גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב
פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

כשפרופ' בועז המאירי, חוקר של קונפליקטים אלימים, התייאש מהסכסוך הישראלי־פלסטיני, הוא החליט לצאת לחקור מקומות אחרים. לאחרונה זכה המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב, במענק יוקרתי של מועצת המחקר האירופית (ERC). הוא קיבל 2 מיליון דולר כדי לחקור את התאמתן ואת יעילותן של התערבויות שונות בסכסוכים מסוגים שונים. בראיון עמו, הוא מספר על המחקר, שייערך בין היתר בקולומביה, ניגריה וארה"ב, ועל הסיכוי שממצאיו יתממשו יום אחד גם כאן.

מהמקום המסוכן בעולם לאתר תיירות

רובנו אולי חושבים על קולומביה כעל אחד המקומות המסוכנים בעולם, אבל מתברר שיש שם מגמת שיפור. עד כדי כך שהמחקר שם הוא בבחינת אסקפיזם לחוקר ישראלי.

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל
הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי-ישראלי והסערה

"קולומביה סבלה מסכסוך אלים מאוד במשך כמה עשורים", מספר המאירי. "משנות ה־50 והלאה סבלה המדינה מסכסוך אלים בין הממשל לבין כמה מחתרות. אחת המוכרות שבהן היא פאר"ק, שקמה כדי להגן על כפרים בקולומביה מפני ניצול על ידי הממשל המרכזי, אבל כדי לפרנס את פעילותה אנשיה סחרו בסמים וחטפו אנשים, לאו דווקא אויבים שלהם.

"זמן רב הם היו מאוד אלימים, ומאז 2016 המצב נמצא במעין לימבו, שבו יש הסכם וירידה משמעותית ברמת האלימות. ארגונים ממשלתיים הוקמו כדי לקיים פיוס, אך במדינה פועלים גם כוחות נגד שמנסים לערער על כך. הוזמנתי להרצות ולחקור שם על ידי ארגונים ממשלתיים המקדמים פיוס ואמת. הרגשתי שם היענות רבה ומוכנות לקבל את הרעיונות שלי".

לעומת זאת בישראל, הרגיש המאירי חוסר אונים. "כאן יותר אנשים מרגישים שניסו הכול ואין עתיד, וזה מכביד על הרווחה הנפשית. כדי להתמודד עם הקושי הפסיכולוגי של החיים בסכסוך - האיום, הקושי לחלום קדימה, תהליך הגיוס המתמשך של העם לקחת חלק בסכסוך - נוצר תהליך פסיכולוגי שהוא די אדפטיבי ליחיד, אבל הוא מקשה על סיום הסכסוך. יש יותר סיכון לדה־הומניזציה, להכללות. עדיין יש אנשים שעוסקים בנושא הזה בארץ, אף שאולי הם היום פחות אופטימיים".

אזור קומונה 13 בעיר מדיין, קולומביה / צילום: Reuters, Fredy Builes

ובכל זאת, קולומביה. לא פחדת שיחטפו אותך?
"ביקרתי באזור שנקרא קומונה 13 (שכונה בעיר מדיין - ג"ו). לפני 20 שנה או קצת יותר, זה נחשב לאזור הכי מסוכן בעולם. כל כך מסוכן, שפנייה אחת לא נכונה הייתה כנראה מספיקה לוודא שלא תצאי משם. כיום אותן כנופיות שולטות במקום, אבל הן החליטו כנראה שיותר כדאי להן לעשות כסף מתיירות. אפשר לקרוא לזה אפקט נארקוס. תיירים מגיעים לראות את המקום הכי מסוכן בעולם ואיך אנשים חיים בו בעוני.

"יש עדיין חטיפות, אך בעיקר באזורי ספר ולא בערים הגדולות. בכל זאת המארח המקומי שלי היה די 'מארח הליקופטר', שפיקח עליי מקרוב או מרחוק כל הזמן ודאג שלא אלך למקומות שאני לא אמור ללכת אליהם".

לא תמיד אנחנו יודעים מה חושבים עלינו

מה תבדוק במסגרת המחקר?
"שאלת המחקר היא אם אנחנו יכולים לומר משהו תיאורטי עמוק על הקשר בין טיב ההתערבות לסוג הסכסוך, ולנבא מראש אילו התערבויות יכולות לעבוד.

"נניח, ההתערבות המפורסמת היא הגברת המגע בין קבוצות, ובסך הכול זו התערבות שנחקרה ונמצאה כמועילה מאוד. אלא שזה קורה בשני תנאים - בחברה שבנויה כך שהיא מאפשרת מגע אמיתי בין הצדדים למרות הקונפליקט (לדוגמה יהודים וערבים שעובדים יחד במערכת הבריאות הישראלית - ג"ו), או כשהמוטיבציה גבוהה מאוד. במקרה כזה האנשים שמשתתפים באירועים כאלה הם ממילא פעילי שלום, וההתערבות אינה מקיפה את כלל האוכלוסייה או אפילו נתח גדול ממנה.

"בינתיים, על בסיס הנתונים שיש בידינו, אנחנו יכולים להגיד שככל שהסכסוך יותר 'חם', התערבויות קלאסיות כמו זו יהיו קשות יותר לביצוע. פחות אנשים רוצים לקחת בהן חלק, ואם הם כבר מגיעים למפגש, הם באים יותר טעונים ויותר שליליים. לכן במחקר שלנו אנחנו רוצים לבדוק אילו התערבויות מתאימות בסיטואציה הזאת ואילו בסיטואציות אחרות".

אילו עוד התערבויות אפשריות?
"התערבות יחסית לא יקרה נקראת 'מטא־תפיסות' - מה אני חושב שהחברים בקבוצה השנייה חושבים עליי. בדרך כלל, בקונפליקט מתמשך, במקביל לכך שאני עושה לצד השני דה־הומניזציה ושונא אותו, אני בטוח שגם הוא עושה אותו דבר. לפעמים נוצרת הזדמנות ואני יכול לעשות צעד לקראתו, אך לא אם אני משוכנע שהוא לעולם לא יעשה צעד לקראתי.

"המחקרים מראים שבדרך כלל התפיסה שלנו היא שהצד השני רואה אותנו באופן שלילי יותר מכפי שהוא רואה אותנו באמת. באופן כללי, אנשים חושבים שאחרים תופסים אותם באופן שלילי יותר מכפי שהם תופסים אותם באמת, וזה נכון גם לגבי קבוצות. ואם אנחנו מראים לצד אחד שהצד השני מתעב אותו פחות מכפי שהוא חושב, יכולה להיות הפחתה בהגנות שינוי התפיסות שלנו לטובה.

"תפיסות לגבי מה אני חושב על האחר הן בדרך כלל די יציבות וקשה לשנות אותן, בטח כשמדובר בקונפליקטים ממושכים ומורכבים. לעומת זאת לגבי המטא־תפיסות, אנחנו מפתחים פחות הגנות. אנחנו לא בונים כל כך הרבה חומות רגשיות נגד הרעיון שאוהבים אותנו יותר ממה שחשבנו".

אבל המאירי לא בטוח שזה עובד בכל המקרים. "המחקר מראה את האפקט כמעט ללא יוצא מן הכלל, אבל החשש הוא שלא נחקר מגוון מספיק גדול של סיטואציות. אני חשבתי שאם הדבר הזה נכון לדמוקרטים כלפי רפובליקנים בארה"ב ולהיפך, זה לא בהכרח אומר שהוא נכון, למשל, גם לחילונים ולחרדים בישראל. יחסי כוח עלולים להשפיע על התפיסות הללו. ואכן, המחקרים שלנו התחילו להראות שהמטא־תפיסות של החרדים לגבי האופן שבו החילונים רואים אותם הן די מדויקות, יותר מלהיפך, ואז אין לנו כל כך עם מה לעבוד בכיוון הזה".

מדוע דווקא במקרה הזה התפיסה היא מציאותית?
"חלק מהמחקרים הקודמים שהראו את ההטיות במטא־תפיסות בחנו קבוצות שוות בגודלן. לעומת זאת קבוצות מיעוט חייבות, לשם הישרדותן, להבין היטב מה הרוב חושב. זה ממצא שעלה גם כשבחנו את המגזר הערבי. הם היו הרבה יותר מדויקים בהבנה איך תופסים אותם מאשר היהודים בהכללה. וכאן הפער הוא הפוך, אנחנו חושבים שהיחס של הערבים אלינו גרוע מכפי שהוא באמת".

הדרך שבה מתגבשת נורמה חברתית

התערבות נוספת שבוחן המאירי קשורה בנורמות. "אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה חושב 'רוב החברה', או אפילו מה חושבים באמת רוב האנשים במילייה שלנו", אומר המאירי. "אנחנו מסיקים מסקנות על המחשבה המיינסטרימית בכל מיני דרכים, למשל סקרים או קריאה ברשתות החברתיות, האזנה לתקשורת או לדברי המנהיגים שלנו. ואז, אפילו בלי בהכרח להיות מודעים לכך, אנחנו מטים את עצמנו לכיוון התפיסה הרווחת בקרב קבוצת ההתייחסות שלנו. נניח, אם אנשים מאמינים שרוב הציבור ממחזר פסולת ביתית, גם הם ייטו יותר לעשות זאת. ואם, למשל, בית המשפט קבע שנישואים בין בני אותו מין הם חוקיים, החברה תיטה הרבה יותר לקבל זאת.

"לעתים קרובות, אנחנו לא מדייקים לגבי הנורמה. אנחנו שומעים לפעמים ברשתות או בתקשורת אמירות מאוד מאוד קשות של פוליטיקאים. האם רוב הציבור חושב ככה? כנראה שלא. ערן הלפרין, בספר שלו 'אזהרת שוליים', אמר שאחד השינויים הבעייתיים ביותר שקרו בחברה הישראלית בשנים האחרונות הוא הנירמול של הדעות הכי קיצוניות על ידי המיינסטרים".

כתבת בעבר על צנזורה עצמית כחסם לפיוס.
"אנחנו לפעמים לא רוצים להיות חריגים ולכן אנחנו לא משתפים מידע שהוא נגד המיינסטרים. אם אותו מיינסטרים התקבע על גישה שלילית לפיוס, יהיה מאוד קשה להציג מידע או דעה בכיוון השני. אבל חברות דמוקרטיות צריכות לשתף מידע כדי לקבל החלטות מושכלות.

"בתקשורת הישראלית לדוגמה יש אלמנט של צנזורה עצמית לגבי מה שהתרחש בעזה בזמן המלחמה. אני רואה בשיעורים שאני מלמד קושי הולך וגובר של תלמידים להעלות ביקורת על התנהלות המדינה, ולו גם ביקורת רכה. כאשר אני מקבל את הסטודנטים לכיתה, אני מכין אותם לכך שהם ישמעו דברים שלא יסכימו איתם, ומלבן איתם מדוע זה חשוב".

האמונה שאנשים יכולים להשתנות

לפני כמה שנים היה המאירי שותף במחקר תחרותי שהקיף חוקרים רבים בתחום, בשיטת "טורניר התערבויות". "לוקחים בעיה, ומנסים לפתור אותה בכל מיני גישות שונות, כדי לראות איזו מהן משיגה את התוצאה הטובה ביותר. בסוג המחקר הזה, אנחנו לא נותנים העדפה לתיאוריות שיש להן היסטוריה או בסיס תיאורטי יותר עמוק, כמו תיאוריית המגע בין הקבוצות, אלא מנסים הכול ונותנים לנתונים להכריע.

"אז נערך מחקר שבו פנו למגוון חוקרים וחוקרות בתחום ואמרו להם, זו הבעיה שאנחנו רוצים לטפל בה, וכל אחד מכם יכול להגיש את ההתערבות שלו. אני הגעתי עם הרעיון של שינוי מטה־תפיסות, וזה עבד אבל לא ניצח. הזוכה הייתה שיטה שנקראת העלאת ההטרוגניות, כלומר חיזוק התפיסה שבצד השני יש אנשים מכל הסוגים. לדוגמה, ללמוד על חסידי אומות עולם בזמן השואה, זה מגוון את התפיסה לגבי העם הגרמני.

"הרעיון של הטרוגניות לא מחייב אותך לוותר על תפיסות שיש לך לגבי האוכלוסיה בצד השני, אלא רק לגוון אותן. כיום בארץ יש תפיסה מאוד מונוליטית של החברה הפלסטינית, אבל אני יכול לחשוב על דרכים להראות מגוון. למשל, על ידי הצגת מקרים שבהם פלסטינים הגיבו בביקורתיות אחד כלפי השני או כלפי ההנהגה שלהם בעניין הגישה לישראל. אם הם רבים אחד עם השני על זה, אולי הם לא כולם חושבים אותו דבר".

אף התערבות לעולם לא תעבוד עבור כל האוכלוסייה, אומר המאירי. "הצלחת ההתערבות תלויה בתפיסות העומק שיש לאנשים לגבי האפשרות של קבוצות להשתנות, להפוך לפחות אלימות עם השנים, אם זה כן או לא דטרמיניסטי. מתברר שהנכונות להאמין באפשרות לשינוי מתפלגת בהתפלגות נורמלית באוכלוסיה, על פי נטייה אישית, וקשורה לאמונה כללית לגבי היכולת של אנשים להשתנות, לא רק בהקשר של הקונפליקט.

"אבל למרות שהתכונה הזו נטועה בדרך כלל מגיל צעיר והיא חלק מאמונות היסוד של בני אד ם לגבי האנושות, אפשר לשחק איתה. מחקר הראה שכשנתנו לאנשים לקרוא מחקר לגבי עצם היכולת של אנשים להשתנות, זה הוריד את רמת הדה־לגיטימציה של יהודים כלפי פלסטינים והעלה מוכנות לפשרות.

"במחקר שערכתי ב־2022 בקולומביה, יצרנו סרטונטים שבהם ניסינו התערבות כזאת לגבי הפרא"ק. האם מי שהיו חוטפים של אנשים חפים מפשע וסוחרי סמים הם אנשים אלימים בבסיסם ואין מה לעשות, או לא? הסרטונים הציגו אנשים שעזבו את המחתרת, והם לא ישבו שם ואמרו 'השתניתי', אבל המסר היה שהם מנהלים היום אורח חיים שהוא לא אלים וכבר לא מתבדל מכלל החברה. ההתערבות הזאת השפיעה מאוד.

"אבל האם יעזור אם נצלם כך אנשי חמאס? אני חושב שלא. בקולומביה זה עבר כל כך טוב כי התהליך כבר התחיל, ואנשים עברו את הסף של להיות מסוגלים בכלל לשמוע מסר שמגיע מהפה של האויב שלהם".

תחום מחקר שחווה משבר קיומי

חלק ממהלכי הפיוס שבהם נתקל המאירי בקולומביה נשמעים כמו מדע בדיוני לישראלים. "ערכנו מחקר על סרט דוקומנטרי בשם 'הצד השני', שבו היוצר, איוון גוארניזו, מחפש את האיש שחטף את אמא שלו. היא נחטפה עבור כופר בשנות ה־80, וביומן שכתבה הזכירה שהחוטף התייחס אליה בצורה אנושית ואף הגן עליה מאחרים, ועל כך היא מודה לו.

"הבמאי מראיין את החוטף ועושה הומניזציה לאיש ולמחתרת הפרא"ק. כשהראינו את הסרט לציבור הקולומביאני, רמות הדה־הומניזציה של חברי המחתרת ירדו. אני לא יודע אם אפשר יהיה אי פעם לעשות דבר דומה כאן. בטח לא בשנים הקרובות".

המאירי היה מעורב גם בפרויקט של מדע יישומי, שבמסגרתו עזר לארגוני הפיוס בקולומביה להטמיע מגוון רחב של התערבויות מוכרות מהמדע, ותיעד את הצלחתן אחת ביחס לשנייה.

נראה שאם בעבר היה ברור לכולם שמחקר שעוסק בהפחתת הלהבות בין אוכלוסיות הוא מחקר רצוי, כמו מחקר אקלים או מחקר חיסונים, היום אפילו זה מוטל בספק.

"אני גם בעצמי עסוק בשאלות האתיות. לכל התחום שלנו היה משבר אקזיסטנציאליסטי אחרי 7.10. אבל הנחת היסוד שלי ושל אנשים אחרים בתחום, שסכסוכים אלימים הם בבסיסם אינם דבר טוב ודה־הומניזציה זה לא טוב, נותרה על כנה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

המסחר באירופה נפתח במגמה שלילית; למה איירבוס מאבדת גובה?

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.4%, הקאק מאבד מערכו כ-0.3% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות