גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים​​​​​​

מאז תחילת המלחמה גויסו כ־300 אלף משרתי מילואים, שרבים מהם חוזרים כעת לשוק עבודה שהשתנה - עם בינה מלאכותית, אוטומציה וחברות שלמדו להסתדר גם בלעדיהם ● חלקם כבר התייצבו במשרד, וחלקם חוזרים בהדרגתיות, אך כמעט כולם מעידים על הצורך להוכיח את עצמם מחדש ● המעסיקים נדרשים לגמישות, לרגישות ולהתאמות מול כוח אדם שנשחק פעמיים - גם בשירות וגם בניסיון לחזור לשגרה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד 

לקלוט בחזרה את משרתי המילואים / צילום: Shutterstock
לקלוט בחזרה את משרתי המילואים / צילום: Shutterstock

במשך כמעט שנתיים, ט’, קצינת אג"ם ביחידת 504 להפעלת סוכנים באגף המודיעין ועורכת דין במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, חיה בין שלושה עולמות: מילואים, הריון ועבודה. בעלה מגויס גם הוא.

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים
כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?
המלחמה הסתיימה ובאוצר מתכננים לקצץ במענקים ובהטבות לאנשי המילואים
דעה | "השווארמה-עליי-אחי" הראשונה הייתה מרגשת. השנייה כבר הייתה חבל הצלה

ט' מתארת מציאות מתוחה ובלתי צפויה, ג'אגלינג בלתי פוסק בין חקירות לשיחות מהמשרד. היא לא לבד. מאז תחילת המלחמה גויסו כ־300 אלף משרתי מילואים, רבים מהם חוזרים כעת לשוק עבודה שהשתנה. חלקם עושים זאת בהדרגה, אחרים בקצב מהיר.

"אני חושב שהדבר הכי מאתגר הוא המעברים", מעיד דור חיימוב, נשוי ואב לשניים אשר גויס כבר ב־7 באוקטובר לצנחנים, ועשה מאז 400 ימי מילואים. חיימוב חזר לפני שבועיים לעבודתו כמנהל מוצר ב־Fullpath. "בצבא הכול מאוד על אוטומט: יש נהלים ברורים, כולם יודעים מה לעשות. ההייטק, לעומת זאת, זה עולם אחר לגמרי, צריך לחשוב, לפרק דברים ולתכנן קדימה".

דור חיימוב, עשה 400 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר / צילום: פרטי

הסבבים, כך הוא מתאר, לימדו אותו שחשובה ההדרגיות בחזרה, וצד שני, "לא כדאי למשוך את זה יותר מדי". כמו שריר, הם בונים את היכולת לנוע משגרה אחת לאחרת.

גיא לנגלב, דאטה אנליסט בחברת הפינטק הישראלית Grain, שירת כלוחם מילואים בחטיבת הנח"ל הצפונית במשך יותר מ־200 ימים, במהלכם הבין כמה חשוב לא להתנתק לגמרי מהעבודה. "ניסיתי להישאר 'בלופ', להיות בשיח מול הגורמים הרלוונטים בעבודה וגם למצוא את הזמן להיות עם המשפחה כשאני כבר חוזר הביתה". אחד משני ילדיו נולד תוך כדי המלחמה.

יעקב פרץ, מנהל קשרי לקוחות ביוניקורן הסייבר פנטרה, משרת קרוב ל־500 ימי מילואים ומספר סיפור דומה: "האתגר המשמעותי מבחינתי, שממנו נגזרות כל השאר, הוא איך חוזרים להתנהג כמו אזרח רגיל. אני רגיל לקצב אחר - כשמשהו דחוף זה עניין של חיים ומוות. לוקח זמן לווסת את עצמך, להתרגל מחדש לדברים הרגילים. זה משפיע על הכול. בימים הראשונים זה הכי מורגש, עד שמוצאים את הקצב הנכון". מה שסייע לו זו מתכונת של שבוע-שבוע שאושרה מול הצבא והעבודה. "הרגשתי שאני עדיין בעבודה, חלק מהמערכת" הוא מספר.

למי יהיה קשה יותר?

בעוד המילואימניקים לומדים איך להסתגל מחדש, בחלק מחדרי ה־HR מנסים לתפור לכל אחד מהם חליפה משלו. לנה מזמר, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת Commit, חברת שירותים שנותנת מענה גם לפרויקטים ביטחוניים, מספרת על האתגר הכפול בחברה.

"קרוב ל־20% מכוח האדם שלנו גויסו למילואים. עם פחות עובדים נדרשנו להתמודד עם משימות שהפכו דחופות יותר, ובמקביל לשמור על קצב העבודה מול לקוחות בינלאומיים, בחלק מהמקומות אף להגביר אותו".

לגבי שובם של אנשי המילואים, היא קובעת כי כל מקרה לגופו. "חלק מהעובדים החליטו לחזור לעבודה כשהיו בחופשות מהמילואים. יש כאלה שצמאים מאוד לחזור לשגרה ורוצים להמשיך בדיוק מאיפה שהפסיקו, ואחרים זקוקים לחזרה הדרגתית יותר. אנחנו מתאימים את עצמנו אליהם, מאתרים את הצרכים באמצעות שיחות פתוחות, בעיקר מול המנהלים הישירים".

רועי הלדשטיין שותף-מנהל ב־TEAM8, מחלק את החוזרים לשתי קבוצות. "הקבוצה הראשונה כוללת את מי שהיו in and out - נכנסו ויצאו מהמילואים לסירוגין - ובתוך התקופה הזו הצליחו להשתמש בכלים שרכשו בשנים האחרונות, בין אם בקורונה ובין אם במשבר של 2023".

לדבריו, "הם שמרו על היכולת לעבוד מרחוק, לתפקד בתנאי לחץ ולשמור על גמישות. אני רואה את זה היטב בארגונים. ברגע שהשיטות האלה עבדו גם תוך כדי המלחמה, אותם אנשים יחזרו לשוק העבודה בצורה טובה ומהירה מהצפוי".

הוא מוסיף, כי "הקבוצה השנייה היא של מי שלא הייתה להם האפשרות לשמור על השגרה ההיברידית הזו. אלה חיילי מילואים ששירתו כמעט ברצף, מנותקים מהעולם האזרחי. חלקם לא חזרו מסיבות כלכליות או רגשיות, או פשוט כי היו מושקעים לגמרי בשירות. שם, לדעתי, תיווצר בעיה גדולה יותר של חזרה והסתגלות".

לדבריו, גם האתגר הנפשי נוכח. "אנשים חוזרים אחרי שעברו חוויות מאוד קשות, ראו דברים קשים, עמדו במקומות שלא היה להם זמן לעבד ולהפנים. כשאנשים כאלה חוזרים הקושי המקצועי הוא הקטן מבין השניים. למדנו לעשות את זה בתקופות אחרות, לייצר תהליכים סדורים. זה הקושי הגדול".

השוק שאליו חוזרים משרתי המילואים הוא לא השוק שהם עזבו. בשנתיים האחרונות, מקומות העבודה למדו להסתדר בלעדיהם: עברו לאוטומציה, חילקו תפקידים וסמכויות מחדש ואימצו פתרונות של בינה מלאכותית כדי לגשר על החוסרים.

אייל בר עוז, מנכ"ל חברת הגיוס Webiz מסביר כי המלחמה תפסה את תעשיית ההייטק בסוג של קונפליקט.

"מצד אחד, כל התהליכים שהתרחשו חיזקו את המעסיקים: הביקוש למשרות היה גבוה מתמיד, הכניסה של ה־AI הובילה לשינוי באופי העבודה וביטול משרות קיימות, וכן הסביבה המאקרו-כלכלית חייבה זהירות וגיוסים נמוכים אם בכלל. אלא שבאותה נשימה החברות נדרשו דווקא בתקופה זו ליותר אנושיות, התחשבות וגמישות שכן עובדים רבים גויסו למילואים, בנות ובני זוג נדרשו לחפות עליהם וכך גם קולגות או מנהלים. בזמן מלחמה קל יותר להסביר להנהלה או למשקיע למה חל עיכוב ביעדים וגם לשלוח הטבה או פינוק לחזית או למשפחת המילואימניק. אלא שדווקא עכשיו זו 'שעת המבחן' האמיתית".

הוא צופה כי, "עובדים לא בהכרח יחזרו בכשירות גבוהה ורבים מהם גם מתמודדים עם השלכות המלחמה. ייקח זמן עד שהם ישובו לתפקוד מלא וייתכן שכעת הם יידרשו לתמיכה גדולה יותר, התחשבות והתאוששות. כמו כן לא מן הנמנע שעדיין יהיו גיוסי מילואים במתכונת גבוהה".

אייל בר עוז, מייסד ומנכ''ל Webiz / צילום: יח''צ

הלדשטיין, סבור כי "עבור מי שבאמת היה out לגמרי - בהרבה מקרים הארגון, בלית ברירה, למד לתפקד בלעדיו או בלעדיה, וזה קצת מפחיד. ופה ה־AI יכול להיות גם חיסרון אבל גם יתרון. אנחנו רואים את ה־AI היום כמגביר פרודוקטיביות, ככלי שלא בהכרח בא להחליף עובדים כמו שאולי חשבנו בהתחלה, ואולי זה עוד יקרה, אבל בשלב הראשון אנחנו רואים אותו כמגביר כוח, כמינוף. ופה החבר’ה שחוזרים יכולים להשתמש בכלים האלה כדי לקצר את הפער שנוצר להם".

יש גם יתרונות

מהצד של המילואימניקים, הם מעידים כמעט באופן גורף על הצורך להוכיח את עצמם מחדש, גם כאשר המעסיקים נתנו להם גב מלא.

עמית לוברמן, מתכנן פיננסי ב־SFP, סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי, שביצע למעלה מ־200 ימי מילואים ביחידת מילואים קרבית של חיל האוויר, מסביר כי "אחד האתגרים הגדולים זה שאתה חוזר לסביבה שהמשיכה לרוץ בלעדיך. מצד אחד יש פער טכני - דברים השתנו, לקוחות או פרויקטים התקדמו. מצד שני יש פער מנטלי, אתה חוזר עם פרופורציות אחרות לגמרי. במובן מסוים, השירות במילואים חידד לי דווקא את החשיבות של חדשנות וניהול זמן - ללמוד מהר, להתאים את עצמי, ולנצל כלי AI שנותנים פתרונות יעילים בכמעט כל תחום".

חיימוב מספר שכמי שהשתדל להישאר בלופ, תחושת הפער עדיין קיימת: "אתה חוזר ורוצה להוכיח את עצמך מחדש. יש גם מין תחושת פומו כזו. אתה נכנס, רואה שהדברים השתנו, שעובדים קצת אחרת, וצריך לסגור פערים, הבינה המלאכותית מאוד עוזרת".

כרמית גילאון הלב, Head of HR & People Excellence, ב־codevalue, מסבירה כי החברות מזהות גם יתרונות בחזרה של המילואימניקים, על אף הצורך להשלים פערים. "הם מביאים איתם לא רק ניסיון מבצעי, אלא גם תובנות על ניהול מצבי קיצון, על עמידה בלחצים ובמובנים רבים הם מזכירים לכולנו למה אנשים עדיין במרכז, גם בעולם הכי טכנולוגי שיש".

ט', מעידה על כך בעצמה: "גם עכשיו בחזרה שלי אין לי ספק שהיה מאוד ברור שמי עושה את העבודה במקומי לא מחליף אותי. חזרתי וקיבלתי את התיקים שעבדתי עליהם. לא הרגשתי שמתרגלים לעבוד בלעדיי, ושדווקא מעריכים את היכולות שרכשתי כדי המילואים, אם זה פיקוד ומנהיגות ועבודה תחת לחץ".

מה החוק אומר?

במהלך השנתיים האחרונות, הורחבה משמעותית ההגנה על משרתי המילואים, הן מכוח החוק והן מתוקף הסכמים קיבוציים אשר הורחבו בצווים.

לדבריהן של עורכות הדין מיכל זהר ונועה פלר ממן, שותפות במחלקת דיני עבודה, משרד עורכי דין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) אוסר על פיטורי עובד במהלך שירות המילואים, וכאשר השירות נמשך שלושה ימים רצופים או יותר, ההגנה נמשכת גם ל־30 ימים לאחר סיומו. פיטורים או פגיעה בתנאי העבודה בתקופה זו אפשריים רק באישור מיוחד מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, ורק אם הוכח שאין קשר בין הפיטורים לבין השירות.

עובדים ששירתו שירות מצטבר של 60 ימי מילואים בשנה מוגנים מפני פיטורים או פגיעה בתנאים גם במשך 60 ימים מתום השירות. יחסי העבודה נחשבים נמשכים גם בזמן השירות, ולכן העובד ממשיך לצבור ותק, ימי חופשה, מחלה והבראה.

עוד כתבות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים