גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כותבים ברשת על מניות? אחת המדינות הגדולות בעולם תדרוש מכם רישיון

הפצת פייק ניוז מאיימת על העולם, והממשלות ברחבי הגלובוס רודפות אחרי פתרונות ● בין הפעולות: דרישות להכשרה מתאימה לכותבי פוסטים ומאסר בגין פרסום מידע כוזב ● מנגד, מומחים מזהירים מפגיעה דרמטית בחופש הביטוי ● האם גל החקיקה הזה ישטוף גם את ישראל?

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: ap, Ng Han Guan
נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: ap, Ng Han Guan

האיום החמור ביותר על העולם בטווח הקרוב: הפצת מידע כוזב. כך קובע הפורום הכלכלי העולמי, זו השנה השנייה ברציפות. כיום, עם הבינה המלאכותית והיכולת לקנות צבאות בוטים בזול ניתן להפיץ מידע כוזב בקלות ברשתות החברתיות.

המשרוקית | סמוטריץ' מכחיש, אבל הוא בהחלט זכה להערה שלילית בדוח המבקר
המשרוקית | ברק לא מכה באותו מקום פעמיים? חוקי הפיזיקה קובעים אחרת

והחקיקה? היא לא מצליחה להדביק את הקצב של ההתפתחות הטכנולוגית. המהירות של הפצת ה"מידע" מחד והאיטיות של המנגנונים הממשלתיים מאידך - יוצרות פער עם פוטנציאל נזק שאי אפשר להמעיט בחומרתו.

לאחרונה ממשלת סין הפשילה שרוולים, והשיקה צעדים דרמטיים בניסיון להגביר את המעורבות שלה בשיח ברשתות החברתיות. מה המהלכים שהיא מבצעת, איך זה נראה בעולם - ומה קורה בישראל?

חובת הכשרה למשפיענים

הרגולטור הסיני יצא בהודעה שהכתה גלים בכל רחבי העולם: אסור למשפיעני רשת לחלוק עצות בנושאי רפואה, פיננסים, משפט וחינוך אם אין להם את ההכשרה המתאימה לכך. היוצרים יצטרכו גם לתת הפניות למקורות המידע שלהם ולתת גילוי נאות אם השתמשו בבינה מלאכותית לצורך יצירת התוכן.

נקודה מעניינת נוספת היא הטלת האחריות על הפלטפורמות. הרגולציה החדשה קובעת שהפלטפורמות בהן משותף התוכן יהיו אחראיות לאימות ההסמכה (תואר או כל הכשרה מקצועית אחרת) ולהזכיר למשתמשים את חובותיהם. פלטפורמות שלא יעמדו בחובותיהן ייקנסו ב־100 אלף יואן (כ־14 אלף דולר) על כל הפרה, ואלו עשויות לגלגל את הקנס למשתמשים העבריינים.

בזמן שהיו מי שבירכו על ההחלטה, בטענה שהיא תהפוך את האינטרנט לבטוח יותר בכל הנוגע לתחומים הנוגעים ישירות לחיי אדם, היו גם מי שפחות התלהבו. לשיטת המקטרגים, הדבר יאפשר לממשל הסיני לשלוט במי שיקבלו אישור לעסוק בנושאים רגישים, ובכך למעשה לשלוט בשיח.

נראה שמדובר בתקדים עולמי. הדוגמה הקרובה ביותר שאפשר למצוא היא ספרד, שהגדירה בחוק מי נחשבים למשפיעני רשת והטילה עליהם חובות כמו סימון תוכן שיווקי. אך בניגוד לסין, ספרד לא הגבילה את התכנים בהם הם יכולים לעסוק.

מטבע הדברים, סין היא כמובן מקרה חשוב, אך לא כזה שמשמש דוגמה ומופת למדינה ששואפת להיות ליברלית. לכן, ניסינו להבין מה קורה בעולם המערבי. כדי לעשות זאת, נעזרנו בסקירות ובמעקב השוטף שמפרסם איגוד האינטרנט הישראלי לאורך השנים על רגולציה ברחבי העולם שנועדו להתמודד עם תופעת הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב.

מי נושא באחריות?

מתברר שהתופעה הזאת מציבה אתגר לא פשוט כשהדבר מגיע לשדה החקיקה והרגולציה. ד"ר אסף וינר, ראש תחום מחקר ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מצביע על הבעייתיות בהתנגשות החזיתית בין איסור פלילי עמום על ביטוי שהוא "דיסאינפורמציה" או "מידע כוזב", לבין חופש הביטוי כזכות חוקתית וערך דמוקרטי (להבדיל מהאכיפה נגד תוכן בלתי־חוקי או עבירות ביטוי כמו הסתה או הונאה).

מנקודת המבט של הדמוקרטיה הליברלית וגם של הרשתות החברתיות עצמן, דיסאינפורמציה או מידע כוזב נחשבים ל"תוכן מזיק אך חוקי". פירוש הדבר הוא שלא מתייחסים לתוכן ככזה שעולה לכדי עבירה, אבל כן יש הצדקה להגביל את הפצתו. בפועל, ההגדרות למה נחשב מידע כוזב אינן אחידות ולעתים עמומות מדי כדי לשמש בסיס לאכיפה פלילית או רגולטורית.

כל זה, כמובן, לא אומר שאין בדמוקרטיות ליברליות אמצעים משפטיים להילחם בתופעה, וחלקן כבר העבירו אותה למישור הפלילי. בצרפת, למשל, לא חיכו לרשתות החברתיות או אפילו לאינטרנט, וחוק חופש העיתונות מ־1881 (שאינו פלילי) אוסר על הפצת חדשות כוזבות בחוסר תום לב באופן שפגע או עשוי היה לפגוע בשלום הציבור, עם סנקציה של קנס של עשרות אלפי אירו. בסלובקיה הפצת מידע כוזב שעלולה "ליצור דאגה ממשית בקרב חלק מהאוכלוסייה במקום מסוים" כבר תעלה לכם בשנתיים מאסר.

באופן כללי, החקיקות השונות כוללות מספר אלמנטים מרכזיים: מידע שגוי, המופץ מתוך כוונה (זדון או חוסר תום לב) וגורם לנזקים מסוימים. לפעמים יש חוקים מיוחדים נגד הפצת מידע כוזב בתקופת בחירות, בהנחה שזה מופץ כדי להשפיע על ההליך הדמוקרטי.

ד"ר וינר מזהיר: "חקיקה פלילית נגד דיסאינפורמציה או מידע כוזב שאינה מגדירה פעולות אלו באופן מדויק ומתוחם, מסכנת באופן משמעותי ערכים דמוקרטיים וזכויות אזרחים. הגבלות ביטוי כאלו ביחס למושגים עמומים או חמקמקים מעניקים למדינה ורשויותיה שיקול דעת מופרז לקבוע מה שקר ומה אמת בעולם.

"מגמת ההפללה של דיסאינפורמציה ומידע כוזב בחקיקה מדינתית, תוך פערים משמעותיים בין הוראות החקיקה של המדינות השונות, היא מדאיגה ומסוכנת. ההגדרות הרווחות כיום לדיסאינפורמציה בזירה האירופית הן רחבות ומעורפלת מכדי לתפקד כהגדרה משפטית, כך שעיגונן ברמה המדינתית (לרבות בישראל), יפגע בערכים של וודאות משפטית, אפקטיביות וחופש הביטוי".

האם יכול להיות שהדבר הנכון הוא להתמקד פחות במשתמשים ויותר בפלטפורמות, כמו פייסבוק או איקס? לכיוון הזה הולכת סין, אבל לשיטת סקירה של ד"ר וינר, הטלת האחריות על הרשתות החברתיות עצמן עלולה להביא ל"אכיפת יתר מצד הפלטפורמות שתפגע בחופש הביטוי של המשתמשים", והעלויות הגבוהות יפגעו ברשתות חברתיות חדשות.

הדבר לא מופרך, כפי שמראה דוגמה שונה אבל דומה: ב־2023 ממשלת בריטניה העבירה את חוק הבטיחות ברשת, שנועד להפוך את הגלישה באינטרנט לבטוחה יותר. ביולי האחרון נכנסה לתוקף פאזה חדשה של החוק, שדורשת מרשתות חברתיות לאמת את גיל המשתמשים, לחסום תכנים מסוימים לקטינים (כמו פורנוגרפיה או עידוד הפרעות אכילה) וצמצום של אחרים (למשל, עידוד בריונות ברשת או פעלולים מסוכנים).

בשטח, הדבר גרם לכך שחלק מהרשתות חסמו מקטינים גישה לתכנים לגיטימיים מטעמי זהירות יתר, ולהורדה מהאוויר של רשתות ללא משאבי עתק שיאפשרו אימות גיל (כמו רשת עצמאית לאלכוהוליסטים אנונימיים). למרות שהרגולציה לא עוסקת במידע כוזב, לא בלתי סביר להניח שחקיקה לא זהירה מספיק כלפי הפלטפורמות תביא לאפקט דומה.

הדרישה מהישראלים

ייתכן שבמהלך המסע שלנו, נזכרתם בדוגמה ישראלית עדכנית שעוררה סערה בעת פרסומה. בקיץ האחרון הרשות לניירות ערך החלה לקדם הצעת חוק שתדרוש ממי שמפרסמים מידע פיננסי כללי מבלי רישיון שיעשו זאת תוך הזדהות מלאה וגילוי נאות, מה שישפיע על בלוגרים שעוסקים בתכנים פיננסיים.

כפי שבדיקה של עמיתנו עמירם גיל מראה, מדובר בחקיקה נוקשה יותר מבמדינות מערביות אחרות, בין אם בגלל האפשרות לאנונימיות (ארה"ב) או בין בגלל הגמישות הגדולה יותר בסוגי התכנים שלא נחשבים לייעוץ (האיחוד האירופי). בכל מקרה, ההצעה הזאת רחוקה מאוד מהרגולציה הסינית הדרקונית, שכן אין פה דרישה להכשרה מיוחדת כדי לכתוב ייעוץ.

כרגע הרשות פתחה לשיתוף ציבור הצעה לעדכון החוק, כך שיייעוץ השקעות כללי ללא רישיון יותנה בכך שהוא יהיה ללא התאמה אישית למשקיע; יכלול גילוי ברור שמדובר בייעוץ ללא רישיון; יינתן רק אם אין אינטרס כלכלי שעלול להשפיע עליו.

עוד מוקדם לדעת איזו רגולציה נקבל בסוף, אבל עד כה למדנו שקשה לממשלות להיאבק במידע הכוזב בכלים משפטיים. האם צריך לזנוח את הרעיון? ד"ר וינר חושב שלא, ומסביר שבמקרים מסוימים אפשר להשתמש בכלים המשפטיים הקיימים (פגיעה בבריאות הציבור, הונאה, הטרדה וכו') במקום הפללה כללית של "דיסאינפורמציה". לדבריו, הדבר יתאפשר בזכות "מענה חקיקתי או רגולטורי אפקטיבי שיבדיל בין סוגים שונים של מידע כזב אותו יש הצדקה להגביל, לפי הנזקים החברתיים הכרוכים בו ושאלת המוטיבציה של מפרסמי מידע כוזב". מענה כזה צריך להבחין בין הקשרים שונים של "פייקים": רפואיים ובריאותיים, פוליטיקה ובחירות או כאלה שפוגעים בזכויות פרט מוגנות (למשל, דיפ פייק של אדם בעירום).

לקריאה נוספת:

יוזמות חקיקה נגד דיסאינפורמציה ו-fake news: סקירה בינלאומית - איגוד האינטרנט הישראלי

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה

בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים