גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock
האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

"לאור הביצועים הפיננסיים של אורקל ברבעון השני של שנת 2025, הסבירות שהמניה תציג ביצועי יתר משמעותיים בהשוואה למדד הענפי היא נמוכה". התחזית הזו והמלצת "החזק" למניית התוכנה ושירותי הענן היא של כלי הבינה המלאכותית Bridgewise (ברידג'וויז) מישראל.

בן 81, חסר תואר אקדמי וציוני גאה: הדרך של לארי אליסון לתואר האיש העשיר בעולם
פורטפוליו | הוא עשה אקזיט של 300 מיליון דולר. לחברה החדשה שהקים הוא כבר הולך לדרוש הרבה יותר

הכלי משתמש ב־AI כדי לספק תובנות מקיפות על מניות בכל שפה, והתחזית שלו התנפצה השבוע מול ביצועי האמת של אורקל. אחרי פרסום אותם דוחות שניתח כלי ה־AI, המניה זינקה ב־36% ביום אחד, השלימה עלייה של כמעט 100% מתחילת השנה, והפכה את הבעלים, לארי אליסון לאיש העשיר בעולם. מנגד, 39 אנליסטים אנושיים, שמסקרים את מניית אורקל ומהווים כ־74% מכלל האנליסטים המסקרים את המניה, המליצו לקנות אותה. האדם ניצח את המכונה.

דור אליגולא, שותף־מייסד וסמנכ"ל פיתוח עסקי בברידג'וויז מסביר ש"גם בבינה מלאכותית הניתוח הוא סטטיסטי, כלומר מה הסיכוי לתשואה עודפת. אנחנו עוקבים אחרי ההמלצות שלנו ורואים ב־5 השנים האחרונות תשואה עודפת, של 3%־5% כל שנה בצורה די קבועה".

האם המקרה של אורקל מייצג? לא ממש. בשנים האחרונות, מאז החל סחרור ה־AI, בעולם המחקר הריצו שורה ארוכה של מחקרים שניסו לענות על השאלה: האם המכונה יכולה לנהל השקעות טוב יותר מהאדם. נראה שהתשובה מורכבת. בעוד שבמקרים רבים הבינה המלאכותית ניצחה אנליסטים ומנהלי השקעות מנוסים - במקרים אחרים התגלתה תמונה הפוכה, בה המכונה משכה משקיעים למחוזות הטרנדים המסוכנים, ופספסה הזדמנויות.

החוקרים לא האמינו לתוצאות

מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, הציג תוצאות שכל כך הדהימו את החוקרים, עד שהצוות בראשות הפרופ' לחשבונאות אד דה־האן, עיכב את פרסומו: "בילינו את 12 החודשים האחרונים בסריקת כל אינץ' בנתונים והמודל בניסיון למצוא איפה טעינו", סיפר הפרופסור בחודש יוני האחרון לאתר האוניברסיטה.

החוקרים יצרו "אנליסט AI" במטרה לבדוק איך בוט שמשתמש רק במידע ציבורי יכול לשפר ביצועים של מנהלי קרנות נאמנות. התוצאות שלהם הראו שב־30 שנה, AI עקפה 93% ממנהלי הקרנות וסיפקה תשואה עודפת של כ־600% בממוצע. "זה היה מדהים", אמר דה־האן, שסיפר שאחד הקולגות שלו הציע שיקים קרן גידור.

החוקרים בנו במשך שנה את מודל ה"אנליסט AI", ותוך שעות ספורות הוא פיתח לעצמו יכולת בחירת מניות. הם הזינו נתוני שוק היסטוריים והוא קישר בין 170 משתנים (כמו ריביות במשק, דירוגי אשראי, דיווחי חברות, סנטימנט שוק ועוד). ה"אנליסט" קיבל החלטות על בסיס המידע שקיבל, שכולו היה ציבורי, ופיתח מודל חיזוי במטרה למקסם את התשואות.

בהמשך הם נתנו לו נתוני תיקי השקעות של כ־3,300 קרנות אמריקאיות שהיו פעילות בשנים 1990־2020, וביקשו ממנו להתאים את התיק פעם ברבעון על בסיס המידע הציבורי שהיה אז, תוך שמירה על מאפייני הסיכון ומספר המניות לכל קרן. לדברי הפרופסור דה־האן, ה־AI לא עשתה משהו יוצא דופן והשתמשה בעיקר במשתנים פשוטים כמו גודל החברה והיקף מסחר, אך הוציאה ערך רב ביותר.

עם זאת, דה־האן העריך כי קרנות לא ימהרו להעביר את המסחר ל־AI. "תמיד יהיה תפקיד לאנשים חכמים שיכולים להנחות את התהליך ולחשוב באופן רחב על אסטרטגיות שאחרים לא חשבו עליהן".

במחקר אחר, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת שיקגו בהובלת הדוקטורנט אלכס קים, פרסמה ב־2024 טיוטה לקראת מאמר ובו בחנה האם מודל שפה (בדומה ל־ChatGPT או קלוד) יכול לנתח דוחות כספיים והודעות בורסה של חברות בצורה דומה לניתוח של אנליסט אנושי. גם ללא אימון מיוחד, מודל השפה עלה על בן האנוש, למשל בניבוי עלייה או ירידה בהכנסות. האנליסטים האנושיים הגיעו לכ־53% דיוק, והמודל הגיע לאותה תוצאה בדיוק. אולם, מודל מסוג CoT Reasoning, אשר מפרק את השאלה לצעדים קטנים ומבצע אותם בזה אחד זה, השיג תוצאה גבוהה יותר של 60%. בדיוק ההבדל בין כמעט ניחוש, לבין ניבוי שנותן ערך. וכל זאת, למרות שלמודל לא ניתן הקשר או מידע מעבר לדוח עצמו.

החוקרים טוענים כי ציפו שבני האדם יצליחו יותר מן הבוט, משום שיש להם מידע רב יותר, היכרות קודמת עם החברה וכן מידע "רך" (כמו תחושת בטן לגבי אמינות ההנהלה) אשר אמורה לעזור להם. אבל, למרות כל היתרונות הללו הצ'אט ניצח. כאשר החוקרים סחרו במניות באמצעות המודל שפיתחו, הם השיגו תוצאות טובות יותר מאשר כשסחרו בעצמם. ההערכה של החוקרים היא כי אם בני האדם יעזרו במכונה כדי לסחור נגד ההטיות שלהם, וגם יספקו לה את ההקשר והמידע הרך, יוכל הצוות המשותף להצליח עוד יותר.

אותם ממצאים בערך נמצאו במאמר שגם הוא עדיין נמצא בשלב הטיוטה, של G Nathan Dong מבוסטון קולג' בארה"ב. הבוט שלו ניצח את האנליסטים בניבוי מחיר מניה 12 חודשים קדימה. בני האדם והבוטים הסכימו על מחירי היעד עבור חברות במצב פיננסי טוב עם יותר משקיעים מוסדיים, אך פחות על חברות במצב פחות יציב. "נראה כי הבוטים יחליפו אנליסטים בני אנוש לפחות בחלק ממשימותיהם", כותב דונג במאמר. גם מחקר של אוניברסיטת מרילנד העלה ממצאים דומים כשאנליסט AI הציג תחזיות טובות יותר ל־12 חודשים למניות, בהשוואה לציפיות של בני אדם כשהיה הרבה מידע שקוף על החברה, אבל כשידע מוסדי היא קריטי, כמו החזקה של נכסים בלתי מוחשיים או מצוקה כלכלית, בני האדם ניצחו את הבוט.

המכונה טובה יותר בשוק יורד

החוקרים הדגישו כי השילוב המנצח הוא של מכונה ואדם יחד. ונראה שזו המסקנה שעולה מרוב המחקרים שבדקנו. כך, במחקר של אוניברסיטת לופנזה מגרמניה, בו השתמשו ב־ChatGPT4, מצאו כי הוא יכול לתרום תובנות רלוונטיות, מגיב לחדשות או הפתעות בטוחות, ובטווח של 30 יום מציג תשואות גבוהות יחסית למדדי הייחוס ולרמת הסיכון.

יש לציין כי בשל הרצון לדון במודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, התמקדנו במחקרים עדכניים שכאמור, חלקם טרם פורסמו. ייתכן כי עם ביקרות עמיתים מעמיקה, ימצאו גם פגמים במחקרים הללו שיערערו על ההנחות.

מחקר אחר הציג מסקנה מעניינת. לפי המחקר מאוניברסיטת מלזיה, בני אדם טובים יותר מ־AI בניהול השקעות כשהשוק עולה, אבל מפספסים בגדול כשהשווקים יורדים. המחקר בחן קרנות השקעה מבוססות AI בהשוואה לקרנות שמנוהלות על־ידי בני אדם. במחקר נבחנו תנאי שוק שונים בין הירידות בשווקים של 2022 לעליות של 2023־2024. ביצועי הקרנות הוערכו באמצעות מדדי תשואה מותאמי־סיכון, כלומר, עד כמה התשואה גבוהה ביחס לרמת הסיכון שדורשת ההשקעה.

החוקרים ביקשו לבחון האם יש שוני משמעותי בתשואות של הקרנות בתנאי השוק השונים. "הממצאים מראים שקרנות מבוססות AI מציגות ביצועי יתר בשוק יורד, ומקטינות בהצלחה את הסיכון לדאונסייד, ואילו קרנות שמנוהלות על־ידי בני אדם משיגות תשואות גבוהות יותר בזמן התאוששות בשוק ומגמת עלייה", נכתב במחקר.

לדבריהם, בתקופת הירידה (2022), קרנות מבוססות AI היו יעילות יותר בניווט בתנודתיות בשוק, ולמרות סיכון כולל גבוה יותר הן הציגו ביצועים מותאמי סיכון טובים יותר (risk-adjusted). באחד ממדדי התשואה שנבדקו, Jensen’s Alpha - מדד הבוחן את התשואה העודפת (אלפא) שהשיגה הקרן ביחס לתשואה הצפויה לפי רמת הסיכון - המדד היה חיובי בקרנות ה־AI (0.92) ושלילי משמעותי (12.74-) בקרנות שניהלו אנשים, מה שמבסס את ההנחה שקרנות AI עולות על ציפיות השוק בתקופות קשות. לדבריהם, התוצאות תואמות לתיאוריות התנהגותיות שמניחות שמשקיעים "נופלים" בגלל שנאת ההפסד ומכירות בעקבות פאניקה בירידות בשווקים, ואילו אסטרטגיות של AI "נותרות שיטתיות, מבוססות נתונים וחסרות רגש".

בתקופת ההתאוששות של 2023 הביצועים היו מאוזנים יותר ומדדי התשואות היו כמעט זהים. אך חלק מהמדדים היו טובים יותר בקרנות המנוהלות על ידי אנשים. בתקופת העלייה (2024), מדדי התשואות היו גבוהים יותר אצל קרנות המנוהלות על ידי אנשים. לדבריהם, הנתונים מתאימים למחקרים שמראים שמנהלי קרנות אנושיים מצליחים בשווקים עולים תוך מינוף השימוש בניתוח ותחזיות מאקרו, בעוד שה־AI אומנה בעיקר על דפוסים היסטוריים ועלולה להתקשות בשלב הזה.

גם הצ'אט טועה, לא מעט

לא הכל ורוד. מחקרים שונים העלו כי מודלי AI, ובפרט אלו שבשימוש נרחב כמו ג'מיני ו־ChatGPT, עלולים להנציח הטיות השקעה שלא בהכרח מתאימות למשקיע הפרטי ובכך לגרור את התיק שלו לטרנדים או סיכון מוגבר.

מחקר שנערך בשיתוף של אוניברסיטת סנט משוויץ והאוניברסיטה הטכנית של מינכן מעלה כי השימוש במודלי שפה מגדיל את הסיכון הגיאוגרפי, הסיכון לרדיפה אחר טרנדים ועוד. לדבריהם, מודלי שפה מציגים הטיות "קוגניטיביות" דומות לאלה של משקיעים אנושיים, ומחזקים הטיות קיימות שנמצאות בנתוני האימון שלהן. וגם, הסיכון המוגבר מגיע תוך שהמודל יוצר "תחושה כוזבת של ביטחון באמצעות שפה משכנעת והצהרות מרגיעות".

גם בהראל נשמעים סקפטיים לגבי קרנות AI. בערוץ הטלגרם של חברת הביטוח כתבו: "עד היום יצאו 6 קרנות סל שמנסות להכות את מדד S&P 500 באמצעות שימוש ב־AI. כמעט כל הקרנות מפגרות בתשואות... בקיצור, לא ריגשו אותנו קרנות הסל האלו".

המיזמים בישראל עמדו במבחן?

במגזר העסקי הושקו בשנים האחרונות שורה של קרנות שמנוהלות על ידי כלי בינה מלאכותית, שברידג'וויז ופינק הם שניים מהם. ברידג'וויז משמש את קסם מבית הפניקס בשתי קרנות, האחת לטווח קצר על מניות ישראל והשנייה על מניות ארה"ב. בעוד שפינק משמש גוף עצמאי ומטרתו להיות מעין קרן גידור בנאמנות, רק כזו שמנוהלת על ידי AI. גם למיטב יש קרן שמנוהלת על ידי הטכנולוגיה החדשנית ובוחרת מניות מעבר לים, דרך חברת I Know First. בחינה של התשואות בקרנות הללו, מראה שהן אכן עקפו את מדדי הייחוס שלהן, ובגדול. עם תשואות של 13.7% עד כ־22% בקרנות שמדד הייחוס שלהן הוא S&P 500, ותשואה של 35% בקרנות שמנ סות לנצח את ת"א 125.

האם קרנות כאלו יחליפו את מנהלי ההשקעות? רו"ח אמיר אייל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי, מעריך שמנהלי ההשקעות לא יוחלפו לגמרי: "התועלת הכי גדולה ב־AI היא לחסוך הרבה זמן וכסף ולהגיע מהר יותר למוצרים והצעות ערך.

"ה־AI לא תחליף את האדם, כי מישהו צריך לנהל את הפיתוח ואת יצירת הערך. זה מחליף חלקים בשרשרת, אבל לא את השרשרת עצמה".

אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי / צילום: יח''צ

ירון גולגר, מנכ"ל ומייסד משותף של I Know First, שעובד עם מיטב כאמור, סבור ש"התוצר של האלגוריתם זה כלי תומך החלטה שמציף הזדמנויות למנהלי השקעות וגם שורה של אסטרטגיות עקביות שמיתרגמות למוצר השקעה.

"לדוגמה, בתחילת 2025 הבינה מלאכותית סימנה את אירופה וישראל, ובאמצע־סוף אפריל התחלנו לראות מגמה הפוכה, כשהבינה המלאכותית נתנה משקל יתר לארה"ב על חשבון אירופה וישראל". אלא שגם כאן הבינה המלאכותית הגיבה מעט באיחור ופספסה את העליות החדות ב־9 באפריל, כשהנאסד"ק קפץ ב־12% ביום אחד, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ השהה את המכסים בפעם הראשונה. ובכל זאת הכיוון הכללי היה נכון כאשר מאמצע אפריל הנאסד"ק המשיך לעלות ב־30% נוספים.

אליגולא טוען ש"המטרה שלנו היא לא להחליף או לייתר את מנהלי ההשקעות או האנליסטים, אלא לאפשר חווית ניהול או ייעוץ קלה ונבונה יותר. ללא ספק, מנהל השקעות שישתמש בבינה מלאכותית ייתן תשואות טובות יותר למשקיעיו לעמיתים, מאשר רק ניתוחים של עצמו. כמו שכנראה נהג המונית ייתן שירות טוב יותר עם אפליקציית הניווט Waze מאשר בלעדיה".

אלדד תמיר / צילום: שרי עוז

מי שסבור הפוך לגמרי הוא מנהל ההשקעות הוותיק אלדד תמיר, הבעלים ויו"ר בית ההשקעות תמיר פישמן ומנכ"ל ומייסד FINQ, פלטפורמת השקעות המבוססת על בינה מלאכותית. "חד משמעית ה־AI כבר היום מחליפה את מנהלי ההשקעות ומוכיח שהוא עושה עבודה טובה יותר מהמדדים. אני מחזיק מעצמי מנהל השקעות טוב, אבל המכונה הרבה יותר טובה ממני… בן אדם, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לעולם לעבד כמויות כאלה גדולות של מידע, וגם אין ל־AI את החולשה האנושית הבסיסית, הקושי הכי גדול בניהול השקעות - פחד בירידות או גרידיות בעליות. כשמנטרלים את זה מייצרים ערך מטורף ללקוח". במקרה של תמיר, FINQ מציגה באתר הבית שלה את התשואות של האלגוריתם (אם כי אז היא לא ניהלה קרן נאמנות בפועל). על פי האתר, האלגוריתם השיג בשלוש השנים האחרונות תשואה של 205%, מול 63% של ה־S&P 500.

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור