גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

​מענק חתימה של חצי מיליון שקל ומימון שכירות בגינדי: הקרב על הטאלנטים של ה־AI בישראל

המרוץ לגיוס מומחי בינה מלאכותית בישראל מחריף, אך ההיצע נותר מצומצם: רוב הכישרונות בתחום מגיעים מהאקדמיה ללא ניסיון מעשי, או מהתעשייה בלי רקע מחקרי ● הכשרות ייעודיות כמעט לא קיימות, ובניגוד לסייבר - התחום לא נהנה מתשתית הכשרה צבאית ● התוצאה: פער גדל בין הדרישות הגבוהות בשוק לבין כוח האדם הזמין - מה שמקפיץ את המשכורות לגבהים חדשים

איליה סוצקבר, פרופ' אמנון שעשוע, שירי וקס / צילום: כדיה לוי, עומר הכהן, עדו לביא
איליה סוצקבר, פרופ' אמנון שעשוע, שירי וקס / צילום: כדיה לוי, עומר הכהן, עדו לביא

השבועות האחרונים היו חיוביים במיוחד לחשבון הבנק של כמה ממומחי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם - כאשר מטא, גוגל ו־OpenAI התחרו ביניהן על מיטב המוחות עם הצעות מפתות שכוללות שכר מופלג של מאות מיליוני דולרים ומעשים חריגים שכוללים לעיתים את קילוף שכבת הבכירים מחברה חיה, רק כדי להימנע מרכישת החברה.

מה עומד מאחורי שקיעתה של המעסיקה הגדולה בהייטק הישראלי
הישראליות שהתברגו לרשימת החברות המובילות בפינטק העולמי

מארק צוקרברג, למשל, מציע לפי הדיווחים שכר של 300 מיליון דולר בתמורה לארבע שנות עבודה על מה שהוא מגדיר כמנוע הבינה המלאכותית הטבעית הבא, שיחקה את הבינה האנושית (עוד על כך במוסף G). גוגל ביצעה שתי רכישות ענק של טאלנטים במיליארדי דולרים - רכישת שני בכירים מחברת ווינדסרף, ו"גילוח" של 30 בכירים מתוך 170 עובדי חברת קרקטר תמורת 2.5 מיליארד דולר, אחד מהם הוא היזם היהודי נועם שזיר. על פי ההערכה, כל אחד מהם רופד בחוזים שמנים של מיליוני דולרים רבים.

בישראל עדיין לא נראו עסקאות ענק שכאלה, אך משכורות העובדים בתחום כבר מייצרות פער משמעותי מהשאר. שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס (Gotfriends), מספרת על הכפלה של מספר המשרות בתחום בתוך חצי שנה בלבד, תקדים שממחיש את הביקוש הגובר.

אפילו ניסיון של שנה ב־AI מקפיץ את השכר

"אין בישראל מענקי חתימה של מאות מיליוני דולרים כמו שאנחנו רואים בעמק הסיליקון", אומרת וקס, "אבל ניכר שמפתחים שעבדו בסך הכל שנה אחת על פרויקטים מורכבים ב־AI משדרגים את הצעות השכר שלהם בסכומים שנעים בין 3,000 ל־15,000 שקל, ועשויים לקבל מענק חתימה של עד שש משכורות - כל זאת בחודשיים האחרונים בלבד. זה לא רק שיש מחסור באנשים כאלה - המקצוע כולו חדש לחלוטין, ועובדים עם מומחיות כזו בקושי יצאו לשוק".

הביקוש הגדול לעובדים בתחום הבינה המלאכותית נובע משני מקורות: האחד, משרות הקשורות ביישום AI על מערכות קיימות: שיפור של מוצרים קיימים או פיתוח של משימות שמקצרות תהליכים וחוסכות בכוח אדם ובזמן. במקרה זה, אותו מהנדס עוסק בהטמעה של מודלי שפה קיימים ובחיבורם למוצרים קיימים - כך שתוספת השכר ביחס למהנדס תוכנה רגיל בתחום זה עומדת על 3,000 שקל בממוצע.

עם זאת הקטגוריה השנייה, הכוללת אלגוריתמאים בעלי תואר שני ומעלה שעוסקים בכיול, כיוונון ושיפור של מודלי שפה - תפקידים שמתוארים לפעמים כמהנדסי פרומפטים או שאילתות, יכולים להרוויח שכר גבוה ב־10-15 אלף שקל ביחס לאלגוריתמאים רגילים.

על פי גוטפרנדס, במחצית הראשונה של 2025 התברגו משרות ה־AI בצמרת טבלת המתוגמלים בהייטק הישראלי. מפתחי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) למשל מרוויחים בממוצע 46,755 שקל, בהשוואה לאלגוריתמאים ללא התמחות בתחום, שמכניסים 42,255 שקל בחודש. הפער נשמר גם בתחום הסייבר, כאשר מהנדס בעל מומחיות ב־AI משתכר בממוצע כ־2,000 שקל יותר.

יש גם חברות בתחום שאימצו פתרונות יצירתיים: הסטארט־אפ דקארט מתגמל עובדים חדשים בהשתתפות של עד 80% בשכר דירה במגדלי גינדי החדשים בשכונת יד אליהו בתל אביב.

תארים מתקדמים יש, ניסיון בפועל - אין

עבור המשרות היוקרתיות יותר בעלות השכר הגבוה, דורשות החברות תנאים משתנים - בדרך כלל כמה שנים של ניסיון מעשי בפיתוח מבוסס למידה עמוקה (Deep learning) או למידת מכונה (Machine learning), ניסיון קודם כלשהו בעבודה עם מודל שפה טבעי או מודל שפה גדול, ניסיון כלשהו בכתיבה בשפת התכנות פייתון, ולעיתים גם ניסיון כמדען נתונים (Data scientist) ותואר ראשון בתחומי ההייטק - אם כי הדבר לא תמיד מוצג כדרישת סף. מודלי השפה הרצויים הם בדרך כלל ChatGPT או קלוד, אם כי יותר ויותר משרות מגדירות גם את ג'מיני של גוגל כיתרון.

"הביקוש היותר גבוה הוא לתפקידים כמו חוקרי AI, מהנדסי למידת מכונה או מודלי שפה, וכן למועמדים בעלי פרופיל שמשלב בין תואר אקדמי לניסיון תעסוקתי בתחום ה־AI", אומרת אביב יונס, סמנכ"לית משאבי אנוש בקרן ההשקעות Team8. "רוב הכישרונות בתחום הזה בישראל הם חוקרים אקדמיים עם תארים מתקדמים בתחום וללא ניסיון מהתעשייה, או להפך, מהנדסים עם ניסיון אך ללא רקע אקדמי מחקרי".

המחסור להכשרות, אומרת יונס, הוא מקור לכך: "בתחום הסייבר למשל, מרבית הכשרת אנשי המקצוע מתחילה כבר בתקופת השירות הצבאי, אבל תחום ה־AI לא נהנה מאותה עוצמה. לכן נוצר פער בין הדרישה לשילוב של ידע וניסיון לבין ההיצע הדל בישראל.

עוד מוסיפה יונס: "בעוד שבכל חברה כיום נדרש ידע מבוסס בבינה מלאכותית כחלק מעבודת צוותי הפיתוח, המחסור הוא באנשי AI מובהקים - בעלי מקצוע שמוקדשים לתחום, בדומה למהנדסי וחוקרי סייבר. הפתרון הוא לא בקורסים נקודתיים אלא בהשקעה כוללת בתחום שנדרשת להיות חלק מתוכנית לאומית, וככל שיעבור הזמן יהיה מורכב יותר לצמצם את הפער".

בשוק יש כעת ביקוש גבוה לחוקרי AI בעלי יכולות מימוש או מובילים בתחומים כמו מודלי שפה גדולים (LLM), אך ההיצע לא מספק. בהתאם לכך, אומרת יונס, השכר גבוה ונמצא בשליש העליון של השוק: "אם השכר הממוצע בהייטק נאמד בין 27-32 אלף שקל, אז עבוד אנשי AI סכומים סביב 40 אלף שקל ויותר לא נתפסים כחריגים, בדומה לחוקרי סייבר מבוקשים".

ביקוש למנהלים שיובילו את שילוב ה־AI בארגון

קטגוריה חדשה בתחום משרות ה־AI בישראל נוגעת לייעוץ ואינטגרציה של מערכות בינה מלאכותית בארגון - במטרה לחסוך לחברה תהליכים, לקצץ היכן שאפשר ולהפוך תהליכים לאוטומטיים היכן שצריך. במקרה זה לא מדובר במדענים אלא במנהלים מנוסים שתפקידם לבנות צוותי AI, כדי שאלה יבחנו שילוב של בינה מלאכותית בפיתוח התוכנה, בתהליכי העבודה, בניהול המשימות ובשאר התהליכים הארגוניים. אלה עובדים שמכירים היטב את שלל המודלים הקיימים ואת היישומים האפשריים ומסוגלים לשדרג ארגונים לעידן ה־AI.

במקרה זה, מדובר בתפקידים ניהוליים עם שכר ממוצע שנע בין 60 ל־80 אלף שקל בחודש, שלעיתים מתלווה אליו מענק חתימה בן מאות אלפי שקלים. "הסיבה שארגונים רבים מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף בשביל מנהלים כאלה היא שהמעסיקים מבינים שצוות שכזה יהפוך את המוצר שלהם ליעיל בטווח הרחוק, הוא יחסוך בכוח אדם ויאפשר לפתח על גביו מוצרים נוספים", אומרת וקס.

בשלב זה, אין בישראל מהנדסים ששווים מאות מיליוני דולרים בתחום, כיוון שאין בנמצא מהנדסים שעוסקים בפיתוח מודלי שפה מאפס, למעט אולי מספר חד ספרתי ומצומצם של עובדים ב־AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, חטיבת התוכנה של אנבידיה או המשרד החדש של הסטארט־אפ SSI בישראל, שאיליה סוצקבר יוצא OpenAI הוא בין מייסדיו. אלה מהנדסים שעובדים ישירות מול מחשבי על או אשכולות מעבדים גרפיים משמעותיים, משאבים נדירים בישראל.

"ייתכן שמדובר בפערים זמניים בשל המחסור שיש במהנדסי AI ביחס לביקוש, וככל שעובדים יתנסו בתחום השכר יירד - אבל בינתיים המצב הפוך. יש לא מעט מקומות עבודה שמגיעים ואומרים לי שעל אף שגבול השכר העליון שלהם הוא 40 אלף שקל בחודש, הם החליטו לבטל את ההגבלה הזאת לטובת גיוס בעלי ניסיון ב־AI", אומרת וקס.

עוד כתבות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם