גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר פוליטי בסוף הכנס: איך פגרת הכנסת משפיעה על שרידות הממשלה?

הכנסת תצא בקרוב לפגרת הקיץ, ושוב עולות הביקורות על אורכה ● אלא שכלל לא מדובר בחופשה, ולמעשה משכה המצטבר אפילו לא חריג ביחס לעולם הדמוקרטי ● וגם: אילו מכשולים היא תציב בפני הפלת הממשלה, אם יבשילו התנאים?

פגרת הקיץ בכנסת
פגרת הקיץ בכנסת

ישראל נמצאת במשבר פוליטי - והכנסת תצא בעוד כשבוע (27.7) לפגרה בת כמעט שלושה חודשים. לפי פרשנות אחת, ייתכן שזה לא מקרי: אולי לצדדים נוח יותר להתבצר בעמדותיהם, מתוך הנחה שהפגרה ממילא לא תאפשר להם לממש את איומיהם. אבל האם פגרת הכנסת באמת נותנת חסינות מהפלת הממשלה? נעשה סדר.

בלעדי | פתיחת התקציב יוצאת לדרך: צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים
איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

מהי פגרת הכנסת?

נתחיל בהגדרה הבסיסית של "פגרת הכנסת". מסגרת הזמנים לפעילות הכנסת מוגדרת בחוק הכנסת, שקובע כי היא "תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות (מכונה 'כנס חורף'), הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות (מכונה 'כנס קיץ'); משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות" (הסוגריים אינם במקור). בנוסף, תקנון הכנסת מגדיר כי מי שיקבע את מועדי הכנסים המדויקים הוא יו"ר הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

באופן קבוע, היום האחרון של כל כנס הוא יום ראשון. מליאת הכנסת עובדת בשני־רביעי, כך שבפועל היא יוצאת לפגרה מספר ימים קודם לכן.

כפי שמצוין באתר הכנסת, אין פירוש הדבר שמדובר בהשבתה מוחלטת. ועדות הכנסת ממשיכות להתכנס (אם כי במתכונת מוגבלת) כדי לדון בנושאים שעל סדר היום ואף לדון בחוקים. תנאי ההתכנסות בפגרה נקבעים מראש על ידי ועדת הכנסת. בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל, למשל, נקבעו תנאים יותר גמישים להתכנסות: לדוגמה, על ועדת חוץ וביטחון לא חלו הגבלות התכנסות כלל, ולא חלה הגבלה על אף ועדה כאשר הדבר נגע לחקיקה הנוגעת למלחמה (בכפוף לאישור יועמ"שית הכנסת). בנוסף, יו"ר הכנסת רשאי להתיר לוועדה מסוימת להתכנס אד הוק אם עלתה בקשה כזו מהממשלה, יו"ר הוועדה או שליש מחבריה.

כמה זמן הכנסת בפגרה?

בישראל יש כ־100 ימי דיונים בשנה שבהם הכנסת מתכנסת, וביתר ימות השנה מתקיימים מועדים לאומיים או ניתנת לחברי הכנסת פגרה. אך האם מאה ימי דיונים בשנה נחשב מספר נמוך לפרלמנט לתפקד?

פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערך השוואה, בהתבסס על מחקר של ניקולס הורן, ומצא שישראל אינה חריגה בכמות ימי הפגרה של הפרלמנט. ניתן לראות שמדינות נוספות פועלות במתכונת דומה: הבתים התחתונים של קנדה ושל אירלנד מתכנסים כ־95 ימים בשנה, הבונדסטאג (בית הנבחרים הפדרלי) הגרמני - 100 ימים, ובית הנבחרים האמריקאי - כ־120 ימים. מצד שני, קיימים גם קצוות לשני הכיוונים: בניו זילנד, למשל, הפרלמנט מתכנס כ־85 ימים בלבד (ובעבר אף פחות - רק 61 ימים לפני עשור), ואילו הסנאט האמריקאי מתכנס כ־180 ימים בשנה.

אם כך, מאין נובעת התחושה שהכנסת מושבתת בצורה לא סבירה? בישראל שיטת הכנסים שונה ממדינות רבות, בהן הפגרות אינן רצופות ואינן נמשכות חודשים, אלא מחולקות למנוחות קצרות במהלך השנה - שבוע פה, חודש שם. כך למשל נוהגים בסנאט האמריקאי ובפרלמנט הבריטי.

הבדל נוסף שיכול להסביר את תחושת ההשבתה שמביא פרופ' קניג הוא שבישראל תהליך הבחירות ארוך ומשבית את פעילות הכנסת למשך חודשים. אף שבשנה רגילה הכנסת אמורה לפעול במשך כשמונה חודשים, בשנת בחירות מספר חודשי הדיונים עלול לרדת לשלושה־ארבעה בלבד. מכיוון שבישראל נערכות לעיתים בחירות תכופות, ישנן שנים שבהן פעילות הכנסת משתבשת ברציפות.

להפיל ממשלה בפגרה

נכון לעכשיו, בגלל שש"ס לא פרשה מהקואליציה, הפלת הממשלה לא על הפרק. אך הדברים הם דינמיים, ומה שהתחיל כרגל אחת בחוץ יכול להוביל גם ליציאת הרגל השנייה. אבל האם הפגרה תעכב כל זעזוע?

האפשרות השכיחה ביותר להפלת הממשלה היא באמצעות חוק לפיזור הכנסת. לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה התפזרו כך, "לרוב בתמיכת הממשלה". אלא שמדובר בחוק לכל דבר ועניין, שצריך לעבור את כל הליכי החקיקה, מה שלרוב לא קורה בזמן פגרה.

לפי סעיף 9(ב) לחוק הכנסת, יו"ר הכנסת יכול לכנס אותה בפגרה לדרישת 25 ח"כים, אך בסעיף 21(א) לתקנון הכנסת מוסבר שכך ייעשה לצורך "הצעות לסדר היום" בלבד. הסוגייה אף אותגרה בעבר בבג"ץ, ושם נפסק ש"האפשרות שניתנה… לדרוש את כינוס המליאה בתקופת פגרה, לא נועדה… לקדם הצעות חוק פרטיות".

אבל זה נכון אם היוזמה לפיזור הכנסת מגיעה מהאופוזיציה. אם הממשלה היא זו שרוצה בפיזור, נראה שהדרך פתוחה בפניה, היות שהיא יכולה לכנס את הכנסת בזמן הפגרה גם כדי לחוקק. בנוסף, ד"ר שפירא סבור שאם יהיו 61 ח"כים שיבקשו לפזר את הכנסת במהלך הפגרה "סביר מאוד שתוגש עתירה לבג"ץ" בעניין, ואז ייתכן שבית המשפט יקבע כי "לתמיכת 61 ח"כים יש מעין 'מעמד מיוחד' שמצדיק את כינוס הכנסת".

אלא שכאן עולה טענה נוספת: רק לפני חודש נפלה בשלב הדיון המוקדם במליאה הצעה כזאת לפיזור - ולפי תקנון הכנסת (סעיף 76(ח)): "לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק אחרת לפני שעברו שישה חודשים" מיום שהצעת החוק הוסרה מסדר היום בדיון המוקדם. אז האם עכשיו צריך לחכות חמישה חודשים לפני שאפשר יהיה להעלות שוב הצעת חוק לפיזור הכנסת?

הנה המשך הסעיף: "אלא אם כן החליט יו"ר הכנסת… על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות". איך קובעים אם חל שינוי כזה? שפירא שוב מפנה אותנו לעקרון ה־61: "אין מנגנון שכופה על יו"ר הכנסת לאפשר להצביע על זה שוב והתקנון משאיר זאת לשיקול דעתו, אבל אם יהיו 61 אז יהיה את תקדים בג"ץ אדלשטיין. כשהוא סירב לכנס את המליאה כדי לבחור יו"ר חדש זה לא היה מופרך מבחינת החוק, שהשאיר לו שיקול דעת, אבל היו 61 שתמכו בהחלפת היו"ר ולכן בג"ץ קבע שהוא צריך להיעתר. כדי שהיגיון זה יחול גם פה, יהיה צורך לא במשהו ערטילאי אלא בתמיכה ברורה". עוד הוא מוסיף שלפי הנחיות יועמ"שית הכנסת מ־2021, "פנייה של רוב מבין חברי הכנסת להעלות את הצעת החוק לפני חלוף התקופה (ולעתים חתימה של רוב חברי הכנסת על הצעת החוק)" מהווים נסיבות המצדיקות חריגה מכלל ששת החודשים.

ואכן, בימים האחרונים דווח שהאופוזיציה אוספת חתימות להגשת מכתב "שינוי נסיבות", כדי לאפשר לקיים הצבעה נוספת על חוק לפיזור הכנסת גם אחרי פחות מחצי שנה.

יש עוד דרכים להחליף ממשלה, והצעת אי־אמון היא אחת מהן. בעבר נדרש לכך רק רוב רגיל בכנסת, אך זה כבר לא המצב. "עם השנים, ובעיקר בעקבות 'התרגיל המסריח' ב־1990 (אז הממשלה הופלה באי־אמון), המנגנון הפך לנוקשה יותר על מנת לשמור על יציבות הממשלה", מסביר ד"ר שפירא. ב־2014 תוקן חוק יסוד: הממשלה, כך שכעת ניתן להביע אי־אמון בממשלה, רק ברוב של לפחות 61 שיביעו גם תמיכה בממשלה חלופית. כלומר, כבר בהצבעה עצמה יש להודיע על הרכבה של הממשלה החדשה שתקום, חלוקת התפקידים בה, קווי היסוד שלה וכו'. מה שמכונה "אי־אמון קונסטרוקטיבי". לכן, גם אם מבחינה טכנית ניתן להוביל מהלך כזה בפגרה, מבחינה פוליטית ההיתכנות לכך נמוכה.

כמובן, ללא תלות בפגרה, ישנה האפשרות שראש הממשלה ייענה לקריאה מקרב חלקים בציבור ויתפטר. סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה קובע: "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה". במקרה זה בחירות לא יוכרזו מיד, ולפני כן יתחיל ההליך המוכר בבית הנשיא, בניסיון להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן, ירי על מפגינים - ואינטרנט שהוחשך

זעקת הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן הגידור שחשף: אני בשורט על השוק האמריקאי

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן