פיטורי הענק באמזון / צילום: Reuters
הרבעון האחרון של השנה הוא הזמן המועדף על חברות ההייטק - הגדולות והקטנות - להיפטר מ"עודפי שומן" ולפטר עוברים לקראת סוף השנה. זאת במטרה להיכנס לשנה שאחריה יעילות יותר ומכוונות מטרה. גם השנה, הפיטורים לא פסחו על הענף, כולל על ענקיות הטכנולוגיה הרווחיות שהכריזו על גלי פיטורים גדולים בחודשים האחרונים. אולם נראה שהפעם הגל שונה מבעבר, ומה שעומד מאחוריו הוא בעיקר פחד וחוסר ודאות מעתיד הבינה המלאכותית והדרך שבה היא תגדיר את התעשייה. ביום שני נודע כי אמזון מתכוננת לאחד מגלי הפיטורים הגדולים בתולדותיה - 10% מכלל עובדי החברה, שהם מעל ל־30 אלף מתוך כ־350 אלף איש (לפי רויטרס).
● בלעדי | סבבי הסקנדרי בהייטק חוזרים, והופכים עובדים למיליונרים עוד לפני האקזיט
● לייטריקס מפטרת 85 עובדים ומגייסת 30 עובדים חדשים למשרות AI
אמזון אישרה בינתיים כי תפטר "רק" 14 אלף איש, אך לא הכחישה את הכוונה לפטר יותר. אמזון מעסיקה כ־1.2 מיליון עובדי משמרות במחסנים, במערך השירות ובצי המשלוחים שלה, אך עד כה נמנעה מלחתוך באופן כה חד בקרב עובדי התאגיד - שכולל את אנשי המנהלה, השיווק והמחקר והפיתוח. אלו האנשים שאמונים על פיתוח אתר אמזון או על שירות הענן שלו, AWS. לפי ההערכה, גלי ההדף של הפיטורים צפויים להגיע גם לישראל, אם כי בהיקפים נמוכים יותר.
ייתכן והמהלך נועד להציל את מניית אמזון, אחת ממניות הביג טק הגרועות של שנת 2025. המניה עלתה רק ב־3% מאז תחילת השנה, ומציגה ביצועי חסר ביחס לנאסד"ק (23%) ול־S&P 500 - (17%), אלא שהמנייה עולה בקושי באחוז במסחר המוקדם ביום שלישי.
הפיטורים במטה אמזון תפסו את השוק בהפתעה, כיוון שעד אז היה ברור שדווקא עובדי המשמרות נמצאים על הכוונת. ובכל זאת, נראה שאמזון מכוונת קודם לקיצוץ חד במתכנתים, אנשי שיווק והתפעול. אמזון אינה היחידה: מארק בניוף, מנכ"ל ומייסד סיילספורס, הודה בחודש אוגוסט האחרון כי החברה החליפה 4,000 (מתוך 9,000) עובדי תמיכה ושירות בסוכני בינה מלאכותית. למעשה, אוקטובר הנוכחי הוא גרוע ביותר במונחי פיטורים בהייטק מאז ינואר 2024, עם שיא שלילי של 34 אלף מפוטרים בעולם; באוקטובר אשתקד פוטרו 3,780 עובדים, כך על פי Layoffs.fyi.
רה־ארגון וסגירת פעילויות
פיטורים נרשמו גם במיקרוסופט, אפלייד מטריאלס, גוגל ואפילו בחברות בינה מלאכותית מובהקות: מטא פיטרה 600 עובדים ממעבדות ה־AI שלה המבוססות על רכישת Scale AI, ופיטורים אירעו גם לאחר רכישות של חברות AI מובילות כמו ווינדסרף ו־יומיין (ע"י קוגנישן ו־HP בהתאמה). אפילו xAI, חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק פיטרה כ־500 עובדים.
פיטורי הבינה המלאכותית נראו היטב גם בישראל, בחברות בכל הגדלים, כולל גם בחדי קרן שמכניסים מאות מיליוני דולרים בשנה. אחת מהן היא לייטריקס, חברה ישראלית שנחשבת לאחת המובילות העולמיות בפיתוח מודלי וידאו ליצירת סרטונים קצרים ומתחרה ב־Sora של OpenAI, שלחה הביתה 85 עובדים מוקדם יותר השבוע כחלק מארגון מחדש שאמור ליצור בסופו של דבר חטיבת בניית מודלי שפה וטכנולוגיות AI . החברה אמנם הודיעה כי תגייס 30 עובדי AI, אך המגמה הכללית היא ברורה: בעבר חברה שהעסיקה קרוב ל־700 עובדים, היא תמנה בסוף מהלך הארגון מחדש 450 איש בלבד.
יוטפו, גם היא חד קרן ישראלי ותיק שמייצר הכנסות שנתיות של 150 מיליון דולר (אך אינו רווחי) ממערכת לניהול המלצות מוצרים לאתרי מסחר אלקטרוני, פיטר בקיץ האחרון כשליש ממספר העובדים - 200 איש, מתוכם 80 בישראל. זאת כחלק ממגמה שמטרתה לפנות יותר משאבים להשקעה בבינה מלאכותית. החברה הודיעה אז כי תשקיע מעתה בהטמעת המלצות מבוססות AI במוצרים שלה.
בישראל פוטרו עשרות עובדים מ־HP כחלק ממגמת קיצוץ של 2,000 תקנים במטרה לחסוך לטובת השקעה ב־AI; באפלייד מטריאלס ברחובות קיצצו בשל מלחמת הסחר עם סין; פייבר פיטרה גם היא 250 עובדים.
חברות נערכות לבלתי צפוי
"יש כאן שילוב של פחד מהעתיד, זיהוי של הזדמנויות וגם חיסכון כתוצאה מהטמעת כלי בינה מלאכותית", אומר גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת PwC ישראל. "החברות מנסות לחזות את העתיד - כיצד תשפיע הבינה המלאכותית על השוק שלהן, ועל התפוקה שלהן. הן מנפות החוצה את כל הפעילות שכבר בעתיד הקרוב לא תביא ערך וחותכות בבשר החי. במקום זאת, הן משקיעות במקומות אחרים - היכן ששווה להן להשקיע לקראת עידן ה־AI שגם נראה מתקרב אלינו בצעדים מהירים יותר ממה שחשבנו, וגם מלא באי־ודאות שמעוררת בהן פחד מהבלתי צפוי".
מעבר לכך, מעיד פרמינגר, כי התפוצה של כלי פיתוח מבוססי AI חוסכת באופן ניכר משאבים מחברות ומייתרת משרות. "נפגשתי לאחרונה עם יזם שהראה לי מוצר שנראה שאפשר לפתח אותו בעשרה מיליון דולר עם עשרה מתכנתים. כששאלתי אותו , הוא הסביר לי שהעבודה ארכה קצת יותר מסוף שבוע אחד. כלי AI מייתרים היום חלק מהמתכנתים. בסופו של דבר AI לא ישן, לא יוצא לאכול ולחופשות. אם חברות מבינות שיותר כלכלי להן להחליף עובדים ב-AI, זו תחילתה של מהפכה שטרם ראינו אולי מאז המהפכה התעשייתית שתשנה את שוק העבודה".
מרים שטילמן, שותפה בקרן ההון סיכון טל ונצ'רס, סבורה כי חברות חוששת להפוך ללא רלוונטיות. "חברות הענק פוחדות מרגע הקודאק, זהו רגע שבו הן קורסות בבת אחת בגלל כניסת מתחרה רזה ומהיר, שמלכתחילה לא בנוי כחברה גדולה. החברות חייבות להיערך לשינוי שלא ברור מתי הוא יבוא והאם יקרה לאט או בבת אחת".
איל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה, רואה את גל הפיטורים כחלק ממגמה מתמשכת שבה, לדבריו, "חברות מפסיקות לגדול. זו לא רק סביבת ריבית גבוהה שמקשה עליהן לגייס הון - אלא גם הרצון לחתור לרווחיות על חשבון צמיחה, והיכולת להשתמש לשם כך בכלי בינה מלאכותית על חשבון גיוס עובדים. כיום עובדים עוזבים מבלי שמונה להם מחליף".
ההערכת של סולומון מציאותית: לפי רשות החדשנות, תעשיית ההייטק הישראלית קטנה בשנים האחרונות, כאשר 5,000 עובדים נגרעו מהענף ב־2024, ולראשונה מזה עשור התעשייה לא גדלה. עם זאת, עבור אלה ש"נותרו" בענף התנאים רק הולכים ומשתפרים. לפי PwC, בחברות שחשופות יותר לשוק ה־AI ולמוצרי AI, השכר עולה בקצב כפול בהשוואה לענפים אחרים וההכנסה לעובד גבוהה פי שלוש.