גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיר האירופית שהפכה למעוז הפרו-פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביקורת באירופה על החלטת האיחוד להשעות סנקציות על ישראל, רווחי ענק לחברות הנשק האמריקאיות בעקבות המלחמה, מדינות העולם מסרבות לשלוח חיילים לעזה, ונאפולי הופכת למוקד אקטיביזם פרו-פלסטיני • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

בטורקיה ממשיכים בקו האנטי-ישראלי. היעד הבא: קפריסין
פוסט של השותף הפרו-ישראלי בסקויה, ותמיכת החברה בו

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

1 האיחוד האירופי סופג ביקורת אחרי השעיית הסנקציות על ישראל

לאחר מאמציו של הנשיא טראמפ לשלום במזרח התיכון וצאתה לפועל של הפסקת האש בין ישראל לחמאס, האיחוד האירופי החליט להשעות את הסנקציות על ישראל. כעת "האיחוד האירופי סופג ביקורת על ידי בכירים אירופים" פורסם בגרדיאן הבריטי.

"לאחר פגישה עם שרי החוץ של האיחוד ביום שני, ראשת המדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלס, הודיעה על הקפאת המאמצים להשעות את הסחר עם ישראל וכן על הקפאת סנקציות נגד אנשים האחראים לליבוי הסכסוך משני הצדדים", נכתב.

החלטה של קאלס ספגה ביקורת משני בכירים מהאיחוד האירופי שביקורו את ההחלטה "לא להתקדם עם הסנקציות". סוון קין פון בורגדורף, נציג האיחוד האירופי לשעבר לשטחים הפלסטיניים אמר לגרדיאן כי "קאלס החמיצה את הנקודה בכל הקשור לאחריות משפטית" והוסיף "סנקציות אינן רק אמצעי לשכנע או לכפות על צד שלישי לשנות או להתאים את התנהגותו. אמצעים מגביליים הם חלק מארגז הכלים שהאיחוד האירופי נתן לעצמו כדי להגיב להפרות של המשפט האירופי והבינלאומי".

גם נטלי טוצ’י, יועצת לשעבר לשני נציגים עליונים למדיניות החוץ של האיחוד, אמרה כי "נטישת הסנקציות תהיה התוצאה הגרועה ביותר", והוסיפה: "זה הדבר האחרון שעלינו לעשות, כי זה בדיוק הרגע שבו צריך לשמור על הלחץ. כולנו יודעים שאין זה מובן מאליו שהתוכנית הזאת תיושם".

קלאודיו פרנצ’ווילה, סגן מנהל לענייני האיחוד האירופי ב-Human Rights Watch, אמר כי "ממשלות אירופה עדיין מגינות על הרשויות הישראליות מפני מתן דין וחשבון". ובתגובה להצהרתה של קאלס אמר "מה שאולי השתנה עד כה הוא היקף ועוצמת פשעי הזוועה של ישראל בעזה; אבל הכיבוש הבלתי חוקי שלה ופשעי האפרטהייד, העקירה הכפויה, העינויים והדיכוי של פלסטינים נמשכים ללא הרף".

מתוך הגרדיאן, מאת ג'ניפר רנקין. לקריאת הכתבה המלאה

2"בגלל המלחמה": הרווחים של חברות נשק אמריקאיות מזנקים

"רווחי חברות נשק בארה"ב מזנקים בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה ומלחמות ישראל במזרח התיכון. המלחמות המתמשכות במזרח התיכון והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה העלו את הביקוש לנשק אמריקאי, כולל טילים, תחמושת ומערכות הגנה אווירית", פורסם ב-TRT הטורקי.

לדוגמה, "יצרניות הנשק לוקהיד מרטין ו-RTX צופות רווחים חזקים להמשך השנה, לאחר שתוצאותיהן נהנו מהזינוק בביקוש לנשק על רקע העימותים שבהם מעורבות ישראל ואוקראינה - לקוחות מרכזיים של נשק אמריקאי. טילים, תחמושת והגנה אווירית היו מנועי צמיחה חשובים עבור שתי החברות, בעוד שלוקהיד קיבלה חוזה בשווי 12.5 מיליארד דולר מהפנטגון לאספקת 296 מטוסי F-35 בסך הכול", נכתב.

"מי שחיזקה את הצמיחה של חברות הביטחון היא בין היתר "מערכת ההגנה מפני טילים 'כיפת הזהב' - פרויקט הדגל של ממשל טראמפ".

"בהערכת העלות של מערכת "כיפת הזהב" עומדת על כ-175 מיליארד דולר, אולם קיימת אי-ודאות לגבי הארכיטקטורה הבסיסית של הפרויקט, שכן עדיין לא נקבעו מספר המשגרים, המיירטים, התחנות הקרקעיות ואתרי השיגור הנחוצים למערכת".

"מאז הקמתה, קיבלה ישראל כ-310 מיליארד דולר בסיוע כלכלי וביטחוני מארה"ב, והיא הנהנית המצטברת הגדולה ביותר מסיוע חוץ אמריקאי".

"לפי דיווחי פרויקט 'עלויות המלחמה' באוניברסיטת בראון, מאז 7 באוקטובר 2023 סיפקה ארה"ב לישראל סיוע צבאי בהיקף 21.7 מיליארד דולר", נכתב. בנוסף דוח נוסף מציין כי ארה"ב הוציאה על סיוע צבאי לישראל "בסך הכול 31.35-33.77 מיליארד דולר, והסכום עוד עולה".

ארה"ב סייעה גם לאוקראינה: "מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה סיפקה ארה"ב לקייב יותר מ-75 מיליארד דולר בסיוע צבאי, הכולל מגוון רחב של אמצעי לחימה כגון טנקים, ארטילריה, נשק נגד טנקים, כטב"מים ומערכות הגנה מפני טילים".

פורסם ב-TRT. לקריאת הכתבה המלאה

3 מדינות לא רוצות לשלוח חיילים לעזה מחשש לעימותים עם חמאס

תוכנית השלום של טראמפ כוללת כוח ביטחון בינלאומי שייצב את רצועת עזה, אך מדינות רבות חוששות לשלוח חיילים "בשל סכנה, משימה לא ברורה והחשש להיתפס ככובשות", פורסם בניו יורק טיימס.

"הפסקת האש השברירית בעזה, נשענת על כמה הנחות מפתח: שמיליציות חמאס ימסרו את נשקן, ושנוכחות כוחות בינלאומיים תשמור על השקט בזמן שישראל תסיג את צבאה מן הרצועה", נכתב. אולם "המדינות שעשויות להרכיב את הכוח מהססות להתחייב לשלוח חיילים שעלולים להיקלע לעימות ישיר עם חמאס".

דיפלומטים ובכירים מכמה מדינות אומרים כי "התקדמות מעטה נעשתה לגבי מועד הרכבת הכוח, בשל בלבול סביב משימת הכוח - שנראה כמכשול החמור ביותר". בשיחות סגורות נציגים מכמה מדינות אמרו כי "לא יתחייבו לשלוח חיילים עד שתהיה בהירות רבה יותר לגבי מה שיידרש מן הכוח לעשות עם הגעתו לעזה".

הדאגה המרכזית של המדינות היא "שחייליהם יידרשו להילחם בלוחמי חמאס בשם ישראל". גורמים אמרו כי "עצם האפשרות הזו מספיקה כדי לסגת". בנוסף, חלק מהמדינות ציינו בשיחות פרטיות כי "אינן רוצות שחייליהן יימצאו במרכזי הערים של עזה, בשל הסיכון שמציבים שם חמאס ורשת המנהרות שלו".

טורקיה היא חלק מהמדינות שהודיעו שהן מוכנות להצטרף לכוח המשימה הבינלאומי. אולם, בישראל מתנגדים לכך משום "שארדואן גינה שוב ושוב את ישראל בשנתיים האחרונות". גם נשיא אינדונזיה, פראבווו סוביאנטו, אמר כי "ארצו מוכנה לפרוס 20 אלף חיילים ויותר כדי לסייע באבטחת השלום בעזה".

בטלגרף נכתב כי בריטניה שולחת חיילים לישראל "כחלק מכוח משימה בינלאומי בראשות ארה"ב, שמטרתו לפקח על הפסקת האש בעזה". לבקשת ארה"ב "כוח קטן של קציני תכנון צבאיים שובץ בכוח הייצוב, המכונה מרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC), כך נמסר ממשרד ההגנה הבריטי".

"ארה״ב מספקת עד 200 חיילים, אך בריטניה לא חשפה כמה מחייליה ייפרסו, אם כי המסגרת תכלול סגן מפקד בדרגת שני כוכבים. נאמר כי כוח המשימה, הכולל חיילים ממצרים, קטר, טורקיה ואיחוד האמירויות, יבטיח עמידה בהפסקת האש ויסייע בזרימת הסיוע", נכתב.

מתוך הניו יורק טיימס, מאת אדם רזגון, מייקל ד' שיר, דייוויד מ. הלבפינגר, אהרן בוקסרמן ונתן אודנהיימר. לקריאת הכתבה המלאה
מתוך הטלגרף, מאת הנרי בודקין. לקריאת הכתבה המלאה

4כך הפכה נאפולי למעוז של אקטיביזם פרו-פלסטיני

מאז ה-7 באוקטובר הפכה נאפולי לחזית המרכזית של התנועות הפרו-פלסטיניות באירופה בעוד "שראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני משמיעה בעקביות תמיכה בממשלת ישראל", פורסם בכתבה בפורן פוליסי שמראה כיצד הפכה העיר האירופית למעוז פרו-פלסטיני.

"כמעט שנתיים צבעי דגל פלסטין אדום, לבן, ירוק ושחור מוצגים בקדמת הבמה באירועים ציבוריים רבים בנאפולי, ממשחקי כדורגל ועד קונצרטים ומפגשי קהילה. מסעדות וחנויות ספרים בסמטאות העתיקות שבמרכז נושאות במדיהן מדבקות אבטיח קריצה לדגל ברבעים המתוירים ביותר בעיר", נכתב.

"התושבים הנאפוליטנים נמנים עם בעלי הברית הקולניים ביותר של הפלסטינים באירופה", נכתב. למשל, "בספטמבר 2024 הפך וינצ'נצו דה לוקה, נשיא מחוז קמפניה שהעיר שלו היא נאפולי לנבחר הציבור האיטלקי הראשון שכינה את המלחמה של ישראל בעזה 'ג'נוסייד'. ומועצת העיר נאפולי אישרה במאי הצעה להכיר רשמית במדינה פלסטינית, זמן רב לפני שהממשלה הלאומית החלה לשקול צעד כזה".

מייסא אל-חסן, רופאת שיניים פלסטינית שעברה לנאפולי אמרה לפורן פוליסי "נאפולי ופלסטין הולכות יד ביד. לנשמה המורדת של העיר יש דמיון רב לזו הפלסטינית. כאן תמיד מצאנו אמפתיה וסולידריות, כי אנחנו חולקים אהבה דומה לאדמתנו, שאותה אנו חשים צורך להגן ולשחרר".

קלאודיה פאוזיה, חוקרת סיציליאנית של פוליטיקה וזהות בדרום איטליה, אמרה כי החיבור בין נאפולי לפלסטינים "בתחושת הנאפוליטנים שגם הם, בדומה לפלסטינים, היו קורבנות דיכוי לאורך ההיסטוריה". "הדרום האיטלקי הוצג זמן רב נחשל… והיה שימושי רק כמאגר של כוח עבודה זול ושוק שבוי לצריכה", אמרה פאוזיה.

סקרים עדכניים מעידים כי דעת הקהל האיטלקית מתקרבת לזו של הנאפוליטנים. "באוקטובר 2024 מצא המכון האיטלקי ללימודים במדיניות בינלאומית ש-35% מן הנשאלים ייחסו לאחריות לסכסוך לממשלת ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו. סקר יוני של YouGov הראה ירידה משמעותית בתמיכה של האיטלקים בישראל, ורק 6% מהנשאלים סברו שהתקפות ישראל בעזה מוצדקות".

כיום, "כמעט תשעה מתוך עשרה איטלקים רוצים שמדינתם תכיר במדינה פלסטינית, דבר שמלוני עדיין מסרבת לעשות".

מתוך הפורן פוליסי, מאת סטפניה דיגנוטי. לקריאת הכתבה המלאה

עוד כתבות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

חשכת בארי / צילום: חן ג. שימל

זריקת אחריות, אפס מוכנות וכאוס: כישלון הממשלה בפינוי התושבים ב-7.10

מבקר המדינה קבע כי לא היו בידי הממשלה תוכניות אופרטיביות ואימונים לחירום שיכינו את גופי החירום והרשויות למקרה של פינוי אוכלוסייה - אחרי הטבח פונו מבתיהם 210,000 תושבים ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קרנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים