גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהבינו שלא יוכלו לנצח אותם: הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים

הבנקים הגדולים בעולם עברו מהתעלמות וחשש מהמטבעות הדיגיטליים היציבים, לאימוץ מסיבי ● במקביל, המטבעות היציבים הופכים לנשק שובר שוויון במאבק על הכסף העולמי ● אילו חברות ייהנו מכך, מי צפויות להיפגע ולהפסיד, ומה ההשלכות על המערכת הפיננסית בישראל?

הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock
הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

מחירו של מטבע הביטקוין נחשב בעיני רבים כמדד להתפתחות שוק הקריפטו. אולם, שינוי דרמטי בהרבה לעתיד השוק מתרחש כיום מאחורי הקלעים, דווקא בעולמות הבנקאות והתשלומים המסורתיים.

החלטות ריבית, דוחות ופגישה אחת קריטית: היכונו ל-30 שעות סוערות בשווקים
גמל להשקעה או קרן נאמנות: איפה הכי כדאי לשים את הכסף

הבנקים הגדולים בעולם כבר אינם מתייחסים למטבעות דיגיטליים כאל אפיזודה חולפת ואף מסוכנת, אלא מאמצים אותם לליבת פעילותם.

מדובר באימוץ של המטבעות היציבים (Stablecoins), שקיבל רוח גבית בין היתר מחקיקת ה־Genius Act בארה"ב ביולי, המסדירה לראשונה את מעמד המטבעות הללו ויוצרת מסגרת רגולטורית להנפקה, החזקה ושימוש בהם.

ה־Stablecoins הם מטבעות דיגיטליים הצמודים בערכם למטבע פיאט (מטבע של מדינה שמשמש כאמצעי תשלום חוקי בה), לרוב הדולר, ומגובים ביחס של 1:1 ברזרבות מזומן, פיקדונות ואג"ח קצרות. היקף המטבעות היציבים כיום בעולם הינו כ־310 מיליארד דולר.
המנפיקה הגדולה ביותר, Tether, מחזיקה בכ־180 מיליארד דולר במטבע USDT ואחריה Circle, שמחזיקה כ־80 מיליארד דולר ב־USDC. זו הונפקה בנאסד"ק ביוני השנה בשווי 8 מיליארד דולר, ומנייתה עלתה מאז פי 4! יחד הן מחזיקות סכום השקול לכ־3% מנכסי הקרנות הכספיות בארה"ב, וצומחות בקצב של עשרות אחוזים בשנה.

המודל העסקי שלהן הוא פשוט ורווחי מאוד: הריביות מהשקעת הרזרבות נותרות ברשותן במלואן. כך, הרווח גדל ככל שהריבית גבוהה והיקף המטבעות גדל.

הבנקים חזק במשחק

כאמור הרוח הגבית לבנקים בארה"ב ובשאר העולם לאימוץ המטבעות היציבים, נובעת ממספר גורמים.

לדעתנו, ממשל טראמפ היה הראשון לזהות שהמטבע שיגבה מטבעות יציבים בעולם, ישלוט בזרימת ההון הגלובלית בעתיד ובהכנסות העתק שינבעו מהחזקת וסליקת הכספים, ויעצים דרמטית את הביקוש למטבע ולאג"ח הממשלתיות שלו.

שנית, למטבעות היציבים יתרון טכנולוגי עצום בביצוע תשלומים מיידיים בעלות אפסית וביצירת גשר בין המערכת הבנקאית לקריפטו.

שילוב הדברים מחייב את הבנקים להיכנס למשחק, כדי לשמר את הלקוחות במערכת ולהמשיך לשלוט בתנועות הכסף הגלובליות.

ואכן, עשרה מהבנקים הגדולים בעולם, בהם דויטשה בנק, UBS ובנק אוף אמריקה כבר מפתחים מטבעות יציבים בדולר ובאירו. במקביל, JP Morgan משתמש ב־JPM Coin, מטבע פנימי לעסקאות עם לקוחות מוסדיים בהיקף יומי של מיליארדי דולרים, שיוכל לשמש בעתיד כתשתית לעסקאות צרכניות. ואילו בנק Citi השיק טוקנים דיגיטליים המייצגים פיקדונות.

המשמעות עבור בנקים שנמנעים מכניסה לתחום, או שאין ברשותם משאבים לפיתוחים יקרים, היא סיכון לאובדן לקוחות והכנסות משמעותיות מהעברות כספים, כרטיסי אשראי והמרות מט"ח.

ברית אינטרסים זמנית

לכאורה, נדמה שהבנקים הגדולים יכולים להנפיק מטבעות יציבים בקלות; יש להם רישיון רגולטורי, גישה לכסף ולמאגרי פיקדונות גדולים, וכמובן מותג שאף חברת פינטק לא יכולה להתחרות בו. אולם, הבנקים כבולים למערכות טכנולוגיות ישנות ואיטיות.

הפתרון המתבקש כעת הינו חבירה לחברות המנפיקות מטבעות, שכבר בנו תשתיות בלוקצ'יין מוסדיות חוצות־גבולות, ומערכות ניהול רזרבות, עם יכולת מוכחת להזיז מיליארדי דולרים ביום במהירות מחוץ למערכת הבנקאית.

לכן, מנפיקות מטבעות כמו Circle ו־Paxos, מנפיקת המטבע PYUSD של PayPal, הפכו לספקיות תשתית טכנולוגית "White Label" (כשהמותג של נותן השירותים מוסתר למעשה) להנפקת מטבעות יציבים עבור גופים פיננסיים.
הדבר מאפשר להן גידול משמעותי בפעילות ובהכנסות תוך זמן קצר, בעוד שהבנקים שעובדים עמם שומרים על שליטה במידע ובפיקדונות.

בעתיד הקרוב כולם ירוויחו, אך ברית האינטרסים צפויה להיות זמנית. סביר שבהמשך הבנקים ינסו להחליף את התלות הטכנולוגית בפיתוח פנימי ובבעלות מלאה על המטבעות.

ייתכן שזו הסיבה שדווקא Tether, המנפיקה הגדולה ביותר של מטבעות יציבים, בוחרת להתמקד בפעילות בזירות קריפטו ומבדלת עצמה מהשחקנים שייטרפו לבסוף על ידי הבנקים.

בישראל אין דחיפות

בישראל המצב שונה בתכלית. הבנקים הגדולים רווחיים מאוד ונהנים מתחרות מועטה, כך שכניסה לעולמות חדשניים שנתפסים כיותר מסוכנים כמו קריפטו, אינה בראש סדר העדיפויות.

השינוי בישראל עשוי להגיע מהחקיקה המתוכננת להקמת בנקים "רזים" ולפתיחת השוק לתחרות. אותם בנקים חדשים יהיו חייבים לפתח הצעות ערך חדשניות אמיתיות לצרכנים, כדי להתחרות בבנקים הקיימים. למשל, באמצעות הנפקת מטבעות יציבים מגובי שקלים, שישמשו כאקו־סיסטם פנימי בבנק ובינו לבין שותפים עסקיים, אשר יעמידו ללקוחות הטבות צרכניות משמעותיות דרך צבירת "מטבעות" בעו"ש ובפיקדונות. כך ניתן יהיה לשלם ללקוחות תשואה משוקללת עודפת, שתאתגר את הריביות הנמוכות בבנקים הקיימים.

המסר לכרטיסי האשראי

במקביל, גם חברות התשלומים Visa ו־Mastercard מבינות שהתשתיות שלהן המבוססות על העברות בנקאיות וכרטיסי אשראי, הופכות מיושנות ויקרות ביחס לטכנולוגיית העילית המהירה של המטבעות היציבים. ניתן להניח שהמודל העסקי הקיים, המבוסס על עמלות סליקה שלעיתים מגיעות ל־3%־2% מעסקה הנסלקת באיטיות, לא יוכל להמשיך להתקיים.

לכן גם חברות התשלומים מאמצות את השינוי: ויזה מבצעת פיילוט לסליקה ישירה במטבע USDC של כספים מוסדיים; מאסטרקארד מאפשרת לבנקים ולחברות פינטק להנפיק מטבעות יציבים עם Paxos ברשת שלה. גם חברות כמו Stripe, פייפאל ו־Block מאפשרות תשלום ישיר במטבעות יציבים לעסקים, ללא צורך בכרטיס.

רק השבוע קיבלנו דוגמה פורצת דרך, כאשר PayPal הודיעה על הטמעת הארנק הדיגיטלי שלה ב־ChatGPT, ובפלטפורמות AI נוספות, כך שמשתמשים יוכלו לשלם בהן ישירות מהצ'אט. בשלב זה התשלומים מבוססים על תשתית פייפאל הרגילה, אך החברה רומזת שבעתיד יתאפשר לשלם באמצעות המטבע היציב שלה, בחידוש דרמטי העוקף את מערכות הסליקה המסורתיות של הבנקים וכרטיסי האשראי.

המיידיות בעוכרי הצריכה

בישראל המצב הרבה פחות מאיים על חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל. לרשותן עומד החסם התחרותי של אשראי חינמי ללקוחות בכרטיסי האשראי, כתוצאה מדחיית תשלומים שוטפים למועד חיוב קבוע בחודש שלרוב מקביל לקבלת המשכורת, ופריסת רכישות משמעותיות למספר תשלומים ללא ריבית. זהו מודל כמעט ייחודי גלובלית.

הדבר יוצר תלות אדירה של משקי הבית בכרטיסי האשראי, כאמצעי למימון צריכה שוטפת באשראי חינמי, לנוכח היעדר יתרות מספקות בחשבונות של מרבית משקי הבית ויוקר המחיה בישראל.

אם המטבעות היציבים יהפכו את העסקאות למיידיות, הצריכה הפרטית ומשקי בית רבים ייפגעו משמעותית.

לכן, בדומה לבנקים המקומיים, גם חברות כרטיסי האשראי בישראל צפויות להישאר בשנים הקרובות עם התשתית הקיימת, תוך שימור רווחיות גבוהה מעמלות סליקה, בעוד יתר העולם המערבי יעבור לטכנולוגיות מתקדמות וזולות בהרבה לצרכנים.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

"בשביל מה לקנות דירה ולקבל 2.5% אם אפשר לקבל 4% רק על דיבידנדים בבורסה?"

תשכחו מהמרוץ לדירה: בצל הצפי להמשך ירידת מחירים וריבית, משקיעים רבים נוטשים את שוק הנדל"ן ורבים מהם מצאו מפלט בשוק ההון, שהציג השנה תשואות חסרות תקדים ● בשוק מסבירים: "מי שהשקיע במניות עשה תשואה של עשרות אחוזים השנה, בזמן שמי שרכש דירה רואה כבר 8 חודשים ברצף ירידות מחירים"

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

3,400 חנויות ו־18.5 מיליארד דולר בשנה: כך הפכה רשת הביוטי היוקרתית לגדולה בעולם

ספורה היא רשת היופי היוקרתית הגדולה בעולם: 3,400 חנויות, בלעדיות על מאות מותגים והכנסות של 18.5 מיליארד דולר בשנה ● התעשייה בצומת דרכים, והחברה מבית LVMH מתחזקת צבא משפיעניות, אך גם מאמינה שהעתיד טמון בסניפים ● הצצה נדירה לאסטרטגיה שצפויה לשמר את ההצלחה

נקבע למועד אחר? / צילום: Shutterstock

הבוס שלך כבר לא פנוי בשבילך

אמזון רוצה צוותים גדולים יותר. בנק אוף אמריקה משטח את ההיררכיה ● אמריקה התאגידית מצמצמת שכבות של מנהלים, ועולם העבודה משתנה באופן דרמטי

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

אנדרו סטנטון ודמותו של וול-E. ''נתיב אחר לגמרי בכביש המהיר'' / צילום: Reuters, Martin Klimek

יוצר "וול-E" של פיקסאר ראה שחורות בנוגע לעבודה בעתיד, וצדק

לבמאי והתסריטאי-המשותף אנדרו סטנטון היה חזון של עולם דיסטופי, שנראה כעת נבואי באופן מטריד ● בראיון כעת הוא אומר שבעיניו הבינה המלאכותית לא תמחק את היוצרים: "המגע האנושי צריך תמיד להיות מעורב איכשהו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הדוח הסופי של האוצר: מס מדורג על רווחי הבנקים שמעל ל-50% ביחס לשנים קודמות

לפי הדו"ח הסופי של הצוות הבין משרדי: העלייה החריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים נובע מהריבית הגבוהה ומסביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית ■ אגף התקציבים ונציג בנק ישראל התנגדו: "הכיוון שהתגבש בדוח הסופי, לא שיקף את הלך הרוח במהלך דיוני הצוות"

מה צפוי למשכירי הדירות / צילום: Shutterstock

באוצר מנסים שוב להטיל חובת דיווח על שכירות: מה צפוי למשכירי הדירות?

התוכנית של משרד האוצר להקים רשם שכירויות ולחייב את כל משכירי הדירות במדינה לדווח על כך, חזרה שוב לטיוטת חוק ההסדרים ● איך זה יעבוד ועל מי זה יחול ● גלובס עושה סדר

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab

מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק

משרדים היו תמיד המקום שבו נבנות מערכות יחסים ומתרחשת למידה ● המפתח הוא להבין כיצד לשמור על הדברים האלה עם עבודה היברידית - שחלקה מתבצעת מהבית, וחלקה מהמשרד ● כך עושים את זה נכון

דוגמאות להונאות פיננסים ברשתות / צילום: צילומי מסך

ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בחודשים האחרונים עולים בישראל יותר ויותר קמפיינים אגרסיביים עם המלצות על מניות, שנראים אמינים בין היתר הודות לשימוש בדמויות פיננסיות מוכרות ו–AI ● הכירו את הסכנות החדשות והמשוכללות, ואת הכלים להתגוננות

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

טארטלט לימון שומשום / צילום: יעל יצחקי

בדרך לצפון עוצרים בכרמל: הביסטרו המנחם בבית האבן בן ה-100

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ-10 מיליון שקל ● מאירה ברנע-גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

האם המשבר בהייטק הסתיים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח חדש חושף- סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

דוח חדש חושף כי בשנה החולפת נרשמה לראשונה ירידה שנתית במספר העובדים בענף ההייטק, ובמקביל הג׳וניורים מתקשים להיכנס לשוק למרות שנת שיא פיננסית

פנטהאוז בן 4 חדרים בחיפה / הדמיה: יח''צ

"עסקה חריגה במיקום יוצא דופן": בכמה נמכר פנטהאוז בחיפה?

הפנטהאוז, שנמצא במרחק אווירי של כ־40 מטר מהים, נמכר תמורת 6.2 מיליון שקל ● מסתבר שכשהים פתוח לפניך, וכשהמרחק אליו קצר במיוחד, ניתן להגיע למחירים "תל אביביים" גם בשוק החיפאי

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

הבורסה בתל אביב במרחק של שיא אחד מלרשום הישג שלא נראה בארץ מאז שנות ה־90 ● הצוות הבין משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי● עסקת הגז הקפיצה את מניות הענף ● בוול סטריט נתוני אינפלציה פיזרו אופטימיות ● וגם: האם תחזיות בתי ההשקעות לשנת 2025 התממשו, ומה עשוי להפוך להזדמנות בשנה החדשה?

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות