גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש מצביע על הבעיה הגדולה בתעסוקת החברה הערבית

מחקר שערך הפורום הכלכלי הערבי קובע כי צעירים שמוגדרים "חסרי מעש" נמצאים בהכשרות או בדרך לאקדמיה ● אולם בהמשך הם סובלים ממחסור בהזדמנויות תעסוקה איכותיות ליד מקום המגורים

פרופ' סאמי מיעארי, מעורכי המחקר / צילום: פרטי
פרופ' סאמי מיעארי, מעורכי המחקר / צילום: פרטי

כשבוחנים את הסטטיסטיקה הגולמית של התעסוקה בחברה הערבית, התמונה נראית עגומה: 35% מהצעירות הערביות ו־26% מהצעירים הערבים בגילאי 18־24 אינם עובדים ואינם לומדים. אולם מחקר חדש שפרסם הפורום הכלכלי הערבי - בראשות פרופ' סאמי מיעארי (חוקר באוניברסיטת תל אביב) והכלכלן ארנון ברק - מגלה כי מאחורי המספרים הללו מתחבאת מציאות שונה לחלוטין - וכי הבעיה האמיתית היא לא במחסור בהון אנושי, אלא בהיעדר מקומות תעסוקה איכותיים.

התוצאה מפתיעה: איזה בית חולים מוביל בשביעות־הרצון של המטופלים?
מחנק אשראי, אבטלה ואלימות: האם השב"כ הוא הפתרון לארגוני הפשיעה?

המחקר, שבחן לעומק את נתוני סקר כוח־האדם של הלמ"ס, מגלה כי כאשר מפרקים את הקטגוריה הרחבה של "לא עובדים ולא לומדים", נחשפת תמונה מורכבת בהרבה. מבין אותם 35% ו־26%, חלק ניכר הם צעירים הנמצאים בהכשרה מקצועית פרטית, מתכוננים למבחני כניסה לאוניברסיטה, משפרים בגרויות, או מחפשים עבודה באופן פעיל. כלומר - הם כלל לא "חסרי מעש".

כשמנכים את מחפשי העבודה ואת אלו המצויים בהכנה ללימודים או בהכשרות, שיעור הצעירים הערבים שאינם פעילים ב־2023 עמד על כ־14% בקרב גברים וכ־16% בקרב נשים - לעומת כ־9% בקרב גברים ונשים צעירים יהודים. הפער קיים, אבל מתון הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב.

מעניין לציין כי הפער בין נשים ערביות ליהודיות נובע כמעט כולו משיעור גבוה יותר של עקרות בית בקרב הערביות - אך גם כאן חלה מהפכה שקטה: שיעור הצעירות עקרות הבית ירד במהירות מ־16% ב־2018 ל־7% בלבד ב־2023, לעומת כ־1% אצל היהודיות. המגמה ברורה ועקבית.

הבעיה האמיתית: חוסר במעסיקים

ובכל זאת, המחקר מראה דשדוש בקצב ההשתלבות של צעירים ערבים גברים, שלא משתנה משמעותית לאורך השנים. תובנה מרכזית שמוצעת בו היא הצבעה על הגורם לפער. "הצעירים הללו אינם מובטלים מרצונם, אלא מודרים ממעסיקים, מהזדמנויות, מכלכלה מקומית צודקת ויצרנית", מסביר פרופ' מיעארי. "הבעיה אינה עצלות, אלא מחסור מבני בשוק העבודה".

הנתונים מדברים בעד עצמם: מספר המעסיקים הבינוניים לנפש ביישובים הערביים נמוך ב־35% לעומת יישובים אחרים, ומספר המעסיקים הגדולים - ב־65% פחות. הפער מתחדד עוד יותר כשבוחנים ענפים ספציפיים. בענפים בעלי הפריון הגבוה - מידע ותקשורת, שירותים מקצועיים ומדעיים, שירותים פיננסיים - מספר המעסיקים ביישובים הערביים נמוך משמעותית.

בנוסף, כשבוחנים את ההבדלים לפי מחוזות, מתברר שהפערים מתמקדים בעיקר במחוז הדרום. בצפון ובמרכז הארץ, המצב בקרב הצעירים הערבים דומה הרבה יותר לזה של האוכלוסייה היהודית.

"הדרום הוא מראת הפערים: יישובים ערביים ללא מפעלים, ללא חברות בינוניות, ללא מגזרים טכנולוגיים, ללא הזדמנויות ממשיות", מציין מיעארי. "לא ניתן לדרוש מצעיר להשקיע בלימודים כשלאחר התעודה הוא חוזר לנקודת ההתחלה, לכפר שבו המדינה משקיעה רק שאריות".

לא רק הנושא האקדמי משחק תפקיד. צעירים ערבים נוטים לעבוד קרוב לבית - חלקם בגלל מגבלות תחבורה ציבורית, חלקם מבחירה. כשאין בסביבתם הקרובה חברות בינוניות וגדולות המציעות משרות איכותיות, הם מוצאים את עצמם בלי אופציות ממשיות.

ההכשרה חיונית, אך איננה קסם

ממצאי המחקר מערערים על הנרטיב השולט של מחסור בהון אנושי בחברה הערבית. המחקר מדגיש שאלפי צעירים וצעירות ערבים משתתפים בתוכניות הכשרה, לומדים ברצינות ומשקיעים שנים מחייהם בשיפור סיכוייהם. אך כפי שמציין פרופ' מיעארי: "ההכשרה חיונית, אך היא אינה קסם. לא ניתן להאשים את הפרטים באחריות להדרה כשלא מספקים להם הזדמנויות אמיתיות, קרובות ומתאימות להכשרתם".

המחקר ממליץ על מהפך במדיניות: במקום להתמקד רק בשיפור ההון האנושי, יש להשקיע במשיכת מעסיקים איכותיים לאזורים ערביים. זה כולל תמריצים להקמת סניפים של חברות גדולות, קישור בין הכשרה למסלולים תעסוקתיים ממשיים, ופיתוח תשתיות עסקיות.

"הצעירים הערבים אינם 'דור אבוד', אלא אנרגיה כלואה", מסכם פרופ' מיעארי. "אם המדינה תמשיך להתעלם מפער הביקוש, כל השקעה בהשכלה תישאר חסרה. אנחנו לא עומדים מול דור שלא רוצה לעבוד, אלא מול שוק עבודה שלא נערך לקראתו".

בשורה התחתונה, התובנה המרכזית מהמחקר היא: כשבוחנים לעומק את הנתונים, מתברר שהבעיה פחות חמורה ממה שנדמה, אבל גם שהפתרון שונה ממה שנהוג לחשוב. המחקר מבקש להפריך את מיתוס "הצעירים חסרי המעש בחברה הערבית", והאתגר האמיתי יהיה ביצירת הזדמנויות כלכליות איכותיות.

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל