גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא ניהל את אחת החברות הגדולות בעולם ואז עזב הכול לטובת ישראל. זה הסיפור שלו

שיחה עם ג'ף שוורץ, מנכ"ל טימברלנד לשעבר ויו"ר ארגון מעוז, מתוך כנס החברות המשפחתיות ● על העסק המיתולוגי, ההחלטה לא להעביר אותו לדור הרביעי וגם ההשקעות כדי לחזק את המדינה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ג'ף שוורץ / צילום: שלומי יוסף
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ג'ף שוורץ / צילום: שלומי יוסף

ג'ף שוורץ, אנו משוחחים במסגרת כנס החברות המשפחתיות של גלובס, שמתמקד השנה בנושא מנהיגות עסקית. עד כמה סגנון המנהיגות שלך היה שונה מזה של סבא שלך ניית'ן, שייסד את טימברלנד בשנות החמישים, ומזה של אביך סידני, שניהל אותה עם אחיו אחרי כן?
"סבי היה אדם שדיבר ועבד עם הידיים. הוא לא למד באוניברסיטאות, אבל הוא לימד אותי דרך הידיים. למרות זאת, הניהול שלו היה לחלוטין מבוסס נתונים. אני זוכר איך הוא לימד אותי לחתוך עור. אם לא חתכתי לא נכון, כלומר בזבזתי חומר, הוא היה מראה בדיוק איך לעשות את זה.

הצוללות | "זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה
הצוללת | שני רובוטים ואדם שיחקו מסירות בכדור. את מה שקרה אח"כ איש לא צפה

"אבא שלי היה אדם של עשר מילים בלבד: עשה כך ואל תעשה כך. כשהגעתי כילד לעבוד לצדו, הייתי מטאטא, ואבי היה אומר לי: כשאתה נכנס לשם אתה לא אתה, אתה נציג שלי. תבחר פנים (Pick a face) ותדבוק בהם. אם בחרת להיות רציני, תהיה רציני כל הזמן. הוא גם אמר לי: אל תתיידד עם העובדים, כי מה יקרה אם נצטרך לפטר אותם? אבי היה גיבור בעיניי, אבל ממש הרגשתי בבטן שהוא טועה, במובן זה שהגישה הזאת לא מתאימה לי.

"כמנכ"ל ידעתי והבנתי שבנסיבות רבות אנשי טימברלנד היו צריכים לראות אותי בתפקידי, אבל גם רציתי שהם יוכלו לראות אותי כפי שאני - לא תמיד, אבל גם לא אף פעם. הבנתי שאם הם יוכלו לקבל הצצה למי שאני באמת, אז אולי הם גם יראו לפעמים את מי שהם בעבודה. רציתי שהעבודה תהיה מקום שבו התפקיד והעצמי יוכלו לחלוק מרחב".

לא תכננת להיות המנכ"ל. למעשה, החלום שלך היה לעלות לישראל אחרי סיום התואר הראשון. אבל בסופו של דבר נכנסת לחברה ולתפקיד, עד למכירתה בשנת 2011.
"בשנת 1974 ביקרתי בישראל עם המשפחה למשך שבועיים. מה כבר יכולתי לדעת בגיל 14? ידעתי שאפשר להבחין בין בית לבין מקום אחר. ידעתי שישראל חייבת להיות ביתי והיא תהפוך להיות ביתי. זה לקח זמן. אני נזכר בחיבור שכתבתי לאוניברסיטת הרווארד כאשר ניסיתי להתקבל ללימודים שם. הם ביקשו ממני לדמיין יום בחיי בעוד 20 שנה מהיום.

"מה שכתבתי התחיל פחות או יותר במילים אלה: זה היה בוקר קריר בחודש ספטמבר ואני בדיוק חוזר לביתי בירושלים אחרי ריצת בוקר. למדתי ביולוגיה, כי חשבתי שאהיה רופא בהדסה. לבסוף שילבתי בין זה לבין לימודי ספרות בתואר הראשון. כנראה אם הייתי הולך במסלול הזה הייתי נהיה משורר גרוע ורופא עוד יותר גרוע".

"אבא נתן לי מקום להתפתח ואני נעשיתי שאפתן"

בכל זאת, בשנות ה־20 שלך כבר נכנסת לעבוד בחברה לצד אביך. ספר איך זה קרה.
"בשנת 1981, כשהייתי סטודנט בשנה הראשונה ללימודים, אבי התקשר אליי. זה כבר היה מוזר - אבי לא מאלה שמתקשרים רק כדי לשאול מה נשמע, הוא לא היה בחור Lovey-Dovey, אלא מדבר מאוד תכל'ס. הוא אמר לי: אני מתכנן להשתתף השנה במרתון בוסטון ואני זקוק למישהו שירוץ איתי את שמונת הקילומטרים הראשונים. אתה תרוץ איתי. בחיים שלי לא רצתי, והיו לי רק כמה שבועות להתכונן. אבל הסכמתי. לא הייתי אמור לרוץ את המרתון אלא רק לארח לאבי חברה בהתחלה.

חנות טימברלנד בניו יורק. כל עובד יכול להתנדב עד 40 שעות בשנה תמורת תשלום / צילום: Shutterstock

"יום המרתון הגיע. כדי לעודד אותי במהלך הריצה, החברים הפתיעו אותי והביאו איתם את מי שהייתה אז החברה שלי והיום אשתי, דבי. ברגע שראיתי אותה, זה נתן לי דרייב. את החלק השני רצתי כמו אצן אולימפי, לא רציתי שדבי תחכה לי בסוף המסלול ואני לא אהיה שם. בקיצור, אבי לא סיים את המרוץ ואילו אני הגעתי לקו הסיום. זה לקח לי בערך שלוש וחצי שעות - תוצאה שנחשבת מהירה למדי".

זו מטאפורה מדויקת להשתלשלות העניינים בחברה. הרי כעבור כמה שנים אביך פרש והותיר את החברה בידיך כמנכ"ל. אבל בשלב הראשון רכשת עם אביך את חלקו של דודך בחברה. מה הניע אותך?
"בשנת 1984 קיבלנו הצעה מגורם שלישי לרכישת החברה. דודי אמר 'אני מוכר' ואבי אמר 'אני לא מוכר'. אבי רצה לקנות ממנו, הייתי אז בן 24 ואמרתי לו 'אבוא איתך'. היינו צריכים הלוואה של 54 מיליון דולר. צלצלתי לכל בנק בוול סטריט ואמרתי: שלום, אני זקוק להלוואה של 54 מיליון דולר. טרקו לנו את הטלפון בפנים.

"בסוף במריל לינץ' הסכימו לתת לנו הלוואה. אמרתי לאבא שלי: אני לא מתעניין בנעליים או בעסקים אבל אני כן מתעניין במשפחה. אעבוד איתך למשך חמש שנים, עד שיספיק לך ממני ואז אני עובר לישראל. הסכמנו. זה לקח 30 שנה כי היה עוד משהו לעשות ועוד משהו לעשות, והעשייה הפכה להיות מעניינת מאוד. אבא נתן לי מקום להתפתח ואני נעשיתי שאפתן. בשנת 1986 החברה יצאה להנפקה בבורסה".

בנו סופר לעובדים וחתכו להם את סל המזון

עבדת לצד אביך שנים רבות עד שב-1998 מונית למנכ"ל. ב-13 השנים שבהן ניהלת את טימברלנד החברה צמחה דרמטית ברווחיות ובהכנסות. למה אתה מייחס את ההצלחה?
"אשיב דרך סיפור. בתחילת שנות ה-2000 מייסד נייקי פיל נייט הזמין אותי לפגישה בקמפוס של נייקי בפורטלנד. הוא התעניין ברכישת החברה. הסתכלתי סביב וזה היה וואו, מאוד מרשים. בסוף הסיור פיל שאל אותי: מה אתה חושב? אמרתי לו: אני חוזר לחוף המזרחי ואני מתכוון לנצח אתכם. הוא אמר: אף אחד לא מנצח אותי. השבתי לו: לך יש מותג חזק וקמפוס מפואר, אבל גם המון עובדים. אתם משלם להם יותר ממני. לנו אין עובדים. הוא היה מבולבל ואז הסברתי: לנו אין עובדים, אלא מתנדבים בתשלום. האישה שעובדת בחשבות שכר אצלנו חושבת שהעבודה שלה היא להציל את העולם (טימברלנד השקיעה מיליונים בכל שנה בפעילויות חינוכיות וקהילתיות, וכל עובד בחברה יכול להתנדב עד 40 שעות בשנה תמורת תשלום - ה"ו)".

איך הוא הגיב?
"הוא שתק. כמנכ"ל ניסיתי להוביל לכך שהאנשים שעובדים אצלנו נקראים למשימה, לא למטלה. נכון, ייצרנו נעליים, מכרנו נעליים והרווחנו על כך. ניסיתי לייצר מצב שבו העסק שלנו יהיה סביב משימה.

"כבר אז עקפנו את נייקי במושג שנקרא DSO - Days Sales Outstanding (מספר ימי האשראי הממוצע שנדרש מחברה לגביית תשלום מלקוחות - ה"ו). אנחנו קיבלנו תשלום מהרשתות בתוך 39 ימים, ואצל נייקי המספר היה 42 ימים".

עוד דוגמה לסוג זה של ניהול הוא הסופרמרקט שטימברלנד בנתה עבור עובדיה ברפובליקה הדומיניקנית בשנות ה־2000 המוקדמות. ספר את הסיפור.
"כשביקרתי במפעל שלנו ברפובליקה הדומיניקנית משהו הרגיש לא בסדר. הייתה מוזיקה של אנשים לא שמחים. תהיתי מדוע זה כך כי שילמנו שכר יפה והענקנו הטבות. חשבתי שאנחנו מעסיקי מופת. אחד הדברים שאבא לימד אותי היה: אין תשובות במשרד. לכן ביקשתי מבחור בשם אדי, שהיה איש ביטחון במפעל, להראות לי את העיר שלו. הלכתי לסופר מקומי והסתכלתי על מחירי הקורנפלקס והעגבניות. הם עלו יותר מאשר בבוסטון, ששם גרתי.

"ואז הבנתי את העניין: ברפובליקה הדומיניקנית יש שתיים־שלוש משפחות ששולטות בשוק. בעקבות ההבנה הזאת החלטנו לבנות סופרמרקט לעובדים בתוך המפעל, והתוצאה הייתה שחתכנו את מחיר סל המזון לעובדים ב־30%-40%. קיבלתי כל מיני הודעות שנאה אחר כך מאותן משפחות ששלטו בשוק. הן לא כל כך אהבו את זה. העובדים כן אהבו את זה. הם הרגישו שראו אותם ובסוף זה גם הפך אותנו לחברה הרבה יותר רווחית. העלות ליחידה במפעל שלנו שם הייתה נמוכה יותר אפילו בהשוואה למפעלים בסין, למרות שבסין השכר לעובדים היה יותר נמוך. הסיבה הייתה שאצלנו התפוקות היו גבוהות יותר".

איך גיבשת את תפיסת העולם הזאת?
"עשור קודם לכן הייתי בן 40, כיכבתי בעיתונים וביקרתי בבית הלבן. ראיתי אנשים עוצמתיים ולא רציתי את החיים שלהם. תפקיד המנכ"ל בודד מאוד. כדי שהוא יתאים לי, רציתי שיכלול עשייה שהיא מעבר למכירות".

בשנת 2011 מכרת את החברה תמורת יותר מ-2 מיליארד דולר לתאגיד האמריקאי VF. האם לא הייתה מחשבה להעביר את החברה המצליחה לדור הרביעי?
"הבן הצעיר שלנו, נוח, הביע עניין רב בכניסה לחברה. אבל בזמן המכירה הוא היה צעיר מאוד, סביב 15 בלבד, ואני כבר בן 51 ודי שחוק במובן זה שלא רציתי להיות יותר מנכ"ל אלא פשוט ג'ף. רציתי לעלות לארץ ולא הייתה אפשרות לנהל את העסק מכאן. יום אחד יצאנו לטיול אב־בן כדי לדבר על הדברים, ונוח אמר לי כך: הייתה לי תמונה בראש שבה יש ארבעה דורות - סבא, אבא, אתה ואני. אתה קרעת את התמונה הזאת. הוא כעס והיה פגוע. הוא אמר: זה היה החלום שלי. מה אעשה עכשיו עם החלום? אמרתי לו: תבנה חלום חדש. אני שמח שהיום יש לו חלום משלו.

"הסיכויים של עסק משפחתי להמשיך אל הדור הרביעי בהצלחה הם לא גבוהים, ובעיקר האמנתי שהייעוד שלנו כמשפחה נמצא בישראל. כשהודעתי על החלטת המכירה לכלל המשפחה זה נעשה בשיחת ועידה טלפונית. הבן הבכור שלי, דניאל, אמר כך: המשפחה שלנו היא לא מותג. העסק חשוב והוא מקור העושר שלנו. בסוף זה עסק משפחתי, ולא עסק שמוחזק בידי משפחה. הוא התכוון להגיד: העסק הוא חלק מאיתנו אבל הוא לא אנחנו".

זה היה אקזיט מצוין.
"החברה נמכרה ב-2.3 מיליארד דולר, 43 דולר למניה. זו הייתה עסקה נהדרת. אך מבחינת הרוכשים, הם האמינו שהם יכולים לעשות עבודה טובה יותר ולכן שילמו את המחיר. הם היו צריכים להאמין שזו מציאה. אבא אמר אז: תשלים את העסקה במזומן בלבד. 90 ימים אחר כך המניה של VF עלתה ב-20%, ואבא התקשר ואמר: איזה מטומטם לוקח מזומן. היית צריך לקחת רק מניות".

"אני אומר לכל הישראלים: אל תתייאשו"

זמן קצר אחרי מכירת החברה עשית עלייה לישראל עם המשפחה המורחבת. ספר על העיסוקים הנוכחיים שלך.
"יש את הזרוע של המיזמים החברתיים, כמו ארגון מעוז (המפעיל תוכניות מנהיגות - ה"ו), שאני היו"ר שלו, והעמותות לקט והרבעון הרביעי. זה החלק שאנחנו מכנים צדקה. במקביל אנחנו פועלים גם בתחום של תמיכה והשבחה של עסקים במקומות כמו עפולה ובאר שבע, שבהם אפשר להוסיף ערך אמיתי. כמו כן, יש לנו Family Office שמנוהל בידי הבן האמצעי והבן הצעיר, סם ונוח. המטרה שלהם היא לייצר מקומות עבודה ועושר. אנחנו משקיעים בעסקים מגוונים, כולל עסקים טכנולוגיים, ועובדים קשה כדי להשביח אותם וכדי להפוך את ישראל חזקה יותר מבחינה כלכלית".

לנוכח השנתיים האחרונות, שהיו קשות לכל ישראלי, היו לך הרהורי חרטה לגבי העלייה לכאן?
"לא, מעולם לא. אף פעם לא הייתי בטוח במשהו בחיים שלי - חוץ משני דברים: היום שפגשתי את דבי, אשתי, והדרכון הישראלי שלי. זה באמת מקום מורכב, אבל כאן אני אמות, וזה המקום היחיד עבורי ועבורכם. מעולם לא יהיה מקום עבורנו בזמן ובהיסטוריה, מלבד המקום הזה. ההגעה לכאן - זו הייתה דוגמה עבורי למה קורה כאשר חולמים חלום ואז מממשים אותו, והמציאות הרבה יותר טובה מהחלום".

מה נותן לך תקווה עבור המדינה?
"אני מקווה שנאתחל את המדינה. אנחנו צריכים להסתכל זה לזה בעיניים, לא במובן של 'להיות אותו דבר. תחשוב כמוני ואם לא, אתה בחוץ'. זה פשיזם. אני מדבר על גיוון, על קבלה של נקודות מבט שונות. התקווה והתפילה שלי הן שנהיה חזקים בגוף ובנפש. אני אומר לכל הישראלים: אל תתייאשו. אין לנו את הפריבילגיה להתייאש".

עוד כתבות

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

במשך 11 שנה היא גרה עם בת זוג. אז למה הירושה עברה לאחותה?

קשישה בת 84 התגורררה במשך 11 שנה עם אישה נוספת, ואף הצהירה בעבר כי מדובר בבת זוגה ● למרות זאת, בית המשפט לענייני משפחה בת"א הכריע כי לא התקיימו ביניהן יחסי זוגיות, וכי אותו תצהיר נבע משיקולים טכניים ● לכן, הירושה תעבור לאחותה שמתגוררת בארה"ב

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; עליות בחוזים בניו יורק לקראת דוח התעסוקה

בורסת דרום קוריאה עולה ב-1% ● בג'יי.פי מורגן מעריכים שמניות חברות התוכנה יתאוששו ● למרות הירידות בביטקוין, מנכ"ל סטרטג'י אופטימי: "אני מצפה שנקנה ביטקוין בכל רבעון, לנצח" ● דוח התעסוקה: כלכלנים מעריכים עלייה של כ־68 אלף משרות, שיעור האבטלה צפוי להיוותר ברמה של 4.4%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

המתנה שיקבל תשובה בישראכרט: רווח של עד 90 מיליון שקל משוברים

רכישת השליטה ב-BUYME ע"י הפניקס צפויה לסדר לישראכרט של תשובה, המחזיקה ב-20% מחברת השוברים, רווח נאה על השקעה שביצעה לפני 6 שנים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

הסוף לשכר הכפול: המגבלה החדשה על עובדי המדינה

בהתאם להחלטת נציבות שירות המדינה, עובדי המדינה המשרתים במילואים יוגבלו ל־40 שעות עבודה בחודש ● לאחרונה הוחלט גם להגביל את היקף גיוס המילואים ל־40 אלף משרתים בכל זמן נתון ונקבעה מכסה של 55 ימי מילואים בשנה ללוחמים ● בסקטור הפרטי המצב נותר ללא שינוי

שי סנדלר, מנכ''ל Vega Security (משמאל) ואלי רוזן / צילום: Ohad Kab

4 חודשים אחרי הסבב הקודם: סטארט־אפ הסייבר וגה מגייס שוב, ומכפיל את השווי ל־800 מיליון דולר

החברה גייסה 120 מיליון דולר בהובלת אקסל, ארבעה חודשים בלבד אחרי הסבב הקודם ● סך הגיוסים עומד על 185 מיליון דולר, והשווי כמעט הוכפל בתוך פחות משנתיים מהקמתה

תרופות / צילום: Shutterstock

חששתם מהתרופה לכולסטרול? מחקר ענק בדק אם יש לכך סיבה

בעשורים האחרונים תרופות להורדת כולסטרול מסוג סטטינים נחשבות ליעילות מאוד, אך יש מי שנמנע מהן בגלל תופעות לוואי שונות ● מחקרים חדשים מגלים שברוב המקרים אין באמת ממה לחשוש: "התרומה הבריאותית לא עומדת כלל בסימן שאלה" ● ואילו תסמינים בכל זאת יכולים להיות?

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

יגאל זמיר, מנכ''ל תאת טכנולוגיות / צילום: באדיבות תאת טכנולוגיות

"מניה מאוד מעניינת": הפרשן שהקפיץ חברה ישראלית לשווי של מעל 2 מיליארד שקל

מניית משפצת המטוסים תאת זינקה במעל 10% בוול סטריט, לאחר שג'ים קריימר, פרשן בכיר ב-CNBC, החמיא לה וציין כי הוא חושב שהיא "בדיוק המקום להיות בו" ● החברה כבר שווה כפול ממחירה באקזיט של קרן פימי

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הטבות בשכר תמורת מס על קרקעות? הדיל של חוק ההסדרים הולך ומסתבך

באוצר בנו על "מס רכוש" שיממן את ריווח מדרגות המס, אך מכבש הלחצים בוועדת הכספים מאיים להשאיר את הממשלה עם בור תקציבי ● הכלכלן הראשי דורש למנוע החרגות, ומודה: המטרה של מיסוי הקרקעות היא פיסקלית נטו, ולא תמרוץ בנייה ● אלו הפשרות שעל הפרק

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

שמעון אבודרהם, מנכ''ל אמות / צילום: אבישי פינקלשטיין

מניית אמות נופלת אחרי הדוחות. זו הסיבה

בחברת הנדל"ן המניב צופים ירידה בשורת ה-FFO, זו השנה השנייה ברציפות ● במקביל, בחברה רוצים להלהיב את המשקיעים ומדווחים על כניסה לתחום החדש של הדאטה סנטרס

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בסיור בעוטף עזה / צילום: דוברות משרד מבקר המדינה

כוונות טובות, כישלון בביצוע: מבקר המדינה בדוח חריף על מינהלת תקומה

בדוח שמתפרסם היום מציין המבקר כי התוכנית להקים את מינהלת תקומה הייתה נבונה, אך היא יושמה באופן חלקי ● פערי זמנים, חוסר סנכרון עם המועצה האזורית, מחלוקות על אופן השימוש בתקציב ואי בהירות בתחומי האחריות - גרמו לכך שהמינהלת לא תמיד פעלה בצורה שמתואמת עם צורכי התושבים ● המבקר אף מזהיר: השקעה בחבל תקומה בלבד, בלי התייחסות למטרופולין באר שבע, עלולה להסיט את הצמיחה למרכז הארץ

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"