גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ישראל מוכנה למהפכת הרכבים החשמליים?

הממשלה קבעה יעד: עד 2030, 100% מהרכבים הנמכרים יהיו חשמליים ● קצב החדירה לשוק מרשים, אבל הפוליטיקאים לא ממהרים להכין כראוי את המדינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי היערכות המשק למעבר לתחבורה חשמלית

רכב חשמלי בהטענה / צילום: Shutterstock
רכב חשמלי בהטענה / צילום: Shutterstock

בימים האחרונים פרסם איגוד יבואני הרכב את דוח המסירות למחצית הראשונה של 2025, ממנו עולה ששוק הרכב החשמלי הולך ומתכווץ: בין ינואר ליוני נמסרו רק 26,159 כלי רכב חשמליים לגמרי, נתח של 16% מכלל המסירות לעומת 25% בשנה שעברה. הירידה מיוחסת, בין היתר, גם להעלאת מס הקנייה ולביטול הטבת אגרת הרישוי בתחילת השנה.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

הידיעה הזאת צריכה לעניין לא רק את חובבי תחום הרכב, אלא את כל מי שחי במדינת ישראל. רכבים חשמליים הינם שקטים יותר ומזהמים פחות, באופן שיכול לתרום למאמצים הגלובאליים לבלימת התחממות כדור הארץ. לפי נתוני ארגון הסביבה האירופאי, בין 2000 ל־2019 חלה ירידה של כ־40% בפליטות גזי חממה מרכבי נוסעים חדשים לקילומטר נסיעה. במקביל, חלה התקדמות ניכרת בהיצע, במחיר ובטווח הנסיעה של רכבים היברידיים וחשמליים.

ויש לו גם יתרונות ברורים בעלויות השימוש. ביסודו, השימוש ברכב חשמלי הוא זול יותר מרכב המונע באמצעות בנזין או סולר. בניגוד לדלקים, תהליך ייצור החשמל הוא זול יותר והשימוש בחשמל הוא רחב יותר, שכן משמש לא רק להנעת כלי תחבורה. עקב כך, לא רק שהמעבר לתחבורה חשמלית יהווה תחלופה זולה יותר ניתן להקים את התשתיות הנדרשות על תשתיות חשמל קיימות.

הנקודה הזאת רלוונטית במיוחד לישראל. למדינת ישראל הקטנה אין מצבורי דלקים בשטחה, ולכן היא מייבאת דלקים גולמיים ממדינות זרות ומזקקת אותם בגבולותיה. לא זו בלבד שהדבר גורם ליציאה של כסף ממדינת ישראל, אלא תהליך הזיקוק תורם לזיהום האוויר בישראל.

לעומת זאת, מדינת ישראל מייצרת את כל החשמל שהיא צורכת - ואף נמצאת בחוד החנית של פיתוח טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ואגירת חשמל. המשמעות היא שמעבר לתחבורה חשמלית יפחית את התלות של מדינת ישראל במדינות זרות ויגרום להאצת הפיתוח של תעשיית החשמל המקומית.

מכל הסיבות הללו, בממשלה הבינו שיש חשיבות רבה בגיבוש מדיניות שתדאג לביסוס תשתית מתאימה לכניסת הרכבים החשמליים. זאת, במטרה שעם הזמן הם יוכלו להחליף את רכבי הבנזין - עד לעמידה ביעד השאפתני שב־2030, 100% מהרכבים הנמסרים יהיו חשמליים ופלאג־אין.

אלא שבדרך, צריך לשים לב שאולי יש כאן בעיית תמריצים, שכן הכנסות המדינה ממיסוי כלי רכב מהוות מקור תקציבי חשוב - וכרגע המיסוי על רכבים חשמליים נמוך יחסית לרכבי בנזין וסולר. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, סך הכנסות המדינה ממיסוי כלי רכב נאמד במעל ל־50 מיליארד שקלים בשנה ומהווה כ־11.4% מסך הכנסות המדינה ממסים ואגרות וכ־2.8% מהתוצר.

לכן, מעבר מהיר בעשור הקרוב לכלי רכב חשמליים עשוי להביא לירידה בהכנסות המדינה ולאתגר תקציבי בטווח הארוך. משרד האוצר כבר החל לנקוט צעדים לקיזוז השפעות אלו בטווח הקצר, כמו מס נסועה, העלאת מיסוי על כלי רכב חשמליים והעלאת אגרה על רכב חשמלי - והאתגר יהיה שמירת האיזון בין תמרוץ המעבר לכלי רכב חשמליים לבין הקפדה על איזון תקציבי.

ובכל זאת, יש לממשלה שאיפה מוצהרת לעשות את המעבר הזה. מה היא עושה כדי לממש אותה?

מה נעשה עד כה?

בשנים האחרונות המחויבות של הממשלה לנושא עלתה מדרגה. היא חתמה על הסכמים בינלאומיים לצמצום פליטת גזי חממה ומעבר לצריכת תחליפי דלקים, וחיפשה דרכים להתמודד עם התפתחות שוק הרכבים החשמליים. לכן, הממשלה קיבלה מספר החלטות בנושא היערכות המשק למעבר לתחבורה חשמלית וצמצום הגודש בכבישים, באופן ישיר ובאופן עקיף.

שורת ההחלטות כללה, בין היתר, את המעבר לכלכלה דלת פחמן, העברת המשק לגז טבעי, מעבר לאנרגיה ירוקה, אגרות תחבורה ציבורית והפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. כתוצאה מכך, המעבר לתחבורה חשמלית הפך לבלתי נמנע - מה שגם לממשלה להבין שיש להיערך למעבר זה בהיבט התשתיות והאסדרה.

זה מביא אותנו לפברואר 2023. אז הממשלה החליטה לטפל בסוגיה הזו באמצעות עיסוק בתקן ובסדרת תשתיות התחבורה החשמלית בישראל, בדגש על קידום השימוש ברכבים חשמליים והקמת תחנות טעינה תואמות ברחבי המדינה, כחלק ממדיניות הסביבה והאנרגיה המתקדמת שלה.

תשתית לעתיד

ההחלטה - מספר 181 - כוללת סעיפים שונים שמתקנים חוקים ותקנות בתחום המקרקעין ובתחום החשמל. למשל, תיקון חוק המקרקעין שעוסק בהתקנת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בבתים משותפים, תוך פירוט חלוקת עלויות ההתקנה והתחזוקה בין בעלי הדירות.

בנוסף, ההחלטה מבקשת לתקן את חוק משק החשמל המתייחס לרישוי ולהפעלת מתקני חשמל לרכבים חשמליים. ההחלטה גם מסדירה את נושא חובת הצגת נתוני צריכת האנרגיה של רכבים חדשים ביחידות מדידה תקניות. בחלק אחר, ההחלטה מתקנת את החוקים והתקנות הנוגעים לתכנון העירוני ולחשמל בישראל, במטרה לקדם את הפיתוח וההפצה של רשת הטעינה לרכבים חשמליים.

בלי שמץ של הפרזה, מדובר בצעדים מכריעים לעתיד הענף. ניקח כדוגמה את פריסת עמדות הטעינה. האופן שבו זה מתבצע משחק תפקיד משמעותי במעבר לתחבורה חשמלית. עמדות הטעינה מקבילות לתחנות דלק עבור רכבים מונעים דלק, אך בשונה מתחנות דלק שבהן התדלוק מתבצע תוך דקות בודדות, הטכנולוגיה המאפשרת טעינה באופן מהיר ויעיל עדיין בתחילת דרכה ולכן המשאבים מוגבלים בהיבט זה. עקב כך, אופן פריסת עמדות הטעינה הוא קריטי כבר כעת בשלב ההיערכות.

היבט נוסף בעל משקל לא מבוטל הוא נושא האסדרה של התשתיות בחוק, לרבות אופן השימוש, נשיאה בעלויות, אכיפה ותכנון מקדים של תשתית עמדות הטעינות. בהיעדר אסדרה, עלולות להתגלע מחלוקות בין דיירים וייתכן שגם יתפרצו סכסוכי שכנים. בישראל כבר נלמד הלקח מעולמות אחרים שסכסוכים כאלה יכולים להפוך לתופעה רווחת שמשפיעה על יישום מדיניות גם ברמת המאקרו. לכן, יש כאן סיכון להתהוות של חסם ממשי בפני כניסה נרחבת של כלי רכב חשמליים למאגר הרכבים בישראל.

עוד נקודה חשובה שההחלטה מאירה היא התודעה הציבורית. הדבר מתבטא בכמה מסעיפי ההחלטה. לדוגמה, הוחלט להגביר את החשיפה הציבורית לרכבים חשמליים באמצעות גידול באחוזי כלי הרכב החשמליים בתחבורה הציבורית.

עוד צעד במישור התודעתי הוא שינוי השיטה שבה מציגים את נתוני צריכת האנרגיה של הרכבים החשמליים. עד ההחלטה, נתוני צריכת האנרגיה הוצגו במונחים של ליטר דלק לכל 100 ק"מ. ההחלטה תיקנה את המצב הזה, וכעת נתוני הצריכה מוצגים לפי סוג מקור האנרגיה של הרכב ביחידות המתאימות. המשמעות של התיקון היא הצגה שוויונית ככל האפשר של צריכת האנרגיה של כלי רכב המונעים בצורה שונה, באופן שהופך את נתוני הצריכה לבני השוואה.

הכדור במגרש הפוליטי

בפועל, מימוש ההחלטה רחוק מלהיות מושלם - ושני שלישים מההחלטה לא יושמו כלל או יושמו באופן חלקי. מה בעצם קרה?

היעד שנקבע להשלמת חלק מהמשימות היה אוגוסט 2023 - חצי שנה ממועד קבלת ההחלטה. מדובר בעיקר בעריכת תיקוני חקיקה, תיקוני תקנות, קביעת הוראות ביצוע וגיבוש המלצות לפעולה. אבל הרוב לא קודם.

אפשר להצביע על שני גורמים מרכזיים שפגעו ביישום ההחלטה. הראשון הוא שמרבית סעיפי ההחלטה עוסקים בתיקוני חקיקה ותקנות, כאשר גורמי הביצוע הם מי שאמונים על הכנת התיקונים. ואכן, נעשתה עבודת מטה מקצועית כמו ניסוח החקיקה והקמת צוותים ייעודיים.

הבעיה היא במה שבא אחר כך: מרגע שהדרגים המקצועיים מסיימים את עבודתם, הדבר עובר להכרעת הדרג הפוליטי. ושם הדברים נתקעו, כאשר הרוב המכריע של תיקוני החקיקה טרם קודם בפועל, וממתין לאישוריהם של הדרגים הפוליטיים. המסר שהתקבל הוא שהנושא נסוג לשוליים של סדר העדיפויות הלאומי. כלומר, מצד אחד הממשלה מגבשת מדיניות על בסיס עבודת מטה יסודית - ומצד שני הדרג של קובעי המדיניות לא פועל במרץ כדי ליישם אותה.

מנגד, יש גם אלמנטים שהצליחו לתת רוח גבית ליישום ההחלטה. ההחלטה דרשה מגורמים במשרדים שונים לשתף פעולה בנושאים מסוימים. למשל, סוגיית אופי פריסת עמדות הטעינה במרחב הציבורי תלויה בגורמים רבים לרבות תקציב, שיקולים מקצועיים, הקצאות לפי ביקוש והיכולת לבצע אכיפה יעילה.

כדי לתאם את הפעולה, ההחלטה קבעה גורם מתכלל. כך, הוחלט שהאחריות לגבש תוכנית כזאת תוטל על משרד האנרגיה, באישור אגף תקציבים של משרד האוצר ובהמלצת צוות בראשות מנכ"ל משרד התחבורה שכולל נציגים ממשרדי האנרגיה, הפנים והאוצר, מנהל התכנון והשלטון המקומי. הדבר הביא לכך שפורסם (גם אם באיחור) מסמך עקרונות מדיניות לפריסה תכנון וניהול תשתיות טעינה לרכבים חשמליים, כמו גם מפות חדשות שאפשרו תכנון מדיניות מדויק יותר.

דרושה היערכות מסודרת

החלטת ממשלה 181 נועדה להניח תשתית רגולטורית וביצועית לקידום תחבורה חשמלית בישראל, כחלק מעמידה ביעד לאומי שהממשלה הציבה לצמצם באופן משמעותי את פליטות גזי החממה עד שנת 2030. בנוסף למאבק הלאומי בשינויי האקלים, המעבר לתחבורה חשמלית צפוי גם לייעל את משק האנרגיה בישראל, על ידי הפחתת הוצאות דלקים מיובאים, תמיכה בתעשיות תומכות חדשנות וחיזוק עצמאותה האנרגטית של ישראל.

החלטה זו נושאת חשיבות רבה בשל התעסקותה בסוגיות ליבה שכאן נזכיר רק את חלקן: תכנון עירוני, הסדרת מקרקעין, רישוי חשמל ופרסום נתוני צריכת אנרגיה. כל אלה נועדו להסיר חסמים שמעכבים את חדירת הרכב החשמלי ביתר שאת לשוק בישראל ולהבטיח שהתשתית הלאומית תעמוד בקצב השינויים העולמיים והביקוש הציבורי הגובר.

אלא שבמישור היישום, ההחלטה לא הביאה את הבשורה שלה פיללו. התוצאה היא החמצה של חלון הזדמנויות קריטי: המגמה העולמית של מעבר לתחבורה חשמלית (על כל המשתמע מכך) רק הולכת ומאיצה. העגלה נוסעת אין עצור - ואם ישראל לא תקפוץ עליה היום, היא תישאר מאחור.

כמעט שנה אחרי קבלת ההחלטה, מבקר המדינה פרסם דוח עם קביעות דומות לאלה שהופיעו כאן. המבקר הציג את המגמה המעורבת בהיערכות הממשלתית למהפכת הרכבים החשמליים.

מצד אחד, הוא אומר, אי אפשר להתעלם מהגידול במספר הרכבים החשמליים ומהופעתם של מיזמים העוסקים בהפעלת רכבים מונעי מימן, דבר המעיד על האצת המגמה הכללית בעולם וחדירתה לישראל. מצד שני, המבקר מצביע על מחסור בפריסת עמדות טעינה הן עבור רכבים פרטיים והן עבור כלי תחבורה ציבוריים - ועל היעדר הסדרי תנועה ואכיפה בחניה בעמדות הטעינה הציבוריות.

אז מה מכל זה אנחנו לוקחים להמשך? קצב חדירת כלי הרכב המונעים באמצעות אמצעי הנעה חליפיים רק הולך ומתגבר - גם בהשוואה למדינות העולם. זה מעודד מאוד, אבל זה גם מצריך היערכות מסודרת. התארגנות נכונה להשתלטות הרכבים החשמליים תחסוך למשק הישראלי עלויות רבות, תשפר את רמת החיים בישראל ותפחית את התלות של מדינת ישראל במדינות זרות.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"