המסע לפולין / צילום: אמיר מאירי
בשבוע שעבר דחה בית המשפט העליון את ערעורה של איילת יונגסטר, אשר נידונה ל־5 חודשי מאסר אחרי שהורשעה לפי הודאתה בקבלת דבר במרמה ובעבירה על חוק התחרות הכלכלית בפרשת קרטל המסעות לפולין. יונגסטר נידונה גם לשנת מאסר על־תנאי ולקנס בגובה 45 אלף שקל.
● עם קרוב ל־900 עורכי דין: המיזוג הגדול שמתגבש בענף עריכת הדין
● מהו הסדר כובל, ואיזה עונש הוא גורר?
במרכז הפרשה, שהתרחשה בין 2010 ל־2016, עמד ההסדר הכובל שערכו מספר חברות נסיעות, לרבות זו שניהלה יונגסטר, כאשר סיכמו ביניהן על חלוקת לקוחות ועל תיאום מכרזים למסעות לפולין. שני מורשעים נוספים נידונו בבית המשפט המחוזי לעונשי מאסר, האחד ל־7 חודשים, והשני ל־7.5 חודשים.
חובת מאסר בפועל
השופט חאלד כבוב, אשר כתב את פסק הדין בעליון, דחה את בקשת יונגסטר לבטל את המאסר בפועל ולהסתפק בעבודות שירות. זאת, למרות גילה המתקדם (56) והיותה סבתא לנכדים ועם סיפור חיים קשה. יונגסטר גם טענה כי עד היום לא נכלאה אף אישה בעבירות של תחרות כלכלית.
בהחלטתו לקבל את עמדתה של רשות התחרות, שיוצגה על־ידי עו"ד עפר מעוז, כתב כבוב כי אינו מקל ראש בנסיבות האישיות, אך המחוזי כבר עשה עם יונגסטר חסד כשגזר עליה חמישה חודשי מאסר בלבד.
חלק ניכר מפסק הדין של כבוב, אשר אליו הצטרפו השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף, הוקדש לחומרה שבה רואה בית המשפט עבירות כלכליות - ובמיוחד כאלה הנוגעות לדיני התחרות. "אין להירתע מענישה ממשית ומשמעותית, תוך העברת מסר חד וברור לשם שמירה על שוק הוגן", קבע.
כבוב אף שלל את הטענה כי העבירות שביצעה יונגסטר לא הובילו לנזק קונקרטי: "עבירות כלכליות הן רעה חולה שתמיד יש מי שנפגעים מהן. דברים אלה נכונים בין אם יהא זה הכיס הפרטי של המשקיע או החוסך האינדיבידואלי, או שמא תהא זו הקופה הציבורית שנפגעה".
כחלק מהגישה המחמירה הזו, פסק הדין קבע לראשונה רף שבו יצטרכו בתי המשפט לעמוד לגבי הענישה המינימלית בעבירות פליליות לפי חוק התחרות - ובמיוחד לגבי קרטלים. הענישה הזו תחייב מעתה מאסר בפועל לתקופה של יותר מ־9 חודשי מאסר - שכן תקופה קצרה יותר ניתן להמיר לעבודות שירות. כבוב הדגיש כי גם אם יוחלט להסתפק בתקופת מאסר קצרה מכך, עליה להיות מאחורי סורג ובריח.
קנסות לא מרתיעים
לפי החוק, העונש על קרטל יכול להגיע ל־5 שנות מאסר. אלא שהענישה בפועל מקלה הרבה יותר. למעשה, מקרב 93 גזרי דין שניתנו בעבירות קרטל במשך למעלה מעשור - שניים בלבד היו לתקופה ארוכה מהרף החדש שקבע העליון. מדובר היה בפרשת קרטל הגיזום, שבו הורשעו עשרות נאשמים בתיאום מכרזים של רשויות מקומיות וחברת החשמל לגיזום עצים. שניים מהמורשעים נדונו ב־2018 וב־2019 ל־11 חודשי מאסר בפועל. לעומת זאת, יותר מ־60 גזרי דין הסתיימו עד היום בעבודות שירות ו־26 תיקים במאסר לתקופות שבין חודש ל־9 חודשים. חמישה מקרים נוספים הסתיימו בקנס או ללא עונש בפועל.
כבוב ציין כי המטרה ברף הענישה החדש היא להרתיע את עברייני הקרטלים, אשר רובם מבוגרים ושומרי חוק. במילים אחרות, השופט מכוון לכך שהמורשעים בתחום הם לא אחת בכירים במשק. "זוהי הדרך היחידה להביא לכדי הרתעה יעילה בעבירות אלה, שמבצעיהן לא מורתעים די הצורך מענישה כספית, אלא מתיוג והוקעה חברתיים. לעונש של מאסר בפועל אפקט מרתיע במיוחד כלפי מגזר עברייני זה של מי שככלל ידועים בסביבתם כאנשים מכובדים", פסק כבוב.
ואומנם, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דיויד גילה, סבור כי "ככל שהעונשים יהיו מחמירים יותר, ויכללו עונשי מאסר בפועל שמתקרבים לשנה ואפילו יותר מכך - כך יותר קרטלים פוגעניים ייחשפו מלכתחילה". גילה אף מעריך כי החמרת הענישה תוביל לעלייה בשימוש בתוכנית החסינות של רשות התחרות, המקנה לחשודים הגנה מפני העמדה לדין אם הם מוסרים מידע ומשתפים פעולה עם הרשות.
עו"ד שי בקל, לשעבר ראש צוות ברשות התחרות וכיום שותף במשרד ארנון, תדמור־לוי, אומר כי "פסק הדין מצמצם את האפשרות להתחשב בנסיבות אישיות של הנאשם ועשוי לגרום למנהלים להיות זהירים במיוחד".
תיקים מתנהלים יושפעו
התקדים בעליון צפוי להשפיע על מספר תיקים המתנהלים כיום נגד פגיעה בתחרות, ובראשם תיאום המחירים בענף המזון. בפברואר השנה הגישה רשות התחרות כתב אישום נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף וסופר ברקת ונגד המנהלים שלהן, ובהם אייל רביד, על הפרות של חוק התחרות.
שופרסל והמנכ"ל לשעבר, איציק אברכהן, אמורים להגיע בקרוב לשימוע שבעקבותיו יוחלט האם להאשים אותם בעבירות דומות. החלטה צפויה להתקבל גם לגבי ויליפוד ויו"ר הרשת, צבי ויליגר, אחרי שהתקיים השימוע בעניינם. תיקים לגבי רמי לוי, אושר עד, שטראוס, יוניליוור ודיפלומט נסגרו.
תיקים מרכזיים נוספים העשויים להיות מושפעים מהשינוי נוגעים ליגאל דמרי, בעל השליטה ומנכ"ל י.ח. דמרי, העומד בימים אלה לדין על תיאום מחירי דירות במכרז מחיר למשתכן בנתיבות ב־2019; פרשת ההיסעים, שבו חברו חברות הסעות לקרטל כדי לקבל במרמה 200 מיליון שקל מגופים ציבוריים, ואשר במסגרתו כבר נגזרו עונשים של 6.5 ו־8.5 חודשי מאסר על שני נאשמים; וקרטל המעליות, שבו הואשמו חברות ומנהלים בתיאום מחירים ובחלוקת שוק, כאשר נאשם אחד כבר נדון ל־6.5 חודשי מאסר.
גורמים בענף מעריכים כי התקדים בעליון עשוי לתת רוח גבית לאכיפה נגד קרטלים ולהוביל למאסרים בהיקפים שינועו סביב שנה. במקרים חמורים, העונש עשוי לטפס לשנתיים. עוד מעריכים הגורמים כי נראה יותר הסדרי טיעון מכיוון שנאשמים יעדיפו לסגור עסקה מאשר להסתכן בעונש חמור יותר בבית המשפט.
עו"ד בקל דווקא גורס כי "עמדת המיקוח של רשות התחרות במשא־ומתן על הסדרי טיעון עשויה להתחזק כך שיהיה יותר קשה להגיע להסדרים - מה שיוביל ליותר הליכים שיתנהלו בבתי המשפט עד הסוף".
ויש גם מי שאינו שותף להתלהבות. עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, אומר כי "קשה לקרוא את פסק הדין על המסעות לפולין ולא להשתאות כיצד בתיק כה קשה של תיאום מחירים, המדינה לא התעקשה על שנת מאסר בפועל לפחות. בארה"ב הענישה על קרטלים פחותים בהרבה היא בין 18 ל־24 חודשים בכלא".
שטרום מסכם: "למרות האמירות החשובות, בשורה התחתונה רמת הענישה בקרטלים שנתפסים בישראל היא מחצית מסדרי הגודל של עונשים שיש בהם כדי להרתיע".
התקופה הקרובה תלמד אפוא האם החמרת הענישה בעליון תיושם בשטח או תישאר על הנייר.