גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה רוצה להקים מתקן AI מתקדם. מיהי המועמדת להוביל את המיזם?

במסגרת ההמלצות של הוועדה הממשלתית לפיתוח תוכניות בינה מלאכותית, נכללת יוזמה להקמת חוות השרתים הגדולה בישראל לאימון מודלי AI לשימושים לאומיים ● לגלובס נודע כי חברת SDS, שגוגל ומיקרוסופט משתמשות בשירותיה, עשויה להיות מי שתקים אותו

מתקן AI של SDS
מתקן AI של SDS

הוועדה הממשלתית לפיתוח תוכנית בינה מלאכותית לאומית, המנוהלת על ידי ראש המל"ל לשעבר הפרופ' יעקב נגל, גיבשה את מסקנותיה להקמת מטה שיפעל בנושא והציגה אותו אמש לפורום נרחב שכולל את ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה מהשרים בממשלתו בהם שר החינוך יואב קיש, שרת המדע גמליאל ושר האנרגיה אלי כהן.

דוח חדש מגלה: אם למדתם את התחומים האלה, אתם כנראה מסודרים
הפיגה את החששות: Wix הכתה את השוק והעלתה את התחזית

עיקרי התוכנית שעליה עובדים מאז חודש מאי - השלישית במספר במהלך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה - נחשפו בגלובס בשבוע שעבר וכללו בין השאר תקציב של 25 מיליארד שקל שייפרס על פני חמש שנים; תוכנית להקמת חוות שרתים גדולה (מפעל AI), בה יושקעו 18 מיליארד שקל; תוכנית להכשרת מדעני AI והשבת מוחות בתחום בעלות של 2 מיליארד שקל; הקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית בתקציב של מיליארד שקל ויוזמה לבניית מודל שפה ריבוני בעברית שיימנע תלות בגורמים זרים.

החלק הארי של התקציב, 18 מיליארד דולר, כאמור, יושקע בהקמת "מפעל AI" או חוות שרתים גדולה במיוחד לאימון מודלי בינה מלאכותית בהיקף כולל של 130 מגה־וואט. אם זו אכן תקום היא תהפוך למתקן הגדול בישראל בתחום. אם כי ייתכן שתבוזר בין שלושה מתקנים ותחלק את עבודתה בין כ־60 אלף מעבדים גרפיים, כמות שאפתנית של מעבדים יקרים וקשים לייבוא. לשם השוואה, מחשב העל שיוקם ביוזמת רשות החדשנות וחברת נביוס יספק למדינה בחודשים הקרובים 1,000 מעבדים גרפיים בלבד.

ארקדי וולוז', מנכ''ל נביוס

פרויקט דומה יחל לפעול בקרוב

מפעל AI הוא מתקן המאפשר אימון של מודלי בינה מלאכותית והפעלתן על ידי שאילתות לשימושים שונים, בדרך כלל לצורך חישובים מורכבים עבור מחקרים אקדמיים; הפעלת יישומים מורכבים עבור חברות טכנולוגיה; או אימון והפעלה של יישומי בינה מלאכותית ריבוניים לשימושים לאומיים - כמו ביטחון פנים, חוץ ופיננסים. במסמך שפורסם אמש, מציבים בועדת נגל יעד להגעה ל-60 אלף מעבדים גרפיים הזמינות לחוקרים ולחברות בתוך שנתיים. מטה הבינה המלאכותית אמור יהיה לממן את בניית והפעלת המרכז וליצור מאגר נתונים משותף ("דאטה לייק") שאליו יאוחדו מאגרי מידע ציבוריים שמהם יוכלו סטארט-אפים להפיק תובנות. בועדה מדגישים כי לאחר הקמת מרכז המחשוב, "תידרש הקצאה שנתית קבוע של 25% מתקציב ההקמה לשדרוג רבע מהיכולת, החל מהשנה החמישית, וללא הקצאה שנתית זו תהפך התשתית ללא רלוונטית לאחר כארבע שנים".

על פי ההמלצות, מחצית מפעילות הדאטה סנטר יופנה לתמיכה במחקר אקדמי, כדי למנוע את המצב הקיים היום שבו חוקרים באקדמיה נזקקים להשתמש בשירותי מעבדות AI בחו"ל או לשכור שירותי AI בענן דרך שירותים של חברות כמו אמזון וגוגל. בועדה מצפים כי החוקרים יקבלו לא רק גישה למעבדים גרפיים במתקן שיקום בישראל, אלא גם סבסוד למחקר שלהם מאותו מטה לבינה מלאכותית.

אלא שסביב החזון קיימים מספר סימני שאלה: לא ברור מהיכן יגיע המקור התקציבי הגדול לצורך כך - הוועדה פרסמה את המלצותיה ללא תיאום עם משרד האוצר, למעט התייעצות קצרה, ובניגוד לנהוג בוועדות מקצועיות, לא יושב בה נציג המשרד.

חברי הוועדה מציינים בשיחות סגורות כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמנם תומך בתוכנית, אך הוא מחייב אותה בה בעת לעמוד במסגרות תקציביות, אך הדבר אינו ניתן לבקרה. זאת מאחר שהוועדה פועלת במנותק מגורמי מקצוע באוצר, במשרד המדע וכן ברשות החדשנות - כיום הגוף המקצועי בעל הידע הגדול ביותר שמיישם בפועל את תוכנית הבינה המלאכותית הקודמת.

הנתק בין הוועדה לרשות החדשנות תמוה כיוון שבימים אלה יוצא לדרך הסכם הענק בין הרשות לבין נביוס, החברה הישראלית הולנדית של בכירי יאנדקס לשעבר, להקמת מחשב על ישראלי שישמש את האקדמיה והתעשייה - זהו מיזם חוות שרתים הדומה לזה שמבקשת ועדת נגל להקים.

ככלל, אין הבדל מהותי בין המרכז החדש של נביוס, שנבנה בימים אלה במודיעין וייחנך בחודש הבא לבין תצורת חוות השרתים ל-AI הרצויה על ידי צוותו של נגל, אולי למעט סדרי הגודל.

המרכז של נביוס, הנבנה כיום במתקן של חברת Mega DC בבעלות קבוצת מגה אור, מכיל 4,000 מעבדים גרפיים מסוג בלאקוול (B200), כאלף מהם יוקצו לפרויקט הממשלתי והשאר לטובת לקוחותיה של נביוס. האחרונה היא חברה צומחת המנוהלת מהולנד וישראל ונחשבת לאחת השותפות המרכזיות של אנבידיה בעולם במתן שירותי אירוח AI, לצד קורוויב האמריקאית. לפיכך, לא ברור ההבדל שעובר בין מרכז ה-AI של רשות החדשנות לבין המרכז שיקום ביוזמת ועדת נגל.

אחת המועמדת הטבעיות להקמת מפעל ה־ AI של הוועדה היא חברת SDS של יוסי שינפלד, ענקית חוות השרתים הישראלית שמשמשת כיום את אזור השירות הישראלי של שירותי הענן של גוגל ומיקרוסופט.

לגלובס נודע כי שינפלד משיק בימים אלה חוות שרתים גדולה בת כמה אלפי מעבדים גרפיים מסוג בלאקוול (B200) בבית יהושע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל תחת השם "SDS AI". החווה תשמש לקוחות מהאקדמיה ומהתעשייה ולפי ההערכה כבר בחודשים האחרונים מנהלים אנשיו של שינפלד דיונים עם בכירים באקדמיה ובממשלה על מנת לקדם את המרכז לצרכים אקדמיים ולעודד סבסוד ממשלתי לשימוש ב-AI לכל צוות מחקר.

ישראל עדיין נמצאת מאחור בתשתיות AI

למרות ההתפתחויות בתחום שסקרנו כאן כולל תוכניות הוועדה הממשלתית - ישראל נמצאת בפער ניכר משאר מדינות ה-OECD ומדינות המפרץ בהקמה של חוות שרתים גדולות. זאת למרות שהחשמל בישראל נחשב לזול באופן יחסי לאירופה. רשות החדשנות טרם פרסמה תנאים להצטרפות למחשב העל שלה בעל יכולות הבינה המלאכותית המתקדמות שיחל לפעול בספטמבר, וחוקרים באקדמיה הישראלית עדיין נדרשים לנדוד למדינות זרות כדי לערוך מחקרים הדורשים יכולת AI שכאלה.

יצויין כי גם שוק החשמל איננו מוכן לעידן ה־AI שבו מתקני ענק ייצרכו חשמל בהיקף שמאפיין ערים. הקמת תחנות הכוח ריינדיר ו־OPC עוכבו על ידי הרשויות בשל התנגדויות; פריסת קווי המתח הגבוהים מתחנות הכוח שבפריפריה עודנה מתעכבת בשל בעיות קרקע והתנגדויות; וחוסר תכנון ואסדרה בנושא אספקת חשמל לחוות שרתים - שעשוי להיחשב לפי כללים מסוימים כמהלך של ייצוא גז וידרוש רגולציה מתאימה.

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים