גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקלות מס לקרנות והטבות לחוזרים: כך מנסים באוצר לבלום את הירידה בהשקעות

הטבות מס דרמטיות, פטור ממע"מ ויצירת ודאות במיסוי - אלו רק חלק מהסעיפים הכלולים ברפורמה חדשה שנועדה להגביר את האטרקטיביות של ההייטק הישראלי ● מומחים במשק מברכים על היוזמה, אך קיים חשש מפני התנגדות של קרנות השקעה בתחומים כמו נדל"ן שאינן צפויות ליהנות מהרפורמה

רשות המסים / צילום: איל יצהר
רשות המסים / צילום: איל יצהר

הפחתות משמעותיות במיסוי והקלות בבירוקרטיה, אלה עיקרי הרפורמה המקיפה במיסוי ההייטק שהציג שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.

הרפורמה כוללת שורת צעדי חקיקה ושינויים להסרת חסמים והענקת תמריצים לצמיחת חברות הייטק בישראל, לפעילות של חברות הייטק רב-לאומיות בישראל, לרכישת חברות הייטק ישראליות, לחזרה מהירה של הייטקיסטים מרילוקיישן ולהשקעה בחברות - משלב ההתאגדות וגיוסי ההון הראשוניים, עבור בשלב הצמיחה וגיוסים מתקדמים וכלה בהנפקה או מכירה לחברה רב־לאומית.

ויולה קרדיט השלימה גיוס של הקרן הגדולה ביותר שלה - 2 מיליארד דולר
"הקפקס": הסעיף שנחשב לשולי בדוחות ענקיות הטק, וכעת גונב את ההצגה

חלק מסעיפיה של הרפורמה שהוצגה כבר נחקקו במסגרת חוק ההסדרים 2025; אחרים דורשים חקיקה ראשית, וחלקם דורשים רק תיקונים בתקנות שמפעילות חקיקה קיימת, או פרסום חוזרים מקצועיים מטעם רשות המסים. השינויים אשר נוגעים לסוגיות של מחקר ופיתוח ולמיסוי אופציות חלים כבר מהיום.

הרפורמה גובשה במשותף על ידי משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות, ובהשתתפות נציגים משוק ההייטק ומהלשכות המקצועיות הרלוונטיות. ככל הנראה לא צפויים לה מתנגדים: במשק לא מתנגדים להקלות מס ובירוקרטיה, אך גם בקרב הפוליטיקאים לא צפויות לעלות התנגדויות, שכן היא גובשה בהסכמת משרדים שונים.

עם זאת, התנגדות אפשרית צפויה מכיוונן של קרנות שמשקיעות בתחומים אחרים, בהן קרנות נדל"ן, שאינן צפויות ליהנות מהטבות המס המוענקות לאלה בתחום ההייטק.

רק 27% על דמי הצלחה

בראש הפחתות המס תחול הטבת מס משמעותית למנהלי קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי וקרנות גידור ישראלים, מתוך רצון לעודד השקעות גדולות יותר בהייטק הישראלי. מנהלים אלה נאלצו לשלם עד כה מס בשיעור של עד 50% על דמי הצלחה, או "קרי" (Carry), ממכירת חברות הייטק. מעתה יעניק משרד האוצר הטבת מס משמעותית, בדמות מס מקסימלי של 27% בלבד מה"קרי", (בתוספת מס יסף עד 5%).

דמי הצלחה (Carry) נאמדים בדרך כלל בכ־20% מרווחי הקרן (לאחר החזר השקעת המשקיעים המוגבלים בתוספת לתשואה נקובה מראש), ואותם 20% מחולקים בין השותפים המנהלים בקרנות ההון סיכון שהשקיעו בהם. נוסף על כך, יבוטל החיוב במע"מ שהוטל עד כה על דמי ההצלחה (חיסכון של 18% מס בפועל). באשר למיסוי דמי ניהול נקבע, כי אף שמדובר בהכנסות מעסק, גם הן יהיו פטורות ממע"מ.

כמו כן, עד כה נדרשו השותפים בקרנות לשלם מס שולי (עד 50%) על הרווח שנובע מדמי רצינות באקזיט, או כשהקרן סיימה את מחזור ההשקעה שלה. כעת, במסגרת הרפורמה, מוגדר רווח זה כרווח הון, כך שמבחינת תושב ישראל המס יורד ל־25%, ותושב זר לא ישלם מס כלל, שכן תושבי חוץ פטורים ממס רווח הון. לשותף כללי תושב חוץ, שעד היום נדרש לשלם 15% מס על דמי ההצלחה, יופחת שיעור המס ל־10%.

עוד מוענק במסגרת הרפורמה פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה ולחברות זרות על השקעות עצמיות בעולמות ההייטק, ללא מגבלת היקף וללא תלות בפעילותן בישראל.

מדובר בהפחתות מס משמעותיות, שלכאורה עשויות להשפיע על קופת המדינה ולגרוע ממנה, ואולם, ברשות המסים סבורים כי ההשפעה תהיה הפוכה. "אנחנו לא רואים את הרפורמה כוויתור על הכנסות ממסים, להיפך. אנחנו מאמינים שכתוצאה מהדבר הזה יגיעו לישראל עוד הרבה השקעות, והתעשייה תמשיך לשגשג", אומר גורם בכיר ברשות המסים.

הוא מוסיף, כי "לאורך כל השנים קיבלנו מסרים שנמנעים מלהשקיע פה בשל חוסר הוודאות בתחום המס. אנחנו רוצים שיהיו כאן הרבה השקעות, הרבה חברות חדשות ונקבל תשלומים משכר בענף ההייטק, אז אנחנו נותנים שורה של הקלות כדי להיות אטרקטיביים. יכול להיות שיהיה לנו פחות מס בשומה בתיק כזה או אחר בטווח הקצר, אבל זו שומה אחת לעומת הרבה מאוד כסף שייכנס כתוצאה מהשקעות חדשות, משכר ומאקוסיסטם של קרנות".

קביעת שווי קניין רוחני

צעד משמעותי נוסף שנכלל ברפורמה נועד להגביר את הוודאות המיסויית בקרב חברות רב-לאומיות ברכישה של חברות ישראליות ובניהול מרכזי מו"פ בישראל. במסגרת זו נקבעו בין היתר כללים מנחים לקביעת שווי של קניין רוחני, נושא שהיווה קרקע למחלוקות בשווי מאות מיליוני שקלים של רשות המסים מול חברות רב-לאומיות.

עוד נקבע כי רשות המסים תתחייב לקבוע שומה בתוך 180 יום, שבה תיקבע שיטת הייחוס ושיעור הרווח הרלוונטי לחברות בינלאומיות שמעוניינות לרכוש חברות ישראליות, וחוששות משומות מס פרטניות, אקראיות ובלתי צפויות. גם בהיבט מחירי ההעברה - כלומר האפשרות להוציא מישראל קניין רוחני של חברה ישראלית נרכשת - רשות המסים תציע מסלול ירוק להוצאת הקניין לפי שווי של 85% משווי מכירת המניות, בניכוי מזומן והתאמות נוספות.

רה־ארגון בלי מס

הרפורמה כוללת גם הקלות על צמיחת חברות ישראליות באמצעות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות. התיקון מאפשר לחברות ולבעלי מניותיהן, ובפרט לאלה הפועלות בענף ההייטק, לבצע מהלכי רה-ארגון מורכבים מבלי להיות מחויבים במס. זאת, על ידי ביטול חסמים מהותיים, שהקשו על מיזוגים, פיצולים ושינויי מבנה של חברות, והרחבת אפשרויות קבלת הפטור ממס במקרים אלה. מדובר בתיקון שכבר נכלל בחוק התקציבים לשנת 2025, ונחשב לחלק מהרפורמה, הגם שנכנס לתוקפו כבר במאי השנה.

הטבות מס נוספות מתייחסות גם להייטקיסטים ישראלים, השוהים בחו"ל ומעוניינים לחזור. הטבה זו מקצרת את זמן החובה בתשלום מס על האופציות, ומעניקה פטור ממס על הכנסה שהופקה ונצמחה מחוץ לישראל. במקביל, מקודמת חקיקה להגברת הוודאות בקביעת תושבות לצורכי מס - בהתבסס על מספר ימי שהייה בארץ בלבד.

כאמור, השינויים אשר נוגעים לסוגיות של מחקר ופיתוח ולמיסוי אופציות חלים כבר מהיום, שכן מדובר בעמדות מקצועיות של רשות המסים, המפרשות את החקיקה הקיימת ואינן דורשות עיגון נוסף בחוק או בתקנות.

לדברי אלונה מירון, ראש חטיבת המס, Deloitte ישראל, "הרפורמה שמוצגת היום על ידי משרד האוצר היא מהלך מבורך עבור אקוסיסטם ההייטק הישראלי - בעיקר בזכות הגברת הוודאות הרגולטורית, והגדרה בחקיקה של כללים ברורים המיועדים לסייע למשקיעים, לקרנות ולחברות טכנולוגיה מקומיות וגלובליות, לפעול בישראל".

"יחד עם זאת", מוסיפה מירון, "לצד ההזדמנות לשיפור ההשקעות והחזרת הפעילות של חברות ישראליות לישראל, ישנן הזדמנויות נוספות שיכולות לחזק את הפעילות בשוק הישראלי, כגון העמקת ההתייחסות לעידוד השארת הקניין הרוחני בישראל, ומתן פתרונות ממוקדים לשיפור התהליכים הבירוקרטיים שעימם מתמודדות חברות ההזנק, במיוחד בשלבי צמיחה והפסד".

"הזרמת הון חדש"

ד"ר איל שנהב, ראש מחלקת בינ"ל והייטק בגולדפרב גרוס זליגמן, מוסיף כי "מתן פטור גורף ממס רווחי הון לזרים הוא מהלך חשוב, שיכול לחזק את האטרקטיביות של ישראל, ולהזרים הון חדש לאקוסיסטם המקומי. אני מקווה שההוראות ינוסחו בפשטות ובבהירות שיאפשרו יישום אפקטיבי ומהיר בשטח".

עו"ד (רו"ח) עמרי דוידוב, שותף במשרד עוה"ד מיתר, ציין כי "בין הגורמים שהרפורמה נוגעת בהן ניתן למנות קרנות השקעה, ביחס למיסוי המשקיעים כמו מנהלי הקרן; חברות הייטק ישראלית שכבר החלו להפיק רווחים, ושעולה שאלת ייחוס הרווח למשטר המס המועדף לפי חוקי העידוד, או למשטרי מס רגילים (בשל ייחוס חלקים מהרווח ל־'IP שיווקי'); חברות רב־לאומיות שרכשו חברות ישראליות ומעוניינות להוציא את ה־IP (קניין רוחני) לחו"ל, ונדרשות לשאלת הערכת השווי שלו; חברות רב־לאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל (בין שהוציאו IP ובין שלאו) וכן יחידים ששוקלים לחזור ארצה".

לדבריו, "חברות הייטק ישראלית בשלות, שכבר החלו להפיק רווחים ('חברות צמיחה'), גם הן יושפעו מהרפורמה, בשל הבהרות בעניין אופן הייחוס בין רווחים הכפופים לשיעורי מס נמוכים לרווחים החייבים במשטרי מס רגילים".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"