גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ישראל בשלה לארנה לאומית בגודל של ה־O2 בלונדון?

הביקוש להופעות ענק בארץ הוא עצום, אך לצדו בולט המחסור במתחם ראוי עם 20 אלף מקומות שיכול לארח אותן בסטנדרט גבוה ● עם עלות השקעה המוערכת בכמיליארד שקל, הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, אלא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית

מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב
מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, כלכלי-תכנוני ושיווקי בתכנון אורבני, בנדל"ן ובמסחר

שוק האירועים העולמי, מתחום הספורט ועד עולם המוזיקה, חווה התעוררות מחודשת ומואצת מאז דעיכת מגפת הקורונה. הקהל צמא לחוויות "גדולות מהחיים" ולצריכה מתעצמת של חוויות (כלכלת האושר) והדבר מתבטא בביקושים גוברים להופעות חיות ואירועי ספורט המוניים.

מבצעי שופינג IL החזירו את ענפי המשק הבולטים לעלייה במכירות
ביצים, חלב ואייפון: הסיבות לכך שרשתות המזון מוכרות סמארטפונים

במקביל, ברחבי העולם קמים מתחמי ארנה חדישים ורב-תכליתיים, המציעים לא רק מקום לצפות במופע, אלא חוויית בילוי כוללת, עם שטחי מסעדות, ברים ומסחר. על הרקע הזה, עולה השאלה האם ישראל זקוקה לארנה לאומית אמיתית בסדר גודל של ה-O2 בלונדון (כ־20 אלף מושבים), האם פרויקט כזה הוא בר קיימא כלכלית ובאלו תנאים?

הביקוש הגלובלי והמקומי

ענף ההופעות החיות העולמי צפוי לצמוח מהכנסות של כ־34 מיליארד דולר ב־2024 לכ־46 מיליארד דולר עד 2029. במקביל, שוק הכרטיסים לאירועי ספורט גדולים (כמו המונדיאל, האולימפיאדה וליגת האלופות) צפוי להגיע לשווי של כ־39 מיליארד דולר עד 2030.

הקהל, ובמיוחד דורות ה-Z וה-Y, מחפש חוויות ייחודיות ואירועים המוניים - מגמה המנוגדת לצריכת הספורט הדיגיטלית שמאפיינת אותו ביומיום. במיוחד עתה, לאחר המלחמה, תופעה זו צפויה להתגבר והביקושים לאירועים מסוג זה יגדלו.

כאשר בוחנים את מספר ההופעות של אמנים מחו"ל בישראל לפני ואחרי הקורונה, ניתן לראות ירידה משמעותית וצפויה בתקופת המגפה, והתאוששות חלקית אחריה, המוגבלת גם מהיעדר היכלים מתאימים. כך, לפני הקורונה התקיימו בישראל 50-60 הופעות גדולות של אמנים בינלאומיים בשנה. על פי הערכות, הפוטנציאל עומד כעת על 100--120 הופעות בשנה. מוערך שאלו יגיעו עם הקמת הארנה, ואחרי שסערת החרמות של אמנים תסתיים ברובה.

בהנחה שמצב זה משתנה, הבעיה העיקרית היא שהיצע האולמות בישראל מוגבל. היכל מנורה מבטחים בתל אביב, המבוקש ביותר, יכול להכיל כ־11 אלף צופים בלבד (בפועל אף פחות, לאור הקמת במה ועוד) ומתפקד גם כביתן של שתי קבוצות כדורסל, מה שמצמצם משמעותית את זמינותו להופעות. היכלים אחרים קטנים אף יותר.

הביקוש קיים, אך אין מתקן ראוי שיכול לארח את האמנים הגדולים בעולם בתנאים ובקיבולת המקובלים בזירות בינלאומיות, וגם את האמנים המובילים של ישראל. בנוסף, מתחמי האירועים באוויר הפתוח אינם מספקים מענה בחודשי החורף ובחלק מחודשי הקיץ, והסטנדרט בהם נמוך מהמקובל במתחמים הסגורים.

לצד הביקוש הגובר, ניצב אתגר משמעותי והוא הרגלי הצריכה של משק הבית הישראלי. ההוצאה החודשית הממוצעת על תרבות, בילוי וספורט עומדת על כ־140 שקל בלבד, המהווים פחות מ־1% מסך התצרוכת החודשית. נתון זה נמוך באופן דרמטי בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, שם השיעור הממוצע קרוב ל־8%. עובדה זו מדגישה את הרגישות למחיר בישראל, ואת הצורך במודל כלכלי מתוחכם שיאפשר תמחור כרטיסים נגיש, לצד רווחיות.

המשוואה הכלכלית

עלות הקמה של ארנה מודרנית בת 20 אלף מושבים מוערכת בכמיליארד שקל, וזאת עוד לפני עלויות הקרקע. מנגד, ההכנסות השנתיות הצפויות מתפעול שוטף - כגון השכרת האולם להופעות, אירוח קבוצת כדורסל ביתית, כנסים ותערוכות - מסתכמות ב-30-35 מיליון שקל ברוטו, שהם כ-20 מיליון שקל נטו.

בחישוב פשוט, החזר ההשקעה על פרויקט כזה יעמוד על כ-50 שנה לכל הפחות. אף יזם פרטי לא ייכנס להשקעה עם אופק החזר כה רחוק. המשמעות היא שארנה לאומית אינה יכולה לקום כפרויקט כלכלי טהור - היא מוצר ציבורי במהותו, בדומה לתשתיות לאומיות אחרות.

הניסיון של היכלים קיימים מחזק מסקנה זו. חברת היכלי הספורט של תל אביב, המפעילה את היכל מנורה, סיימה את שנת 2023 בגירעון מדווח של 6.1 מיליון שקל. אקספו תל אביב רשם הפסד מדווח של 12.4 מיליון שקל באותה שנה. מתקנים אלו, על אף מיקומם המרכזי והיותם פעילים תמידית, מתקשים להגיע לרווחיות תפעולית, קל וחומר להחזיר את עלויות ההקמה.

המקרה של לוד

ניתן לגשר על הפער הכלכלי באמצעות מודל של עירוב שימושים. הרעיון הוא "להצמיד" לארנה הציבורית פרויקט נדל"ן מניב ורווחי, שיסבסד את הקמתה ותפעולה. במקרה של לוד, למשל, הוצעה תוכנית גרנדיוזית להקמת "עזריאלי של לוד" - מתחם שיכלול בנוסף לארנה כ-40 אלף מ"ר של שטחי מסחר, וכ-100 אלף מ"ר של משרדים. במקרה הזה כבר קיימת תב"ע מאושרת להקמה.

הערך של נדל"ן מניב בהיקף של 140 אלף מ"ר במיקום אסטרטגי (עם נגישות לרכבות, מטרו וכבישים ראשיים), מוערך במאות מיליוני שקלים ויכול לייצר את המנוע הכלכלי לפרויקט. רק יזם שיקבל את כל החבילה - ארנה לצד נדל"ן מניב - ימצא מודל עסקי שיצדיק את ההשקעה.

בישראל קיימים מיקומים בודדים אשר יכולים להתאים להקמת ארנה בסדר גודל כזה, מבחינת השטח הנדרש ותשתיות התחבורה התומכות. בעבר הוצע להקים פרויקט דומה באזור גלילות, אשר מאפייניו דומים - אך הוא לא יצא לפועל.

גם מודל עירוב השימושים תלוי בשורה של תנאים, שבלעדיהם גם הוא יקרוס. המדינה חייבת להקצות את הקרקע לארנה ללא עלות, כחלק מהסכם אסטרטגי לפיתוח האזור (כמו הסכם גג). יש לשווק את מגרש הארנה והמגרשים הצמודים כמקשה אחת במכרז אחד, כדי להבטיח שהיזם אכן יבנה את שני המרכיבים.

החלום על ארנה לאומית בסדר גודל של ה-2O הוא נכון וראוי. הצורך התרבותי והחברתי קיים, והפוטנציאל להביא לישראל את גדולי אמני העולם ולארח אירועי ספורט בינלאומיים, גם במצב הנוכחי, הוא אדיר. במקביל, גם אמני ישראל המובילים ייהנו ממופעים בסדרי גודל אלו.

הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, והיא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית, שותפות אמיצה בין הממשלה, הרשות המקומית והמגזר הפרטי. היא דורשת גם הבנה עמוקה שארנה לאומית היא נכס ציבורי, ושהתשואה עליו אינה נמדדת רק בשורת הרווח, אלא גם בערך המוסף לתרבות, לפנאי ולתדמית ישראל בעולם. ללא מודל כלכלי-ציבורי היברידי ומתוחכם, הפרויקט יישאר על הנייר.

עוד כתבות

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע