גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל רשות שדות התעופה: "יכול להיות שכבר השבוע נפעיל טיסות מניו יורק ומבנגקוק"

שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה ומי שאחראי על המבצע החריג להשבת מעל 100 אלף איש לישראל, חושף את הדילמות ועונה לביקורת: "זה אירוע מטורף וקשה. צריך לדאוג בראש ובראשונה שאנשים יחזרו בחיים" ● על העובדה שהחברות קובעות מי יטוס לכאן: "הן יודעות לעשות את זה טוב מאיתנו" ● ומגלה - ייתכן שכבר השבוע יופעלו טיסות חילוץ גם מבנגקוק וניו יורק

שרון קדמי / צילום: תמונה פרטית
שרון קדמי / צילום: תמונה פרטית

"אני לא מכיר בהיסטוריה של התעופה המודרנית ומאז מלחמת העולם השנייה אירוע כזה במורכבות שלו, ובסיכונים שלו. כשאני חתמתי על החוזה שלי לא היה בתיאור התפקיד 'אלוהים' וגם לא יהיה. אין לי כוונה להחליט מי יחיה ומי לא. ובאירוע הזה בראש ובראשונה צריך לדאוג שאנשים יגיעו לארץ בחיים, גם אם מדובר בעוד קצת זמן המתנה. עדיף לי ששלושה ילדים יחכו בארץ בלי אמא מאשר שיהיו לי שלושה יתומים. זה אירוע מטורף וקשה", אומר בראיון לגלובס שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה.

כשהמטוסים מושבתים, הספינות שטות: כך משונעות סחורות לישראל וממנה
שאלות ותשובות | נתב״ג חוזר: טיסה ראשונה מלרנקה נחתה בישראל - כך עובד מבצע החילוץ

בצהרי יום רביעי ולאחר פתיחת המבצע להחזרת הישראלים שנמצאים בחו"ל קדמי מתיישב לראיון לאחר הערכת מצב שבוצעה בראשותו יחד עם בכירי רש"ת ונתב"ג, כוחות וגופי הביטחון. מתוך המשרד שלו שממוקם בבניין ישן, אפילו מתפורר, בתחומי נתב"ג הוא מוביל את המבצע החריג להחזרת ישראלים לארץ בעוד השמיים סגורים לחלוטין. מאחורי הכסא שלו ממוקם מה שקרוי הטלפון האדום, למרות שצבעו שחור והוא מיועד לשיח עם כוחות הביטחון למקרה של איום על מטוס ישראלי באוויר או כזה שאמור לנחות כאן, לצידו טלפון לווייני למקרה שלא ניתן יהיה לתקשר אחרת.

מטוס נכנס ויוצא

קדמי נכנס לתפקידו בשיאו של משבר התעופה בישראל לאחר שחברות זרות נטשו את הקווים לכאן בעקבות המלחמה והיה בין האחראים לחזרתן, לאחר שטיל חות'י נפל בנתב"ג. ועדיין, אין הדבר דומה למבצע הנוכחי שעליו הוא אחראי. "עכשיו השעה 11 וחצי וטיסה ראשונה נחתה מעט לאחר השעה 6 בבוקר, הצלחנו לעשות את זה, אבל המנגנון הוא כל כך נזיל שבשניות הוא יכול פשוט לחדול והאירוע יחכה. אנחנו מקבלים ביקורת וזה לגיטימי, אבל אני לא משנה את ההחלטה. אנחנו לא לבד כאן ואני נותן קרדיט גדול גם לשרה, למנכ"ל המשרד ולמנהל רת"א. כולנו צוות אחד ואני לא אומר את זה לפרוטוקול, אלא כי כל האירוע הזה בנוי על ניהול סיכון. מה שמוליך אותנו היא תמונת מודיעין שאליה אנחנו מתאימים את המבצע"

לדברי קדמי, האיום הגדול ביותר כרגע הוא המודיעין שאוספים האיראנים "הם יודעים לטרגט אותנו ואין הישג תודעתי גדול יותר מבחינתם ממטוס כחול לבן בוער. אלו החלומות שלהם משנות ה־70 ואנחנו עסוקים בלהוריד את הסיכון למינימום האפשרי. לכן אנחנו מתחילים במשורה אחרי שתוך 12 שעות הוצאנו מפה 70 מטוסים. צוותים טסו עם המשפחות והיום טייסת חזרה עם הבן שלה בקוקפיט. אנחנו מעריכים שיש כעת בחו"ל 150-200 אלף ישראלים וחשבנו איך אנחנו בונים את התוכנית על סמך ההכנות שלנו מראש. אנחנו עובדים כמו צבא ומנהלים חיתוכי מצב כל הזמן".

התוכנית מבוססת על הטסת מטוס אחד בכל שעה משעות האור לישראל מיעדים שונים, את הטיסות מפעילות חברות התעופה הישראליות שגם מתעדפות את חזרת הישראלים קודם כל לפי לקוחותיהן ורק לאחר מכן יוחזרו נוסעים שטסו באמצעות חברות תעופה זרות. כרגע, מטוס נוחת בישראל, נוסעים יורדים ממנו והוא טס מיד חזרה - כשאין אפשרות לחברות התעופה למכור כרטיסים ליציאה מהארץ ובעצם זו כמעט בלתי אפשרית באמצעות המרחב האווירי.

על ההחלטה הזו נמתחה ביקורת, וקדמי עונה עליה: "אני רוצה מטוס על הקרקע כמה שפחות זמן, נוסעים בטרמינל כמה שפחות זמן. לכן מטוס שנוחת מתחבר לשרוול, פורק אנשים, מזוודות, נוסעים יוצאים עוברים ביקורת גבולות, מכס, ומיד הם על האוטובוסים החוצה. קבענו זמן מסוים שבו אנחנו יכולים לעמוד. בעת שגרה, תהליך של נוסע יוצא הוא בהגדרה יותר ארוך כי יש לך תהליך צ'ק אין, ביטחון, המתנה. לכן, בשלב הראשון אמרנו בואו נראה איך תהליך נכנס, עובד ומתייצב. וזה בא אחד על חשבון השני.

"היום יש 12 טיסות נכנסות אם הייתי עושה גם טיסות יציאה מהארץ בהגדרה הייתי מצליח להכניס פחות טיסות נכנסות כי הייתי צריך זמן נוסף לכל מטוס. נתחקר את הביצועים ונראה מתי נוכל להוסיף גם נוסעים יוצאים. מה שחשוב להבין שאמנם הכנו תוכנית והיא רצה והכל טוב ויפה, אבל יכול להיות מצב שהוא לא היפותטי - שמטוס ממריא מחו"ל אחרי שהנוסע עשה צ'ק אאוט עם המשפחה, עלה על טיסה, ו־20 דקות לפני הנחיתה אני חודל אותו והוא חוזר חזרה. זה סיכון שצריך לקחת בחשבון, אבל הוא עדיף מאשר שמטוס יגיע לפה ויחטוף טיל. תמונת המודיעין משתנה כל דקה".

הכוח אצל החברות?

מה עושים אנשים שצריכים לטוס לטיפולים רפואיים בחו"ל?
"יש טיסות חריגות בעיקר לטיפולים רפואיים וניתוחים. אנחנו מאשרים טיסות פרטיות במשורה. בד"כ הביטוח משלם עליהן ואנחנו מוצאים דרכים להטיס את אותם אנשים. טס מכאן לא מזמן ילד בן 6 שממש גוסס לניתוח מציל חיים".

כמה זמן להערכתך ייקח המבצע הזה?
"אנחנו מקווים שהמלחמה תסתיים בהקדם, אבל כל עוד היא נמשכת - אז שבועות. אם יש לנו בחו"ל לפחות 150 אלף נוסעים ואנחנו מביאים 4,000 נוסעים ביום זה קשוח. אבל אין ברירה אחרת כי לא משנה כמה לחצים וביקורת אחטוף אני לא מהמר על חיי אדם. אנחנו בוחנים את הגדלת המטוסים שנכנסים לישראל. יתכן שכן נצליח להפעיל מטוסים רחבי־גוף ושכבר השבוע נפעיל טיסות חילוץ גם מיעדים כמו ניו יורק ובנגקוק. הנושא נבחן אבל עוד אין החלטה. אנחנו בוחנים את זה כל העת אל מול הסיכונים והמודיעין. והכול בהתאם להערכות מצב".

איך אתה מסכם את הטיסות הראשונות?
"מצוין. אנחנו מבצעים יותר טוב את הפינוי ובפחות זמן מזה שתכננו בזכות השותפים שלנו במכס, במשטרה, ברשות האוכלוסין וזה עובד כמו סכין בחמאה. זה יכול בתוך שניה להשתנות - אם מתעכב לנו מטוס למשל, אבל נכון לעכשיו זה זורם טוב. היו נוסעים שהגיעו ונישקו את הקרקע, שמחה אמיתית. אנשים נלחמים לחזור לכאן".

חברות התעופה מנהלות את התורים בחזרה לארץ, אין להן כוח גדול מדי?
"קודם כל הן על פי חוק מחויבות לנוסעים שקנו כרטיסים ובתוך המנעד הזה הן צריכות להחליט. עכשיו, אני יודע שבחברות עצמן הקימו מנגנונים מטורפים. באחת החברות למשל יש צוות רפואי שבודק מה חומרת המחלה? האם היא אמיתית? וכך מתעדפים. אני סומך על חברות עסקיות מסחריות שיידעו לעשות זאת טוב מאתנו".

הן יכולות גם לתעדף מי שקנה כרטיסים במחלקות הפרימיום.
"החברות מחוייבות לכל מי שקנה אצלן כרטיס על פי החוק והן עושות את הסדר שלהן. זה יוצר מצב נוראי ואני לא מקנא במנכ"לים שצריכים להחליט מי עולה קודם. מי שקנה כרטיס בחברה זרה הוא באמת בסוף הרשימה לא כי יש מגבלת מטוסים, אלא כי יש מגבלה בשימוש במרחב האווירי של ישראל".

"כשל שוק - צריך לבדוק"

אתה חושב שנדרשת רגולציה על מחירי הטיסות חזרה?
"אני לא רגולטור אבל תפיסתי הכלכלית היא שצריך לעשות מינימום רגולציה - והמדינה לא צריכה להתערב איפה שאין כשלי שוק".

אבל בוודאי שיש כאן כשל שוק אם רק אל על יכולה להחזיר ישראלים מארה"ב למשל.
"אז צריכים לשבת על המדוכה ולראות איך פותרים אותה. יש דרכים לפתוח כשל שוק. זה לא אפס או אחד. אתה שואל אותי אם לדעתי צריך לבחון את זה? כן, אתה שואל מה הפתרון? אי אפשר לשלוף מהכיס".

יכול להיות מצב שבו החברות מצד אחד יפקיעו מחירים ומצד שני יקבלו שיפוי בסוף מהמדינה, ראינו את זה קורה בעבר. זה לא גורם לך לשנות את עמדתך?
"אם אני מסתכל אחורה ובודק בעובדות אתה צודק. זה מה שהיה. כן".

יש חברות זרות שמעוניינות להצטרף למבצע?
"בהחלט. גם תוך כדי המלחמה היו חברות זרות שהמשיכו לטוס לפה בלי הפסקה. פליי דובאי טסו לפה שמונה טיסות ביום. בשלב הראשון נשתמש רק בחברות ישראליות משיקולים מבצעיים, אבל כשנוכל לשלב חברות זרות זה בהחלט יתרום לירידת מחירים".

חברות מציעות מסלולי טיסה לירדן או מצרים והגעה יבשתית משם למרות שיש אזהרת מסע לישראלים מלהגיע אליהן
"כל אדם יעשה את השיקול האישי שלו, אני לא יכול לתת המלצה אבל אנחנו ערוכים בתור מי שאחראים על מעברי הגבול. המעבר בטאבה פתוח 24\7 ומעבר רבין עד 23:00 ואם צריך נרחיב אותו. אנחנו מספקים הסעות לאילת ולבאר שבע יחד עם משרד התחבורה ויש אוטובוסים של דיפלומטים שיוצאים מכאן ככה. יחד עם זאת, בהחלט קיימת אזהרת מסע של המל"ל, אבל אנחנו ערוכים לכל החלטה של הנוסע. ובכלל, יש רמה מאוד גבוה של שיתוף פעולה, השרה עובדת מול סגן הרמטכ"ל בתוך שניות, הכול בקווים קצרים, ללא בירוקרטיה מיותרת, דברים זזים מהר מאד".

נשמע כמו פער גדול מההיערכות בשבעה באוקטובר.
"בכל הדיונים שלנו אנחנו כל הזמן מסתכלים אחד על השני. אנחנו לא רוצים עוד אירוע. לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. כלום. אין סמוך, אין יהיה בסדר, הכול ממוסמך, הכול כתוב. וזה לקח שנלמד במחיר בלתי נתפס לצערי. אני רואה את זה אצל כל גופי הביטחון ומשרדי הממשלה שעובדים מולנו. אבל אסור להיות באופוריה כי אם אתה לשנייה מוריד מתח - טעות אחת בשיקול דעת משפיעה על שלוש מאות נוסעים בכל רגע.

"אני חושב שהמלחמה שחקה לנו את הפרופורציות. עפו לכאן עשרות טילי קרקע־קרקע מדויקים וזה ברור שחוזרים לטוס. יש איזו מלחמה קטנה באוקראינה שלוש וחצי שנים והדבר היחיד שטס שם זה טילים. אנחנו שנה ותשע חודשים ניהלנו פה תעופה אזרחית תחת טילים ואין לזה אח ורע בהיסטוריה. אין דין טיל חות'י כדין טיל איראני לא ביכולות לא בהיקף ולא בעוצמות - והם פוגעים. המבצע הזה של פתיחת הטייס בתוך מציאות כזו היא תקדימית - והיא מעידה על החוסן הלאומי שלנו. בתוך ביקורת והלקאה עצמית לפעמים אנחנו בסדר, ואפילו בסדר פלוס".

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית