גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות הישראליות כבר לא לבד בשמיים ולראשונה זה שנתיים ייאלצו להתמודד עם תחרות

החברות הישראליות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג בשנתיים האחרונות, אך מאות תלונות ותביעות שהוגשו נגדן טוענות שהן לא הצליחו לספק שירות ראוי ● בענף מעידים שהחברות המקומיות מגלות "קשיחות יתר" לגבי פיצוי כספי ו"מתעלמות בשיטתיות מפניות" ● האם החזרה של החברות הזרות תהיה נקודת המפנה?

חברות התעופה הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע
חברות התעופה הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

ענף התעופה חוזר לחיים ולחברות התעופה הישראליות יש ממה לדאוג. אחרי תקופה ארוכה שבה הציבור הישראלי נאלץ לטוס עם מגוון מצומצם של חברות, היום כמעט 60 חברות פעילות בארץ - בהן גם כאלה שהשוק אפילו לא ציפה להן, כמו SAS הסקנדינבית שחזרה לראשונה זה תשע שנים. גם סקיי אקספרס ואנימה ווינגס, שמעולם לא הגיעו לישראל, החלו לפעול בארץ דווקא עכשיו.

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS
ראיון | עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים
ההטבה ששווה מיליון שקל וכמה כסף יישאר ליורשים? השאלות המרכזיות עם היציאה לגמלאות

אפשר לומר שזו שעת המבחן של חברות התעופה הישראליות, שבשנתיים האחרונות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג - ובמקביל באותה התקופה הטענות על אופן התנהלותן מעולם לא היו חריפות יותר. היום, הישראלים יכולים לבחור אחרת.

ביטולים, איחורים והימנעות מפיצוי כספי

לפי נתוני משרד עו"ד כהן שמש, רק בארבעת החודשים האחרונים ניתנו 21 פסקי דין נגד חברות ישראליות (לרוב במסגרת תביעות קטנות). לדברי עו"ד שי שמש, פסקי הדין מתארים תבנית קבועה: ביטולי טיסות, איחורים משמעותיים, שינויים חד־צדדיים במועדי הטיסה, אי־מתן חלופות הולמות ופערים במענה לצרכנים. "גם בפניות המתקבלות אצלנו ניכרת עלייה חדה בתלונות על כשלים בשירות, היעדר תגובה מצד מוקדי התמיכה והימנעות ממתן פיצוי כספי בהתאם לחוק".

עו''ד שי שמש / צילום: מיטל אזולאי

גם המחלקה המשפטית של המועצה לצרכנות מעידה שחלה עלייה בכמות התלונות שהתקבלו נגד חברות תעופה ישראליות מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. היקף התלונות נגד החברות הישראליות בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2025 עמד על כמעט 1,200, עלייה של כ־13% לעומת השנתיים הקודמות - במהלכן נרשמה התאוששות ממשבר הקורונה. לצורך השוואה, נגד עשרות החברות הזרות שפועלות בארץ התקבלו 314 תלונות (עלייה של 20% בהשוואה לשנתיים הקודמות).

בבחינת היקף התלונות של חברות התעופה הישראליות, אל על דווקא מציגה שיפור ביחס לתקופה שלפני המלחמה, כאשר חלה ירידה של 22% בהיקף הפניות לגביה. לעומתה, ישראייר מציגה עלייה של 16% בהיקף הפניות וארקיע מובילה עם עלייה של 36%.

בחינת התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות מעלה דפוסי התנהלות דומים בקרב החברות הישראליות.

על ארקיע למשל, חזרו תלונות על כך שהחברה מסרבת לשלם פיצוי סטטוטורי לפי החוק במקרה של עיכוב מעל 8 שעות במועד ההמראה בטענה שמדובר בכוח עליון, למרות שאין פטור מתשלום פיצוי על פי התיקון לחוק שירותי תעופה. במקרים אחרים, צרכנים דיווחו על כך שהם ממתינים חודשים ארוכים להחזר כספי בגין ביטול טיסה בניגוד להוראות החוק, לפיו יש להחזיר את התמורה תוך 21 ימים. במקרים אחרים הצרכנים לא קיבלו תגובה מהחברה למרות שנשלח מכתב התראה על ידי עו"ד.

על ישראייר, התקבלו תלונות רבות על אי מתן החזר כספי בחלוף מספר חודשים ממועד הבקשה, ויש מי שהתלוננו שקיבלו החזר חלקי בלבד. כמו כן, רבים הלינו שהחברה מוסרת שובר זיכוי על טיסה שבוטלה במקום החזר כספי. "ישראייר בחרה להפסיק להשיב לפניות המועצה לצרכנות גם לאחר פנייה למנכ"ל החברה", מסרו במועצה לצרכנות.

באשר לאל על, צרכנים דיווחו על כך שהחברה מסרבת לשלם פיצוי למרות שמועד ההמראה נדחה במעל 8 שעות או בוטלה. צרכנים דיווחו גם שהגישו בקשה לקבלת החזר כספי ולמרות זאת קיבלו שובר למימוש עתידי.

מימוש הזכויות מתאפשר רק בבית המשפט

בחברת Righty, המסייעת לנוסעים לממש את זכויותיהם מול חברות התעופה, מעידים כי כיום הדרך הכמעט יחידה לקבל את הפיצוי הסטטוטורי היא באמצעות תביעה משפטית. "החברות הישראליות מערימות קשיים על הנוסעים שמבקשים פיצוי כספי, ומתעלמות באופן שיטתי מפניות בנושא", אומר לגלובס גוני לצטר, מנכ"ל ומייסד Righty. "החוק מחייב את מפעילי הטיסות להשיב לנוסעים על פניות בנוגע לפיצוי כספי בתוך 45 ימים - אך בניגוד לחוק ובשונה מחברות תעופה זרות, החברות הישראליות פשוט מתעלמות".

לדברי לצטר, בתקופה שבין אוגוסט לספטמבר נבדקו עשרות פניות נוסעים, מהן עולה תמונה ברורה: חברות התעופה הישראליות והחברות שבבעלות ישראלית לא סיפקו כל מענה לפניות נוסעים שביקשו פיצוי על טיסות שבוטלו, בעוד שמרבית החברות הזרות דווקא השיבו לפניות.

גם עו"ד שמש מצביע על אותה התופעה: "החברות הישראליות נוטות לגלות קשיחות יתר בכל הנוגע לפיצוי כספי ולעיתים מתעלמות מפניות חוזרות, בעוד שחברות זרות מגיבות לרוב במהירות ובמערכות דיגיטליות מסודרות".

לצטר מוסיף שתגובת חברת התעופה קריטית כי היא מאפשרת להבין אם היא פעלה לפי החוק. "אבל כשמדובר בחברות ישראליות אנחנו עם עיניים עצומות. מהניסיון שלנו, לא קרה שנוסע קיבל פיצוי כספי בלי להגיש תביעה. בגלל שאין סנקציה על אי־תגובה, הן יכולות למרוח את זה חודשים או שנים. לצערי, רוב הציבור מוותר ולא נכנס להליך משפטי".

גוני לצטר / צילום: ענת גבע שרון

מוקדי השירות קרסו, הנוסעים נותרו באפלה

המלחמה הפגישה יותר מתמיד את הישראלים עם מוקדי שירות הלקוחות, פעמים רבות לא באשמת חברת התעופה. אולם יש ציפייה למענה בעת חירום, במיוחד כשזו חברה ישראלית. לאורך המלחמה, ועל אף ניסיונות החברות להרחיב את המענה, אף חברה ישראלית לא הצליחה להעמיד שירות לקוחות הפעיל 24 שעות ביממה, באופן שמותאם למתן מענה לישראלים שנתקעו ברחבי העולם. במהלך מבצע "עם כלביא" מוקדי שירות הלקוחות קרסו בכל החברות, בזמן שהאפשרות לבצע פעולות עצמאיות הייתה מוגבלת, ונוסעים רבים נותרו ללא מענה.

השמיים נסגרו ברגע. מסך ההמראות בנתב''ג בעת מבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

באותם הימים, נוסעים רבים שהכירו את זכויותיהם מתוקף חוק שירותי תעופה הישראלי גילו שאין להם דרך לממש אותן. לפי החוק, כשטיסה מתבטלת על חברת התעופה לתת ללקוח בחירה בין החזר כספי לטיסה חלופית. אם בחר בטיסה חלופית, על החברה לספק שירותי לינה, הסעדה ועוד עד רגע העלייה לטיסה החלופית. חברות התעופה התקשו לעמוד בדרישות.

אל על הייתה החברה הישראלית היחידה שדאגה לטיסות חילוץ ללא תשלום עבור לקוחות שבוטלו טיסותיהם. עם זאת, היא לא הצליחה לספק עדכון על סטטוס הטיסות ושירות הלקוחות לא עמד בעומס. נוסעים המתינו ימים ארוכים לשמוע מה עלה בגורלם, ורק לאחר כשבועיים הופץ קישור שבאמצעותו ניתן היה לבדוק את מצב טיסת החילוץ. בנוסף, טיסות החילוץ הוגבלו ליעדים מרכזיים בלבד, ונוסעים שהיו ביעדים פחות מרכזיים התקשו לתכנן את החזרה ארצה.

ישראייר וארקיע בחרו בשיטה אחרת והציעו לנוסעים החזר כספי בלבד מאחר שלא היה ביכולתן להציע טיסות חלופיות בשלב הראשוני. בכך הן למעשה ניתקו את הקשר המשפטי עם הלקוח, באופן שמנע אפשרות עתידית לתבוע פיצוי. בהמשך, כשהחלו להציע טיסות חילוץ חדשות, הטיסות תומחרו מחדש - לעיתים בפער גדול מאוד בהשוואה לטיסות המקוריות שבוטלו.

יש לציין שגם בחברות התעופה הזרות לא נרשמה התמודדות טובה יותר עם המצב. גם הן בחרו בפרקטיקה דומה של השתחררות משפטית מהנוסעים, בהיעדר יכולת לספק חלופה ממשית.

"בתי המשפט שבים ומדגישים כי אחריות חברות התעופה כלפי הנוסעים איננה נעלמת גם בתקופות של עומס, חירום או שיבושים", מבהיר עו"ד שמש. "הגיעה העת לאכיפה אפקטיבית ומדיניות שירותית יזומה מצד החברות, לצד שמירה על איזון בין זכויות הנוסעים לבין התנאים הביטחוניים והתפעוליים שבהם פועלת התעופה הישראלית".

תגובות: "המלחמה יצרה מציאות חסרת תקדים"

בצל הנתונים והביקורת הציבורית, פנינו לשלוש החברות הישראליות לתגובה, וביקשנו להבין כיצד הן נערכות לשיפור השירות והאם יוקם חמ"ל חירום פעיל סביב השעון במקרי החירום הבאים.

תגובת אל על: "לאורך כל תקופת המלחמה אל על עשתה כל שביכולתה על מנת לאפשר את הגשר האווירי בין ישראל לעולם וכל זה כשהיא פועלת במתכונת חירום, תחת אי ודאות וכשחלק מאנשיה מגוייסים. בשנתיים האחרונות השקענו מאמצים רבים בשיפור השירות בכל המערכים - באוויר, בקרקע ובמוקד שירות הלקוחות. אנו פועלים על מנת להמשיך ולשפר את זמינות מוקד השירות, שהתמודד עם עומסים חריגים לאורך כל התקופה ובפרט במבצע עם כלביא.

אל על מציעה ללקוחותיה שירות במגוון ערוצים ובכלל זה ברשתות חברתיות, ואטסאפ, מענה טלפוני, מייל ייעודי ועוד, זאת לצד הרחבת שעות המענה והוספת נציגי שירות למוקד. נמשיך לפעול לקיצור זמני ההמתנה ולשיפור חווית הלקוחות. באשר לסוגיית הפיצויים בעקבות ביטולי טיסות, נדגיש כי אל על פועלת בהתאם להוראות הדין".

מישראייר נמסר: "מבצע עם כלביא יצר מציאות חסרת תקדים: השמיים נסגרו ללא התרעה ובמשך ימים לא ניתן היה לטוס או לדעת מתי הפעילות תחזור. לאחר תקופה זו התקיימו דיוני חירום בוועדת הכלכלה למציאת פתרונות זמניים לחברות ולנוסעים. יש לציין כי ישראייר בחרה, מתוך אידאולוגיה ומחויבות חברתית, להפעיל את מוקד השירות שלה בעיר שדרות. עם פרוץ הלחימה המוקד נסגר בהוראת פיקוד העורף, אך נפתח מחדש מיד כשניתן היה לעשות זאת.

למרות התנאים הקיצוניים, ישראייר פעלה לתת מענה מירבי - תגברה שירות, העניקה החזרים ופעלה לאיתור חלופות. הטענות להתעלמות גורפת אינן נכונות; עיכובים נבעו מהיקף פניות חריג ומגבלות מצב מלחמה. החברה הפיקה לקחים ומשפרת היערכות למצבי חירום. ישראייר תמשיך לפעול בשקיפות ובמחויבות ללקוחותיה".

מארקיע נמסר: "במהלך השנתיים האחרונות פעלה ארקיע תחת מציאות ביטחונית מורכבת, תוך איום טילים מתמיד וחוסר ודאות. יחד עם זאת שמרה כל העת על שמי ישראל פתוחים גם בתקופות הקשות ביותר. תקופה מאתגרת זו הובילה באופן טבעי לעלייה במספר הפניות. כמו כן ולאור הגידול בפעילות והעלייה בביקושים בשנתיים האחרונות, הכפילה ארקיע את היקף פעילותה ואת מספר הנוסעים והרחיבה את מערך השירות ונציגי המוקד בהתאם. במהלך המלחמה עם איראן טיפלה החברה באלפי פניות בזמן אמת, פתחה מוקד חירום ייעודי בוואטסאפ והרחיבה את שעות הפעילות כמעט מסביב לשעון.

בנוגע לטענות על פיצויים והחזרים כספיים - ארקיע פועלת בהתאם להוראות החוק ולנהלים המחייבים, ותמשיך לעשות כן גם בעתיד. החברה רואה בשירות ובאמון הנוסעים ערך מרכזי ופועלת כל העת לשיפור חוויית השירות, בעת שגרה וגם בתנאי חירום".

עוד כתבות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה

בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר