיוק המלחמה, תיכנס במהרה לספרי הלימוד של האקדמיות הצבאיות בעולם על כיצד משביתים מערך הגנה אווירית של מדינה במהירות בזק. ברגע שזה קורה, בשדה הקרב המודרני, ניתן בקלות יחסית לגרוע יכולות התקפיות בהיקף נרחב - כדוגמת איום הטילים הבליסטיים של משטר האייתוללות.

שאלות ותשובות | המערכת הישראלית שנמכרה במיליארדי דולרים החלה ליירט כטב"מים מאיראן
המדינה שיש לה הכי הרבה מה להפסיד מהטלטלה בשוק האנרגיה

כל אזרח ואזרחית ישראלים יכולים היו לזהות במהלך היממה החולפת כי משטר האייתוללות עבר לכלכלת חימושים. ממטחים של עשרות טילים בליסטיים, לכאלו שכללו בודדים בלבד - אבל ביותר מטחים. זו תוצאה של גריעת יכולות ישראלית בקצב מסחרר, שבתוך ארבעה ימים האיראנים מגיעים למצב שהם נאלצים לבצע שיגורים בהיקפים שמזכירים יותר את אלו של החות'ים, שרחוקים יותר מישראל מהם. ההשתלטות המוחלטת של ישראל על המרחב האווירי האיראני היא אחת הגורמים לכך, משום שבחלק מהמקרים - משמרות המהפכה רוצים לשגר וברגע האחרון חיל האוויר מסכל זאת. או, לחילופין, אין להם את כמות המשגרים הנדרשת לטובת המטחים הגדולים שראינו בתחילת המערכה, או במתקפות באוקטובר ובאפריל.

כשרוצים להבין עד כמה המצב הצבאי של הרפובליקה האסלאמית חמור, צריך להביט על כמה גדול הפער בין הצהרותיהם לבין המציאות. הפער תמיד נמצא שם, אבל בימים האחרונים ניכר כי הוא מתרחב. מדברים על "אסטרטגיה חדשה", "יכולות שלא השתמשנו ומתחילים להשתמש" ומעל הכל מעבר לפייקים וללוחמת תודעה ירודה למדי שמעידה כי בשטח אין להם הרבה מה להציע מול כוחות הביטחון הישראליים.

למעבר של האיראנים יש יתרונות, אבל גם חיסרון ברמת ההגנה האווירית. ראשית, היתרון הוא הדבר החשוב מכל: כשמשגרים טילים ספורים, הרבה יותר נוח ליירט אותם. זה מתחיל במכ"ם שלא רווי באלמנטים ויודע להכווין בצורה יעיל, עובר למערכות ההגנה כמו חץ ו־THAAD שמסוגלות לפגוע בשיעורים גבוהים ולהפחית את הפגיעה באזרחים, במיוחד בעת מטחים קטנים, ומסתיים בכלכלת חימושים ישראלית שלא נדרשת לתספוקות בקצב כה מסחרר כמו לפני כן.

ההיבט של החיסרון משתקף מעוד סוגיה שהרגישו הישראלים היטב בלילה החולף: ההתרעה של פיקוד העורף הייתה הרבה יותר קצרה. כשטיל בליסטי משוגר, הוא פולט חום רב - מה שמאפשר למכ"מים לזהות אותו במהרה. כשמשגרים עשרות או מאות טילים בליסטיים, נוצר הרבה יותר חום, ומזהים אותם בשלב הרבה יותר מוקדם. לכן, זיהוי של טילים בודדים לוקח יותר זמן, ומשפיע על משך ההתרעה. לכן, אזרחי ישראל צריכים, גם עכשיו, להקפיד מאוד על הנחיות פיקוד העורף, ולא להיות זחוחים.

מכאן, דווקא כשאיראן על הקרשים, ישראל מוכרחה להפנות את תשומת־ליבה אל אסטרטגיית היציאה. להוציא את הזירה הלבנונית שבה ישראל הגיעה להפסקת אש עם חיזבאללה שיוצרת תועלת אסטרטגית, בירושלים לא הצליחו להביא בזירות נוספות לסיטואציה דומה - במיוחד ברצועת עזה שבה יש תחושה כאילו תשומת־הלב מנושא החטופים, החשוב ביותר במלחמת חרבות ברזל, נדחק הצידה.

עבור אסטרטגיית היציאה, ישראל מוכרחה להבין מה היא רוצה להגשים מהמלחמה באיראן. השמדת תוכנית הגרעין האיראנית היא חשובה ונכונה, אבל לא ריאלית ביכולותיה של ישראל לבדה. עבורה נדרשת התערבות של ארה"ב וכל עוד היא לא בעניין, עדיף לא ליצור ציפיות בקרב אזרחי ישראל כי יש ביכולתה לעשות זאת. בהיבט איום הטילים הבליסטיים, הפגיעה בטילים על הקרקע ועל אחת כמה וכמה במשגרים, יוצרת לאיראנים "צוואר בקבוק" שבו אין להם יכולת שיגור מאסיבית. ובכל זאת, בעת שרואים מדיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל" וברויטרס כי בטהרן מעוניינים במשא־ומתן, צריכים להגביר את קצב התקיפות.

ההצהרות של כ"ץ לא עוזרות

ובסיכומו של דבר יש את שאלת הפלת משטר האייתוללות. אם ישראל חפצה במהלך כזה, היא צריכה את אזרחי איראן לצידה, וההצהרות שנשמעו כמו למשל, "איראן תבער" של שר הביטחון ישראל כ"ץ בוודאי לא מועילות. קו ההצהרות הישראלי מוכרח להיות מוכוון לרפובליקה האסלאמית בלבד, לעבר המשטר ולא לעבר "טהרן" או "איראן". יש כאן אחריות לאומית. התרבות הפרסית כוללת נימוסין, צייתנות, אפילו קורטוב של פחדנות - במיוחד 46 שנה לאחר המהפכה האסלאמית.

ישראל לא תנחית "משטר בובה" בטהרן בעצמה - לא מדובר במקרה דומה למצב שבו ארה"ב הפילה את משטרו של סדאם חוסיין בעיראק ואת טליבאן באפגניסטן או רוסיה שעודדה הפיכות ברחבי אפריקה. הפיכה באיראן תוכל לבוא רק מהחברה האיראנית שחלקים בלתי מבוטלים ממנה סולדים מהמשטר. בעקבות זאת, ישראל צריכה להמשיך להביך את הרפובליקה האסלאמית עם יכולותיה הצבאיות, לשדר חוסן, ובישראל עצמה - ההנהגה מוכרחה לברור מילים.

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ-10 מיליון שקל ● מאירה ברנע-גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

גיל שי / צילום: עומר הכהן

בגיל 14 הוא כבר כתב קוד. היום הוא אחרי שני אקזיטים ומנהל מאות מיליוני דולרים

"בכיתה ד' עברנו לברוקלין. אבא חשב שיהיה שם טוב יותר כלכלית, אבל נאבק לשרוד במכירת מקלטי רדיו בדוכנים. גרנו בשכונה לא טובה. גנבו ממני כסף באיומי סכין וקראו לי 'יהודי מלוכלך' בבית הספר" ● שיחה קצרה עם גיל שי, שותף-מנהל בקרן מירון קפיטל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הדוח הסופי של האוצר: מס מדורג על רווחי הבנקים שמעל ל-50% ביחס לשנים קודמות

לפי הדו"ח הסופי של הצוות הבין משרדי: העלייה החריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים נובע מהריבית הגבוהה ומסביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית ■ אגף התקציבים ונציג בנק ישראל התנגדו: "הכיוון שהתגבש בדוח הסופי, לא שיקף את הלך הרוח במהלך דיוני הצוות"

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ-6 מיליארד שקל ל-35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?

נקבע למועד אחר? / צילום: Shutterstock

הבוס שלך כבר לא פנוי בשבילך

אמזון רוצה צוותים גדולים יותר. בנק אוף אמריקה משטח את ההיררכיה ● אמריקה התאגידית מצמצמת שכבות של מנהלים, ועולם העבודה משתנה באופן דרמטי

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה? / צילום: ap, Mark Baker

הנתונים חושפים: עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה?

הפיגוע הקטלני בסידני היכה את העולם בהלם, אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● התמונה העולה מהנתונים היא חד משמעית: האנטישמיות באוסטרליה מזנקת, ומגיעה לרמות שהמדינה לא ידעה כמותן ● וגם: איך מושפעות מזה הקהילות היהודיות?

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף, הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

רשת הביוטי היוקרתית לא יורדת מהפסגה. הצצה לאסטרטגיה שמשאירה אותה שם

ספורה היא רשת היופי היוקרתית הגדולה בעולם: 3,400 חנויות, בלעדיות על מאות מותגים והכנסות של 18.5 מיליארד דולר בשנה ● התעשייה בצומת דרכים, והחברה מבית LVMH מתחזקת צבא משפיעניות, אך גם מאמינה שהעתיד טמון בסניפים ● הצצה נדירה לאסטרטגיה שצפויה לשמר את ההצלחה

שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני / צילום: Shutterstock

בין שלגייה לפנתר השחור: שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני

אומץ אינו רק תכונה אישית אלא תוצר של אקלים ארגוני, ואלה שמטפחים אותו קוטפים את הפירות ● דיסני מציעה שיעור מרתק לכל מנהיג במסעה ההיסטורי מתקופת התעוזה היצירתית של וולט דיסני, שלא קיבלה ביטוי בצד הערכי, ועד לחזון השיטתי של בוב אייגר

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

חשד: מנהלים בחברת יזמות הגישו תביעה כוזבת לקרן הפיצויים בסך 40 מיליון שקל

שני המנהלים טענו כי למבנה בת"א נגרמו נזקים בהיקף 40 מיליון שקל כתוצאה מהדף של טיל איראני שנפל באזור - אך מהחקירה עולה חשד כי מאז 2021 המבנה מוכר ע"י העירייה כלא ראוי למגורים ● השניים חשודים בקבלת דבר במרמה, לאחר שקיבלו מהמדינה כ-2 מיליון שקל על בסיס התביעה ● לבקשת החשודים, שמם נאסר בשלב זה לפרסום

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, מניות האנרגיה זינקו

ת"א 35 עלה בכ-0.7% לשיא ה-59 שלו השנה ● השקל תנודתי לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ● מניות התקשורת יורדות ומעיבות על השוק, מנגד אישור עסקת הגז תומכת בשוק ● אפקון גייסה 74 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, מור תהפוך לבעלת עניין ● ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ברבע אחוז כצפוי

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית