גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר מבטיחים הקלה במס הכנסה. התנאי: החזרת הגזרה שנעלמה לפני 25 שנה

באוצר חשפו את טיוטת חוק ההסדרים לתקציב הבא, ובו רפורמות מקיפות בתחומי המס, הנדל"ן ועוד ● אחת ההצעות הבולטות: הגדלת הנטו במאות שקלים לחודש, לבעלי שכר של מעל 16 אלף שקל ● אלא שההקלה מותנית בהחזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות - צעד שנוי במחלוקת שמטרתו לממן את אובדן ההכנסות מהמהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

טיוטת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026 התפרסמה בימים האחרונים על כל תוכניותיה, וכמו תמיד עולה השאלה מי יהיו "המרוויחים" ו"המפסידים" של התקציב. בעוד שתקציב 2025 כלל שלל גזירות מס כדי למלא את הקופה, התקציב הבא מצטייר על פניו ככזה שמיטיב עם הציבור, במיוחד בתחום מס ההכנסה. אך האם התקציב כולל בעיקר בשורות, ומי יידרש לשלם את הסכומים שיגרעו מקופת המדינה?

חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים
מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

הנטו בתלוש השכר של מעמד הביניים יגדל

אחת הגזירות המרכזיות של תקציב 2025 הייתה הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי למשך שלוש שנים. התוצאה הישירה הייתה עליית המס בממוצע בין 3.5%-4% בכל שנה לפי קצב האינפלציה. כעת, במסגרת הפרק הפיסקלי של התקציב, מבקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתאים ולהרחיב את מדרגות המס, כך שהמדרגות הגבוהות יותר יחולו על בעלי הכנסות גבוהות יותר מאלה שנכנסות לגדרן כיום.

בישראל קיימות שבע מדרגות מס, החל מ־10% למס הכנסה ברמות השכר הנמוכות (כ־7,000 שקל בחודש) ועד 50% ברמות השכר הגבוהות (כ־60 אלף שקל בחודש). על פי טיוטת התקציב, שיעורי המס יתואמו ויורחבו באופן שיביא לריווח מדרגות המס ולהפחתת נטל המס לשכבות הביניים.

במסגרת התיקון, טווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 20% יוגדל מ־193,800-120,721 שקל ל־228,000-120,721 שקל; טווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 31% יוגדל מ־269,280-193,801 שקל ל־301,200-228,001 שקל; וטווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 35% יחל ב־301,201 שקל במקום 269,281 שקל.

מבנה מדרגות המס מבטא את העיקרון שלפיו נטל המס צריך להתחלק באופן מדורג, תוך מתן הקלה יחסית לבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות, והטלת נטל גבוה יותר על בעלי הכנסות גבוהות. הרקע לתיקון המוצע הנה העובדה כי בעלי הכנסות בינוניות מגיעים מהר יחסית למדרגות מיסוי גבוהות, וביחד עם תשלומים נוספים, בהם ביטוח לאומי, משלמים למדינה כמעט מחצית משכרם החודשי.

בדברי ההסבר לריווח מדרגות המס מוסבר, כי במצב הקיים שיעורי המס עולים באופן תלול יחסית כך שבעלי הכנסה ברמות הביניים מגיעים למס שולי גבוה יחסית, גם בהשוואה לממוצע ה־OECD. כך למשל, המס השולי של משתכרים בשכר הגבוה מעט מ־16 אלף שקל בחודש עומד על 32%, וביחד עם תשלומי העובד לביטוח לאומי מדובר על כ־43% - שיעור מס שולי גבוה מהמומלץ לגבי בעלי הכנסות בטווח הזה.

התיקון ישפיע על הכיס של בעלי ההכנסות בטווח הרלוונטי ויגדיל את הנטו בתלוש השכר עבור משפחות מהמעמד הבינוני במאות שקלים בחודש, אך הכוכבית שחלה מעל התוכנית עלולה לאיין אותה: השינוי מותנה בהחזרת מס רכוש על קרקעות פנויות - מס שנוי במחלוקת שעלול להיתקל בהתנגדות בשלבי החקיקה ולהיות מפוצל מחוק ההסדרים.

מה הסיכוי שהצעד באמת יעבור? על פניו, אין אף לובי או פוליטיקאי שירצה לסכל את ההטבה לציבור, אך ההקלה במס כרוכה בהתנגדויות שצפויות לבוא מעולם המקרקעין. גם במשרד האוצר, שלא פעם ניסה להעביר את ההצעה להטיל מס על קרקעות, יודעים שההיתכנות הפוליטית לכך לא גבוהה. מנגד, הטלת המס לא מסובכת טכנית, מכיוון שכבר קיים מס כזה - שהופחת בשנת 2000 לרמה של 0%.

עו"ד רו"ח רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה בעמית פולק מטלון ושות', מציינת כי "הרחבת מדרגות המס מתקנת בפועל את העיוות שנוצר בשל הקפאת עדכוני המדרגות, הקפאה שהעלתה את נטל המס על עובדים באופן שקט. כלומר, המהלך הוא במידה רבה השבת מצב שיוויוני יותר, ולא הפחתת מס 'טהורה'. עם זאת, ההקלה מותנית במקור תקציבי מבוסס מס רכוש - מס שנוי במחלוקת, בעל סיכונים פוליטיים ותפעוליים. יתרה מכך, הטלת מס רכוש לבדה אינה מייצרת היצע: ללא קיצור הליכי תכנון, מתן היתרים והסרת חסמים, המס עלול להפוך לכלי ענישה בלבד ולהתגלגל לעליית מחירי דירות, במקום להאיץ בנייה".

מס רכוש: המדינה מרוויחה, מי מפסיד?

מס הרכוש חוזר לשולחן כדי לממן את העלות השנתית הצפויה מהשינויים במדרגות המס - כ־5 מיליארד שקל - ועלויות נוספות שמצטברות, בהן עלויות המלחמה והגירעון הגבוה.

המס, שבוטל כאמור לפני כ־25 שנה, הושת על בעלי קרקעות בגין קרקעות פנויות שפחות מ־30% מזכויות הבנייה שלהן נוצלו. הוא הגיע ל־2.5% משווי הקרקע לשנה או מינימום של 1.2% אם היא רשומה כמלאי עסקי. לפני כשנה וחצי הקימה הממשלה צוות לבחינת יישום מס רכוש על מקרקעין פנויים, אשר המליצה על החזרתו.

אם לא יפוצל מחוק ההסדרים, מס הרכוש יוחל החל משנת המס 2026. הוא יוטל על קרקע ריקה שאינה חקלאית, לרבות קרקעות שמהוות מלאי עסקי, בשיעור של 1.5% משווי הקרקע. הליך השומה יתבסס על שומה עצמית שתוגש על ידי הנישום באמצעות שמאי מקרקעין מטעמו באופן מקוון. בממשלה מקווים שהמס יניב כ־8 מיליארד שקל בשנה ויעודד בנייה על קרקעות פנויות.

לדברי אומיד עודד סולימני, שמאי מקרקעין ולשעבר מ"מ יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "מס רכוש על קרקע הוא מס צודק ונכון. היצע הקרקעות הזמינות לבנייה למגורים מוגבל ומוחזק על ידי גורמים בעלי יכולת פיננסית גבוהה - יזמים וקבלנים. קרקעות אלו נותרות ריקות מתוך מטרה לשלוט בהיצעים ובעליית הערך הכלכלי, מה שמגביל את היצע הקרקעות לבנייה ותורם לעלייה של מחירי הדיור לטובת מעטים על חשבון כלל הציבור. המס צפוי להגדיל את היצע הקרקעות ולהוביל לירידת המחיר של הקרקע".

עוד לדבריו, "ירידת מחיר הקרקע כשלעצמה היא התפתחות חיובית לצרכני הדיור: קרקע זולה יותר משמעותה עלות הקמה נמוכה יותר לדירה, ומכאן פוטנציאל למחירי דירות נמוכים יותר. מעבר לאמור, תרומתו העיקרית של המס למאקרו היא דרך שוק הדיור: התמתנות במחירי הדיור תוריד את מדד המחירים לצרכן (שבו לדיור משקל ניכר)".

סולימני מעריך כי "במספרים גסים, פוטנציאל ההכנסה השנתית ממס הרכוש נאמד בגבולות ה־8 מיליארד שקל - ועוד היד נטויה. מי שמרוויח זו מדינת ישראל, כי בסופו של דבר המטרה של הדבר היא לעודד בנייה במצב של שוק דיור במשבר, וניסיון העבר מלמד שחיזוקים חיוביים לא עזרו (כדוגמת הקלות במס שבח בהוראת שעה)".

מהצד השני, מטבע הדברים, התוכנית לא פופולרית בקרב בעלי הקרקעות. "המפסידים מהחזרת המס הם בעלי קרקע, יזמים וקבלנים, שיושבים על הקרקעות לבנייה רוויה, שולטים בהיצעים ורואים כיצד ערך הקרקע שלהם עולה בטווח הארוך", מסביר סולימני.

עו"ד (רו"ח) שלומי לזר, שותף, משרד המס מאיר מזרחי עם א. רפאל, סבור כי המפסידים הגדולים יהיו כלל הציבור ולא רק בעלי הקרקעות - שכן להערכתו, בניגוד להערכות האוצר, המס יוביל לעליית מחירים. "בענף הבנייה הטלת מס רכוש על קרקעות תביא לעלייה במחירי הדירות בישראל, שכן אין ספק שברגע שהמס מוטל על מלאי עסקי, הוא ממילא יתומחר ויוטל על הצרכן הסופי".

לדברי לזר, "בהמשך הליך החקיקה יש לאבחן בין קרקע המהווה מלאי עסקי לרכוש קבוע, ובכל מקרה לקבוע כי המס יוטל על קרקע שניתן לבנות עליה. זאת מאחר שיש מקרים רבים שבהם עקב מגבלות תכנוניות לא ניתן לבנות על הקרקע. בעבר ניתן פטור ממס רכוש לקבלנים על תקופת הבנייה ובמשך שלוש שנים, ויש לשקול לאמץ פטור זה גם כעת".

עד לביטול מס הרכוש, אומר לזר, הגבייה ממנו עמדה על כמיליארד שקל בשנה. "בניגוד לעמדת משרד האוצר, יש להניח שיידרש כח אדם משמעותי ושעות עבודה רבות לטפל בהטלת המס וגבייתו, ולכן יש ספק רב בתרומה האמיתית של מס הרכוש לתקציב", הוא אומר.

תקציב של "העברת נטל בין הכיסים"

על אף ההקלה במדרגות המס, לזר לא רואה בתקציב הנוכחי תקציב מקל. "התוכנית הכלכלית החדשה כוללת הטבת מס אחת המכוונת למשפחות מהמעמד הבינוני ומספר גזירות המכוונות בעיקר לענף הבנייה ולענף התיירות, הכוללות בין היתר ביטול מע"מ בשיעור אפס על שירותים לתיירים, הפחתת שיעור הפחת על מטוסים וכתוצאה מכך עלייה בסכום המס שישלמו חברות הרוכשות מטוסים חדשים, והטלת מס חדש על פליטה של גזי חממה בטיסות - שיש להניח שיגולגל ברובו אל הצרכן".

"בשורה התחתונה", מוסיפה עו"ד גוז־לביא, "החבילה הפיסקלית המוצעת לא מגדילה את העוגה אלא בעיקר מחלקת אותה מחדש. היא מבקשת לממן ריווח של מדרגות המס באמצעות הטלת נטל חדש על קרקע פנויה, תעופה ותיירות. יש כאן מהלך של העברת משאבים בין מגזרים: הקלה למקבלי שכר בינוני־גבוה, מול עלויות חדשות למחזיקי קרקעות, חברות תעופה וענף המלונאות והתיירות. במקביל, ביטול מע"מ אפס לתיירים והטלת מס טיסות מפחיתים את תחרותיות ישראל כיעד תיירותי. כמו כן, הארכת תקופות הפחת במטוסים מגדילה הכנסות למדינה אך מכבידה על השקעות בענף רגיש.

"זו לא תוכנית צמיחה. כדי לייצר צמיחה אמיתית נדרשת ודאות רגולטורית, האצת תכנון ותמריצים להשקעה - לא רק העברת נטל בין כיסים".

עוד כתבות

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

מנכ"לית חברת הביטוח: "אחיינית שלי רצתה לקנות את האוטו הזה. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'"

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

10 קומות מאוכלסות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

מה יעשו הדואליות היום בתל אביב, וההחלטה הגורלית של הפד השבוע

חודש דצמבר נפתח באווירה חיובית בשווקים, ומחר מניות השבבים צפויות לעלות בת"א ● נטפליקס תרכוש את וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג שלה, ולפי דיווחים יוון אישרה עסקת ענק עם אלביט ● ומה צפוי בהחלטת הריבית ביום רביעי הקרוב?

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

מפקד המיליציה שפועלת בח'אן יונס: "חמאס צריך לפחד ממני"

רה"מ הנחה: לפנות 14 מאחזים ש"מייצאים טרור יהודי" ● גורמי ביטחון: "החוות הפכו למוצבים קדמיים"; בלשכת נתניהו הכחישו ● השיחות הליליות של בכירי צה"ל ב-7.10 - גילויים חדשים, וההנחיות שלא בוצעו ● מסוק קרב פגע ב-7.10 ברכב מחבלים שהיו בו גם חטופות, שנפצעו מהתקיפה ● המונים הפגינו אמש מול בית הנשיא בירושלים בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בתל אביב; מניית הבורסה קופצת, ארית תעשיות נופלת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● אלביט מערכות מציגה רצף של עסקאות גדולות ● המשקיעים בעולם דרוכים לקראת החלטת הריבית בארה"ב, והצפי הוא להורדת ריבית שלישית ברציפות ● וגם: בבנק אוף אמריקה מאמינים שאמזון בדרך לעלייה של מעל 35%

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם בני סבטי / צילום: INSS

"בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"

שיחה עם בני סבטי, מומחה לאיראן ב-INSS ● על התחזית להתפרקות משטר האייתוללות בתוך כשנתיים, מדוע אסטרטגיית טבעת האש לא צפויה להשתנות ומה יקרה בחזית מול חיזבאללה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שנייה בסדרה

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר / צילום: משק ויילר

העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"

"נסעתי בחולצת כפתורים למשרד היפה בתל אביב, אבל המשכורת לא הספיקה, אז קניתי קו חלב. כשכל החלבנים עבדו עם עיפרון מאחורי האוזן, אני אפיינתי תוכנת חלוקה" ● שיחה קצרה עם אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"