גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היזמים מרוצים, אך הרחבת הממ"דים עלולה לעכב פרויקטים חדשים

תיקון לחוק מאפשר להרחיב ממ"דים ל־18 מ"ר, ולהוסיף להם גם שירותים ומקלחת, עם פטור מסוים מהיטל השבחה ● אלא שלצד היתרונות לדיירים, עולים גם חששות מהשפעת השינוי על עיצוב הדירות ומדחיית פרויקטים בגלל צורך להחזיר אותם לאישורי הוועדות

תוכנית דירה במגדלי הדקל באשדוד, של קבוצת קלוד נחמיאס / צילום: קבוצת נחמיאס
תוכנית דירה במגדלי הדקל באשדוד, של קבוצת קלוד נחמיאס / צילום: קבוצת נחמיאס

בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא" החליטה הממשלה בחודש יולי האחרון לקדם תיקון משמעותי לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס’ 163), שמרחיב את שטחי הממ"ד בדירות מגורים ברחבי הארץ. תיקון החוק מאפשר להגדיל את שטח הממ"ד מ־12 מ"ר ל־18 מ"ר, תלוי בגודל הדירה, כאשר מחצית מהתוספת מיועדת לשירותים או לחדר רחצה ומחצית להרחבת חדר הממ"ד עצמו.

ראיון | "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון
עסקה בשבוע | 8.8 מיליון שקל עבור קוטג' להריסה ברמת השרון

ההצעה לתיקון החוק הוגשה לכנסת בסוף 2024 על ידי ח"כ ארז מלול (ש"ס). באשר להיטל השבחה נקבע כי תהיה אבחנה בין דירות קטנות לדירות גדולות: דירות ששטחן עולה על 80 מ"ר, כולל ממ"ד בסיסי, יהיו זכאיות לפטור מהיטל השבחה על השטח הנוסף. דירות קטנות יותר יהיו זכאיות לפטור רק עבור השטח שמיועד לשירותים או חדר רחצה. במקרה של תוכנית שאושרה לפני הצעת החוק, אך טרם מומשה, ניתן יהיה להוסיף את השטחים במסגרת התיקון הנ"ל. בדירות קטנות יוכלו להוסיף רק שלושה מ"ר - שישמשו לשירותים ולחדר רחצה, והתוספת תהיה פטורה מהיטל השבחה.

בעוד שהשינוי אמור לשדרג את השימוש בממ"ד, לצד התועלות הצפויות עולים גם חששות ממורכבות תכנונית חדשה, עלויות נוספות וההשלכות על לוחות הזמנים של פרויקטים.

היזמים: "צעד חיובי מבחינה כלכלית ושיווקית"

נועם גרייף, מנכ"ל חברת הנדל"ן עמרם אברהם, אומר בשיחה עם גלובס כי "מבחינת היזם, מדובר בצעד חיובי הן כלכלית והן שיווקית. העלות הנוספת של הבנייה מתקזזת עם עליית ערך הדירות המוגדלות, והדיירים נהנים מדירות מרווחות יותר עם פתרונות סניטריים משודרגים".

לדבריו, התוספת תורמת במיוחד לפרויקטים של התחדשות עירונית, ומאפשרת לדיירים להפוך את הממ"ד לחדר שימושי ביומיום - חדר נוסף לילד מתבגר, סוויטת הורים שנייה או חדר רחצה נוסף - מעבר לפונקציה הביטחונית.

"כל התוכניות שלנו שעמדו לפני החלטת הוועדה הוחזרו אחורה כדי לשלב בהן את הממ"דים המורחבים", מציין גרייף. הוא מוסיף כי הרשויות המקומיות דווקא מקדמות את השינוי בברכה: "אנחנו עובדים מול יותר מ־40 רשויות, ורובן מעודדות הגשות מחודשות בהתאם לתקנה החדשה. לא נתקלנו בהתנגדויות משמעותיות".

ומה באשר להשפעה על לוחות הזמנים של הפרויקטים?
גרייף: "נכון, לפעמים צריך למשוך את התכנון מעט אחורה, אבל ההשפעה מינורית. מדובר בעיכוב זניח ביחס לתועלת - גם לדיירים וגם ליזם".

ניצן ממרוד, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת נחמיאס, סבור גם הוא כי הגדלת הממ"דים מביאה ערך מוסף למשפחות. "כעת יש אפשרות להוסיף שירותים ומקלחת בממ"דים, מה שהופך את החדר לנוח יותר לשהות ממושכת, במיוחד לאחר המלחמה האחרונה".

גם הוא מציין כי קבוצת נחמיאס כבר עושה את ההתאמות הנדרשות בפרויקטים שלה ברחבי הארץ - מאשקלון ועד נתניה. "בפרויקטים שלנו בשלב כזה או אחר של תכנון, כבר יש לנו תוכניות מעודכנות שמתאימות לתיקון החוק", אומר ממרוד. עם הזמן, הוא אומר, יש יותר ויותר לקוחות שמתעניינים בכך.

גבי אטר, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת קטה גרופ, מסכים: "זה פתרון שמביא יתרון ברור לציבור. זה משנה את כל הדינמיקה. הממ"ד הופך למקלט פרטי בתוך הבית גם ללילה", הוא אומר.

גם קטה פתחה מחדש תוכניות בפרויקטים שנמצאים בשלבי תכנון. "לדבריו, לא בכל דירה אפשר להכניס את השינויים, זה תלוי בשלב שבו נמצא הפרויקט. עם זאת, אין התנגדות משמעותית מצד העיריות והרשויות המקומיות".

לדברי אטר היתרון המובהק הוא השטח הנוסף שניתן למכור, מה שהופך את השדרוג למשתלם עבור היזם. "זהו מנגנון שמספק 'win־win': היזם מרוויח שטחים נוספים למכירה, והלקוח מקבל מוצר טוב יותר", הוא מסכם.

מומחים: כאוס תכנוני ועיכוב בהתחלות הבנייה

בניגוד ליזמים, ישנם קולות בענף שמוצאים בתיקון החוק גם חסרונות. כך למשל, האדריכל עדי רובננקו, ממשרד רובננקו אדריכלים, מציין כי הרחבת הממ"ד בשלב מאוחר מבחינה תכנונית עשויה להיות בעייתית.

לדבריו, "בפרויקטים חדשים, אנחנו מתכננים מראש דירות עם ממ"דים מוגדלים, אבל בפרויקטים בשלבים מתקדמים, לעתים צריך לשנות את התכנון ולהתאים אותו להוראות החדשות. תוספות כאלה מחייבות שיקולים מחודשים גם מההיבט הכלכלי.

ההשלכות התכנוניות רחבות יותר: "לעתים, התוספות ידרשו גם פגיעה בשטחים המשותפים של הדירה. אם הגדלת הממ"ד תופסת את המקום של שטח ציבורי או מסדרון, זה עשוי לפגוע בחלוקה הפנימית של הדירה ולגרום לעומס על המרחבים המשותפים", אומר רובננקו.

עו"ד אסף עירוני, ראש (משותף) תחום תכנון ובנייה במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', מצטרף לחששות שהעלה האדריכל רובננקו ומזהיר מהשלכות התיקון - הן מבחינת עליית מחירי הדיור והן בהיבט של עיכוב בהתחלות הבנייה.

"עם פרסום דבר התיקון, פנו אליי לא מעט יזמים שראו בו בשורה חיובית - מבחינתם מדובר בתוספת של כמה מטרים לכל דירה, ללא חיוב בהיטל השבחה", הוא אומר. לדבריו, לצד היתרון הזה, יש גם מחיר: פתיחה מחודשת של תוכניות מאושרות ותהליכים בירוקרטיים ממושכים שעלולים לעכב פרויקטים שלמים. "זה לא שינוי שמתורגם מידית לבנייה - אלא דווקא למורכבות נוספת בתכנון וביישום", הוא אומר.

חן קליין, שמאית מקרקעין וראש צוות במשרד עודד לנדאו שמאות מקרקעין, מזכירה כי הגדלת שטח ממ"ד פירושה עלות בנייה גבוהה יותר ליחידת דיור. "עלויות הבניה לממ"ד גבוהות יותר מעלות בנייה של חדר רגיל, וייתכנו גם עלויות נוספות כמו תכנון מחדש, אישורי בנייה או הסכמים עם דיירים בבניין משותף, חשיבה על כוח אדם, זמן עבודה, וסיכונים של עיכוב".

להערכתה, מנקודת המבט של הקונה/משקיע: "דירה שמגיעה עם ממ"ד משודרג (שטח גדול יותר, שירותים/רחצה נלווים) מציעה ערך 'מיגון + איכות חיים' גבוה יותר, וזה עשוי להוביל פרימיום במחיר". כלומר, מחיר גבוה יותר ביחס לדירה שעומדת בדרישות המינימום בייחוד באזורי סיכון. היא מעריכה בכ־6% את העלייה במחיר, בגלל הגדלה של 6 מ"ר בשטח הדירה לעומת דירה דומה.

"עם זאת, בערכים מוחלטים, העלייה במחיר הדירה במרכז גבוהה יותר תהיה גבוהה יותר, ובפריפריה העלייה קיימת אבל עשויה להיתפס כפחות משמעותית ביחס למחיר הכולל ולרמת הביקוש", מסכמת קליין.

סגנית יו"ר מטה התכנון: "נעצרו כבר עשרות ואולי כבר מאות פרויקטים"

גם סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, שירה ברנד, מביעה הסתייגות מהתיקון לחוק המאפשר את הגדלת שטחי הממ"דים. ברנד מדגישה כי פיקוד העורף, הגוף המקצועי האמון על קביעת תקני הממ"דים בישראל, לא הוציא הנחיה או המלצה רשמית להגדלת שטחי המרחבים המוגנים. "זו לא יוזמה שבאה מהגורם הביטחוני המוסמך, אלא מהלך חקיקתי חיצוני, שיצר בין היתר בלגן, בלבול ועצירה במערכת התכנון", היא מוסיפה.

לדבריה, "מאז כניסת התיקון לתוקף נעצרו עשרות פרויקטים - ואולי אף מאות. זה טבעי - אם יזם מבין שהוא יכול לקבל יותר שטח, הוא לא ימהר להתחיל בביצוע לפני שיתכנן מחדש. והתוצאה היא עיכוב בהתחלות הבנייה.

"לשינוי הזה של הגדלת הממ"דים יש השלכות רוחב אדירות - פתיחה מחדש של תוכניות מאושרות ופקקים בתחילת הבנייה. זו תקופת מעבר שעלולה להאט את שרשרת הייצור בענף", היא אומרת.

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים