גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ישראל בשלה לארנה לאומית בגודל של ה־O2 בלונדון?

הביקוש להופעות ענק בארץ הוא עצום, אך לצדו בולט המחסור במתחם ראוי עם 20 אלף מקומות שיכול לארח אותן בסטנדרט גבוה ● עם עלות השקעה המוערכת בכמיליארד שקל, הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, אלא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית

מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב
מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, כלכלי-תכנוני ושיווקי בתכנון אורבני, בנדל"ן ובמסחר

שוק האירועים העולמי, מתחום הספורט ועד עולם המוזיקה, חווה התעוררות מחודשת ומואצת מאז דעיכת מגפת הקורונה. הקהל צמא לחוויות "גדולות מהחיים" ולצריכה מתעצמת של חוויות (כלכלת האושר) והדבר מתבטא בביקושים גוברים להופעות חיות ואירועי ספורט המוניים.

מבצעי שופינג IL החזירו את ענפי המשק הבולטים לעלייה במכירות
ביצים, חלב ואייפון: הסיבות לכך שרשתות המזון מוכרות סמארטפונים

במקביל, ברחבי העולם קמים מתחמי ארנה חדישים ורב-תכליתיים, המציעים לא רק מקום לצפות במופע, אלא חוויית בילוי כוללת, עם שטחי מסעדות, ברים ומסחר. על הרקע הזה, עולה השאלה האם ישראל זקוקה לארנה לאומית אמיתית בסדר גודל של ה-O2 בלונדון (כ־20 אלף מושבים), האם פרויקט כזה הוא בר קיימא כלכלית ובאלו תנאים?

הביקוש הגלובלי והמקומי

ענף ההופעות החיות העולמי צפוי לצמוח מהכנסות של כ־34 מיליארד דולר ב־2024 לכ־46 מיליארד דולר עד 2029. במקביל, שוק הכרטיסים לאירועי ספורט גדולים (כמו המונדיאל, האולימפיאדה וליגת האלופות) צפוי להגיע לשווי של כ־39 מיליארד דולר עד 2030.

הקהל, ובמיוחד דורות ה-Z וה-Y, מחפש חוויות ייחודיות ואירועים המוניים - מגמה המנוגדת לצריכת הספורט הדיגיטלית שמאפיינת אותו ביומיום. במיוחד עתה, לאחר המלחמה, תופעה זו צפויה להתגבר והביקושים לאירועים מסוג זה יגדלו.

כאשר בוחנים את מספר ההופעות של אמנים מחו"ל בישראל לפני ואחרי הקורונה, ניתן לראות ירידה משמעותית וצפויה בתקופת המגפה, והתאוששות חלקית אחריה, המוגבלת גם מהיעדר היכלים מתאימים. כך, לפני הקורונה התקיימו בישראל 50-60 הופעות גדולות של אמנים בינלאומיים בשנה. על פי הערכות, הפוטנציאל עומד כעת על 100--120 הופעות בשנה. מוערך שאלו יגיעו עם הקמת הארנה, ואחרי שסערת החרמות של אמנים תסתיים ברובה.

בהנחה שמצב זה משתנה, הבעיה העיקרית היא שהיצע האולמות בישראל מוגבל. היכל מנורה מבטחים בתל אביב, המבוקש ביותר, יכול להכיל כ־11 אלף צופים בלבד (בפועל אף פחות, לאור הקמת במה ועוד) ומתפקד גם כביתן של שתי קבוצות כדורסל, מה שמצמצם משמעותית את זמינותו להופעות. היכלים אחרים קטנים אף יותר.

הביקוש קיים, אך אין מתקן ראוי שיכול לארח את האמנים הגדולים בעולם בתנאים ובקיבולת המקובלים בזירות בינלאומיות, וגם את האמנים המובילים של ישראל. בנוסף, מתחמי האירועים באוויר הפתוח אינם מספקים מענה בחודשי החורף ובחלק מחודשי הקיץ, והסטנדרט בהם נמוך מהמקובל במתחמים הסגורים.

לצד הביקוש הגובר, ניצב אתגר משמעותי והוא הרגלי הצריכה של משק הבית הישראלי. ההוצאה החודשית הממוצעת על תרבות, בילוי וספורט עומדת על כ־140 שקל בלבד, המהווים פחות מ־1% מסך התצרוכת החודשית. נתון זה נמוך באופן דרמטי בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, שם השיעור הממוצע קרוב ל־8%. עובדה זו מדגישה את הרגישות למחיר בישראל, ואת הצורך במודל כלכלי מתוחכם שיאפשר תמחור כרטיסים נגיש, לצד רווחיות.

המשוואה הכלכלית

עלות הקמה של ארנה מודרנית בת 20 אלף מושבים מוערכת בכמיליארד שקל, וזאת עוד לפני עלויות הקרקע. מנגד, ההכנסות השנתיות הצפויות מתפעול שוטף - כגון השכרת האולם להופעות, אירוח קבוצת כדורסל ביתית, כנסים ותערוכות - מסתכמות ב-30-35 מיליון שקל ברוטו, שהם כ-20 מיליון שקל נטו.

בחישוב פשוט, החזר ההשקעה על פרויקט כזה יעמוד על כ-50 שנה לכל הפחות. אף יזם פרטי לא ייכנס להשקעה עם אופק החזר כה רחוק. המשמעות היא שארנה לאומית אינה יכולה לקום כפרויקט כלכלי טהור - היא מוצר ציבורי במהותו, בדומה לתשתיות לאומיות אחרות.

הניסיון של היכלים קיימים מחזק מסקנה זו. חברת היכלי הספורט של תל אביב, המפעילה את היכל מנורה, סיימה את שנת 2023 בגירעון מדווח של 6.1 מיליון שקל. אקספו תל אביב רשם הפסד מדווח של 12.4 מיליון שקל באותה שנה. מתקנים אלו, על אף מיקומם המרכזי והיותם פעילים תמידית, מתקשים להגיע לרווחיות תפעולית, קל וחומר להחזיר את עלויות ההקמה.

המקרה של לוד

ניתן לגשר על הפער הכלכלי באמצעות מודל של עירוב שימושים. הרעיון הוא "להצמיד" לארנה הציבורית פרויקט נדל"ן מניב ורווחי, שיסבסד את הקמתה ותפעולה. במקרה של לוד, למשל, הוצעה תוכנית גרנדיוזית להקמת "עזריאלי של לוד" - מתחם שיכלול בנוסף לארנה כ-40 אלף מ"ר של שטחי מסחר, וכ-100 אלף מ"ר של משרדים. במקרה הזה כבר קיימת תב"ע מאושרת להקמה.

הערך של נדל"ן מניב בהיקף של 140 אלף מ"ר במיקום אסטרטגי (עם נגישות לרכבות, מטרו וכבישים ראשיים), מוערך במאות מיליוני שקלים ויכול לייצר את המנוע הכלכלי לפרויקט. רק יזם שיקבל את כל החבילה - ארנה לצד נדל"ן מניב - ימצא מודל עסקי שיצדיק את ההשקעה.

בישראל קיימים מיקומים בודדים אשר יכולים להתאים להקמת ארנה בסדר גודל כזה, מבחינת השטח הנדרש ותשתיות התחבורה התומכות. בעבר הוצע להקים פרויקט דומה באזור גלילות, אשר מאפייניו דומים - אך הוא לא יצא לפועל.

גם מודל עירוב השימושים תלוי בשורה של תנאים, שבלעדיהם גם הוא יקרוס. המדינה חייבת להקצות את הקרקע לארנה ללא עלות, כחלק מהסכם אסטרטגי לפיתוח האזור (כמו הסכם גג). יש לשווק את מגרש הארנה והמגרשים הצמודים כמקשה אחת במכרז אחד, כדי להבטיח שהיזם אכן יבנה את שני המרכיבים.

החלום על ארנה לאומית בסדר גודל של ה-2O הוא נכון וראוי. הצורך התרבותי והחברתי קיים, והפוטנציאל להביא לישראל את גדולי אמני העולם ולארח אירועי ספורט בינלאומיים, גם במצב הנוכחי, הוא אדיר. במקביל, גם אמני ישראל המובילים ייהנו ממופעים בסדרי גודל אלו.

הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, והיא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית, שותפות אמיצה בין הממשלה, הרשות המקומית והמגזר הפרטי. היא דורשת גם הבנה עמוקה שארנה לאומית היא נכס ציבורי, ושהתשואה עליו אינה נמדדת רק בשורת הרווח, אלא גם בערך המוסף לתרבות, לפנאי ולתדמית ישראל בעולם. ללא מודל כלכלי-ציבורי היברידי ומתוחכם, הפרויקט יישאר על הנייר.

עוד כתבות

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

האחות ששברה את תקרת הזכוכית - ומונתה לראשונה למנכ"לית בית חולים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בתל אביב; מניית הבורסה קופצת, ארית תעשיות נופלת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● אלביט מערכות מציגה רצף של עסקאות גדולות ● המשקיעים בעולם דרוכים לקראת החלטת הריבית בארה"ב, והצפי הוא להורדת ריבית שלישית ברציפות ● וגם: בבנק אוף אמריקה מאמינים שאמזון בדרך לעלייה של מעל 35%

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר / צילום: משק ויילר

העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"

"נסעתי בחולצת כפתורים למשרד היפה בתל אביב, אבל המשכורת לא הספיקה, אז קניתי קו חלב. כשכל החלבנים עבדו עם עיפרון מאחורי האוזן, אני אפיינתי תוכנת חלוקה" ● שיחה קצרה עם אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית נטפליקס ירדה בכ-3%

נעילה מעורבת באירופה ● נטפליקס הודיעה על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעסקה היסטורית שמאחדת בין שירות הסטרימינג המוביל בעולם לבין אחד האולפנים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהוליווד ● פורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE)

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

10 קומות מאוכלסות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

המומחה לתכנון פרישה ואשתו תכננו את הפנסיה המושלמת. ואז היא חלתה

יותר משלושה עשורים עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל גלן רופאנאך כתב וערך מאמרים על פרישה ותכנון לקראתה, ואפילו כתב על זה ספר - ואז הקלפים נטרפו ● בטור אישי הוא חושף מהם הלקחים הקשים, הדברים שהיה רוצה לעשות אחרת, ובמיוחד מה הוא מצטער שדחה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הגרושה מרוויחה פי 3: האם האב בכל זאת חייב לשלם מזונות?

המחוזי בחיפה קבע שלא ניתן להרוס אגף בבית משותף בלי הסכמה של כל הדיירים ● בית הדין הרבני הפחית מזונות אך חזר על כך שהאב מחויב בהם גם כשפערי ההכנסות משמעותיים לטובת האם ● בית הדין לעבודה קבע שמשקיע ששימש כעובד זכאי לפיצויי פיטורים ואף חייב את בעל השליטה לשלם חלק מהחוב ● 3 פסקי דין בשבוע

מודעת גיוס בסנט פטרסבורג / צילום: ap, Dmitri Lovetsky

נשים ברוסיה מתחתנות עם גברים שהן בקושי מכירות. מה עומד מאחורי הטרנד?

במאמץ לגייס לוחמים מבטיחה רוסיה מענק של 200 אלף דולר למשפחות נופלים ● אלא שיש מי שרקמו מזה משימה זדונית במיוחד: נשים שנישאות להם - במטרה להרוויח ממותם ● ברשתות קמו עשרות קבוצות שמסייעות להן בחיפוש אחר גברים משרתים, והרשויות מדווחות על מעורבות של כנופיות פשע

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

בית בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד / צילום: טל וולינסקי

עם נוף לשדות: בכמה נמכר בית עם 5 חדרים בקיבוץ אשדות יעקב?

מחיר הנכס גבוה בזכות המיקום והנוף, אך לא מדובר בעסקה היקרה ביותר בקיבוץ ● הקונה הוא תושב טבריה, שרכש אותו כדי לשנות אווירת מגורים ועל מנת שילדיו ייהנו ממוסדות החינוך האזוריים.

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

מנכ"לית חברת הביטוח: "אחיינית שלי רצתה לקנות את האוטו הזה. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'"

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה