גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיבה בגללה מספר דורשי העבודה בהייטק הכפיל את עצמו

דוח שירות התעסוקה חשף כי מספר מחפשי המשרות בהייטק הכפיל עצמו מ־2019 ● בין הסיבות לכך: הלך רוח מחושב ולא פזרני בשוק, ביקוש למשרות נישה וזליגה איטית של עובדים מנוסים מחוץ למעגל העבודה ● מנגד יש מי שסבור כי הנתונים לא משקפים את התמונה המלאה

עובדים מנוסים בהייטק גם מתקשים למצוא עבודה / צילום: Unsplash, nathan dumlao
עובדים מנוסים בהייטק גם מתקשים למצוא עבודה / צילום: Unsplash, nathan dumlao

דוח חדש שפרסם שירות התעסוקה אודות ההייטק הישראלי נראה מפתיע. מהנתונים עולה כי מספר דורשי העבודה בענף ההייטק עמד באפריל האחרון על 14,961, זינוק של יותר מפי שניים בהשוואה לינואר ב־2019 (7,058), ועלייה של 21% לעומת ערב מלחמת חרבות ברזל בספטמבר 2023 (12,355).

התעשייה האווירית שיגרה לחלל את לוויין התקשורת הלאומי "דרור 1"
מומחים מנתחים: כך יראה המפץ שמתכננת אנבידיה בישראל

מנגד, על אף העלייה במספר דורשי המשרה: לא נרשמו גלי פיטורים מסיביים בשכבות הליבה של הייטק הישראלי, לא דווח על קריסה של חברות טכנולוגיה, והכותרות הדרמטיות על שבר תעסוקתי בענף נגעו בעיקר לג'וניורים, אלו שטרם רכשו ניסיון תעסוקתי. יתרה מכך, כותרות רבות עוסקות דווקא בגיוסים חדשים, בעיקר בחברות ענק כמו אנבידיה, מיקרוסופט או צ'ק פוינט - שממשיכות כאמור לפרסם משרות ולמשוך טאלנטים גם בימים אלה.

כיצד יתכן, אם כך, שבעוד שבשוק נשמרת תחושת יציבות יחסית - מתחת לפני השטח מצטברת שכבה עבה והולכת של עובדים מנוסים שנפלטו ואינם מצליחים לחזור?

תהליך ההאטה

הפער הזה, כך בין היתר לפי שירות התעסוקה, מעיד על מהפכה שקטה שמתרחשת בענף; תהליך איטי ועמוק של שינוי מבני. במשך שנים ההייטק נהנה מגאות חסרת תקדים, שהגיעה לשיאה בשנות הקורונה. אך מאז 2022, כשהשווקים החלו להתכווץ, הריביות עלו והמשקיעים הפכו סלקטיביים יותר, הענף נכנס להילוך שונה - פחות תזזיתי ובעיקר הרבה יותר זהיר. במקום משבר דרמטי שמפיל שחקנים בזה אחר זה, מדובר בהאטה ממושכת שמכרסמת בעובדים מבפנים בטפטוף עקבי. השוק, כך נראה, עבר ממצב של צמיחה אופורית להפעלת מנגנון מחושב של סינון והתכנסות. המטוטלת נעה חזרה. המעסיקים הפכו זהירים, מחושבים, ומגייסים כאשר קיימת הצדקה עסקית מובהקת

השינוי הזה פוגע דווקא בעובדים מנוסים ובעלי ותק, שכבת הביניים שמוצאת עצמה מחוץ למעגל התעסוקה. אותם עובדים עם 8 עד 15 שנות ניסיון, שהיו עד לא מזמן עמוד השדרה של צוותי הפיתוח, הדאטה והניהול. דווקא קבוצת הגיל שנמצאת בלב שנות העבודה הפוריות, בני 36 עד 45, היא זו שמובילה את העלייה במספר מחפשי העבודה. שיעורם קפץ מ־15% בלבד באוגוסט 2022 ל־40% באפריל האחרון. המשמעות: לא רק צעירים מתקשים להשתלב, אלא גם שכבה מבוססת של עובדים ותיקים מוצאת את עצמה לפתע תלויה בדמי אבטלה, בלי תפקיד ובלי אופק תעסוקתי ברור.

השבר הזה ניכר גם ברמות השכר. לפי הדוח, שכרם הממוצע של דורשי העבודה בהייטק עלה בכ־39% מאז תחילת 2022, הרבה מעבר לעלייה של כ־24% בשכר המועסקים. הנתון הזה אינו מעיד על שגשוג, אלא להפך: הוא רומז לכך שדווקא מי שהשתכרו היטב, בטווחים של 25.6 עד 43.8 אלף שקל בחודש, הם אלה שנפלטו החוצה.

אשליית ההיצע

אחד מהממצאים הבולטים שעלו מהדוח עלול לבלבל את מי שמנסה להבין את המציאות בשטח: יחס המשרות הפתוחות לדורשי העבודה בהייטק עדיין נחשב גבוה ביחס לשאר המשק. כלומר, לפחות על הנייר, יש יותר משרות זמינות לכל מחפש עבודה בהייטק לעומת ענפים אחרים דוגמת תעשייה, מסחר או שירותים. הנתון הזה, שמייצר תחושת אופטימיות מסוימת, עלול להטעות, מפני שהוא מתאר תמונה סטטית שלא מספרת את כל הסיפור. כשמעמיקים בפרטים, מתברר כי רבות מהמשרות הללו הן צרות מאוד בהגדרתן: הן נפתחות לתפקידים ספציפיים, עם דרישות טכניות מדוקדקות ולעיתים גם ניסיון ממוקד בתחומי נישה. כך נוצר מצב שבו עשרות אלפי מהנדסים, מפתחים ואנליסטים מנוסים עשויים שלא "להתאים", ולו רק בגלל שצברו ניסיון בסביבה טכנולוגית אחרת, או שבילו יותר מדי זמן בתפקיד ניהולי או רוחבי.

מעבר לתחומים משיקים

אלא שלא כולם מסכימים עם התמונה שעולה מדוח שירות התעסוקה. אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה אתוסיה, מבקש להכניס מידה של פרופורציה. לדבריו, הנתונים הרשמיים אינם כוללים קהלים שלמים, בהם עובדים שבחרו לצאת לדרך עצמאית, לעבור לתפקידי פרילנס או להשתלב בתחומים משיקים כמו ביוטק, פינטק ואנרגיה חכמה - תחומים שבחלקם אף נרשמת עלייה בביקוש לאנשי טכנולוגיה מנוסים. "דוחות שירות התעסוקה אינם משקפים את מלוא התמונה", הוא מסביר לגלובס, "והביקוש לעובדי הייטק ממשיך לעלות".

הוא מציין כי ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 33% בשיעור המועסקים בענף, כאשר חלק ניכר מהתנועה בשוק נובע ממהלכי שינוי יזומים, לא מפיטורים, אלא ממעבר מודע לאתגרים חדשים. הוא מוסיף כי המחצית השנייה של השנה נפתחה עם מחסור ניכר במהנדסים, במיוחד בתחומי בינה מלאכותית, חומרה, DevOps.

לדבריו, "יש מאות משרות פתוחות שאינן מדווחות כלל, בין השאר בגלל רגישות בקרב סטארט־אפים או מהלכים פנימיים להחלפת עובדים". הפיטורים שנרשמים בשוק אינם בהכרח תוצאה של האטה בביקוש, אלא של תהליכי התייעלות ושינוי מבני, כאשר רבים מהמועמדים מוצאים תפקידים חלופיים בתוך זמן קצר. "ההייטק הישראלי ממשיך להיות מנוע הצמיחה של המשק", הוא מסכם, "והכותרות לא תמיד מצליחות ללכוד את הדינמיקה המורכבת של שוק העבודה בענף".

עוד כתבות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק