גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהשקעה של מיליארד דולר: אשטרום תקים תחנת כוח חדשה

אשטרום מעוניינת להקים תחנת כוח חדשה, מונעת בגז, באיזור ירושלים, יחד עם מגה אור החזקות ומפעלי הר טוב, בהחזקה של שליש לכל אחת ● המתקן המתוכנן, אם יקבל את אישור הותמ"ל, צפוי לכלול  מתקן אגירה ● אך יש כמה מהמורות לעבור לפני שיוקם ויופעל

גיל גירון מנכ''ל אשטרום ורמי נוסבאום יו''ר הקבוצה / צילום: ישראל הדרי
גיל גירון מנכ''ל אשטרום ורמי נוסבאום יו''ר הקבוצה / צילום: ישראל הדרי

הממשלה הסמיכה את אשטרום לתכנן תחנת כוח חדשה, מונעת בגז, באתר מחצבת הר-טוב הסמוכה לבית שמש. בהודעה לבורסה, אשטרום הודיעה שהיא מקימה חברת-בת להקמת תחנת הכוח "שמשון", יחד עם מגה אור החזקות ומפעלי הר טוב, בהחזקה של שליש לכל אחת. כעת, היא תתחיל את תהליך האישור בוועדת התכנון הלאומית (ות"ל). ההשקעה בתחנה תעמוד על כמיליארד דולר, ותחנת הכוח תתחיל את פעילותה לאחר 2030.

חברת חוות הדגים מישראל שהוערכה בעבר בכמיליארד דולר מבקשת הסדר חוב
"נפשוט רגל": יורשיו של וינרוט מבקשים לבטל את פסק הבורר שחייב אותם לשלם מאות מיליונים

כיום, אין כלל תחנות כוח משמעותיות בסמוך לירושלים. התחנות הקרובות ביותר הן גזר וצפית, שתיהן באזור השפלה. כדי לתקן זאת, מיועדות לקום שתי תחנות חדשות: תחנה בבעלות קרן קיסטון שתוקם באזור תעשיה עטרות, והוסמכה בממשלה בחודש מרץ האחרון, ו"שמשון" שקיבלה הסמכה כעת. שתי התחנות כרגע נמצאות בשלב מקדמי, כלומר לפני אישור ות"ל, ורק לאחר מכן יוכלו לגשת לאישור סופי של הממשלה שיאפשר להן לצאת לדרך.

התכנון: ייצור חשמל ואגירת אנרגיה

בהודעה לבורסה, אשטרום דיווחה שתחנת שמשון תייצר חשמל בהספק של 830 MW, ובנוסף לכך תשלב מתקן אגירה. מתקני אגירה בדרך כלל משמשים שדות סולאריים כדי לגשר על הפערים בין שיא הייצור בשעות היום לבין שיא הצריכה בשעות הערב, אבל האגירה יכולה גם לשמש תחנת כוח קונבנציונלית כדי להפעיל אותה באופן רציף ויעיל ולאגור אנרגיה בשעות בהן אין מספיק ביקוש, ולמכור אותה כאשר המחירים גבוהים יותר בשעות השיא. בנוסף, מתקן כזה יכול גם לקנות אנרגיה ממקורות אחרים, למשל מתקנים סולאריים, ולמכור אותה באותה צורה.

ההשקעה בתחנה תעמוד על כמיליארד דולר, והיא תלויה בהקמה של קו על-עליון (400 KV ) שצפוי לקום ב-2030. התחנה, אם כך, תוכל להתחיל לייצר בפועל רק לאחר מכן. התחנה גם מחכה להקמת צינור גז, לאחר שנתג"ז לקחו חזרה את המנדט להקמתו באזור, לאחר שהחברה שהייתה אמורה לחבר את מפעלי האזור לא עשתה זאת. תחנת כוח כ"לקוח עוגן" לגז יקל על פריסת צינור תשתית כזה, מה שיקל גם על מפעלי האזור להתחבר ישירות לאספקת גז.

על פי הודעת אשטרום לתקשורת, "התחנה צפויה לספק מענה לצורכי האנרגיה של האזור, לרבות ירושלים, אשר כיום סובל ממחסור בתשתיות חשמל, ולתרום לשרידות של המערכת הארצית" ו"מדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית אשר ישפר את רמות האספקה החשמלית גם בתרחישי קיצון, ויחזק את יכולת המדינה לעמוד באתגרים של ביקושי שיא". מבחינת אשטרום, זה יהיה צעד חשוב שלה בתחום האנרגיה הקונבנציונלית, בנוסף לשדה סולארי משמעותי שהיא מקימה בטקסס.

כיום, ישנן 5 תחנות קונבנציונליות אחרי אישור ות"ל: שלוש עברו כבר אישור ממשלה ומחכות לסגירה פיננסית כדי להתחיל את הבניה בפועל (קסם, דליה 2 ודוראד) ושתיים מחכות לאישור סופי מהממשלה (OPC חדרה וריינדיר). יחד עם אשטרום, יש 4 תחנות כוח בשלב מקדמי, כלומר לפני אישור: באזור תעשיה עטרות, אורות פנינה (חגית), ותחנת כוח של אינטל בקרית גת. הקמת כמות נרחבת של תחנות כוח נדרשת כדי לשמור על אמינות אספקת החשמל גם במקרי חירום בטחוניים או תשתיתיים, וכדי לאפשר תחרות על הייצור שתוכל להוריד את מחירי החשמל.

על פי רמי נוסבאום, יו"ר קבוצת אשטרום "שיתוף הפעולה עם קבוצות מגה אור והר טוב, מהשחקניות החזקות והמובילות בשוק הישראלי, מחזק את התשתית הפיננסית והתפעולית של "תחנת הכוח 'שמשון'. המיזם מהווה אבן דרך אסטרטגית במסגרת מימוש תוכניות הצמיחה וההתרחבות של קבוצת אשטרום בתחום האנרגיה לשנים הקרובות".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"