גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרים מזהירים: בעידן ה־AI שאלת התודעה הופכת דחופה יותר

שלושה חוקרי תודעה מובילים בעולם קוראים להאיץ את חקר התודעה האנושית נוכח קצב ההתקדמות של הבינה המלאכותית ● ניתוח חדש מעריך את הדיבידנד של אריכות ימים לכלכלת ישראל ● Imagene AI ושערי צדק משתפות פעולה בחקר הסרטן ● אינטרקיור רוכשת את חברת הקנאביס של פרופ' דדי מאירי ● וגם: סוכן AI חדש מאפשר חיפוש חכם במאגר התרופות של משרד הבריאות ● השבוע בביומד

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי
חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי

פרופ' ליעד מודריק: חייבים להאיץ את חקר התודעה בשל התפתחות הבינה המלאכותית

שלושה חוקרי תודעה מובילים בעולם, בהם פרופ' ליעד מודריק מאוניברסיטת תל אביב, פרסמו נייר עמדה יוצא דופן בכתב העת Frontiers in Science , ובו ציינו כי יש להאיץ בדחיפות את חקר התודעה האנושית, לאור קצב התקדמות הבינה המלאכותית. מלבד מודריק, חתומים על הקריאה פרופ' אקסל קלירמאנס מהאוניברסיטה החופשית של בריסל ואניל ק' סת' מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה.

פייזר ניצחה את נובו נורדיסק, ותרכוש את חברת תרופות ההרזיה מטסרה
החוקר הישראלי שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

לדבריהם, "השאלה עתיקת היומין, 'מהי תודעה?' קיבלה משנה חשיבות מדעית ואתית במאה ה־21, והיא בעלת השלכות מרחיקות לכת על בינה מלאכותית, על זכויות בעלי חיים, על רפואה, על בריאות הנפש, על חוק ומשפט ועל ממשקי אדם-מכונה".

מודריק ממשיגה את שאלת התודעה כך: "מה מאפשר למוח - בניגוד לכל מכונה אחרת, לפחות בינתיים - לא רק לעבד מידע, אלא גם לייצר חוויות? אם אתן ל־ChatGPT תמונה של ים, הוא ידע להגיד שהים בתמונה כחול. אבל הוא לא ידע איך זה מרגיש לראות כחול, או להריח את הים. השאלה היא איך המוח שלנו עושה את זה: איך הוא הופך מידע לתודעה".

לדבריה, "השכם והערב אנחנו שומעים הערכות - גם באקדמיה וגם בתעשייה - שלפיהן בינה מלאכותית היא מודעת, או לא מודעת. אנחנו חושבים שכדאי שבדיון הזה ישתתפו גם מומחים למודעות, שחוקרים את הנושא כבר שנים ויכולים לתרגם תובנות מתיאוריות של מודעות לתחומים כמו מדעי המחשב. למשל, חשוב להבין שמודעות אינה אינטליגנציה: יכולות להיות מערכות מאד אינטליגנטיות, אבל הן לא יחושו דבר וחצי דבר. לא תהיה להן חוויה מודעת".

החוקרים טוענים כי הסכמה על תיאוריה אמפירית של תודעה תאפשר לנו לשפוט טוב יותר מה מודע. הבנה טובה יותר של התודעה הקיימת תעזור, למשל, ליצור מסגרות אתיות וחוקיות באשר לממשקי אדם-מכונה - דוגמת השבב המוחי של חברת ניוראלינק (Neuralink), שבשנה שעברה כבר הושתל בבן אדם.

ויש לכך גם משמעויות נוספות. "ההתפתחות המהירה של בינה מלאכותית, היא רק אחת מכמה סיבות שמצריכות התקדמות בפתרון הבעיה. השאלה הזו חשובה גם ליכולת לזהות מודעות בקרב חולים שאינם מגיבים לסביבה, חשובה בקביעה אילו בעלי חיים מודעים ואילו לא, ובאיזה שלב בהריון העובר כבר מודע. בנוסף לאתגרים, יש גם הזדמנות ממשית: מחקרים מסעירים והתפתחויות חדשות עשויות להוביל אותנו סוף סוף אל פריצת דרך, לקראת הבנה עמוקה של מודעות".

75 מיליארד דולר: הדיבידנד של הארכת חיים בריאים לכלכלת ישראל

ניתוח כלכלי שנערך עבור כנס Longevity Nation שנערך בסוף אוקטובר באוניברסיטת בר אילן, מראה כי הארכת חיים בריאים יכולה להוסיף לכלכלת ישראל 75 מיליארד דולר לאורך 50 שנים.

הנתון מבוסס על מודל "דיבידנד אריכות החיים" ( Longevity Dividend) שפותח על ידי פרופ’ ג'יי אולשנסקי מאוניברסיטת שיקגו ופרופ’ דנה גולדמן מאוניברסיטת דרום קליפורניה, שהשתתפו בכנס. המודל יושם לישראל על ידי ד"ר איליה סטמבלר, חוקר מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן ויו"ר עמותת ותק, ממובילי הכנס.

המודל מניח כי ניתן יהיה להוסיף לכל בני ה־50 של היום שנה אחת של חיים בריאים, וכי הדבר יניב כ־1.5 מיליארד דולר, בזכות הפחתת הוצאות הציבוריות על טיפול במחלות כרוניות, הקלה על מערכות הרווחה, הגדלת היקף כוח העבודה הפעיל ותפוקתו הכלכלית.

אל מול הנתון המרשים הזה, החוקרים טוענים כי השקעה במחקר וגם בחינוך בתחום אריכות הימים הבריאה היא אחת ההשקעות המשתלמות עבור המדינה.

ד"ר איליה סטמבלר, התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, באוניברסיטת בר-אילן, ויו"ר עמותת "ותק - התנועה לאיכות ואריכות חיים", אמר בכנס כי: "הדוח קורא לממשלת ישראל להקים גוף מייעץ ייעודי ולהשקיע בהרחבת המחקר בתחום ה־ Geroscience -תחום מדעי המתמקד בתהליכי ההזדקנות כגורם סיכון מרכזי למחלות. הזדקנות האוכלוסייה איננה גזירה, היא אתגר מדעי, רפואי וכלכלי שניתן להתמודד איתו, השקעה לאומית ממוקדת במחקר ההזדקנות יכולה לייצר תועלת אדירה לכלכלה הישראלית, להפחית את נטל המחלות הכרוניות ולשפר את איכות החיים של מיליוני אזרחים".

שערי צדק ו־Imagene AI משיקים שיתוף פעולה בחקר סרטן

חברת מדעית, זרוע המחקר והחדשנות של המרכז הרפואי שערי צדק, יחד עם חברת הבינה המלאכותית הרפואית הישראלית Imagene AI, בה מושקע מייסד אורקל לארי אליסון, השיקו שיתוף פעולה לקידום המחקר והטיפול בסרטן. שיתוף הפעולה מבוסס על המידע הקליני והידע המחקרי של שערי צדק, יחד עם מנוע הבינה המלאכותית לאונקולוגיה של אימג'ין.

מדעית תספק ל־Imagene AI גישה לנתונים קליניים ממגוון מקורות וסוגים, מותממים (אנונימיים) וללא פרטים מזהים של המטופלים, במטרה להעשיר את מאגר המידעים הייחודי של Imagene AI. במקביל, חוקרי וקלינאי שערי צדק יקבלו גישה לפלטפורמת המחקר OI Suite ויוכלו לנתח בעצמם מערכי נתונים, לבחון השערות מחקריות לגילוי סמנים ביולוגיים, ולפתח מודלים לחיזוי סוגי סרטן שונים.

חברת אימג'ין AI נוסדה בשנת 2020 על ידי דין ביתן, יהונתן צלח ושחר פורת. החברה משתמשת במגוון מקורות מידע, כמו ביופסיות, מידע גנומי ונתוני רשומות רפואיות, כדי לשפר ניסויים קליניים עבור חברות, ולשם רפואה מותאמת אישית, כמו אבחון מחלות, ניסוי תגובה לטיפול, ניבוי חזרת מחלות ועוד. מודל הבינה המלאכותית שלה פותח בשיתוף פעולה עם חברת אורקל, אשר חיזקה בשנים האחרונות את פעילותה בתחום הבריאות עם רכישת חברת המידע הרפואי Cerner.

המערכת הוטמעה עד היום בכ־20 מרכזים רפואיים ומעבדות בעולם, בין היתר אצל כמה מחברות הפארמה הגדולות בעולם. הבדיקה המתקדמת ביותר של חברה מאפשרת לזהות מוטציות סרטניות בריאה על בסיס תמונת הביופסיה, וזאת תוך כמה דקות במקום כמה שבועות בתהליך הקיים היום, מה שמאפשר להתחיל בטיפול מוכוון אישית מוקדם יותר.

הבדיקה כבר מאושרת לשיווק ומופצת בארה"ב על ידי חברת Tempus. בישראל, משתפת החברה פעולה עם מרכזים רפואיים מובילים, ביניהם בתי החולים איכילוב ושיבא, וכעת גם עם שערי צדק כאמור.

אימג'ין הודיעה לפני כמה חודשים על סבב גיוס שני, בהיקף של 23 מיליון דולר. לארי אליסון הוביל גם את סיבוב הגיוס הזה, כמו את סבב הגיוס הראשון של החברה. בסבב השתתפה גם Aguras Pathology Investments , (איל גורה וד"ר דיוויד אגוס).

אינטרקיור תשקיע בחברת הקנאביס הרפואי של דדי מאירי מהטכניון

חברת הקנאביס הישראלית אינטרקיור הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Cannasoul שהוקמה על בסיס מחקרים של פרופ' דדי מאירי מהטכניון. אינטרקיור תרכוש 28% מקנאסול עם אופציה להגדיל אחזקתה עד 51% תוך שנתיים, והחברות ישתפו פעולה במחקר, פיתוח ומסחור של מוצרים מבוססי קנאביס, במטרה לייצר גם נתונים התומכים אמפירית בתועלותיהם הרפואיות השונות, ברזולוציות גבוהות מאלה בהן נתמכות תועלות הקנאביס הרפואי עד היום.

ההסכם מרמז על חזרה של אינטרקיור, מובילת שוק הקנאביס הרפואי בישראל, למיקוד בתועלות הרפואיות של מוצרי קנאביס ספציפיים. זוהי גישה שרוב שוק הקנאביס זנח בשנים האחרונות, בעקבות מורכבות רגולטורית והתרשמות שהשוק לא מעוניין לשלם פרמיה עבור המידע הקליני.

החברות מסרו כי שיתוף הפעולה מגיע על רקע הצהרות של ממשל טראמפ על שינויים רגולטוריים צפויים בשוק הקנאביס, והעברתו מקטגוריה I המשוייכת לסמים המסוכנים ביותר, לקטגוריה III, למוצרים בהם ניתן לסחור בהגבלות מעטות בלבד.

העובדה כי קנאביס נמצא היום בקטגוריה I, מקשה על מחקר במימון פדרלי לקנאביס, על קבלת מימון מבנקים לחברות, על סחר במניות החברות על ידי גופים ממשלתיים, ועל שיתופי פעולה עם חברות פארמה.

אינטרקיור משווקת את מוצריה היום בעיקר בישראל, כאשר השקת מוצריה באירופה התעכבה לאחר שמתקניה ועובדיה בניר עוז נפגעו במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ולאחר מכן המתקן הולאם על ידי צה"ל כדי לשמש לאירוח חיילים.

אינטרקיור טרם קיבלה את מלוא הפיצוי ממס רכוש בגין האירועים הללו, והיא נאלצה לשקם בסופו של דבר את מתקן היצור שלה בעצמה, ולגייס הון נוסף כדי לחדש את תוכניות השקת מוצריה באירופה.

על פי דוחות המחצית הראשונה של 2025, הכנסות אינטרקיור בתקופה זו עמדו על 130 מיליון שקל, גידול של 3% לעומת התקופה המקבילה. היא רשמה רווחיות תפעולית, אך הפסד של 1.7 מיליון דולר, אחרי רבעונים רבים של רווח. לחברה אג"ח להחזרה או המרה בהיקף של 62 מיליון שקל, ובקופתה 51 מיליון שקל נכון לסוף המחצית, בעודה ממתינה להחזר ממס רכוש.

בדוחותיה מסרה אינטרקיור כי היא הרחיבה בשנה האחרונה את רשת בתי המרקחת שלה בישראל, וגם השקיעה בחברת Botanico, רכישה אשר צפויה להניב לה מוצרים והזדמנויות שיווקיות בשוק האמריקאי.

סוכן AI חדש ינבור עבורכם במאגר התרופות של משרד הבריאות

כלי בינה מלאכותית חדש המופעל על בסיס הצ'אט־בוט קלוד, פותח כדי לאפשר חיפוש במאגרי התרופות של משרד הבריאות. כיום המאגר של משרד הבריאות אינו מאפשר חיפוש מתוחכם. הכלי החדש מאפשר לשאול את המאגר שאלות כמו מה זמינות התרופה בסל הבריאות, מהם תחליפים אפשריים, עלונים לצרכן, וניתן להפנות אליו שאילתות מורכבות יותר כמו: איזו תרופה יכולה להתאים לילדים בני 3-5 עם כאב ראש? מה המחיר של נורופן לעומת אדוויל בסל הבריאות? אילו תרופות זמינות ללא מרשם לתסמין ספציפי? האם לתרופה מסויימת יש אלטרנטיבה גנרית זולה יותר? השוואה מקיפה בין מספר תרופות על פני כמה פרמטרים.

המיזם הוקם על ידי דוד אושר, אשר פיתח בעבר מספר בוטים לחיפוש מידע בתחומים שונים, ולאחרונה הקים מיזם לחיפוש מידע בתחום הפארמה באמצעות בינה מלאכותית. הסוכן שפיתח יודע לחפש מידע במאגרי ה־FDA האמריקאי, בשאלות ותשובות בפורומים, בפרסומים מדעיים בתחום הרפואי. אלה הן יכולות שכלולות בחברה המסחרית שהקים אושר, בעוד הבוט לתשאול מאגר התרופות הישראלי זמין בקוד פתוח לשימוש אישי ולצרכי מחקר.

אושר מסביר כי הצ'ט קיבל הנחות ברורות לפיהן אינו נותן ייעוץ רפואי, אינו יכול להמליץ על הפסקת טיפול ולא לשלב מידע שאינו ממאגר התרופות של משרד הבריאות. משתמשי קלוד יכולים להשתמש בו כאן: https://israel-drugs-mcp-server-demo.onrender.com/mcp
ואחרים כאן: Https://diagnostica-web-app.vercel.app.

מכללת עזריאלי משיקה תוכנית חדשה להנדסת ביוטכנולוגיה

המועצה להשכלה גבוהה אישרה לאחרונה למכללת עזריאלי להנדסה בירושלים, לפתוח את המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה - תוכנית לתואר B.Sc המשלבת לימודי הנדסה ומדעי החיים, בשילוב התמחות מעשית בתעשיות הביוטק, הפארמה, המזון והקוסמטיקה.

לראש התוכנית מונתה ד"ר טלי תבור-ראם, שהסבירה: "הבוגרים שלנו לא רק יידעו לבצע מחקר במעבדה, אלא גם להוביל תהליכי ייצור אמיתיים בתעשייה. אנחנו מחברים את הסטודנטים כבר במהלך הלימודים למפעלים, לחברות פארמה וסטארט-אפים, ומאפשרים להם להתנסות בטכנולוגיות מתקדמות ממש כמו בעולם האמיתי".

פרופ' תמר רז נחום, נשיאת מכללת עזריאלי להנדסה: "הקמת המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה היא בשורה לסטודנטים ולתעשיית הביוטק. הביקוש למהנדסים בתחום הולך וגדל, ואנחנו גאים להיות המוסד שמכשיר את דור המהנדסים הבא - כאלה שיובילו את פיתוח התרופות, המזון החדש והטכנולוגיות הרפואיות של העתיד".

עוד כתבות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית