גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בית חרושת לתרופות": מחשב־על של אלי לילי ואנבידיה מציב רף חדש לשוק

ענקית הפארמה מובילה את מרוץ ההתחמשות של התעשייה בכוחות חישוב, בדרך למהפכה בגילוי ובפיתוח תרופות ● במסגרת ההסכם עם אנבידיה אמור להיבנות המחשב החזק בעולם לתחום הרפואי, שנשען בין היתר על טכנולוגיה ישראלית ● איך הוא ישנה את השוק?

מטה אלי לילי, ארה''ב, ומנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: AP - AJ Mast
מטה אלי לילי, ארה''ב, ומנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: AP - AJ Mast

בשבוע האחרון חתמו שתי ענקיות בתחומן - חברת הפארמה איליי לילי ויצרנית השבבים אנבידיה - על הסכם לבניית מחשב־העל החזק בעולם לגילוי ולפיתוח תרופות. המחשב הזה יהיה "בית חרושת לתרופות" כהגדרתן, ומטרתו לייעל דרמטית את תהליך ההבאה של תרופה לשוק, שאורך כיום יותר מעשור ודורש מיליארד דולר ומעלה. לא רק זאת, מדובר בתהליך עתיר אקראיות ואי־ודאות. מאז ההודעה קפצה מניית אלי לילי ב־10%.

השבוע בביומד|גלוטן הוא לא הבעיה? כתב העת שמערער על אחת הרגישויות הפופולריות בעולם
סם אלטמן כנראה לא יהיה המרוויח הגדול מהנפקת טריליון הדולר. אז מי כן יהנו?

החברות לא חשפו את ההיקף הכספי של ההסכם, אך ידוע שאנבידיה תקצה לשיתוף הפעולה יכולות חישוב יוצאות דופן. מחשב־העל יורכב מ־1,016 מעבדים מסוג Blackwell Ultra, שיחוברו ויעבדו כ"מפעל AI" המחשב, והוא יהיה מסוגל להריץ 9 קווינטיליון (18 אפסים) של בעיות מתמטיות בשנייה.

המחשב מבוסס בין היתר על על טכנולוגיות חומרה ותוכנה של אנבידיה שפותחו בישראל, בהן כאלה שהוצגו לראשונה במחשב־העל שאנבידיה הקימה בארץ, Israel-1. במסגרת ההסכם, אלי לילי תתרום את המידע הרפואי שברשותה, ששוויו מוערך ב־1 מיליארד דולר, והיא גם זו שתשתמש בטכנולוגיה לפיתוח התרופות. המחשב צפוי להיכנס לשימוש בעוד חודשים ספורים, ולהערכת לילי הוא יניב תוצאות משמעותיות להכנסות בסוף העשור.

זה לא ההסכם הראשון של אנבידיה עם חברת פארמה, אולם העוצמה של שתי החברות, כוח המיחשוב שאנבידיה מקצה לאירוע ומגוון התחומים שבהם אלי לילי מתכוונת להטמיע את המערכת - כל אלה מעידים שמדובר במהלך חריג. מה מבשר שיתוף הפעולה הזה לתעשיית הפארמה, וגם לחברות ביומד ישראליות?

גם חברות צעירות ייהנו

נועם סלומון, מנכ"ל חברת הבינה מלאכותית לתרופות, ImmmunAI, אופטימי. "מה אפשר לבקש יותר?", הוא אומר בשיחה עם גלובס. "לילי הם הכי עשירים, עם צוות מאוד מקצועי, ומידע שנאסף לאורך מאות שנים נופל כפרי בשל לידי הבינה המלאכותית. אם מישהו יכול להקים את מחשב־העל של התחום זה הם". עם זאת, הוא מעריך שפירות ההשקעה ייקטפו מאוחר יותר מההערכה של לילי.

סולומון לא מודאג מכך שהפעילות הזאת תוציא את החברות הצעירות יותר מהתחרות. להיפך, הוא אומר, היא תעודד חברות נוספות ליצור שיתופי פעולה. "בתחום הזה אתה ממילא קם כל יום לקרב על החיים שלך, להראות שאתה עומד בקצב", הוא אומר. "ועדיין, אני מאמין שגם בעתיד, רוב המחקר יבוצע בחברות קטנות ואוניברסיטאות, כי אי אפשר לבנות מחשב מבוסס בינה מלאכותית אחד שיודע לעשות הכול".

מתי גיל, מנכ"ל סטודיו AION Labs, שבו חברות תרופות בינ"ל משתפות פעולה עם AWS כדי לגדל חברות חדשניות, אומר שברמת התעשייה, מדובר במהלך שיאיץ ויוזיל את תחום גילוי התרופות, ויאפשר גילוי של תרופות שבלעדיו כלל לא ניתן היה לגלות. אבל המהלך הזה הוא רק פן אחד באסטרגיה של אלי לילי.

מרוץ החימוש החל

"לילי רושמת בתקופה זו רווחים אדירים על התרופות שלה לטיפול בהשמנה", אומר גיל, "ובשונה מחברות אחרות שהייתה להן תרופת בוננזה אחת והן לא ידעו איך לשמר את ההצלחה, לילי משקיעה את הכסף לא רק בתרופה הבאה או ברכישת חברה אחרת עם הכנסות גבוהות. היא רוצה לשנות את עתיד התחום.

"החברה יצאה במהלך אסטרטגי שאנחנו מכירים בינתיים שלוש פנים שלו. האחת היא מחשב־העל. השני הוא הפלטפורמה שלילי הכריזה עליה לפני כחודש בשם Tunelab, המאפשרת לחברות ביוטק להשתמש באלגוריתמים לפיתוח ולבדיקה של תרופות, המבוססים על המידע העצום שנאסף אצלה לאורך השנים, כדי לטייב את המולקולות שלהן. ומה התועלת ללילי? העבודה מול החברות הללו מאפשרת לה לטייב עוד יותר את האלגוריתם שלה, וגם להיחשף לתרופות הטובות ביותר, לשיתופי פעולה ורכישות בהמשך".

הפלטפורמה הזאת רצה על מערכת של חברת Rhino הישראלית, שמאפשרת להעביר מידע תוך שמירה על פרטיות ולנתח מידע רב בבת אחת. כעת מתוכנן שילוב בין מחשב־העל החדש לבין מערכת Tunelab.

הפן השלישי של אסטרטגיית לילי הוא הקמת קרן הון סיכון בהיקף של 500 מיליון דולר, יחד עם קרן הון הסיכון אנדריסן הורוביץ. "מדובר בשלושה מהלכים שונים ודיסרפטיביים בשוק", אומר גיל. לדעתו, הם מסמנים את לילי ככוח שימשיך להוביל את תעשיית הפארמה. "לילי לא מספיק פעילה בישראל", הוא אומר, וזה דבר שצריך לשנות".

הזדמנות לחברות ישראליות

אבל אנבידיה כן פעילה מאוד בארץ, וכבר יש לה הסכמים בין היתר עם גופים כמו אסותא וחברות כמו AIDOC ו־Cytoreason. לדברי גיל, מעורבותה הגוברת בעולם הבריאות משמעותית מאוד לחברות ישראליות בתחום. "חברות סטארט־אפ המשלבות AI ותרופות יכולות לחשוב על אקזיט של הטכנולוגיה שלהן, לא רק אם הן יפתחו תרופות בעצמן", הוא אומר. "וזה מצוין לשוק הישראלי, כי אנחנו יותר טובים בחברות מסוג זה. ההחלטה של רשות החדשנות לקדם חברות ביוקונברג'נס, כלומר על התפר שבין רפואה להנדסה, התגלתה כחכמה וחלוצית מאוד".

אנליסט הביוטק אורי הרשקוביץ, מנהל קרן הגידור BENU, אומר כי "הדרמה הגדולה כאן היא המשאבים ששתי החברות שמו מאחורי הדבר הזה. כעת הולך להיווצר מרוץ חימוש בתחום, כי חברות פארמה אחרות מבינות שאם הן לא בשפיץ של ה־AI, הן עלולות להישאר מאחור".

גיל מוסיף שכוח החישוב עצמו הוא חלק ממרוץ החימוש. "אין בעולם כוח חישוב בלתי מוגבל. על זה מתחוללת חלק מהמלחמה העסקית בין ארה"ב לסין. לילי השכילה לשריין אותו לעצמה לעתיד, וכעת גם חברות אחרות יצטרכו לעשות זאת".

בימים אלה, שבהם תעשיית התרופות נמצאת תחת לחץ להפחתת מחירים וגופי הרגולציה בארה"ב נמצאים גם הם תחת מתקפה, פריצות דרך שיזרזו מאוד את תהליכי הבאת התרופות מהמעבדה אל השוק עשויות לתת קונטרה לתהליכים האלה. ייתכן שהן יאפשר לבריאות שלנו להשתפר, למרותמגמות חברתיות אנטי־רפואיות, וגם יינו חומר בערה לסקטור הביוטק המתאושש בבורסה.

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב