גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת מיסוי על קרנות ההשתלמות? איך יעבוד המהלך, ומי ייפגע

באוצר נחושים לקדם מחדש את המיסוי על קרנות ההשתלמות - הפעם באמצעות הנמכת תקרת ההפקדה ●  כיצד ישפיע המהלך על כספי החוסכים, והאם יש לו בכלל היתכנות לעבור? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

סיומם של החגים וההסכם מול חמאס שאמור להביא לסיום המלחמה, צפויים להוות את יריית הפתיחה בקרבות על תקציב 2026 ועמם גם הדיונים על הגזירות החדשות שיתווספו לו. אתמול (ד') נודע כי באוצר מובילים פעם נוספת מהלך שנועד להכשיר את הקרקע להקטנת הטבות המס בקרנות ההשתלמות.

מה עומד מאחורי ההחלטה, מי צפוי להיפגע מהמהלך, ומה ההיתכנות לקידומו אחרי שנחסם בעבר? גלובס עושה סדר.

האוצר מכין את הקרקע לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות
תגובת ההסתדרות לאוצר: "לא ניתן לגעת בקרנות ההשתלמות"

מהן הטבות המס הקיימות?

קרנות השתלמות הן אחד מאפיקי החיסכון הוותיקים והמשמעותיים של הישראלים, בין היתר הודות להטבות המס המשמעותיות מהן הן נהנות. כיום החוסכים בקרנות נהנים משתי הטבות מס מרכזיות - אחת בהפקדה והשנייה בעת המשיכה.

כך נהנים החוסכים מפטור ממיסוי על ההפקדות מצד המעסיק, ובמשיכת הכספים לאחר 6 שנים לפחות מעת ההפקדה הם פטורים גם ממס רווחי הון (25%). בנוסף, בתווך נהנים החוסכים מהטבת מס נוספת אשר מאפשרת להם לעבור בין מסלולים וחברות מבלי לשלם מס.

לאורך תקופת העבודה ההפקדות לקרן מתחלקות כך שהמעסיק מעביר לקרן סכום בגובה 7.5% משכרו ברוטו של העובד, ואילו העובד מוסיף סכום נוסף בהיקף של 2.5% משכרו ברוטו. אלא שכדי ליהנות מהטבות המיסוי צריכים המעסיק והעובד לעמוד בתקרת הפקדה שנתית של 18,854 שקל (עד 14,141 שקל מהמעסיק ו-4,713 שקל מהעובד).

מה מתכננים באוצר?

במשרד האוצר פרסמו אתמול סקירה שבוצעה על-ידי אגף הכלכלן הראשי, שבסופה המלצה "לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות". זאת, משום שלטענתם הטבות המס לא מחלוקות באופן שוויוני ומנוצלות בעיקר על-ידי חוסכים מעשירוני השכר הגבוהים, ובכך מגדילות את אי-השוויון.

על כן, ההמלצה המרכזית של האוצר היא להוריד את התקרה של הסכום אותו יוכלו החוסכים להפקיד. המתווה שנבחן כולל הורדה של 25% בתקרת ההפקדה, כך שחלקם של אלה שנהנו עד כה מהטבה צפוי לקטון. אומנם חוסכים אלה ימשיכו ליהנות מההטבות המשמעותיות על חלקו של הסכום (בהתאם לתקרת ההפקדה שתיקבע), אך ימוסו בהפקדה ובמשיכה על כל סכום שיחרוג מהתקרה.

מה ההיתכנות למהלך?

בשלב זה עוד לא מדובר בצעד רשמי, וכלל לא ברור האם הצמצום עליו מדובר ייכלל בתקציב הקרוב. עם זאת, ההערכות הן שפרסום המסמך נועד להכשיר את הקרקע לקידום של מהלך קונקרטי בנושא.

בנוסף, גם אם מהלך מסוג זה אכן יקודם, ספק אם הוא יצליח להגיע לתקציב הסופי, שכן בעבר ניסו בעבר לקדם מהלכים דומים ונכשלו בעקבות התנגדות של גורמים מובילים במשק.

כך, סביב בניית התקציב האחרון (2025), קידמו באוצר מהלך למסות את הקרנות (25%) על כל הרווחים שהושגו אחרי 6 השנים הראשונות לחיסכון, כפי שהם בוחנים גם כעת. אלא שהמהלך נתקל בהתנגדות מצד שלל גורמים במשק, ובראשם ההסתדרות. שטענו כי מדובר בפגיעה בכספי החיסכון של מעמד הביניים. על כן, לא מן הנמנע כי גם הפעם תקום התנגדות משמעותית למהלך.

אילו חלופות בחן האוצר?

באוצר בחנו חלופות למהלך, הכוללות ביטול הטבת המס על רווחי הון, כך שהחוסכים יוכלו להמשיך ליהנות מהטבת המס בהפקדה, אך ימוסו במס של 25% בעת המשיכה של הקרן.

חלופה אחרת שנבחנה היא הגבלת הטבת מס רווחי הון ל-6 שנים, כך שכל רווח שיושג לאחר 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקרן, יהיה חייב במס רווחי הון במועד המשיכה.

עם זאת, באוצר מציינים כי החלופה של הפחתת תקרת השכר נמצאה כבעלת "ההשפעה המשמעותית ביותר בצמצום מידת הרגרסיביות של ההטבה הקיימת".

מי צפוי להיפגע מהצעד?

במקרה שההמלצה המרכזית של האוצר להורדת תקרת ההפקדה אכן תתקבל, מי שצפויים להיפגע מהמהלך הם החוסכים שההפקדה שלהם תעלה על תקרת השכר שתיקבע.

במסמך של הכלכלן הראשי נבחנה האפשרות להוריד את תקרת ההפקדה השנתית ל-11,784 שקל, כך שכל מי שההפקדות שלו לקרן עולות על הסכום האמור, צפוי להיפגע באופן משמעותי מהמהלך המתהווה.

כלומר, בהינתן שזו התקרה שאכן תיקבע (מה שבשלב זה מוטל בספק), הצעד ישפיע בעיקר על מי ששכרם (ברוטו) עולה על 13 אלף שקל בחודש, גבוה במעט מהשכר החציוני במשק ומתחת לשכר הממוצע. אלא שנתון זה נכון רק עבור מי ששיעור ההפרשה מצד המעסיק שלו מגיע למקסימום (7.5% מהשכר). כך שייתכן שגם עובדים המשתכרים מעל הסכום המדובר יוכלו להמשיך להנות מההטבה במלואה, הכול בהתאם לסכום אותו מפריש המעסיק אשר לא יעלה על 11,784 שקל בשנה (982 שקל בחודש).

מה האלטרנטיבות שעומדות בפני החוסכים?

היות שמדובר באפיק חיסכון שחלק משמעותי ממנו משולם על-ידי המעסיק, אין לחוסכים יותר מדי אלטרנטיבות. עם זאת, במקרה שהמהלך אכן יצא לפועל, בהתאם להמלצה המרכזית של האוצר להנמיך את התקרה, ייתכן כי חלק מהחוסכים יבחרו להתאים את גובה ההפקדות מהמעסיק, בהינתן שהדבר אפשרי, בהתאם לתקרה החדשה.

אפשרות אחרת היא להפקיד את הכספים של העובד בקופת גמל להשקעה אותה ניתן למשוך בגיל פרישה כקצבה ללא צורך לשלם מס רווחי הון - מה שהופך את הכסף לפחות נזיל ועשוי להרתיע חוסכים רבים. בנוסף, בניגוד לקרנות ההשתלמות, ההפקדות לקופות גמל להשקעה אינן פטורות ממיסוי על ההפקדה.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בדרך לאישור התקציב: הושגו הסכמות על תקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר כעת ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון ● רפורמת החלב צפויה לעבור

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים