גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא כיהן 8 שנים כנשיא אוניברסיטה ובטוח: זה האיום הגדול ביותר

שיחה עם פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית היוצא ● על החרם הבינלאומי על האוניברסיטאות כאן, אתגרי ה־AI ומה אנחנו יכולים ללמוד מסטיב ג'ובס ומארק צוקרברג

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם פרופ' אשר כהן / צילום: ברונו שרביט
הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם פרופ' אשר כהן / צילום: ברונו שרביט

נשיא האוניברסיטה העברית היוצא, פרופ' אשר כהן, אתה מתאר את מצב האקדמיה הישראלית מול העולם כקטסטרופה. תסביר.
"זו אכן קטסטרופה. עד לפני שלוש שנים היינו אוניברסיטה מחוזרת בעולם. לפני כשנה סיכמנו על שיתוף פעולה עם אחד המוסדות המובילים בתחום המדעים המדויקים, המכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech - ה"ו). המשמעות הייתה מחקר משותף במימון תורם שהסכים לתת מיליון דולר לחמש שנים. בלי Caltech התורם לא היה מגיע. זה מוסד שהיה בעדנו ונלהב מאוד, אבל לאחרונה אנחנו לא מצליחים להזיז את הפרויקט. קודם לכן הוא טס ועכשיו הוא תקוע. ברור לנו מה הסיבה לכך".

הרתיעה מגיעה מהחוקרים עצמם או מאיזושהי הוראה מלמעלה? יש חשש שתורמים אנטי־ישראלים ייסוגו?
"החשש הוא לא מבריחת תורמים. אני רוצה לתת דוגמה. לפני כמה חודשים ישבתי בשיחת זום עם נשיאת אוניברסיטה בהולנד, והיא כל הזמן ניסתה למצוא תירוצים שיאפשרו לה להחרים אותנו. בכל פעם הסברתי שהמידע שבידיה לא נכון. היא חשבה שאנחנו חלק מהצבא ואמרתי שלא. היא חשבה שהר הצופים הוא אדמה כבושה, והסברתי שלא. אבל היא המשיכה ובסוף הבנתי - זה לא מעניין אותה מה אגיד, היא לא רוצה מגע עם ישראל, נקודה".

האם כעת, עם הסיום המסתמן של המלחמה, דברים צפויים להשתנות? האם להערכתך הם ישתנו מהר?
"אני מאמין שהם ישתנו, אבל זה ייקח זמן. נעשה את כל המאמצים כדי לחדש את הקשרים שאבדו ואפילו להרחיב אותם".

כרגע החרם הגלוי והשקט עדיין מתקיים. תדייק את הבעיה.
"האקדמיה לעולם לא תוכל להיות 'משק אוטרקי'. היא מבוססת על שיתופי פעולה בינלאומיים, ובלעדיהם אבדנו. יש כמובן מדינות מערביות שלא החרימו אותנו כמו גרמניה וארה"ב. במזרח אסיה אפשר למצוא את סינגפור, שעמה אנחנו מקיימים שיתופי פעולה מוצלחים. מה שכן, כרגע הם שומרים במפורש על אש קטנה".

בקיץ היו דיונים על השעיית ישראל מתוכנית דגל של האיחוד האירופי למחקר וחדשנות בשם Horizon Europe. לבסוף זה לא קרה, לפחות רשמית.
"תוכנית הורייזון 2020 ובמיוחד קרנות המחקר שלה, שמכונות ERC) European Research Council), הן מאוד יוקרתיות וחשובות לחוקרים גם מבחינה כלכלית. היה דיון על השעיית ישראל בקיץ וזה לא קרה, אבל דה פקטו רואים שינוי, מה שנקרא חרם שקט. בשנה שעברה ישראל זכתה ב-30 קרנות של הורייזון. השנה זכינו בתשע. תעשו את החשבון".

העסקאות שחילצו את האוניברסיטה מהגירעון

לאורך שנים האוניברסיטה העברית הייתה בצרות כלכליות, והנה בשמונה השנים האחרונות - שנות הקדנציה שלך - כבר אין גירעון. איך זה קרה?
"לפני שמונה שנים חתמנו על הסכם עם משרד האוצר ועם הוועדה לתכנון ותקצוב, הגוף שמממן את האוניברסיטאות בישראל, כדי לקבל עזרה כלכלית ראשונית. היה שם תנאי והוא שבתוך כעשור האוניברסיטה תעמוד על רגליה מבחינה כלכלית. כדי להגיע לשם חתמנו על שלוש עסקאות ענק".

שלוש עסקאות נדל"ן שהתאפשרו בזכות הקרקעות שיש ברשות האוניברסיטה.
"העסקה הראשונה, שעליה חתמנו מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הייתה למכירת קרקעות בהר הצופים ובגבעת רם, והיא צפויה להניב כמיליארד שקל לאוניברסיטה בשנים הקרובות. קיבלנו מקדמה גדולה והשאר יגיע לאחר שיווק הקרקעות. רמ"י חולקת איתנו בהכנסות. אלה קרקעות שלא נעשה בהן כמעט שום שימוש במשך שנים וגם לא תכנון עתידי. אנחנו לא מוציאים את הכסף הזה במסגרת התקציב הנוכחי, אלא סוגרים אותו בתוך קרן וחיים מהפירות שלה. המטרה היא לתת ברכה לא רק כעת, אלא גם לדורות הבאים".

להבדיל, הקרן של אוניברסיטת הרווארד, שבה 52 מיליארד דולר, נועדה לשרת את אותו עיקרון.
"הלוואי עלינו 52 מיליארד דולר. הרווארד מושכת בכל שנה כ־4% מהקרן, סכום שמאפשר לה לא להיות תלויה בגורמים חיצוניים. אנחנו רחוקים משם, אבל שואפים לפתח את המודל הזה.

"העסקה השנייה נוגעת לחווה חקלאית שהייתה ברשותנו ברחובות. אנו פועלים למכור אותה ולהפוך את הקרקע לנדל"ן מסחרי ומגורים. בחלק קטן מהכסף שיתקבל נקים לפקולטה חווה חקלאית משודרגת.

"העסקה השלישית היא פארק החדשנות שאנו מקימים בגבעת רם - שטח שכולל יותר מ־250 אלף מ"ר ויאכלס חברות טכנולוגיה מובילות כמו לייטריקס, אפל ואחרות. שני בניינים כבר אוכלסו כמעט באופן מלא".

כשאתה מדבר על פארק ההייטק של גבעת רם, אתה מגלה אופטימיות שהיא תמונת מראה לכל מה שדיברנו עליו קודם.
"אסביר מדוע. חברות הטכנולוגיה מגיעות בזכות שתי אטרקציות מרכזיות: החוקרות והחוקרים שלנו וכן אלפי סטודנטים למדעי המחשב שמבוקשים מאוד בשוק. בטווח הארוך אני אופטימי. אני מקווה שהנורמליות תחזור. אני לא חושב שאנחנו יכולים להמשיך בכיוון הנוכחי. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה בכלל, רק אומר זאת: אני חושב שנשנה כיוון".

"כבר אי אפשר לדעת מאיפה סטודנטים מביאים תשובות"

האם בעיניך צעירים שאינם שואפים להיות רופאים או עורכי דין בהכרח צריכים תואר, או שזהו בעיקר מסר למעסיקים? כידוע, סטיב ג'ובס, ביל גייטס ומארק צוקרברג לא סיימו בכלל את התארים שלהם.
"כשהייתי דוקטורנט אמרו לי את אותם דברים. כל דור והסטיב ג'ובס שלו. בפועל מנכ"לים של חברות הייטק רוצים שנמשיך לקיים את המחלקות שלנו במדעי המחשב ובתחומים אחרים, וגם נותנים מלגות לסטודנטים, כי הם רוצים לגייס אותם אחר כך. השאלה היא למה, הרי האוניברסיטה לא מלמדת דברים מעשיים.

"התשובה היא שאוניברסיטאות מספקות כלים לחשיבה, בדגש על חשיבה ביקורתית. הבן שלי, אגב, עוסק בסייבר מבלי שעבר באוניברסיטה כי היה ביחידה הרלוונטית בצה"ל. אבל אולי בעוד חמש שנים הוא ירצה לעבוד בתחום אחר, ואז מה? ברגע שאתה לומד, יש לך את הכלים לעבור גם לתחום שלא הכרת קודם".

איך מתמודדים באקדמיה עם עידן ה־AI?
"זה במפורש אתגר. כבר פחות אפשר לתת תרגילים לסטודנטים בדרך שבה היינו רגילים, כי לכו תדעו מאיפה הם מביאים את התשובות. אם תבקשו מ־ChatGPT תשובה למשהו, בכל פעם הוא ייתן תשובה מעט שונה. מנגד, יש המון היבטים חיוביים ל־AI שאפשר ליהנות מהם, ברפואה ובמקומות אחרים".

אילו טיפים תרצה לתת למחליפך בתפקיד, פרופ' תמיר שפר?
"אני לא צריך לתת לתמיר טיפים כי הוא מכיר את העבודה. הוא היה רקטור האוניברסיטה במשך שלוש שנים. אני מאמין גדול בחילופי משמרות. כשהייתי בתחילת הכהונה השנייה שלי, העברתי החלטה ולפיה נשיא לא יכול לכהן יותר משתי קדנציות רצופות, בניגוד למצב קודם שאפשר שלוש קדנציות. עשיתי זאת מתוך אמונה שכל מוסד צריך להתחדש מדי פעם. תמיר יביא פרספקטיבה שונה וטוב שכך".

מה היית רוצה לעשות בתפקיד הבא?
"אני רוצה להיחשף לעולם העסקי. אני מאמין שעם הניסיון הרחב שיש לי בכל התחומים שהזכרנו, אני יכול להועיל, נגיד להיות בדירקטוריון של חברה גדולה ברמה הלאומית ולתת ייעוצים אסטרטגיים, וגם ללמוד תוך כדי כך על הנעשה בעולם הזה".

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?