גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפקקים חזרו, ולא רק בשעות השיא: מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה?

נתונים של נתיבי איילון מגלים כי ביחס לתקופה שלפני החגים, באוקטובר חלה החרפה בפקקים בנתיבים העמוסים בארץ - ולא רק בשעות השיא ● לצד השקעה לוקה בחסר בתחבורה ציבורית, היעדר תיאום בין בנייה למגורים לתשתיות תחבורה החריף את הבעיה ● מומחים מתריעים כי המצב עשוי להקצין ללא שינוי בגישה התכנונית: גם הכללים שהיו נכונים בעבר אינם רלוונטיים עוד

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר
פקקים באיילון / צילום: איל יצהר

14 קמ"ש. זו המהירות הממוצעת שבה אתם נוסעים בשעות העומס אחה"צ (15:00־19:00) במקטע העמוס של נתיבי איילון בכיוון דרום, מאז שהסתיימו החגים. המהירות דומה לזו של כביש עירוני מרומזר ולא של אוטוסטרדה מרובת נתיבים שאמורה להעביר נוסעים מצפון לדרום גוש דן. לכן, לא פלא שמתכנני תחבורה הבחינו בדפוס חדש: אפליקציות הניווט מעבירות נוסעים דרך רחוב המסגר בתל אביב שבו נתיב אחד לכלי רכב פרטיים, במקום לנסוע בכביש הענק שהורחב לא פעם מאז שנבנה.

מבקר המדינה מזהיר: תשתיות התחבורה לא יספיקו בעתיד
מיום ראשון: מחיר הדלק יירד ב-16 אגורות

באופן כללי, בהשוואה בין התקופות שלפני החגים (ספטמבר) לאלו שאחריהן (אוקטובר), נרשמה האטה במהירות הנסיעה: בשעות השיא בבוקר מדובר בירידה של כ־2 קמ"ש בכיוון צפון וב־4 קמ"ש בכיוון דרום, זאת לעומת עלייה קלה במהירות הנסיעה הממוצעת בשעות הערב.

כשבוחנים באופן ספציפי את מקטע הנסיעה העמוס ביותר בנתיבי איילון - מחולון למחלף השלום - מהירות הנסיעה בשעות הבוקר עומדת על 30 קמ"ש בממוצע, ובשעות הערב על 24 קמ"ש בלבד. בכיוון ההפוך (מגלילות לשלום), מהירות הנסיעה הממוצעת בבוקר היא 46 קמ"ש, ובשעות הערב - 14 קמ"ש.

ומה קורה בשעות השפל, כמו למשל בשבתות? אם בעבר ניתן היה לנסוע במהירות וביעילות, כעת העובדה הזו כבר לא נכונה. הנסיעה בשעות השפל במקטעים העמוסים לא עולה על 30 קמ"ש לכיוון צפון ו־40 קמ"ש בכיוון הנגדי (למעט 12:00 בצהריים).

המהירות הממוצעת על הנייר - 90 קמ"ש

בנתיבי איילון - כבישים מהירים בהם הנסיעה הממוצעת אמורה להגיע ל־90 קמ"ש - מהירות כזו מושגת רק בשעות הלילה. ההתדרדרות במהירות הנסיעה באיילון איננה מפתיעה; כל נוסע או נהג בישראל יכול להרגיש אותה במשך השנים, אלא שכאמור, אם בעבר מהירות הנסיעה בשעות מסוימות הייתה יעילה יותר לעומת האחרות - כיום אין שעות כאלו כמעט בכלל, וזמני הנסיעה מצביעים על אי ודאות מאוד גדולה.

התוצאה לא רק משפיעות על הנהגים שמתקשים לתכנן את נסיעותיהם, אלא גם על משתמשי תחבורה ציבורית בהיעדר נתיבים ייעודיים, ועל מתכנני קווי אוטובוסים אובדי העצות כשבכל נסיעה זמן הגעה שונה לחלוטין.

"כשל מבני במערכות התשתיות"

"כל כביש, ולמעשה כל תשתית תחבורתית, מתוכנן לשאת קיבולת מסוימת של כלי רכב בכל שעה. מן הסתם, עקב שינויים בביקוש התחבורתי על פני שעות היום, יהיו שעות בהן הפעילות התחבורתית נמוכה משמעותית מהקיבולת, ואחרות בהן קיימים ביקושי שיא - בדרך כלל שעות הנסיעה לעבודה והחזרה ממנה", מסביר פרופ' אראל אבינרי, מומחה לתשתיות ממכללת אפקה.

פרופ' אראל אבינרי, מכללת אפקה / צילום: מכללת אפקה

"מבחינה זאת, עומסי תנועה אינם באג אלא פיצ'ר של המערכת. הציפייה היא שבמידה ועומסי תחבורה אלה מוגבלים בזמן ולא יוצאים דופן בגודלם, המערכת התחבורתית תדע 'לספוג' אותם ולהתאושש לאחר מכן. עומס מסוג זה ידוע מראש וניתן לתכנן נסיעות בהתאם לחיזוי שלו.

"לצד זאת, קיימות סיבות נוספות לעומסים: אירועי מזג אוויר קיצוניים, עבודות תחזוקה, תאונות דרכים או כשל במערכות הבקרה והרמזורים. לא תמיד ניתן לחזות בצורה מלאה עומסים הנגרמים מסיבות אלה".

אולם, לדברי פרופ' אבינרי, קיימים גם עומסי תנועה שאינם מוגבלים לשעות השיא ביממה או מוסברים על ידי אירועים חריגים. "בחלק גדול של הכבישים בגוש דן אנו מזהים עומסי תחבורה במשך רוב שעות היממה ורוב ימות השבוע", הוא אומר. "דפוסים אלה מצביעים על כשל מבני במערכות התשתיות - העלייה בביקוש גורמת לכך שהמערכות עמוסות מדיי ואינן מסוגלות לעמוד ברמת השירות הנדרשת".

לדבריו, מצב שבו הכבישים עמוסים עד לקיבולת המתוכננת גורם לכך שגם כשהתנועה זורמת באופן סביר - כל אירוע קטן יחסית מוציא את המערכת משיווי משקל. "רכב שעצר בצד הדרך או כאשר נתיב נחסם באופן זמני משפיעים על מערכת תחבורתית הפועלת ברמת ביקוש הקרובה לקיבולת שלה, כך שלא ניתן לחזות מראש מה יהיה אופי העומס". עוד מוסיף אבינרי כי השונות וחוסר הוודאות כל כך גדולים עד "שגם מערכות בינה מלאכותית אינן מסוגלות לתת חיזויים שימושיים מספיק של עומסי תנועה".

חוסר היכולת לחזות את עומסי התנועה, משכי הנסיעה וזמני ההגעה, אומר אבינרי, פוגע בכל בפעילות המשק. "החל מהגעה לעבודה, דרך קיום פגישות ועד תפעול של מוקדי שירות, בריאות ופגיעה בתשתיות קריטיות וביטחוניות".

חוסר תיאום בין תשתיות למגורים ותחבורה

פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית מסביר שרמת המינוע בישראל (היחס בין מספר כלי רכב למספר אנשים) נמוכה יחסית למדינות דומות לישראל מבחינת הכנסה, אבל היא הולכת ומטפסת. "האוכלוסייה בארץ גדלה משמעותית, בניגוד למה שקורה במדינות האחרות. אנחנו חריגים בעולם בקצב גידול בין מדינות מפותחות. ביפן או בהולנד האוכלוסייה לא גדלה בקצב כזה, וגם אם רמת המינוע עולה או גבוהה יותר משלנו, זה לא מחמיר את המצב כמו שזה אצלנו", הוא מסביר. "וכמובן מה שתורם לעליית רמת המינוע זו העובדה שאין לנו תחבורה ציבורית בסופי שבוע ובחגים, כל זאת מבלי להזכיר עד כמה התחבורה הציבורית כאן לוקה בחסר".

פרופ' ערן פייטלסון / צילום: שלומי יוסף

לדבריו, גם אורח החיים הישראלי שונה ממקומות אחרים כשהנתונים מצביעים על פעילות ערה בכבישים גם בערבים ובלילות, והחברה הישראלית השתנתה בעשורים האחרונים כששני בני הזוג במשק הבית יוצאים לעבודה ומבצעים נסיעות.

אבל יותר מכל פרופ' פייטלסון תולה את הבעיה בחוסר התיאום בין בנייה למגורים לתשתיות תחבורה. "מאשרים כאן כמות פנומנלית של יחידות דיור וחלק מאלו שנבנות הן בשכונות שאנחנו מכנים 'מגדלים בפארק', קרי המון דירות לגובה על מגרשי חניה ללא הליכתיות, קישור לתשתיות ולתחבורה ציבורית או עירוב שימושים. לכן, בהכרח נקבל גודש כי הדרך היחידה לצאת משם היא באמצעות רכב. וכשכולם נוסעים ברכב ומנסים להתאים את שעות הנסיעה לגודש - אז גם הגודש משתנה".

לדבריו, התשתיות בארץ נבנות ללא תכנון ארוך טווח ולא מתוכללת. "אי־אפשר לבנות ערים שלמות לשימוש ברכב פרטי ואז לא להבין מדוע אנשים לא בוחרים בתחבורה ציבורית. הדבר הזה מחזק את השונות וחוסר הוודאות".

"התחבורה הציבורית בארץ יוצרת תסכול"

פרופ' גיא הוכמן, ראש התוכנית ללימודי תואר שני בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, היה מעורב במאמצים של משרד התחבורה לתמרץ נהגים לנסוע בשעות שאינן השיא. "קבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות היא משהו שאנחנו עושים כל הזמן. אבל ברגע שאנחנו כבר מתחילים לזהות שהמצב מאבד שליטה, זה כבר הופך להיות סוג של חוסר אונים נרכש. מעבר לתסכול ומעבר לזה שאתה מרגיש שאין לך שום יכולת לשנות או לעשות משהו - זה מצב שיוצר רווחה נפשית מאוד נמוכה".

הדרך לפתרון לדבריו היא פיתוח של תחבורה ציבורית ונתיבי העדפה ייעודיים. "אנשים שנוסעים באוטובוס שעומד בפקק נוטשים אותו לטובת רכב פרטי כי הם מרגישים בו יותר שליטה. בסופו של דבר, אנשים עושים את מה שהכי קל ונוח להם. אנשים מעדיפים את הרכב הפרטי לא בגלל שהם רוצים רכב, אלא בגלל שאין להם ברירה, כי מבחינת כלכלה התנהגותית, אנחנו מסתכלים על תהליך הנסיעה בתחבורה הציבורית כארוך טווח שמתחיל אפילו ערב לפני תכנון הנסיעה".

הפתרונות שנותנים מענה בעתיד, אך באופן חלקי

המדינה משקיעה בשנים האחרונות מיליארדי שקלים בפתרונות תחבורה ציבורית. למעשה, כ־1% מהתמ"ג מופנה לטובת נושא זה, בדומה למדינות ה־OECD. אלא שבשבוע שעבר מבקר המדינה הזהיר שאין בכך די לנוכח המחסור בתשתיות תחבורה בישראל ובפיגור העצום ממדינות אלו, וכן לנוכח קצב גידול האוכלוסייה ביחס אליהן.

גם התשתיות שמבוצעות כמו רכבות קלות, מסילות רכבת ואפילו תכנית המטרו - יושלמו רק בעוד שנים. בינתיים, במשרד התחבורה נמנעים מלבצע שינויים מרחיקי לכת באמצעים טקטיים, כמו צביעה של נתיבים לטובת התחבורה הציבורית. במקומות שבהם פעולות כאלו כן נעשות, הם בעיקר בתל אביב - שם בשנים האחרונות נצפה לראשונה מהפך בדרך הגעה של הנוסעים לעבודה כשלראשונה שיעור הנוסעים ברכב פרטי הפך לנמוך יותר מאשר ביתר אמצעי התחבורה.

אלא שלדבריו פרופ' אבינרי גם בכך אין די. "הפתרונות כולם סביב הגישה התכנונית. בערים צפופות יותר מישראל כמו וינה, פריז או לונדון, התנועה מתנהלת רוב הזמן כנדרש הודות לתכנון עירוני נכון, תשתיות תחבורה בעלות קיבולת משמעותית, צמצום חוסר הוודאות באמצעות נתיבי תחבורה ציבורית, עמידה בלוחות זמנים בתפעול תחבורה ציבורית, מסירת מידע עדכני לציבור, והפחתת השימוש במכוניות במרחב העירוני".

שינוי האופן שבו מתוכננות ומבוצעות שכונות מגורים בישראל מדובר זה שנים, אף שבפועל מציאות החיים בכבישים המובילים אליהם ומחוצה להם נהפכת לקשה ומאתגרת יותר ויותר.

עוד כתבות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן