גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלנו את זוכה פרס נובל מה היה לומד היום באוניברסיטה

איל וולדמן לא היה משנה כלום במסלול שבחר, מנכ"לית נתיבי איילון הייתה לומדת פיתוח ארגוני שיסייע לה בניהול, מיכל ברוורמן־בלומנשטיק עזבה את האקדמיה אבל לא מתחרטת על רגע, וזוכה הנובל צ'חנובר ממליץ על מקצועות הרפואה ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים ללמוד ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס
נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס

איל וולדמן

יזם, מייסד מלאנוקס

מה הייתי לומד היום? הנדסת מחשבים והנדסת חשמל

איל ולדמן. משקיע בחברה / צילום: יח''צ

את שני התארים שלי למדתי בטכניון, וקיבלתי שם גם תואר דוקטור לשם כבוד. הלימודים אפשרו לי להבין כיצד עובד מחשב ומה צריך לעשות. הם נתנו לי רקע תיאורטי מקיף - גם פיזיקלי, גם מתמטי וגם אלגוריתמי; כל מה שצריך לדעת כדי לבנות את העתיד. בתואר השני למדתי גם הרבה על רשתות תקשורת, מה שהתחבר למלאנוקס.

פרויקט מיוחד | העתידן שמציע שילוב מקצועות מיוחד והפרופסור שמפתיע
פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום
פרויקט מיוחד | המסלולים הכי מבוקשים ואלה שלא חשבתם עליהם

אם הייתי מתחיל לימודים כיום הייתי בוחר באותו המסלול, כי זה הבסיס לבינה מלאכותית. צריך להבין איך AI עובדת ולנסות להביא את הדורות הבאים שלה.

לימודים חשובים לא רק בגלל הנושא עצמו, אלא גם לטובת המיומנויות, איך ללמוד, איך להתפתח. זה תהליך משמעותי שחשוב לעבור אותו.

העצה שלי: חשוב ללמוד, לא רק בשביל הנושא, אלא בגלל מיומנות הלמידה.

נטלי משען־זכאי

מנכ"לית גב־ים

מה הייתי לומדת היום? משפטים

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

בהחלטה מה ללמוד בצעירותי ניצבתי מול התלבטות: רפואה או משפטים. אבל עולם המשפטים קרץ לי מאז ומתמיד - האפשרות להיות שותפה במאבקים על עקרונות, זכויות, לעסוק בצדק. המשכתי מתואר ראשון לתואר שני במשפט מסחרי בתוכנית של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת Berkely בקליפורניה.

והיום אני גם יודעת שזו הייתה בחירה נכונה עבורי: הלימודים העניקו לי בסיס רחב והשכלה כללית שממשיכים ללוות אותי בכל צומת מקצועית. עריכת הדין היא מקצוע שמחדד כישורים חיוניים - דיוק, חדות מחשבתית והבנה עמוקה של מורכבות אנושית וחברתית. זה מקצוע שעיצב אותי, הן כשעסקתי בו בפועל והן לאחר שעברתי לעולם הניהול.

ועדיין, לצד תחושת הסיפוק הגדולה שממלאת אותי כיום, מלווה אותי תמיד גם סקרנות: מה היה קורה אילו בחרתי ברפואה ועוטה חלוק לבן. בעיניי זה אולי המקצוע החשוב ביותר - היכולת לגעת ישירות בחיים של אנשים, להקל את הסבל, לרפא ולהעניק תקווה. זה תמיד ייוותר בעיניי כחלום שלא מומש.

העצה שלי: לבחור בלימודים שמספקים בסיס רחב שיוכל לסייע מאוחר יותר בצמתים המקצועיים.

ליאור סושרד

אמן חושים ויזם

מה הייתי לומד היום? מסלול טכנולוגי בתחומי הסייבר וה־AI

ליאור סושרד / צילום: גבריאל בהרליה

מגיל צעיר נמשכתי לעולמות של חשיבה מדעית ומתמטית. פחות הצטיינתי במקצועות אחרים, אבל החיפוש אחר פתרונות, הדרך שבה מפתחים אסטרטגיה ומגיעים לתובנה - כבשו אותי. אנשים נוהגים לומר: בשביל מה צריך פרבולות או טריגונומטריה בחיים האמיתיים? אבל האמת היא שהמתמטיקה לא נועדה רק לתוצאה. היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, התמדה, פתרון בעיות, ממש כמו במשחק שחמט: לא תשתמש בחוקים שלו מחוץ ללוח, אבל תישאר עם כישורי תכנון וריכוז לכל החיים.

במקביל מוזיקה הייתה תמיד מקור השראה עבורי. לימדתי את עצמי לנגן על גיטרה וקלידים, לא הפכתי לרוקסטאר, אבל דווקא כך מצאתי את הדרך שלי על הבמות - כמי שמשלב אמנות, קצב ותדהמה בחוויות מנטליות.

אם הייתי מתחיל לימודים היום, ייתכן שהייתי בוחר במסלול טכנולוגי, אולי בתחומי ההייטק, הסייבר וה־AI. העולם זז לשם, והיכולת להבין מערכות מורכבות ולמצוא בהן פרצות או פתרונות יצירתיים קרובה מאוד לדרך שבה אני חושב כמנטליסט.

בסופו של דבר הלמידה, לא משנה באיזה תחום, היא הכלי החשוב ביותר. היא מעניקה לנו את היכולת להמציא את עצמנו מחדש, למצוא חיבורים מפתיעים וליצור השפעה.

העצה שלי: מתמטיקה לא נועדה רק לתוצאה. היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, התמדה, פתרון בעיות, ממש כמו בשחמט: לא תשתמש בחוקים מחוץ ללוח, אבל תישאר עם כישורי תכנון וריכוז לכל החיים.

פרופ' אהרון צ'חנובר

זוכה פרס נובל לכימיה

מה הייתי לומד היום? רפואה ומחקר בתחום מדעי החיים

אהרון צ'חנובר / צילום: פרטי

למדתי רפואה במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטה העברית. לאחר שירות כרופא קרבי בצה"ל וביקור קצר בעולמות הכירורגיה החלטתי שאני רוצה לעסוק במחקר בסיסי, ועשיתי דוקטורט במדעי החיים בטכניון בהנחייתו של פרופ' אברהם הרשקו.

במסגרת המחקר גילינו מערכת חשובה לבקרת איכות של חלבונים, שלא רק שהביאה להבנת תהליכים חשובים בביולוגיה, אלא על בסיסה פותחו תרופות חשובות ששיפרו והצילו חיים.

אם הייתי מתחיל היום את פיתוח הקריירה שלי, לא הייתי משנה דבר. רבים יגידו - אין כהצלחה, אז מדוע לשנות? אך הסיבות עמוקות יותר: לא ידעתי שההצלחה תגיע במשך עשרות שנים. השינוי בקריירה היה רב סיכונים ובתוך ערפל כבד, אך הרפואה היא מקצוע מרתק, ובכל השנים הללו נשארתי קרוב אליה. אני חבר סגל בפקולטה לרפואה, הצמודה לבית החולים רמב"ם, מכשיר ומחנך רופאים.

גם משמעותה של ההצלחה לא השתנתה. הטיפול אמנם איננו עוד בחולה האינדיבידואלי, אבל אני עוסק במחלות ובפיתוח דרכים לריפוין ומשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם.

ובאשר למחקר עצמו - אין מרתק ממנו - מהבנת מנגנוני מחלות ופיתוח תרופות, דרך פיתוח חקלאות ופתרון בעיות הכרוכות בשינויי אקלים ועד שכלול אמצעי תקשורת.

אין סוף לבעיות שפתרונן מונח על שולחן האנושות. בימים אלה של פופוליזם אנטי-מדעי אני רואה חשיבות רבה במה שאני עושה.

בישראל מחקר איננו פריביליגיה, אלא הכרח קיומי, והמלחמה האחרונה עם איראן הראתה זאת בבירור. היו אלה המהנדסים והמפתחים שניצחו אותה, עם טייסים ומפעילים אמיצים וחכמים אחרים, ולא אף אדם אחר.

העצה שלי: שמרו על עולם המחקר, בישראל הוא צורך קיומי.

אורלי שטרן

מנכ"לית נתיבי איילון

מה הייתי לומדת היום? פיתוח ארגוני או משפטים

אורלי שטרן, מנכ''לית נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

רציתי בכלל ללמוד עיצוב, כי זו הייתה התשוקה שלי, וזו הייתה דילמה קשה מול לימודי הנדסה, שאליהם הוסללתי מבית. בסוף החלטתי ללמוד ארכיטקטורה ובינוי ערים, שילוב טוב של השניים ותואר שהוביל אותי לדרך המקצועית שלי כיום.

זכיתי לנהל פרויקטים משמעותיים, שנתנו לי הזדמנות להשפיע. למדתי על עצמי שאני מאוד אוהבת את הניהול עצמו והוא הלך ותפס חלק הרבה יותר משמעותי בחיי - בהיבטי העובדים, מערכות גדולות וארגונים. לו הייתי לומדת היום, אין ספק שזו הייתה התלבטות קשה. ייתכן שהייתי מתמחה בתחומים כמו פיתוח ארגוני וניהול משאבי אנוש. אני חושבת שהיום, יותר מתמיד, עם כל הקדמה והטכנולוגיה, העוצמה שלנו היא באנשים ובקהילות שאנחנו יוצרים.

תואר נוסף שעדיין רלוונטי מאוד בעיניי הוא משפטים - לא עריכת דין, אלא דווקא ההבנה שמהעולם הזה ניתן לאפשר הרבה מאוד תהליכים ולא למנוע אותם - חוקים, תקנות, חוזים ויחסי עבודה.

העצה שלי: עם כל הקדמה והטכנולוגיה, העוצמה שלנו היא באנשים ובקהילות, ולכן עיסוק במשאבי אנוש הוא רלוונטי מתמיד.

משה שלו

מייסד־שותף ו־CPO, דקארט

מה הייתי לומד היום? מסלול שמשלב AI

משה שלו / צילום: עמית אלקיים

נולדתי וגדלתי בבית חרדי בבני ברק, ולמדתי בתלמוד תורה בעיר. ההורים שלי הקפידו לשלב בין לימוד לעשייה, והחינוך הזה הוביל אותי לדרך שמחברת את שני העולמות. בגיל 17 הצטרפתי לתוכנית של ג'וינט ישראל לשילוב בוגרי חינוך חרדי. השלמתי בגרויות והתחלתי תואר בראיית חשבון. בהמשך קיבלתי הזדמנות להתגייס במסגרת ייחודית ועצרתי את הלימודים. בהמשך השירות פניתי ללימודי מערכות מידע.

היום אני מבין שהלימודים הם לא היעד, אלא כלי. המסע שלי סיפק לי שיעור מרכזי וחשוב והוא שלכל אחד יש כישרונות ויכולות, והסוד הוא להיות בסביבה שמאפשרת לחשוף אותם. בישיבה גיליתי מהי חברותה אמיתית - ללמוד יחד ולהתמיד; בצבא למדתי לפרוץ גבולות ולהפוך החלטות למציאות; והיום, בדקארט, אני לומד כל יום מחדש שכדי להיות רלוונטיים בעידן הזה חייבים לשנות הרגלים וליצור שווקים חדשים.

אם הייתי צריך לבחור מה ללמוד היום - אין ספק שזה היה תחום ה־AI, שבו אני פועל. כדי לבנות מודלים מתקדמים ותשתיות חזקות צריך ידע עמוק ושיתוף פעולה הדוק עם מוסדות אקדמיים. זה נכון לא רק לגבי בינה מלאכותית. בכל תחום מי שרוצה להוביל צריך לבחור במסלול שנותן גם כלים טכניים וגם עומק, יכולת לנתח בעיות מורכבות ולבנות פתרונות שמחזיקים לאורך זמן.

העצה שלי: לכל אחד יש כישרונות ויכולות, הסוד הוא להיות בסביבה שמאפשרת לחשוף אותם.

מיכל ברוורמן־בלומנשטיק

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח

מה הייתי לומדת היום? לימודים ריאליים

מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: נתנאל טוביאס

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה, ולאחר מכן הצטרפתי לתוכנית ישירה לדוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה, עם התמחות ב־AI. הייתה לי כוונה לפתוח בקריירה אקדמית, אבל אז החלטתי לעזוב את הדוקטורט ולעבור להייטק. עם זאת, לא התחרטתי על שום יום שבו ביליתי על ספסל הלימודים.

הערך האמיתי של הלימודים הוא לא רק בידע שצברתי, אלא בעיקר ביכולת לחשוב אנליטית, לפרק בעיות מורכבות, להסביר אותן בפשטות ולבחון נושאים מזוויות שונות. המיומנויות האלה תרמו לי באינספור רגעים מכריעים. דווקא כיום, בעידן שבו המידע אינסופי, חשובה מתמיד היכולת שמפתחים באקדמיה לנתח, להעמיק ולחשוב באופן ביקורתי. ואם במקביל מוסדות אקדמיים ישכילו להתאים את הלמידה יותר לעולם העבודה - הם רק יחזקו את הרלוונטיות שלהם.

אם הייתי צריכה לבחור היום מסלול מחדש, הייתי בוחרת בלימודים ריאליים - לאו דווקא כדי להפוך למתכנתת, אלא כי אלה תחומים שבונים בסיס חשיבה חזק והבנה עמוקה של איך טכנולוגיה עובדת ואיך לעבוד איתה נכון. בעידן ה־AI דווקא החשיבה הביקורתית והיכולת לנווט את המערכות הללו באחריות ובתבונה הן שמבדילות בין מי שמשתמש בטכנולוגיה לבין מי שמוביל אותה. בעיניי זה לא רק ידע מקצועי - זו נקודת הזינוק לפריצות הדרך הבאות.

במקביל הייתי ממליצה לצעירים לשלב השכלה מדעית־טכנולוגית עם תחום שמעורר אצלם עניין. היום, בזכות כלי Vibe Coding, גם מי שאינם מתכנתים יכולים לבנות פתרונות בתחומים שמרגשים אותם, ברפואה, חינוך, סביבה וכדומה.

העצה שלי: השילוב בין בסיס טכנולוגי חזק לבין תשוקה אישית הוא פעמים רבות זה שמוליד חדשנות אמיתית.

יניב לושינסקי

שותף־מנהל במקינזי ישראל

מה הייתי לומד היום? במקום ללמוד הייתי מקים סטארט־אפ

יניב לושינסקי / צילום: ניר סלקמן

למדתי לתואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים באוניברסיטה העברית ולתואר שני במשפטים בהרווארד. לימודי המשפטים עזרו לי מאוד בהבנה של העולם העסקי, אבל דווקא בנוגע לעריכת דין ממש - נראה שבעידן ה־AI יהיה קשה יותר ויותר לבנות קריירה מצליחה.

אם הייתי צריך להחליט היום מה ללמוד הייתי מוותר על מסלול אקדמי, וסביר להניח שהייתי מדלג ישר להקמת סטארט־אפ. ההבדל בין אז לעכשיו הוא שחסמי הכניסה ירדו מאוד. כיום קל יותר להקים חברה, לבנות מוצר, לבדוק אם יש התאמה לשוק ואם לקוחות מעוניינים לקנות.

העצה שלי: אם קיים אצלכם הרצון להיות יזמים, בעידן של ימינו - זה צריך להיות הצעד הראשון במסלול שלכם, ולא הלימודים.

מתי גיל

מייסד ומנכ"ל AION

מה הייתי לומד היום? מסלול שמשלב משפטים וממשל עם הרחבה במדעים וערבית

מתי גיל / צילום: אלעד מלכא

כשהייתי ילד בארה"ב חלמתי להיות שחקן בייסבול. אבל כשעלינו לישראל הבנתי שזה לא ריאלי. בתיכון הרחבתי צרפתית, לימודי ארץ ישראל וירושלים, תורה שבעל פה ומתמטיקה. נהניתי מאוד משיעורי המתמטיקה והמדעים, אבל לא הייתה אפשרות ללמוד כימיה ברמת חמש יחידות, וזה משהו שחסר לי עד היום.

את התואר הראשון עשיתי במשפטים וממשל באוניברסיטת רייכמן ואחר כך המשכתי ל־MBA, עם הכשרה נוספת בניהול בהרווארד. זה התאים לשאיפה שלי לבנות קריירה יציבה ומשפיעה בעולם העסקי והציבורי. עם זאת, היום ב־AION - מקום שמחבר בין ביזנס לטכנולוגיות מדעיות חדשניות - אני מבין עוד יותר עד כמה מתמטיקה ומדעים הם הבסיס למקצועות העתיד.

גם על הבחירות שעשיתי בלימוד שפות אני מתחרט. אם הייתי לומד ערבית במקום צרפתית הייתי יכול לתקשר טוב יותר עם הסביבה שלנו.

אם הייתי מתחיל היום מחדש, הייתי בוחר במסלול שמשלב משפטים וממשל עם הרחבה במדעים וערבית - שילוב שנותן כלים אמיתיים לעתיד.

העצה שלי: מי שמבין גם את הצד העסקי וגם את הצד המדעי יכול באמת להוביל שינוי.

תמר בר אילן

מייסד־שותף ו־CTO ב־Cyera

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב, חשמל, פיזיקה או מתמטיקה

תמר בר אילן / צילום: אוהד קב

את התואר הראשון שלי עשיתי במסגרת תוכנית תלפיות בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. זו הייתה סביבה אינטנסיבית ומאתגרת, שדרשה המון מהסטודנטים, אבל במקביל פתחה לנו את הראש, הרחיבה את האופקים ונתנה כלים שאני לוקח איתי עד היום. למדנו לפרק בעיות מורכבות ולחשוב בצורה יצירתית, יכולות שהן קריטיות לכל מפתח או יזם.

היום ב־Cyera אני מסתכל על זה קצת אחרת. תואר הוא חשוב, ובמיוחד אם הוא מגיע מתחומי ההארד קור: מדעי המחשב, חשמל, פיזיקה או מתמטיקה. אבל גם זה לא חזות הכול. בסופו של דבר מה שבאמת קובע הוא היכולת לקחת סוגיה סבוכה ולפתור אותה בצורה חכמה, ישימה ואלגנטית, בין שהרקע האקדמי שלך הוא מהתחומים האלה ובין שלא. מי שיש לו את היכולת לחשוב בצורה חדה ויצירתית, הוא שבסוף מצליח לבנות משהו שמחזיק לאורך זמן ומביא ערך אמיתי לשוק.

העצה שלי: ראיתי במהלך השנים לא מעט סיפורי סינדרלה - אנשים שהגיעו מתחומים שלא קשורים ישירות לטכנולוגיה, אבל הפגינו יכולת נדירה לקחת בעיה מורכבת ולפצח אותה עם רעיונות מקוריים. מבחינתי, זה שווה לא פחות ממסלול אקדמי קלאסי.

יסמין לוקץ'

משקיעת הון סיכון ומייסדת ICON

מה הייתי לומדת היום? מדעים מדויקים

יסמין לוקץ' / צילום: עמית נעים

עוד כשלמדתי משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ידעתי שאני לא רוצה להיות עורכת דין. מה שעניין אותי באמת היה עולם העסקים. חשבתי שהתארים האלה הם הנתיב, עד שקורס בחירה קטן בשם חשבונאות לכלכלנים גרם לי לעצור ולשנות כיוון. משהו בקורס הזה הצית בי הבנה חדשה, שחשבונאות היא בעצם שפה, ואני, מאז ומתמיד, אוהבת שפות. השפה הזאת, של מספרים ומבנים פיננסיים, פתחה בפניי עולם שלם. בסופו של דבר הארכתי את לימודיי בסמסטר נוסף, ובסיום החזקתי בשלושה תארים - משפטים, חשבונאות וכלכלה.

משם המשכתי לסטנפורד, ל־MBA. לא העליתי בדעתי עד כמה החוויה הזאת תשפיע עליי. לא רק בגלל הכלים הניהוליים והאקדמיים, אלא בעיקר בגלל האנשים - חברים חכמים ומוכשרים מכל רחבי העולם, שחלקם מלווים אותי עד היום.

במהלך השנים עודדתי צעירים ששאיפתם הייתה להשתלב בעולם ההשקעות או הטכנולוגיה לבחור במסלול של מדעי המחשב. גם אני ניסיתי לצמצם פערים, נרשמתי לקורסים במתמטיקה ובמדעי המחשב (ללא הצלחה), ובכל זאת, דווקא היום, בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את הכללים בקצב מסחרר, אני מאמינה שהיתרון האמיתי נמצא צעד אחד אחורה - במדעים המדויקים. מתמטיקה, פיזיקה ותחומי יסוד נוספים מעניקים כלים שמסייעים לא רק להשתמש בטכנולוגיה, אלא גם להבין את השכבות שמאחוריה. מי שיחזיקו בהם הם שיובילו את דור החדשנות הבא.

חשובה לא פחות מהתחום שתבחרו היא היכולת ללמוד. האקדמיה מלמדת לחשוב, לשאול שאלות, להסתגל ולהישאר פתוחים לשינויים. העולם ימשיך להשתנות והכלי החשוב ביותר שתיקחו אתכם הוא היכולת ללמוד מחדש, שוב ושוב ושוב.

העצה שלי: בחרו מסלול שמדליק בכם את הניצוץ - לא מה שנראה טוב על הנייר, אלא מה שגורם לכם לקום בבוקר עם סקרנות אמיתית. שם מתחילה קריירה מרגשת וצומחת.

ברק נרדי

מנכ"ל בנק מרכנתיל

מה הייתי לומד היום? תחום שמחבר בין כלכלה, חדשנות והבנה מעמיקה של בני אדם

ברק נרדי / צילום: ענת קזולה

אבא שלי עבד בבנק ישראל. אני זוכר את הרגע הזה, בגיל 6, כשהצטרפתי אליו. ישבתי בפינה, הקשבתי לשיחות, ראיתי את התנועה סביבי, ומאז החלום שלי היה ברור: להיות מנהל בנק, בגלל המקום המשמעותי שבו מתקבלות החלטות שמשפיעות על בני אדם.

כשהתבגרתי למדתי תואר ראשון בראיית חשבון ובכלכלה ולאחר מכן תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. המסלול נתן לי כלים אנליטיים, הבנה של תהליכים עסקיים ובעיקר את היכולת לראות את התמונה הרחבה ולאתגר כל החלטה בחשיבה יצירתית.

אבל אם הייתי צריך לבחור היום מסלול לימודים, הבחירה שלי הייתה אחרת. הייתי מחפש את הצומת שמחבר בין כלכלה, חדשנות והבנה מעמיקה של בני אדם. כל אלה חשובים כדי לפתח עומק, חשיבה ביקורתית ועצמאית, מחוץ לקופסה, ויצירתיות. אלה כלים שכל אחד חייב בגלל שהתשובות של הבינה המלאכותית הן מלאכותיות, והיכולת לחשוב ממש שוברת שוויון. השאיפה לביטחון, לרצון שיראו אותנו, התשוקה להיות הגורם האנושי שנותן את הערך המוסף המבדל - אלה תמיד יהיו שם.

העצה שלי: השאלה המרכזית היא כבר לא מה ללמוד, אלא איך להישאר רלוונטיים בעידן שבו ל־AI יש תשובה כמעט לכל שאלה. מה שנלמד היום - מחר כבר ייראה מיושן.

סייעו בהכנת הפרויקט: סתיו ליבנה, גלי וינרב ומיטל וייזברג

עוד כתבות

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בדרך לאישור התקציב: הושגו הסכמות על תקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר כעת ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון ● רפורמת החלב צפויה לעבור

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה

בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות