גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהבינו שלא יוכלו לנצח אותם: הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים

הבנקים הגדולים בעולם עברו מהתעלמות וחשש מהמטבעות הדיגיטליים היציבים, לאימוץ מסיבי ● במקביל, המטבעות היציבים הופכים לנשק שובר שוויון במאבק על הכסף העולמי ● אילו חברות ייהנו מכך, מי צפויות להיפגע ולהפסיד, ומה ההשלכות על המערכת הפיננסית בישראל?

הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock
הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

מחירו של מטבע הביטקוין נחשב בעיני רבים כמדד להתפתחות שוק הקריפטו. אולם, שינוי דרמטי בהרבה לעתיד השוק מתרחש כיום מאחורי הקלעים, דווקא בעולמות הבנקאות והתשלומים המסורתיים.

החלטות ריבית, דוחות ופגישה אחת קריטית: היכונו ל-30 שעות סוערות בשווקים
גמל להשקעה או קרן נאמנות: איפה הכי כדאי לשים את הכסף

הבנקים הגדולים בעולם כבר אינם מתייחסים למטבעות דיגיטליים כאל אפיזודה חולפת ואף מסוכנת, אלא מאמצים אותם לליבת פעילותם.

מדובר באימוץ של המטבעות היציבים (Stablecoins), שקיבל רוח גבית בין היתר מחקיקת ה־Genius Act בארה"ב ביולי, המסדירה לראשונה את מעמד המטבעות הללו ויוצרת מסגרת רגולטורית להנפקה, החזקה ושימוש בהם.

ה־Stablecoins הם מטבעות דיגיטליים הצמודים בערכם למטבע פיאט (מטבע של מדינה שמשמש כאמצעי תשלום חוקי בה), לרוב הדולר, ומגובים ביחס של 1:1 ברזרבות מזומן, פיקדונות ואג"ח קצרות. היקף המטבעות היציבים כיום בעולם הינו כ־310 מיליארד דולר.
המנפיקה הגדולה ביותר, Tether, מחזיקה בכ־180 מיליארד דולר במטבע USDT ואחריה Circle, שמחזיקה כ־80 מיליארד דולר ב־USDC. זו הונפקה בנאסד"ק ביוני השנה בשווי 8 מיליארד דולר, ומנייתה עלתה מאז פי 4! יחד הן מחזיקות סכום השקול לכ־3% מנכסי הקרנות הכספיות בארה"ב, וצומחות בקצב של עשרות אחוזים בשנה.

המודל העסקי שלהן הוא פשוט ורווחי מאוד: הריביות מהשקעת הרזרבות נותרות ברשותן במלואן. כך, הרווח גדל ככל שהריבית גבוהה והיקף המטבעות גדל.

הבנקים חזק במשחק

כאמור הרוח הגבית לבנקים בארה"ב ובשאר העולם לאימוץ המטבעות היציבים, נובעת ממספר גורמים.

לדעתנו, ממשל טראמפ היה הראשון לזהות שהמטבע שיגבה מטבעות יציבים בעולם, ישלוט בזרימת ההון הגלובלית בעתיד ובהכנסות העתק שינבעו מהחזקת וסליקת הכספים, ויעצים דרמטית את הביקוש למטבע ולאג"ח הממשלתיות שלו.

שנית, למטבעות היציבים יתרון טכנולוגי עצום בביצוע תשלומים מיידיים בעלות אפסית וביצירת גשר בין המערכת הבנקאית לקריפטו.

שילוב הדברים מחייב את הבנקים להיכנס למשחק, כדי לשמר את הלקוחות במערכת ולהמשיך לשלוט בתנועות הכסף הגלובליות.

ואכן, עשרה מהבנקים הגדולים בעולם, בהם דויטשה בנק, UBS ובנק אוף אמריקה כבר מפתחים מטבעות יציבים בדולר ובאירו. במקביל, JP Morgan משתמש ב־JPM Coin, מטבע פנימי לעסקאות עם לקוחות מוסדיים בהיקף יומי של מיליארדי דולרים, שיוכל לשמש בעתיד כתשתית לעסקאות צרכניות. ואילו בנק Citi השיק טוקנים דיגיטליים המייצגים פיקדונות.

המשמעות עבור בנקים שנמנעים מכניסה לתחום, או שאין ברשותם משאבים לפיתוחים יקרים, היא סיכון לאובדן לקוחות והכנסות משמעותיות מהעברות כספים, כרטיסי אשראי והמרות מט"ח.

ברית אינטרסים זמנית

לכאורה, נדמה שהבנקים הגדולים יכולים להנפיק מטבעות יציבים בקלות; יש להם רישיון רגולטורי, גישה לכסף ולמאגרי פיקדונות גדולים, וכמובן מותג שאף חברת פינטק לא יכולה להתחרות בו. אולם, הבנקים כבולים למערכות טכנולוגיות ישנות ואיטיות.

הפתרון המתבקש כעת הינו חבירה לחברות המנפיקות מטבעות, שכבר בנו תשתיות בלוקצ'יין מוסדיות חוצות־גבולות, ומערכות ניהול רזרבות, עם יכולת מוכחת להזיז מיליארדי דולרים ביום במהירות מחוץ למערכת הבנקאית.

לכן, מנפיקות מטבעות כמו Circle ו־Paxos, מנפיקת המטבע PYUSD של PayPal, הפכו לספקיות תשתית טכנולוגית "White Label" (כשהמותג של נותן השירותים מוסתר למעשה) להנפקת מטבעות יציבים עבור גופים פיננסיים.
הדבר מאפשר להן גידול משמעותי בפעילות ובהכנסות תוך זמן קצר, בעוד שהבנקים שעובדים עמם שומרים על שליטה במידע ובפיקדונות.

בעתיד הקרוב כולם ירוויחו, אך ברית האינטרסים צפויה להיות זמנית. סביר שבהמשך הבנקים ינסו להחליף את התלות הטכנולוגית בפיתוח פנימי ובבעלות מלאה על המטבעות.

ייתכן שזו הסיבה שדווקא Tether, המנפיקה הגדולה ביותר של מטבעות יציבים, בוחרת להתמקד בפעילות בזירות קריפטו ומבדלת עצמה מהשחקנים שייטרפו לבסוף על ידי הבנקים.

בישראל אין דחיפות

בישראל המצב שונה בתכלית. הבנקים הגדולים רווחיים מאוד ונהנים מתחרות מועטה, כך שכניסה לעולמות חדשניים שנתפסים כיותר מסוכנים כמו קריפטו, אינה בראש סדר העדיפויות.

השינוי בישראל עשוי להגיע מהחקיקה המתוכננת להקמת בנקים "רזים" ולפתיחת השוק לתחרות. אותם בנקים חדשים יהיו חייבים לפתח הצעות ערך חדשניות אמיתיות לצרכנים, כדי להתחרות בבנקים הקיימים. למשל, באמצעות הנפקת מטבעות יציבים מגובי שקלים, שישמשו כאקו־סיסטם פנימי בבנק ובינו לבין שותפים עסקיים, אשר יעמידו ללקוחות הטבות צרכניות משמעותיות דרך צבירת "מטבעות" בעו"ש ובפיקדונות. כך ניתן יהיה לשלם ללקוחות תשואה משוקללת עודפת, שתאתגר את הריביות הנמוכות בבנקים הקיימים.

המסר לכרטיסי האשראי

במקביל, גם חברות התשלומים Visa ו־Mastercard מבינות שהתשתיות שלהן המבוססות על העברות בנקאיות וכרטיסי אשראי, הופכות מיושנות ויקרות ביחס לטכנולוגיית העילית המהירה של המטבעות היציבים. ניתן להניח שהמודל העסקי הקיים, המבוסס על עמלות סליקה שלעיתים מגיעות ל־3%־2% מעסקה הנסלקת באיטיות, לא יוכל להמשיך להתקיים.

לכן גם חברות התשלומים מאמצות את השינוי: ויזה מבצעת פיילוט לסליקה ישירה במטבע USDC של כספים מוסדיים; מאסטרקארד מאפשרת לבנקים ולחברות פינטק להנפיק מטבעות יציבים עם Paxos ברשת שלה. גם חברות כמו Stripe, פייפאל ו־Block מאפשרות תשלום ישיר במטבעות יציבים לעסקים, ללא צורך בכרטיס.

רק השבוע קיבלנו דוגמה פורצת דרך, כאשר PayPal הודיעה על הטמעת הארנק הדיגיטלי שלה ב־ChatGPT, ובפלטפורמות AI נוספות, כך שמשתמשים יוכלו לשלם בהן ישירות מהצ'אט. בשלב זה התשלומים מבוססים על תשתית פייפאל הרגילה, אך החברה רומזת שבעתיד יתאפשר לשלם באמצעות המטבע היציב שלה, בחידוש דרמטי העוקף את מערכות הסליקה המסורתיות של הבנקים וכרטיסי האשראי.

המיידיות בעוכרי הצריכה

בישראל המצב הרבה פחות מאיים על חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל. לרשותן עומד החסם התחרותי של אשראי חינמי ללקוחות בכרטיסי האשראי, כתוצאה מדחיית תשלומים שוטפים למועד חיוב קבוע בחודש שלרוב מקביל לקבלת המשכורת, ופריסת רכישות משמעותיות למספר תשלומים ללא ריבית. זהו מודל כמעט ייחודי גלובלית.

הדבר יוצר תלות אדירה של משקי הבית בכרטיסי האשראי, כאמצעי למימון צריכה שוטפת באשראי חינמי, לנוכח היעדר יתרות מספקות בחשבונות של מרבית משקי הבית ויוקר המחיה בישראל.

אם המטבעות היציבים יהפכו את העסקאות למיידיות, הצריכה הפרטית ומשקי בית רבים ייפגעו משמעותית.

לכן, בדומה לבנקים המקומיים, גם חברות כרטיסי האשראי בישראל צפויות להישאר בשנים הקרובות עם התשתית הקיימת, תוך שימור רווחיות גבוהה מעמלות סליקה, בעוד יתר העולם המערבי יעבור לטכנולוגיות מתקדמות וזולות בהרבה לצרכנים.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים