גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ICL תקבל פיצוי במיליארדים, אז למה המניה צונחת?

לאחר שפורסם מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL, מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים ● מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? ● גלובס עושה סדר

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit
מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

עם הפרסום הרשמי על מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL (כיל לשעבר), מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים, שמשקפים הצטמקות ערך של מיליארדי שקלים. ובכל זאת, יש מי שמכנים את הצעת ההסכם "כניעה".

מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? גלובס עושה סדר.

פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק מהמדינה
עסקת הענק בסכנה: מה מעכב את יצוא הגז למצרים, והפתרונות האפשריים

מהו זיכיון ים המלח?

זיכיון ים המלח, שהוענק לכיל ב-1961, הוארך עם הפרטתה בשנות ה-90 עד ל-2030, מועד שהיה נדמה אז כדמיוני. מדובר בזיכיון שנחשב משתלם במיוחד, שכן הפקת המחצבים מים המלח, כמו ברום, אשלגן ומגנזיום - הוא מהזולים והיעילים ביותר בעולם. זאת משום שאין צורך לחצוב אותם מהקרקע, אלא די באידוי של המים כדי להפיקם.

זיכיון זה מכניס ל-ICL מיליארדי דולרים רבים בכל שנה, מתוכם מאות מיליונים נגרפים על-ידיה כרווח טהור. כשהזיכיון יפקע סופית עוד מספר שנים, יוכל להיכנס זכיין חדש - וזו הזדמנות משמעותית לשנות את תנאי המכרז כך שיטיבו יותר עם המדינה ועם הסביבה בים המלח.

מה הייתה הבעיה בתום תקופת הזיכיון?

הזיכיון, שנחשב כאמור מיושן מאוד, כלל "זכות סירוב" ל-ICL שנתן לה עדיפות דרמטית בכל מכרז בעתיד. כלומר, כל הצעה חדשה שתינתן, ל-ICL נשמרה הזכות להשוות את התנאים ולהשאיר את המשאב אצלה. דבר זה נחשב כמעקר תחרות רציני.

בעיה נוספת שעלתה היא שווי הנכסים וההשקעות שלה, גם ציוד פיזי וגם פטנטים ונכסים לא מוחשיים, ש-ICL טענה לשווי דרמטי של 6 מיליארד דולר שהיא תדרוש כפיצוי על ויתור עליהם עבור הזכיין הבא.

עלה חשש נוסף ש-ICL תגרום לבעיות עבור הזכיין הבא, לרבות לגבי לקוחות וספקים ואופני פעולה שיקשו מאוד על "מכירת" הזיכיון הלאה עבור המדינה, כמו גם שמירת מאות מיליונים רבים בהפרשות עבור העובדים, שלא בהכרח יוכלו לעבור לזכיין הבא בלי שיתוף-פעולה מלא של ICL עם העברת הבעלות.

מה הציבור יקבל במסגרת ההסכם עם האוצר?

מעבר להבטחת ICL לשיתוף-פעולה מלא עם העברת הזיכיון, ככל שתהיה, הוויתור הגדול והחשוב ביותר מצידה הוא הוויתור על זכות הסירוב הראשוני, ובכך יתאפשר לבצע מכרז הוגן ושוויוני שבו יוכל גם להתחלף המציע.

בנוסף, יתבצעו שינויי מיסוי: ICL אומנם משלמת היום מס רווחי יתר ("מס ששינסקי") על המשאבים בים המלח, אך יש בו חורים רבים שמביאים לכך שחק הממשלה בו מגיע רק ל-34% במקום לטווח של 46-52% שתוכנן, וקרוב יותר למסים הגבוהים שנגבים מענף הגז הטבעי, למשל.

החשב הכללי באוצר יגדילו את משקל התמלוגים מ-10% פחות ניכויים לשיעור גבוה יותר ולא מנוכה, מה שדווקא יקטין מעט את החלק של ששינסקי, שנכנס לקרן העושר שנועדה לשימוש בדורות הבאות. בנוסף, מתכננים לסגור מספר פרצות מס, כך שחלק הממשלה במשאב הטבע יעמוד על כחצי.

בנוסף, נחתמה פשרה מול ICL, במסגרתה שווי ההשקעות שלה בזיכיון יוכרו בשווי של 2.54 מיליארד דולר, או כ-8.2 מיליארד שקל. מדובר בסכום משמעותי מאוד, שיצטרך לשלם הזכיין שיקבל מפעל עובד עם פעילות רציפה, א הוא קטן בהרבה מזה ש-ICL דרשה במקור.

גם מאות המיליונים שהיא הפרישה פנימית לטובת רווחת העובדים, שרובם כנראה יעברו לזכיין חדש, יישאר אף הוא בתוך מפעלי ים המלח לטובת עובדיהם. החקיקה שתיצור את הזיכיון החדש גם תעגן את נושא איכות הסביבה, כמו גם הקרקע והתכנון באזור סביב מפעלי ים המלח.

מבחינת המדינה, ההסכם בברכת ICL יאפשר להעביר יחסית בקלות את החקיקה שתעגן את תנאי המכרז החדש, מתוך תקווה להתחיל בתהליך המכרזי כבר במהלך שנת 2026.

מה ICL מרוויחה מהסיפור, ולמה המניה צונחת?

על-פי ההודעה הרשמית של ICL לבורסה, "יישום העקרונות בבסיס מסמך העקרונות (ככל שייושמו) צפוי להסיר אי-ודאות וסיכונים משמעותיים בנוגע לסיום הזיכיון, ולהעניק לחברה וודאות בנוגע לשווי נכסי הזיכיון (כהגדרתם להלן), וכן לעיתוי התשלום בגינם, ובכך לאפשר לחברה תכנון והיערכות בשנים הקרובות לקראת תום תקופת הזיכיון". כלומר, הדבר העיקרי ש-ICL מקבלת כאן הוא ודאות, לעומת מאבק חוקי ומשפטי בכנסת ובבתי המשפט נגד המדינה, שעלול היה להסתיים בנזק משמעותי לכל הצדדים.

בנוסף, ICL הבטיחה את מקומה כאחת המועמדות (ואולי אפילו אחת העיקריות) במכרז העתידי, שיוכל לאפשר לה לשמר בכל זאת את הזיכיון הרווחי. אך כמובן - תוך עלויות ודרישות חמורות בהרבה. בנוסף, ICL תוכל להמשיך ולהשקיע בזיכיון מתוך ביטחון שהיא תקבל את הפיצוי הראוי על כך בסוף תקופתו, גם כאשר יזם אחר יאלץ לקנות אותו ממנה בהתאם לעלויות בניכוי הפחת שלה.

ובכל זאת, מניית ICL צונחת בשיעור דו-ספרתי דרמטי, שמצטבר למחיקת שוו של מיליארדים רבים של שקלים. זאת, כנראה, בשל חוסר הוודאות הגובר לגבי מקומה אחרי 2030. כך שגם אם החברה תזכה, הרווחים מהזיכיון כנראה יהיו נמוכים יותר.

מהן תגובות הארגונים האזרחיים וארגוני הסביבה?

ההסכם עם האוצר זכה לתגובות מעורבות ממגוון ארגוני החברה האזרחית שעוסקים בכך. בארגון לובי 99 הביעו אופטימיות זהירה ואמרו כי "הדרך למכרז תחרותי על זיכיון ים המלח החדש עוברת דרך ביטול זכות הקדימה של ICL על הזיכיון הבא, ומדובר בתנאי הכרחי למכרז תחרותי". זאת כאשר זה בדיוק אחד התנאים שנקבעו בהסכם. הם בעיקר מציינים כי צריך לעקוב אחרי יישום ההסכם: "יחד עם זאת, צריך להבטיח שאם ההסכם המלא ייחתם, ICL תקיים את כל התחייבויותיה, למשל בנוגע להעברת מלוא המידע וליישום הסכם קציר המלח - צעד הכרחי לקידום ההליך התחרותי".

גם בתנועה לאיכות השלטון אמרו כי הם "מברכים על הסרת זכות הסירוב הראשונה של חברת ICL ועל פתיחת הזיכיון לתחרות הוגנת. יחד עם זאת, התנועה עומדת על כך שיש להקפיד ולהבטיח כי המכרז יהיה שקוף לחלוטין, ייצא לשימוע ציבורי מקיף לפני פרסומו הסופי ויהיה פתוח באופן אמיתי לציבור הרחב ולמתחרים פוטנציאליים".

לעומתם, ארגון "מגמה ירוקה" נקט גישה לוחמנית הרבה יותר: מבחינתו, "ההסכם המסתמן בין משרד האוצר לכיל הוא לא 'פשרה', אלא תשלום כופר שנסגר במחשכים על חשבון הציבור". בארגון מאשימים כי "משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' גורר רגליים ונכשל עם הזיכיון, ולכן הוא מעביר במתנה שטחי ציבור ומיליארדים מכספי המסים של כולנו לחשבון תאגיד מזהם, מסוכן והרסני לישראל. זוהי מתנה מושחתת ובזבוז כספי ציבור". בארגון דורשים שהזיכיון החדש יכלול "קרן ייעודית לשיקום ים המלח, שתמומן מהכנסות החברה ותשמש להשבת האיזון האקולוגי לאזור, לשיקום הנזקים הסביבתיים ולפיתוח בר-קיימא".

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה