גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים​​​​​​

מאז תחילת המלחמה גויסו כ־300 אלף משרתי מילואים, שרבים מהם חוזרים כעת לשוק עבודה שהשתנה - עם בינה מלאכותית, אוטומציה וחברות שלמדו להסתדר גם בלעדיהם ● חלקם כבר התייצבו במשרד, וחלקם חוזרים בהדרגתיות, אך כמעט כולם מעידים על הצורך להוכיח את עצמם מחדש ● המעסיקים נדרשים לגמישות, לרגישות ולהתאמות מול כוח אדם שנשחק פעמיים - גם בשירות וגם בניסיון לחזור לשגרה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד 

לקלוט בחזרה את משרתי המילואים / צילום: Shutterstock
לקלוט בחזרה את משרתי המילואים / צילום: Shutterstock

במשך כמעט שנתיים, ט’, קצינת אג"ם ביחידת 504 להפעלת סוכנים באגף המודיעין ועורכת דין במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, חיה בין שלושה עולמות: מילואים, הריון ועבודה. בעלה מגויס גם הוא.

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים
כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?
המלחמה הסתיימה ובאוצר מתכננים לקצץ במענקים ובהטבות לאנשי המילואים
דעה | "השווארמה-עליי-אחי" הראשונה הייתה מרגשת. השנייה כבר הייתה חבל הצלה

ט' מתארת מציאות מתוחה ובלתי צפויה, ג'אגלינג בלתי פוסק בין חקירות לשיחות מהמשרד. היא לא לבד. מאז תחילת המלחמה גויסו כ־300 אלף משרתי מילואים, רבים מהם חוזרים כעת לשוק עבודה שהשתנה. חלקם עושים זאת בהדרגה, אחרים בקצב מהיר.

"אני חושב שהדבר הכי מאתגר הוא המעברים", מעיד דור חיימוב, נשוי ואב לשניים אשר גויס כבר ב־7 באוקטובר לצנחנים, ועשה מאז 400 ימי מילואים. חיימוב חזר לפני שבועיים לעבודתו כמנהל מוצר ב־Fullpath. "בצבא הכול מאוד על אוטומט: יש נהלים ברורים, כולם יודעים מה לעשות. ההייטק, לעומת זאת, זה עולם אחר לגמרי, צריך לחשוב, לפרק דברים ולתכנן קדימה".

דור חיימוב, עשה 400 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר / צילום: פרטי

הסבבים, כך הוא מתאר, לימדו אותו שחשובה ההדרגיות בחזרה, וצד שני, "לא כדאי למשוך את זה יותר מדי". כמו שריר, הם בונים את היכולת לנוע משגרה אחת לאחרת.

גיא לנגלב, דאטה אנליסט בחברת הפינטק הישראלית Grain, שירת כלוחם מילואים בחטיבת הנח"ל הצפונית במשך יותר מ־200 ימים, במהלכם הבין כמה חשוב לא להתנתק לגמרי מהעבודה. "ניסיתי להישאר 'בלופ', להיות בשיח מול הגורמים הרלוונטים בעבודה וגם למצוא את הזמן להיות עם המשפחה כשאני כבר חוזר הביתה". אחד משני ילדיו נולד תוך כדי המלחמה.

יעקב פרץ, מנהל קשרי לקוחות ביוניקורן הסייבר פנטרה, משרת קרוב ל־500 ימי מילואים ומספר סיפור דומה: "האתגר המשמעותי מבחינתי, שממנו נגזרות כל השאר, הוא איך חוזרים להתנהג כמו אזרח רגיל. אני רגיל לקצב אחר - כשמשהו דחוף זה עניין של חיים ומוות. לוקח זמן לווסת את עצמך, להתרגל מחדש לדברים הרגילים. זה משפיע על הכול. בימים הראשונים זה הכי מורגש, עד שמוצאים את הקצב הנכון". מה שסייע לו זו מתכונת של שבוע-שבוע שאושרה מול הצבא והעבודה. "הרגשתי שאני עדיין בעבודה, חלק מהמערכת" הוא מספר.

למי יהיה קשה יותר?

בעוד המילואימניקים לומדים איך להסתגל מחדש, בחלק מחדרי ה־HR מנסים לתפור לכל אחד מהם חליפה משלו. לנה מזמר, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת Commit, חברת שירותים שנותנת מענה גם לפרויקטים ביטחוניים, מספרת על האתגר הכפול בחברה.

"קרוב ל־20% מכוח האדם שלנו גויסו למילואים. עם פחות עובדים נדרשנו להתמודד עם משימות שהפכו דחופות יותר, ובמקביל לשמור על קצב העבודה מול לקוחות בינלאומיים, בחלק מהמקומות אף להגביר אותו".

לגבי שובם של אנשי המילואים, היא קובעת כי כל מקרה לגופו. "חלק מהעובדים החליטו לחזור לעבודה כשהיו בחופשות מהמילואים. יש כאלה שצמאים מאוד לחזור לשגרה ורוצים להמשיך בדיוק מאיפה שהפסיקו, ואחרים זקוקים לחזרה הדרגתית יותר. אנחנו מתאימים את עצמנו אליהם, מאתרים את הצרכים באמצעות שיחות פתוחות, בעיקר מול המנהלים הישירים".

רועי הלדשטיין שותף-מנהל ב־TEAM8, מחלק את החוזרים לשתי קבוצות. "הקבוצה הראשונה כוללת את מי שהיו in and out - נכנסו ויצאו מהמילואים לסירוגין - ובתוך התקופה הזו הצליחו להשתמש בכלים שרכשו בשנים האחרונות, בין אם בקורונה ובין אם במשבר של 2023".

לדבריו, "הם שמרו על היכולת לעבוד מרחוק, לתפקד בתנאי לחץ ולשמור על גמישות. אני רואה את זה היטב בארגונים. ברגע שהשיטות האלה עבדו גם תוך כדי המלחמה, אותם אנשים יחזרו לשוק העבודה בצורה טובה ומהירה מהצפוי".

הוא מוסיף, כי "הקבוצה השנייה היא של מי שלא הייתה להם האפשרות לשמור על השגרה ההיברידית הזו. אלה חיילי מילואים ששירתו כמעט ברצף, מנותקים מהעולם האזרחי. חלקם לא חזרו מסיבות כלכליות או רגשיות, או פשוט כי היו מושקעים לגמרי בשירות. שם, לדעתי, תיווצר בעיה גדולה יותר של חזרה והסתגלות".

לדבריו, גם האתגר הנפשי נוכח. "אנשים חוזרים אחרי שעברו חוויות מאוד קשות, ראו דברים קשים, עמדו במקומות שלא היה להם זמן לעבד ולהפנים. כשאנשים כאלה חוזרים הקושי המקצועי הוא הקטן מבין השניים. למדנו לעשות את זה בתקופות אחרות, לייצר תהליכים סדורים. זה הקושי הגדול".

השוק שאליו חוזרים משרתי המילואים הוא לא השוק שהם עזבו. בשנתיים האחרונות, מקומות העבודה למדו להסתדר בלעדיהם: עברו לאוטומציה, חילקו תפקידים וסמכויות מחדש ואימצו פתרונות של בינה מלאכותית כדי לגשר על החוסרים.

אייל בר עוז, מנכ"ל חברת הגיוס Webiz מסביר כי המלחמה תפסה את תעשיית ההייטק בסוג של קונפליקט.

"מצד אחד, כל התהליכים שהתרחשו חיזקו את המעסיקים: הביקוש למשרות היה גבוה מתמיד, הכניסה של ה־AI הובילה לשינוי באופי העבודה וביטול משרות קיימות, וכן הסביבה המאקרו-כלכלית חייבה זהירות וגיוסים נמוכים אם בכלל. אלא שבאותה נשימה החברות נדרשו דווקא בתקופה זו ליותר אנושיות, התחשבות וגמישות שכן עובדים רבים גויסו למילואים, בנות ובני זוג נדרשו לחפות עליהם וכך גם קולגות או מנהלים. בזמן מלחמה קל יותר להסביר להנהלה או למשקיע למה חל עיכוב ביעדים וגם לשלוח הטבה או פינוק לחזית או למשפחת המילואימניק. אלא שדווקא עכשיו זו 'שעת המבחן' האמיתית".

הוא צופה כי, "עובדים לא בהכרח יחזרו בכשירות גבוהה ורבים מהם גם מתמודדים עם השלכות המלחמה. ייקח זמן עד שהם ישובו לתפקוד מלא וייתכן שכעת הם יידרשו לתמיכה גדולה יותר, התחשבות והתאוששות. כמו כן לא מן הנמנע שעדיין יהיו גיוסי מילואים במתכונת גבוהה".

אייל בר עוז, מייסד ומנכ''ל Webiz / צילום: יח''צ

הלדשטיין, סבור כי "עבור מי שבאמת היה out לגמרי - בהרבה מקרים הארגון, בלית ברירה, למד לתפקד בלעדיו או בלעדיה, וזה קצת מפחיד. ופה ה־AI יכול להיות גם חיסרון אבל גם יתרון. אנחנו רואים את ה־AI היום כמגביר פרודוקטיביות, ככלי שלא בהכרח בא להחליף עובדים כמו שאולי חשבנו בהתחלה, ואולי זה עוד יקרה, אבל בשלב הראשון אנחנו רואים אותו כמגביר כוח, כמינוף. ופה החבר’ה שחוזרים יכולים להשתמש בכלים האלה כדי לקצר את הפער שנוצר להם".

יש גם יתרונות

מהצד של המילואימניקים, הם מעידים כמעט באופן גורף על הצורך להוכיח את עצמם מחדש, גם כאשר המעסיקים נתנו להם גב מלא.

עמית לוברמן, מתכנן פיננסי ב־SFP, סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי, שביצע למעלה מ־200 ימי מילואים ביחידת מילואים קרבית של חיל האוויר, מסביר כי "אחד האתגרים הגדולים זה שאתה חוזר לסביבה שהמשיכה לרוץ בלעדיך. מצד אחד יש פער טכני - דברים השתנו, לקוחות או פרויקטים התקדמו. מצד שני יש פער מנטלי, אתה חוזר עם פרופורציות אחרות לגמרי. במובן מסוים, השירות במילואים חידד לי דווקא את החשיבות של חדשנות וניהול זמן - ללמוד מהר, להתאים את עצמי, ולנצל כלי AI שנותנים פתרונות יעילים בכמעט כל תחום".

חיימוב מספר שכמי שהשתדל להישאר בלופ, תחושת הפער עדיין קיימת: "אתה חוזר ורוצה להוכיח את עצמך מחדש. יש גם מין תחושת פומו כזו. אתה נכנס, רואה שהדברים השתנו, שעובדים קצת אחרת, וצריך לסגור פערים, הבינה המלאכותית מאוד עוזרת".

כרמית גילאון הלב, Head of HR & People Excellence, ב־codevalue, מסבירה כי החברות מזהות גם יתרונות בחזרה של המילואימניקים, על אף הצורך להשלים פערים. "הם מביאים איתם לא רק ניסיון מבצעי, אלא גם תובנות על ניהול מצבי קיצון, על עמידה בלחצים ובמובנים רבים הם מזכירים לכולנו למה אנשים עדיין במרכז, גם בעולם הכי טכנולוגי שיש".

ט', מעידה על כך בעצמה: "גם עכשיו בחזרה שלי אין לי ספק שהיה מאוד ברור שמי עושה את העבודה במקומי לא מחליף אותי. חזרתי וקיבלתי את התיקים שעבדתי עליהם. לא הרגשתי שמתרגלים לעבוד בלעדיי, ושדווקא מעריכים את היכולות שרכשתי כדי המילואים, אם זה פיקוד ומנהיגות ועבודה תחת לחץ".

מה החוק אומר?

במהלך השנתיים האחרונות, הורחבה משמעותית ההגנה על משרתי המילואים, הן מכוח החוק והן מתוקף הסכמים קיבוציים אשר הורחבו בצווים.

לדבריהן של עורכות הדין מיכל זהר ונועה פלר ממן, שותפות במחלקת דיני עבודה, משרד עורכי דין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) אוסר על פיטורי עובד במהלך שירות המילואים, וכאשר השירות נמשך שלושה ימים רצופים או יותר, ההגנה נמשכת גם ל־30 ימים לאחר סיומו. פיטורים או פגיעה בתנאי העבודה בתקופה זו אפשריים רק באישור מיוחד מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, ורק אם הוכח שאין קשר בין הפיטורים לבין השירות.

עובדים ששירתו שירות מצטבר של 60 ימי מילואים בשנה מוגנים מפני פיטורים או פגיעה בתנאים גם במשך 60 ימים מתום השירות. יחסי העבודה נחשבים נמשכים גם בזמן השירות, ולכן העובד ממשיך לצבור ותק, ימי חופשה, מחלה והבראה.

עוד כתבות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו