האחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert
האיחוד האירופי נמנע היום (ג') מאימוץ צעדים חריפים נגד ישראל, אך הודיע כי הוא "שומר את האופציות על השולחן", למקרה שירושלים לא תמלא את ההסכם אליו הגיעה עם בריסל בשבוע האחרון, כך הודיעה היום אחר הצהריים האחראית על יחסי החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, בדברים לתקשורת שנשאה בתום הפגישה החודשית של שרי החוץ של הארגון. "נהיה מוכנים לפעול אם ישראל לא תמלא את התחייבויותיה", אמרה קאלאס, והוסיפה כי "המטרה היא לא להעניש את ישראל אלא לקדם הפסקת אש ואת החזרת החטופים".
● בבריסל נכונים לוותר במלחמת הסחר, אבל מה המחיר שארה"ב תדרוש?
● גרמניה ואיטליה מול ספרד וצרפת: האם אירופה הולכת לעסקה עם טראמפ?
לפני כחודשיים החליט רוב של מדינות האיחוד לשלוח לבדיקה משפטית את השאלה אם ישראל עדיין מחויבת להסכם האסוציאציה עמו בשל מעשיה בעזה. הבדיקה מצאה "אינדיקציות" לכך שישראל מפרה את ההסכם ועוברת על החוק הבינלאומי בעזה, אך במפגש שבו הוצגו התוצאות ביוני נדחק הנושא מסדר היום, בשל המלחמה באיראן.
האופציות של האיחוד וההתחייבות של ישראל
לקראת הדיון שהתקיים היום נדרשה קאלאס להציג "תפריט" של סנקציות וצעדי תגובה אפשריים נגד ישראל, החל מהשעייה כוללת של הסכם האסוציאציה, המהווה את הבסיס לכלל היחסים בין האיחוד לישראל, דרך השעייה של חלקים ממנו, כמו הדיאלוג המדיני, יחסי הסחר החופשי או השתתפות ישראל בתוכנית "הורייזן" למחקר, המעבירה מאות מיליוני אירו בשנה למוסדות מחקר ישראלים. כמו כן הוצגו אפשרויות הכוללות ביטול הכניסה ללא ויזה לישראלים למדינות אירופה, השעייה של הסכם שמים פתוחים לטיסות וחרם על יצוא ישראלי מהתנחלויות.
ואולם לקראת הדיון היום התחייבה ישראל, לפי הודעת האיחוד בימים האחרונים, להגדיל משמעותית את כמות הסיוע ההומניטרי והמזון שעוברים לרצועת עזה, כולל הגדלה של מספר המשאיות שנכנסות לעזה עם מזון וציוד, פתיחת מעברים נוספים בצפון ובדרום הרצועה, כמו גם ממצרים, חלוקה של מזון על ידי גורמים מקומיים, אספקת דלק לתשתיות הומניטריות ועבודה על חידוש אספקת החשמל למתקני ההתפלה ברצועה. שר החוץ גדעון סער אישר במסיבת עיתונאים שהתקיימה בווינה בתחילת השבוע כי "ייכנסו יותר משאיות, ייפתחו יותר מעברים" ויגיע יותר סיוע הומניטרי לעזה.
ההסכמה איפשרה לקאלאס ולגוש מדינות התומכות בישראל ומעוניינות להימנע מסנקציות עליה להציג הישג בפני 27 המדינות החברות, וכן בפני הציבור באיחוד האירופי. "השגנו הסכמות עם ישראל לשפר באופן משמעותי את המצב ברצועה" אמרה קאלאס לפני הפגישה היום, אבל הבהירה כי המבחן יהיה "כיצד ההסכמות הללו ייושמו". היא הוסיפה כי האיחוד רואה "סימנים מעודדים" לחלק מההתחייבויות החדשות של ישראל, "אבל אנחנו צריכים לראות יותר". בתום הפגישה, כאמור, עידכנה האחראית כי לא התקבלו החלטות נגד ישראל במסגרת הדיונים. "היה דיון על זה. נשמור את האופציות הללו על השולחן ונהיה מוכנים לפעול אם ישראל לא תמלא את התחייבויותיה", אמרה.
בנוסף להסכמות הישראליות, שר החוץ גדעון סער ניהל ביקורים רבים במדינות אירופה בחודשיים האחרונים, כולל בברלין, בווינה, בווילנה ובריגא, בהם פעל כדי לגבש חזית פרו-ישראלית מול היוזמות לפגיעה ביחסים. את היוזמות הללו מוביל מתחילת המלחמה בעזה ציר הנשען בעיקר על ספרד, אירלנד וסלובניה.
שלוש המדינות הללו דרשו לפני הפגישה היום השעיה כוללת של היחסים. לפי חוקי האיחוד, השעייה מוחלטת של היחסים דורשת קונצנזוס בקרב 27 מדינות האיחוד, מה שרחוק מלקרות. השעייה חלקית דורשת רוב מיוחס של חברות וייצוג אוכלוסייה, שכל עוד גרמניה ואיטליה מתנגדות לה, הסיכוי שיתרחש הוא נמוך מאוד. כך גם לגבי יתר הצעדים הנמצאים ברשימה שהציגה קאלאס היום. העובדה כי אין לצעדים אלו רוב מיוחס (55% מהחברות המייצגות 65% מאזרחי האיחוד) הורידה אותם מסדר היום.
קאלאס אמרה כי שירות החוץ של האיחוד האירופי "יצפה מקרוב על הדרך שבה ישראל מיישמת את ההסכמות אתה ויעדכן מדי שבועיים". כאמור, עצם הבדיקה המשפטית שהוכרזה מהווה פגיעה אפשרית קשה בישראל, והיום הודיע גוף משפטי אירופי כי הוא מגיש עתירה נגד הנציבות, בשל מה שכינה כישלון למנוע את "רצח העם בעזה". אחד הנימוקים של הארגון שהגיש את התביעה בפני בית הדין האירופי לצדק (EJC) הוא ממצאי הבדיקה המשפטית של שירות החוץ האירופי לגבי הנעשה בעזה.