גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש מצביע על הבעיה הגדולה בתעסוקת החברה הערבית

מחקר שערך הפורום הכלכלי הערבי קובע כי צעירים שמוגדרים "חסרי מעש" נמצאים בהכשרות או בדרך לאקדמיה ● אולם בהמשך הם סובלים ממחסור בהזדמנויות תעסוקה איכותיות ליד מקום המגורים

פרופ' סאמי מיעארי, מעורכי המחקר / צילום: פרטי
פרופ' סאמי מיעארי, מעורכי המחקר / צילום: פרטי

כשבוחנים את הסטטיסטיקה הגולמית של התעסוקה בחברה הערבית, התמונה נראית עגומה: 35% מהצעירות הערביות ו־26% מהצעירים הערבים בגילאי 18־24 אינם עובדים ואינם לומדים. אולם מחקר חדש שפרסם הפורום הכלכלי הערבי - בראשות פרופ' סאמי מיעארי (חוקר באוניברסיטת תל אביב) והכלכלן ארנון ברק - מגלה כי מאחורי המספרים הללו מתחבאת מציאות שונה לחלוטין - וכי הבעיה האמיתית היא לא במחסור בהון אנושי, אלא בהיעדר מקומות תעסוקה איכותיים.

התוצאה מפתיעה: איזה בית חולים מוביל בשביעות־הרצון של המטופלים?
מחנק אשראי, אבטלה ואלימות: האם השב"כ הוא הפתרון לארגוני הפשיעה?

המחקר, שבחן לעומק את נתוני סקר כוח־האדם של הלמ"ס, מגלה כי כאשר מפרקים את הקטגוריה הרחבה של "לא עובדים ולא לומדים", נחשפת תמונה מורכבת בהרבה. מבין אותם 35% ו־26%, חלק ניכר הם צעירים הנמצאים בהכשרה מקצועית פרטית, מתכוננים למבחני כניסה לאוניברסיטה, משפרים בגרויות, או מחפשים עבודה באופן פעיל. כלומר - הם כלל לא "חסרי מעש".

כשמנכים את מחפשי העבודה ואת אלו המצויים בהכנה ללימודים או בהכשרות, שיעור הצעירים הערבים שאינם פעילים ב־2023 עמד על כ־14% בקרב גברים וכ־16% בקרב נשים - לעומת כ־9% בקרב גברים ונשים צעירים יהודים. הפער קיים, אבל מתון הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב.

מעניין לציין כי הפער בין נשים ערביות ליהודיות נובע כמעט כולו משיעור גבוה יותר של עקרות בית בקרב הערביות - אך גם כאן חלה מהפכה שקטה: שיעור הצעירות עקרות הבית ירד במהירות מ־16% ב־2018 ל־7% בלבד ב־2023, לעומת כ־1% אצל היהודיות. המגמה ברורה ועקבית.

הבעיה האמיתית: חוסר במעסיקים

ובכל זאת, המחקר מראה דשדוש בקצב ההשתלבות של צעירים ערבים גברים, שלא משתנה משמעותית לאורך השנים. תובנה מרכזית שמוצעת בו היא הצבעה על הגורם לפער. "הצעירים הללו אינם מובטלים מרצונם, אלא מודרים ממעסיקים, מהזדמנויות, מכלכלה מקומית צודקת ויצרנית", מסביר פרופ' מיעארי. "הבעיה אינה עצלות, אלא מחסור מבני בשוק העבודה".

הנתונים מדברים בעד עצמם: מספר המעסיקים הבינוניים לנפש ביישובים הערביים נמוך ב־35% לעומת יישובים אחרים, ומספר המעסיקים הגדולים - ב־65% פחות. הפער מתחדד עוד יותר כשבוחנים ענפים ספציפיים. בענפים בעלי הפריון הגבוה - מידע ותקשורת, שירותים מקצועיים ומדעיים, שירותים פיננסיים - מספר המעסיקים ביישובים הערביים נמוך משמעותית.

בנוסף, כשבוחנים את ההבדלים לפי מחוזות, מתברר שהפערים מתמקדים בעיקר במחוז הדרום. בצפון ובמרכז הארץ, המצב בקרב הצעירים הערבים דומה הרבה יותר לזה של האוכלוסייה היהודית.

"הדרום הוא מראת הפערים: יישובים ערביים ללא מפעלים, ללא חברות בינוניות, ללא מגזרים טכנולוגיים, ללא הזדמנויות ממשיות", מציין מיעארי. "לא ניתן לדרוש מצעיר להשקיע בלימודים כשלאחר התעודה הוא חוזר לנקודת ההתחלה, לכפר שבו המדינה משקיעה רק שאריות".

לא רק הנושא האקדמי משחק תפקיד. צעירים ערבים נוטים לעבוד קרוב לבית - חלקם בגלל מגבלות תחבורה ציבורית, חלקם מבחירה. כשאין בסביבתם הקרובה חברות בינוניות וגדולות המציעות משרות איכותיות, הם מוצאים את עצמם בלי אופציות ממשיות.

ההכשרה חיונית, אך איננה קסם

ממצאי המחקר מערערים על הנרטיב השולט של מחסור בהון אנושי בחברה הערבית. המחקר מדגיש שאלפי צעירים וצעירות ערבים משתתפים בתוכניות הכשרה, לומדים ברצינות ומשקיעים שנים מחייהם בשיפור סיכוייהם. אך כפי שמציין פרופ' מיעארי: "ההכשרה חיונית, אך היא אינה קסם. לא ניתן להאשים את הפרטים באחריות להדרה כשלא מספקים להם הזדמנויות אמיתיות, קרובות ומתאימות להכשרתם".

המחקר ממליץ על מהפך במדיניות: במקום להתמקד רק בשיפור ההון האנושי, יש להשקיע במשיכת מעסיקים איכותיים לאזורים ערביים. זה כולל תמריצים להקמת סניפים של חברות גדולות, קישור בין הכשרה למסלולים תעסוקתיים ממשיים, ופיתוח תשתיות עסקיות.

"הצעירים הערבים אינם 'דור אבוד', אלא אנרגיה כלואה", מסכם פרופ' מיעארי. "אם המדינה תמשיך להתעלם מפער הביקוש, כל השקעה בהשכלה תישאר חסרה. אנחנו לא עומדים מול דור שלא רוצה לעבוד, אלא מול שוק עבודה שלא נערך לקראתו".

בשורה התחתונה, התובנה המרכזית מהמחקר היא: כשבוחנים לעומק את הנתונים, מתברר שהבעיה פחות חמורה ממה שנדמה, אבל גם שהפתרון שונה ממה שנהוג לחשוב. המחקר מבקש להפריך את מיתוס "הצעירים חסרי המעש בחברה הערבית", והאתגר האמיתי יהיה ביצירת הזדמנויות כלכליות איכותיות.

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות