גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוכרייה שמחכה לחברות הביטחוניות בחוק ההסדרים

היצוא הביטחוני הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר, למרות המלחמה והחרמות, אך יכול היה להיות גבוה יותר אילו רגולציית היצוא הותאמה לשוק המודרני ● טיוטת חוק ההסדרים כוללת רפורמה מקיפה לשיפור הפיקוח על יצוא ביטחוני: קיצור זמני טיפול, פרסום החלטות, פטורים למוצרים בעלי רגישות נמוכה, הטמעת אמצעים דיגיטליים ומנגנוני סיווג שקופים

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל
טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

היצוא הביטחוני של ישראל שבר שיאים גם ב־2024 על אף אתגרי המלחמה והחרמות, עם צמיחה שנתית של כ־11.7% לכ־14.795 מיליארד דולר. כך לפי נתוני סיב"ט (האגף ליצוא ביטחוני) במשרד הביטחון. עם זאת, המצב יכול היה להיות טוב בהרבה אם מבחינה רגולטורית ישראל הייתה מתאימה עצמה יותר לשוק המודרני - במיוחד בכל הנוגע לאפ"י (האגף לפיקוח על היצוא). לכן, טיוטת חוק ההסדרים כוללת בתוכה התייחסות נרחבת לייעול תהליכי הפיקוח על יצוא ביטחוני, ובמיוחד לצורך בתיקון חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך
לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

החוק מסדיר את הפיקוח על יצוא מוצרים ביטחוניים ודואליים, במטרה למנוע הגעת טכנולוגיות רגישות לגורמים עוינים. החוק מעניק לאפ"י סמכויות נרחבות לפיקוח על עסקאות יצוא ורכש, אך בשנים האחרונות התגלו אתגרים ביישום החוק, כולל היעדר מגבלות זמן לטיפול בבקשות, חוסר גמישות רגולטורית לפטור מוצרים בעלי רגישות ביטחונית נמוכה ומיעוט מנגנונים לאישור אוטומטי.

בעקבות זאת נוצרים עיכובים, ולכן התיקון נועד לשפר את הוודאות המשפטית והעסקית, לייעל את התהליכים המנהליים ולהפחית העומס. בדרך זו, מקווים לעודד פיתוח ויצוא של תעשיות ביטחוניות ודיפנס־טק ולשמור על שיקולי ביטחון לאומי. התיקונים המוצעים צפויים לקצר את זמני הטיפול בפניות, לאפשר ודאות למשקיעים ולתעשיות בנוגע ליצוא הביטחוני, לשפר את יכולות ההתחרות בשוק הבינלאומי, לעודד השקעות ביטחוניות בישראל, וכן שיפור הטכנולוגיות הישראליות בעזרת בעקבות גידול ההשקעות והפיתוח בתחום.

תבחן היכולת של החברה הביטחונית להתחרות בשוק הבינלאומי

התיקון לחוק כולל בתוכו קביעה כי החלטה בדבר מתן רישיון תינתן באופן מנומק בכתב ובמידת האפשר תוך פרסומה, בתוך 30 ימים מיום הגשת בקשה או השלמת מסמכים על ידי המבקש. הגורם המוסמך למתן החלטה במשרד הביטחון יהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת של 30 ימים, במסירת הודעה מנומקת בכתב.

לצד זאת, מוצע כי בקבלת החלטה על רישיון שיווק או רישיון יצוא ישקלו גם את מידת ההשפעה על פיתוח וחדשנות טכנולוגי, קידום יכולות ייצור ושיווק בינלאומיות של התעשייה; ופוטנציאל הפגיעה ביכולתה של החברה המבקשת להתחרות בשוק הבינלאומי. בד בבד, התיקון כולל הטלת סמכות על שר הביטחון לקבוע בתוך 45 יום הוראות לצורך שילוב אמצעים דיגיטליים להגשת בקשות בהתאם להוראות חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני, כולל לתקן את תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התשס"ח,2008)- כך שבקשה למתן רישיון תוכל להיות מוגשת באמצעים דיגיטליים.

התיקון גם כולל הוראה לרשות המוסמכת לקבוע ולפרסם תוך 45 יום נוהל לקביעת סיווג מוצר, קביעת מגבלות על מוצרים, מניעת יצוא לטריטוריה או מדינה, ומתן רישיון שיווק, תוך פרסום הקריטריונים לקביעות כדוגמת ביטול רישיון שיווק או רישיון יצוא.

חלק משמעותי נוסף הוא הפקדה בידי שר הביטחון, בתוך שלושה חודשים מיום החלטה בחוק, אחריות לתקן את תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני התשס"ב־2008), כך שהרשות המוסמכת תהיה רשאית להעניק פטור מרישיון שיווק בנוגע לפעולת שיווק ביטחוני מול גורם במדינה המנויה ברשימת מדינות שנקבעה לצורך סוגיה זו. כמו כן, התיקון כולל הנחיה למנכ"ל משרד הביטחון וסמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החוץ, כי במקרה של שינוי מדיניות הייצוא הביטחוני למדינה שמושפע משינוי מצבה הביטחוני או המדיני, לקיים הליך לבחינה עיתית מדי חודשיים, של ההחלטה.

עידוד התחרותיות לחברות ביטחוניות

טיוטת חוק ההסדרים גם טומנת בחובה תיקון לחוק החברות הממשלתיות, במטרה להקל את הרגולציה ולעודד את התחרותיות של חברות ממשלתיות, במיוחד התעשייה האווירית, רפאל ותומר. המהלך נובע מההבנה כי מדינות שונות כדוגמת הודו וארה"ב פועלות להגביר את הידע והייצור המקומי, ועל כן החברות שבחלקן הגדול כבר מייצרות במדינות הללו - להתאים את עצמן אף יותר.

בסעיף הראשון מוצע כי חברה ממשלתית תיחשב "ביטחונית־תחרותית" אם אחד השרים הממונים עליה הוא שר הביטחון ושהכנסותיה השנתיות גבוהות מ־5 מיליארד שקל. מטרת ההגדרה היא להבחין בין חברות ממשלתיות ביטחוניות בעלות אופי עסקי רחב כדי לאפשר להן גמישות ניהולית מוגברת. בד בבד, מוצע להגדיר מהי חברת בת של חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית. קרי, חברה שבה לחברה האם יש שליטה מלאה או שליטה משותפת עם חברות בנות אחרות.

סעיפים נוספים כוללים הצעה להקלה על הליכי הקמה או רכישת חברות על ידי חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות. כיום, צעדים כאלה מחייבים החלטת ממשלה, ועתה מוצע לקבוע שהקמה של חברה אשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית, בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית, ומשכך אינה חברה בת־ממשלתית, או רכישה של מניות בחברה שלא תהפוך כתוצאה של הרכישה לחברת־בת ממשלתית כאמור,תהיה טעונה אישור של רשות החברות הממשלתיות בלבד. זאת, במידה ומדובר בעסקאות בהיקף של עד 400 מיליון שקל.

בתיקון גם מוצע להעביר את הסמכות לאישור מכירת חברות־בנות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות לרשות החברות. כיום, מכירה כזו דורשת החלטת ממשלה, ולפי ההצעה רשות החברות תוכל לאשר בעצמה את העסקה, בתנאי שהודיעה לשרים הרלוונטיים על כוונתה, ואלו לא התנגדו בתוך 30 יום. במקרה שלא תהיה התנגדות של השרים, הרשות תספק את האישור הסופי בתוך 60 יום.

בתיקון גם מוצע להקל על הקמת חברות בנות מחוץ לישראל. עתה, הקמת חברה כזו עדיין מחייבת החלטת ממשלה, אבל לפי ההצעה יידרש אך ורק אישור של רשות החברות, בניסיון לאפשר לחברות הממשלתיות הביטחוניות־תחרותיות לפעול בגמישות ובמהירות בשווקים הבינלאומיים.

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה