גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1985-2025: ארבעים שנה לתוכנית הייצוב – זמן לייצוב חדש, חברתי

לפני ארבעה עשורים קיבלה ממשלת ישראל החלטה דרמטית - לבלום את ההיפר-אינפלציה שחצתה את רף ה־400% בשנה ● במובנים רבים, המשבר של 2025 עמוק מזה של 1985 - אז הייתה לנו אינפלציה, היום יש שחיקה אזרחית. אז הייתה נחישות פוליטית ואמון ציבורי, היום יש פיצול, ריבוי מוקדי כוח וחוסר הסכמות בסיסי

כנסת ישראל / צילום: איל יצהר
כנסת ישראל / צילום: איל יצהר

הכותב הוא יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן והמפקח על הבנקים לשעבר

לפני ארבעים שנה, ביולי 1985, קיבלה ממשלת ישראל החלטה דרמטית - לבלום את ההיפר-אינפלציה שחצתה את רף ה־400% בשנה, להציל את הכלכלה מקריסה ולהחזיר אמון למוסדות המדינה. תוכנית הייצוב הכלכלית, שנולדה בשיתוף פעולה נדיר בין ממשלה, בנק ישראל והסתדרות, זכורה כמהלך אמיץ ואפקטיבי. היא כללה הקפאת מחירים ושכר, קיצוץ חד בהוצאה הציבורית, מיסוד משמעת פיסקלית והתחייבות לריסון מוניטרי. בתוך חודשים, האינפלציה מוגרה והמשק נכנס לתוואי של יציבות וצמיחה.

המשרוקית | האם התחזקות השקל משמעותה מיתון האינפלציה?
המוניטור | המאבק בהדרת הנשים: הממשלה לא עומדת במשימות

אבל התוכנית שילמה מחיר חברתי לא מבוטל - שכר נשחק, מובטלים התרבו, והפערים החברתיים העמיקו. החברה הישראלית שילמה את המחיר, במידה רבה, בשם ההכרח הכלכלי.

ארבעה עשורים לאחר מכן, ניצבת ישראל בפני אתגר מסוג אחר - לא אינפלציה, אלא אינפלציה של שסעים, פוליטיים, אזרחיים וחברתיים. המשק אמנם איתן מבחינה מקרו-כלכלית, אך חוסנו המערכתי - החברתי, המדינתי והציבורי - מתערער. ייתכן שדווקא כעת נדרש "ייצוב 2.0" - לא כדי להציל את הכלכלה מהתמוטטות, אלא כדי להציל את החברה מקריסה שקטה.

נדרש שינוי ערכי

בישראל 2025, הפערים הכלכליים והאזוריים ניכרים. מדד ג'יני לאי שוויון גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. שיעור העוני, במיוחד בקרב ילדים ואחוז האזרחים שאינם מצליחים לעמוד ביוקר המחיה מצביעים על משבר מתמשך. בה בעת, מערכת הבריאות קפאה בתקצוב ריאלי לנפש, התחבורה הציבורית רחוקה ממענה הולם, והחינוך בפריפריה נחות באופן שיטתי לעומת המרכז. בישראל שבה 17% מהאוכלוסייה גרים בפריפריה גאוגרפית אך למעלה מ־30% מהם חיים בפריפריה תפקודית - כלכלית, שירותית, תחבורתית - יש בכך סימן אזהרה.

התוכנית של 1985 ביקשה להחזיר את השליטה על הכלכלה לידי המדינה והציבור. היום האתגר אינו אינפלציה אלא אינרציה. שחיקת האמון, כרסום במוסדות המדינה, פוליטיזציה של השירות הציבורי והיעדר חזון כולל. מול כל אלה, נדרשת תוכנית ייצוב חברתית-מדינתית, שתציב במרכז את חיזוק החוסן הלאומי - חוסן חברתי, קהילתי, תשתיתי ומוסדי. היעד צריך להיות ברור. הקטנת אי השוויון, קידום סולידריות אזרחית, והשבת תחושת האחריות ההדדית.

לצד רפורמות פיסקליות נדרשות - כמו עידוד מדיניות מס שוויונית יותר, ביטול פטורים רגרסיביים והעברת תקציבים לשירותים האזרחיים - יש לנסח מחדש את מטרות התקציב ובמסגרתו מעבר ממדינה שמגיבה למשברים למדינה שמובילה חזון ארוך טווח. השקעה בתשתיות חברתיות - בפרט בחינוך לגיל הרך, תחבורה ציבורית בפריפריה, מערך בריאות קהילתי ושירותי רווחה מונגשים - תניב לא רק שיפור ברווחת האזרחים, אלא גם צמיחה כלכלית עקבית.

אבן יסוד נוספת היא קידום תוכנית שיקום חברתי ממוקדת. הפעלת תוכניות ייעודיות לנוער בסיכון, אקדמיזציה נרחבת לאוכלוסיות חרדיות וערביות, תמיכה בעסקים קהילתיים ויישום תוכניות הכשרה מקצועית בפריפריה. כל אלה צריכים להיות משולבים במדדי תפוקות ותוצאות, בדומה לכלי המדידה הכלכליים שנולדו בעקבות תוכנית הייצוב של 1985.

אבל מעבר לכל מספר או רפורמה, נדרש שינוי ערכי. חזרה אל רעיון האחריות ההדדית. לא עוד "כל אחד לעצמו", אלא ראיית החברה כשלם, שבו הצלחת הפריפריה היא הצלחת המרכז, והחוסן של האוכלוסיות המוחלשות הוא תנאי ליציבות כוללת. השסע הפוליטי החריף, אובדן תחושת שייכות, והתחושה של רבים שהמדינה אינה רואה אותם - אלה אתגרים קיומיים ממש. במובנים רבים, המשבר של 2025 עמוק מזה של 1985 - אז הייתה לנו אינפלציה, היום יש לנו שחיקה אזרחית. אז הייתה נחישות פוליטית ואמון ציבורי, היום יש פיצול, ריבוי מוקדי כוח וחוסר הסכמות בסיסי.

העתיד, לפיכך, טמון בשילוב של כלכלה סוציאל-דמוקרטית שתדע להבטיח רווחה וביטחון לכלל האזרחים; משילות שקופה ויציבה שמחויבת לערכים ארוכי טווח ולא לאינטרסים פוליטיים קצרים; והבנה שדווקא ביכולת שלנו לשלב בין ייצוב כלכלי לשיקום חברתי - טמון סוד קיומנו כחברה.

הגיעה העת לתוכנית ייצוב חדשה - תוכנית של אחריות, של סולידריות ושל תיקון.

עוד כתבות

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי