מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon
אחרי שכבר גייסה מיליארדים מממשלת ארה"ב, מסופטבנק ומאנבידיה, כעת מתברר כי אינטל, חברת השבבים האמריקאית, גיששה לגבי עסקת השקעה דומה גם מצד אפל, לקוחת-עבר של אינטל - כך חושף אתר בלומברג.
ידיעה זו חושפת למעשה כי ההשקעות שקיבלה אינטל קודם לכן הן תוצר של מאמץ חיזור מצדה, שנועד לסייע לה להתמודד עם מצוקת המזומנים שלה, בעת שהיא אמורה להשלים את בנייתם של מפעלי ענק בעלות של עשרות מיליארדי דולרים כל אחד.
● "עובדים על ההסכם כבר שנה, טראמפ לא היה מעורב": פרטים חדשים על עסקת אנבידיה-אינטל
● פרשנות | מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה
● בתוך פחות מחודש: התשואה הבלתי נתפסת של ממשל טראמפ באינטל
שתי החברות בחנו דרכי שיתוף-פעולה ביניהן, אך לפי המקור ששוחח עם בלומברג, ככל הנראה המשא-ומתן לא יוביל להסכם.
בכל זאת, מניית אינטל עלתה ב-6% אתמול (ד') לאחר פרסום הידיעה, ולאחר המסחר עלתה ב-2% נוספים. מאז היוודע ההשקעה של ממשלת ארה"ב ושל אנבידיה בחברה - מניית אינטל עלתה ב-27% בחודש האחרון.
בשבוע שעבר השקיעה אנבידיה 5 מיליארד דולר תמורת כ-4% ממניות אינטל, לפי שווי חברה של 125 מיליארד דולר; וקודם לכן השקיעה ממשלת ארה"ב 8.9 מיליארד דולר בחברת השבבים בתמורה ל-10% ממניות אינטל, לפי שווי חברה של 112 מיליארד. קודם לכן השקיעה גם סופטבנק היפנית, בעלת המניות במתחרה ARM, כ-2 מיליארד דולר באינטל.
"דמי רצינות" לממשל טראמפ
המשא-ומתן בין שתי החברות הוא מסקרן על רקע היריבות ביניהן: בעבר אפל הייתה לקוחה של אינטל ושילבה את שבביה במחשבי המק. סטיב ג'ובס אף בחן לפני כמעט שני עשורים את שילוב השבבים של אינטל באייפון הראשון. אך בשלב מסוים העדיפה אפל לפתח שבבים בעצמה - היא רכשה את חברת פי.איי. סמי מקליפורניה ופיתחה על גבי הטכנולוגיה שלה את מעבדי A ו-M לטלפון ולמחשבי המק בהתאמה, והוציאה בתהליך ממושך של שנים את כל מעבדי אינטל מהמכשירים שלה.
על-פי הדיווחים, לא נראה כי השותפות הפוטנציאלית עם אפל או זו שנחתמה עם אנבידיה יפתרו את המצוקה האמיתית של אינטל - שהיא צמצום הפער מול המתחרה הטייוואנית TSMC ביכולת לייצר שבבים מתקדמים. למעשה, גם היום אינטל, אפל ואנבידיה מייצרות שלושתן את השבבים המתקדמים שלהן ב-TSMC.
השותפות בין אינטל לאנבידיה נוגעת בעיקר לפיתוח משותף של מעבדי ליבה (CPU) לשרתי AI ומעבדי ליבה משולבים במעבדים גרפיים למחשבים אישיים. ככל הנראה, ההשקעה באינטל הפכה למעין "דמי רצינות" כלפי ממשל טראמפ - שמטרתה להוכיח כי החברה המשקיעה דואגת לטיפוח תעשיית השבבים האמריקאית בשעתה הקשה.