גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא הזמן לנוח": האדמירל האמריקאי שמפציר בישראל להתכונן לעימות הבא מול איראן

אדמירל (מיל') גארי ראפהד, מפקד צי ארה"ב לשעבר, מזהיר כי האיום הימי של איראן ושלוחותיה רחוק מלהסתיים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלון מול החות'ים, על הלייזר שצפוי לשנות את מאזן ההגנה ועל עתיד שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ● ויש לו אזהרה: "דווקא עכשיו, כשהרובים שותקים, זה לא הזמן לנוח"

אדמירל (במיל') גארי ראפהד / צילום: נעמה קליין
אדמירל (במיל') גארי ראפהד / צילום: נעמה קליין

הים, שבעיני ישראלים רבים הוא בעיקר מקום של שלווה ורוגע, הפך במהלך מלחמת חרבות ברזל לחזית עולמית של עימותים, אינטרסים וסיכונים כלכליים. מתקפות החות’ים בים האדום חשפו עד כמה שברירית תנועת הסחר העולמית, ועד כמה הזירה הימית הפכה לזירת כוח - מאיראן, דרך אוקראינה ועד טייוואן.

כותרות העיתונים | חקירה בספרד: חברה מכרה פלדה לתעשייה הצבאית הישראלית
השבוע בתעשיות הביטחוניות | השכנה של ישראל לוחצת על ארה"ב: תמכרו לנו מטוסי קרב חדשים

רק מעטים בעולם מחזיקים בראייה פנורמית של כלל הזירות הללו, ובוודאי שמעטים אף פיקדו בהן באופן אישי. אחד מהם הוא אדמירל (מיל') גארי ראפהד, מפקד הצי האמריקאי לשעבר. הקצין עתיר הניסיון, ששירת מווייטנאם ועד לפיקוד על הצי הפסיפי, חולק בראיון בלעדי לגלובס תובנות על הלקחים המיידיים מהקרבות מול החות'ים ("אסור להפחית בהערכת היכולות הימיות של שלוחותיה של איראן"), על החשש כי משמרות המהפכה יעתיקו את טקטיקות המפרץ הפרסי לים התיכון, ועל עתיד חבילת הסיוע הביטחוני האמריקאית לישראל שמתקרבת לסיומה.

הכישלון מול החות'ים

במלחמת חרבות ברזל התמודדה ישראל עם זירות רבות: עזה, לבנון, סוריה, עיראק, איראן ותימן. עם זאת, תשומת הלב הבינלאומית הגיעה כאשר החות'ים שיבשו את התנועה בים האדום, וענקיות הספנות החליטו להסיט את נתיב הסחר לאירופה - אל כף התקווה הטובה. נתיב זה ארוך בשבועיים, ואף יותר.

בשלהי דצמבר 2023 הקים ממשל ביידן את קואליציית "פרוספריטי גרדיאן" שנועדה לאפשר את תנועת השיט בים האדום. מדינות שונות כדוגמת בריטניה וצרפת נטלו בה חלק, אבל היא נחלה כישלון חרוץ. בחודש מאי האחרון, אחד מהצעדים הראשונים שנקט נשיא ארה"ב החדש־ישן דונלד טראמפ במזרח התיכון היה הכרזה מפתיעה למדי על הפסקת אש עם החות'ים.

"החות'ים ביצעו פעולות ימיות שלארה"ב ומדינות נוספות היה קשה מולן", מציין האדמירל. "בישראל, הצלחתם ליירט טילים מכיוונים שונים בהם תימן וזה חיובי, אבל החות'ים הציגו יכולות שלא הרבה אנשים ציפו להן. המתקפות של ישראל, ארה"ב ואחרות היו מאוד לא מאוזנות ברמת העלויות". הנזקים הכלכליים משתקפים, למשל, מהמל"טים האמריקאיים. החות'ים טענו כי יירטו 14 MQ-9 ריפר, שעולה כ־30 מיליון דולר ליחידה. לצורך ההשוואה, מחירו של חימוש משוטט איראני מדגם שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר.

כתוצאה מכך, מפקד הצי האמריקאי לשעבר מוצא לנכון שני שיעורים מרכזיים שצריכים להילמד. הראשון, לא להפחית בהערכת היכולות הימיות של ארגוני הפרוקסי האיראניים, וכן לקחת מבט ריאלי יותר בנוגע למה שנדרש במטרה להגן ולהביס. לדבריו, האתגרים שבהם נתקלה ארה"ב במרחב הים האדום, צפויים גם במקומות שונים בעולם.

"לא רק שצפויות מתקפות טילים וכטב"מים, האתגרים יתרחבו לטכנולוגיות חדשות מעל פני הים ומתחתיו. זה דורש להגביר את המודעות לאיום, לתרגם את זה למה עושים, ומה המשאבים הנדרשים. מדינות שתלויות בסחר ימי נדרשות להשקיע במערכות שמסוגלות להגן על איומים כמו אלו שמחזיקים החות'ים. זה לא ייעלם, אלא רק יתפתח בזכות מה שהאיראנים והחות'ים למדו".

מודאג מהאיום האיראני

איראן מפעילה שני כוחות ימיים, הצי האיראני שמשויך לצבא איראן והצי של משמרות המהפכה. לכל אחד מהכוחות הללו תחומי אחריות שונים: בעוד שהצי של איראן אמון על הים הכספי ומפרץ עומאן, קרי הים הפתוח, הצי של משמרות המהפכה אחראי על שליטה במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז, שדרכו עוברים כ־30% מכלל הסחר העולמי בנפט.

מטוסי צי ארה''ב בים האדום, לקראת תקיפת החות'ים בתימן (מרץ 2025) / צילום: ap, U.S. Navy

זה מכביד כלכלית על משטר האייתוללות, שבמילא מצבו בכי רע, אך זה לא מנע מהרפובליקה האסלאמית להגדיל השנה את תקציב הביטחון ב־200% לכ־30.9 מיליארד דולר. זאת על אף תשתיות רעועות, קצב אינפלציה שנתי של 20%-55% מאז 2018, ומטבע שהתרסק לחלוטין וחצה את רף המיליון ריאל לדולר.

ראפהד משתף כי לאורך הקריירה הוא השקיע תשומת לב רבה לצי משמרות המהפכה. "הם האיום המשמעותי ביותר, במיוחד במפרץ. הטקטיקה השגרתית שלהם כוללת תקיפת אוניות סוחר ותשתיות. חששתי שהם עשויים להעתיק טקטיקות לפרוקסי. אני מודאג במיוחד כי הטקטיקה של משמרות המהפכה במפרץ עלולה להיות מועתקת למזרח הים התיכון, וליצור סביבה מאתגרת".

מה אתה חושב על היכולות של איראן כרגע?
"איראן לקחה צעד אחורה כרגע, אבל אף פעם לא חשבתי שהם ייעלמו. עלינו לשאול איך הם יעבדו עם אחרים? שיתוף הפעולה עם רוסיה בכטב"מים יכול להיות מתורגם לים. עכשיו, כשהרובים שותקים, צריכים לחשוב מה למדנו, מה הם למדו, ועם מי הם עובדים כדי לבוא עם איומים וטקטיקות חדשות שלא חשבנו עליהם. אנחנו רואים כיצד באוקראינה הטכנולוגיות והטקטיקות משתנות בקצב גבוה. זה לא הזמן לנוח, מוכרחים להפנות תשומת לב ולשתף פעולה. לעתים, אנחנו לא מספיק מהירים בשביל להפנים את השיעור הנדרש".

"האנרגיה - נשק העתיד"

אדמירל (מיל') גארי ראפהד (בן 74) נולד בבאפלו, ניו יורק, והתגייס לצי האמריקאי ב־1973. הוא פרש בשנת 2011, כאשר לאורך 38 שנות שירותו מילא שורת תפקידים ארוכה. הוא הגיע לישראל עבור השתתפות בכנס שערך המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית בראשות פרופ' שאול חורב, שפועל תחת HiCenter Ventures, ועסק בהתעצמות האיומים והטכנולוגיות בתת הים ובקרקעית הים - שבהם נמצאים נכסים אסטרטגיים של מדינות רבות בעולם, לרבות ישראל.

את הסוגיות הללו ראפהד מכיר היטב מתפקידיו השונים, בהם פיקוד על הצי השני של צבא ארה"ב, שאמון על צפון־מערב האוקיינוס האטלנטי, החוף המזרחי והקוטב הצפוני, ועל הצי הפסיפי, אבל אחד מהתפקידים המסקרנים בהקשר הישראלי כיום הוא היותו מפקד המשחתת האמריקאית USS בארי - הראשונה עם מערכת ההגנה האווירית AEGIS.

מערכות AEGIS על ספינות הצי האמריקאיות סייעו להגנה על שמי מדינת ישראל מול המתקפות האיראניות, לצד מערכות ההגנה האווירית שנמצאות על ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי. אלו כוללות את כיפת מגן, הווריאנט הימי של כיפת ברזל המפורסמת של רפאל, ולטווחים רחוקים יותר משתמשים ב־LRAD מתוצרת התעשייה האווירית.

"אני מעריך מאוד את AEGIS, שזו המערכת הראשונה להגנה אווירית שהצבנו בים", מספר מפקד הצי האמריקאי לשעבר. "המערכת מועילה מאוד ביכולת להתמקם, כי נוח יותר למערכת הגנה אווירית להיות מועתקת בים, מאשר העתקות ביבשה. אני מאמין כי AEGIS תמשיך להעניק תועלת לארה"ב ולמי שישתמש בה. ארה"ב, ישראל, יפן ושותפות אחרות נדרשות לחשוב כיצד נפתח מיירטים פחות יקרים".

משרד הביטחון הישראלי והקבלן הראשי של פרויקט מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר "אור איתן", רפאל, הודיעו בספטמבר על השלמת הניסויים במערכת. אור איתן תאפשר יירוטים בעלות דולרים בודדים עבור האנרגיה, במקום כ־30 אלף דולר למיירט כיפת ברזל. אף שספינות הן כלי שמוגבל בהספק האנרגיה, ראפהד מזהה בנשק האנרגיה כבשורה חשובה.

"נשק האנרגיה הוא טכנולוגיית מפתח לעתיד, במיוחד בספינות כי לא נדרשים לחשוש מנשיאת מיירטים. כרגע, המשחתות לא מסוגלות להשתמש באנרגיה מספיקה מהספינה. ניתן להעלות את ההספק בספינות עצמן, אבל זה ידרוש עיצוב מחדש שלהן. נשק אנרגיה יאפשר גמישות, כאשר חלק מהעיצובים של ספינות חדשות כולל אנרגיה נוספת שלא משתמשים בה. אף שנשק אנרגיה עדיין לא מוכן לטילים, העיצוב נדרש לכלול יותר אנרגיה".

מה דעתך על חיל הים הישראלי?
"הם מקצועיים, ממוקדים ומצויידים לעילא ואני מעריך אותם מאוד. האתגר שלהם, כמו שיש לרבים, הוא האם הם גדולים מספיק. כשאני אומר שצריך לגדול, אומרים לי 'אתה איש צי, אז אתה רוצה עוד'. אך כשמסתכלים על טורקיה ועל סין, המספרים משפיעים. השאלה היא מה רוצים לעשות כמותית. אם אתה מפתח יותר יכולות, ייתכן שלא תזדקק למספרים. אם יש לי ספינה שנושאת 30 מיירטים ואני מצפה להתמודדות עם 120 טילים, אצטרך ארבע ספינות, אבל עם נשק אנרגיה יהיו לי כמה מיירטים שארצה. לכן, צריכים לגוון טכנולוגיות".

עם מי עבדת בחיל הים?
"עבדתי תמיד עם מפקד חיל הים, אבל מי שעבדתי איתו באופן משמעותי הוא אליעזר (צ'ייני) מרום. הייתה לנו הזדמנות לעבוד על סוגיות אזוריות. אני מעריך אותו כי הוא עשה את המאמצים להפוך אותי למעורה יותר ביכולות, באופי ובתרבות של חיל הים הישראלי".

פלישה סינית? "לא חכם"

ראפהד מכיר היטב את האיומים במרחב אסיה־פסיפיק ואת האיום הסיני בפרט בזכות תקופתו כמפקד הצי הפסיפי בין השנים 2007-2005. באותו מרחב נמצאים שני מוקדים אסטרטגיים לכלכלה העולמית. בראש ובראשונה, נתיב השיט החשוב מכל, מיצר מלאקה, שבו עוברים כ־30% מהסחר הימי העולמי, בסך של כ־3.5 טריליון דולר בשנה. בה בעת, ישנה טייוואן, מדינה שמהווה את מוקד השבבים המתקדמים העולמי בזכות חברת TSMC, והחשש העולמי הוא כי פלישה סינית לאי אינה של שאלה של אם אלא מתי.

"עבדתי עם שותפות כמו יפן וקוריאה, ואני מודאג מהמצב באוקיינוס הפסיפי", מציין מפקד הצי האמריקאי לשעבר. מלאקה עמוס במסחר וגם קריטי לאנרגיה. הסינים מרחיבים את נוכחותם במרחב, ומגבילים את היכולת לעבור באזורים מסוימים. האתגר במרחב הוא לא רק צבאי. יותר מ־90% מהאנרגיה של יפן, קוריאה וטייוואן עוברת שם. 60% מהמזון מיובא במדינות הללו. זה גם אתגר להותיר את האור דולק".

האם סביר שתתקיים פלישה סינית לטייוואן בתוך שנה־שנתיים, כפי שמעריכים בעולם?
"איני רואה פלישה סינית לטייוואן בתוך שנה או שנתיים. זה דבר קשה מאוד לביצוע, והסינים מבינים זאת. סין שרויה במצב כלכלי שאינו מיטבי, ובעקבות כך זה יהיה מאוד לא חכם. לדעתי, ההערכה שלהם דומה - שהם לא צריכים עכשיו קונפליקט בטייוואן. אני חושש שבתוך חמש־שש שנים המצב עלול להשתנות. הסינים עשויים לחוש יותר בטוחים כלכלית, פוליטית, חברתית. שי ג'ינפינג יכול להיות כמה זמן שהוא רוצה בשלטון, אז שנת 2032 יכולה להיות סבירה ליעד של 'איחוד סין'".

שאלת כספי הסיוע

שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לבין ארה"ב אמנם מהודק יותר מאי פעם, אולם סיבה לדאגה טמונה בכספי הסיוע השנתיים שמעבירה וושינגטון. מזכר ההבנות הנוכחי, שעליו חתמו ב־2016 ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, מבטיח לישראל רכש אמריקאי שנתי בסך 3.3 מיליארד דולר, וחצי מיליארד דולר נוספים לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית. אותו מזכר הבנות מסתיים ב־2028, והצדדים עדיין לא פתרו את הנושא קדימה.

בין כה וכה, סימן שאלה גדול ייסוב סביב סעיף ההמרות - היכולת להמיר לשקלים חלק מהמענק השנתי, לטובת שימוש בתעשייה הביטחונית המקומית. בתחילת ההסכם עמד סעיף ההמרות על 815.3 מיליון דולר (24.7%), אבל הובטחה בו הפחתה עקבית שנועדה להפנות את ההשקעה לתעשייה הביטחונית האמריקאית. השנה עמד תקציב ההמרות על 450.3 מיליון דולר (13.6%), ובשנה הבאה הוא יצנח ל־250.3 מיליון דולר (7.5%), סכום דומה לזה שיהיה ב־2027. בשנה האחרונה להסכם, 2028, סעיף ההמרות יהיה 0. בצל מדיניות America First של טראמפ, קשה לראות תרחיש טוב יותר בעתיד.

"אני חושב שהסיוע ימשיך, הוא חייב", אומר ראפהד. "זה חשוב כי ארה"ב וישראל ישתמשו ביכולות העצמאיות שלהן, תוך כדי שיתופי פעולה ושיתופי פיתוח. ישראל עשתה רבות, במיוחד בהגנה האווירית. חלק גדול מהטכנולוגיות הישראליות התרגמו לארה"ב, למשל כיפת ברזל היוותה השראה לכיפת זהב".

מפקד הצי האמריקאי לשעבר מסכם כי גם בתווך הימי, יש מקום רב לשיתופי פעולה בין הצדדים. "יש הזדמנות אדירה לשיתופי פעולה ושיתופי ייצור. הרכש האמריקאי ימשיך, ואני מקווה שנצליח לא רק לחזק את ביטחון ישראל, אלא גם את ארה"ב. זה צריך להיות תערובת: מכירת אמצעים חשובה כי זה מאפשר להשתמש באותן המערכות, אבל גם החוקרים והאחראים על הצד העסקי צריכים לעבוד בצורה אדוקה. לצד זאת, חשוב שהחוקרים יעבדו יחד ברמת האוניברסיטאות ויפתחו יתרונות למדינות כמו ארה"ב וישראל. אנחנו מדינות עם מנועי חדשנות, לא כאלו שבאות להעתיק, אלא לפתח".

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

צה"ל תקף מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי בכביש ביירות-דמשק

שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● באיראן עונים לטראמפ לקראת חידוש המשא ומתן: "אם תבחר בעימות - יהיה לקח מרתיע" ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת, הרכיבים מיוצרים באירופה

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו