ראש לשכת עורכי הדין, עו''ד עמית בכר
בג"ץ הוציא אמש (ה') צו על-תנאי נגד התיקון לחוק לשכת עורכי הדין - תיקון הדורש מהלשכה לקצץ מיידית ב-20% מדמי החבר שהיא גובה ואוסר עליה להשתמש בדמי החבר למימון פעילותה הציבורית.
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז קבעו כי כניסת החוק לתוקף תוקפא עד להחלטה אחרת. בנוסף, ימשיך לחול הצו הארעי שהוציאה שופטת בג"ץ יעל וילנר בפברואר האחרון, ולפיו הלשכה לא תצטרך להחזיר בשלב זה את החלק היחסי של דמי החבר שכבר גבתה ב-2025.
● לשכת עורכי הדין: החוק לקיצוץ דמי החבר הכניס אותנו לסחרור כלכלי, תקציב 2026 בסכנה
● היועמ"שית על הגבלת תקציב לשכת עורכי הדין: חוק פוליטי שיפגע בעצמאותה
התיקון לחוק - שעבר בינואר 2025 כהצעת חוק פרטית של ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) וקודם על-ידי יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) בתמיכת שר המשפטים יריב לוין - אוסר כאמור על לשכת עורכי הדין להשתמש בדמי החבר לצורך פעילותה הציבורית, לרבות בכל הנוגע להגשת חוות-דעת מקצועיות בהליכי חקיקה וארגון השתלמויות מקצועיות. לפי התיקון, דמי החבר יוכלו להוסיף ולממן, בין היתר, את מערכי הלשכה העוסקים בהתמחות, בהסמכה ובשיפוט משמעתי.
האיסור על מימון הפעילות הציבורית באמצעות דמי החבר נולד על רקע התנגדות הלשכה, שבראשות עו"ד עמית בכר, למהלכי הממשלה ושר המשפטים לוין נגד מערכת המשפט.
בנוסף, ולמרות שתקציב הלשכה ל-2025 כבר אושר, התיקון לחוק מחיל קיצוץ מיידי לשנה הנוכחית בגובה 20% מדמי החבר. תקציבה השנתי של הלשכה עומד על כ-90 מיליון שקל, ודמי החבר מגיעים לכ-66 מיליון שקל, המהווים כ-70% מהתקציב הכולל.
אחרי שהלשכה עתרה לבג"ץ נגד התיקון לחוק, השופטת וילנר הוציאה כאמור צו ארעי שהתיר ללשכה שלא להשיב בינתיים את הכספים שכבר נגבו עבור שנת הכספים הנוכחית. כעת דורש בג"ץ מהכנסת, מוועדת החוקה, משר המשפטים ומהיועצת המשפטית לממשלה לנמק מדוע לא יבוטל כליל סעיף הקיצוץ בתקציב 2025.
בתיקון לחוק נקבע עוד כי לשכת עורכי הדין תהיה רשאית לגבות תשלומי רשות, שאינם חלק מדמי החבר הרגילים, מעורכי דין שיהיו מעוניינים בכך כדי לממן את הפעילות הציבורית. אלא שהקצאת תשלומי הרשות תחייב את הסכמתם של כל ראשי המחוזות בלשכה.
חלק מראשי המחוזות מזוהים עם האופוזיציה לבכר, כך שהחוק מעניק בפועל זכות וטו למתנגדיו על תקציב הפעילות הציבורית של הלשכה. הצו על-תנאי שהוציא כעת בג"ץ דורש מהמשיבים לנמק מדוע זכות הווטו הזו לא תבוטל או תתוקן. לצד זאת, השופטים אישרו לצרף כמשיבים לעתירה את ועד מחוז ירושלים בלשכה ואת העומד בראשו, עו"ד ארז צ'צ'קס, המזוהים עם תמיכה בתיקון לחוק.
עוד נקבע בצו שהוציא אמש בג"ץ כי המשיבים ינמקו מדוע כניסתו של התיקון לחוק לתוקף לא תידחה עד לאחר הבחירות הבאות למוסדות לשכת עורכי הדין. זאת, לנוכח העובדה שהקו הציבורי שמובילה הלשכה מבטא את רצון הבוחרים, אשר בחרו את בכר לתפקידו ביוני 2023 ברוב של 73%. הבחירות הבאות ללשכה צפויות להיערך ביוני 2027.
החוק "משנה את כללי המשחק כדי להגדיל את כוחם של ראשי המחוזות"
שר המשפטים לוין כתב לבג"ץ כי החוק נועד "למנוע גביית דמי חבר מופרזת ושימוש לרעה בכספים שנגבו, לצד מתן הגנה לועדי מחוזות הלשכה מפני פגיעה בהם מסיבות פוליטיות על-ידי הנהגת הלשכה הארצית".
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, קבעה בעמדה שהגישה לבג"ץ כי החוק "מסורבל ובעייתי" ו"משנה את 'כללי המשחק' תוך כדי המשחק כדי להגדיל את כוחם של ראשי המחוזות" המזוהים עם הממשלה. זאת, תוך פגיעה "בבחירה האוטונומית של הבוחרים".
לדברי בהרב-מיארה, הרקע לחוק הוא "ביקורת של גורמים פוליטיים בקואליציה ביחס להתנהלותו של ראש הלשכה הנוכחי במאבק נגד צעדי הרפורמה שמובילה הקואליציה והממשלה ביחס למערכת המשפט".
עוד הסבירה היועמ"שית כי "התמונה המצטיירת ממכלול הדברים היא שהקואליציה והממשלה מקדמות מהלכי חקיקה על-מנת לפגוע בלשכת עורכי הדין ובעצמאותה, וזאת משנבחר יושב-ראש שאינו לרוחן ושמביע עמדות המנוגדות לרפורמה ביחס למערכת המשפט".
בעמדתה ביקשה היועמ"שית מהלשכה לספק מידע נוסף לגבי ההשלכות של יישום החוק בשטח, אך בלשכה הבהירו כי ניתן יהיה להעריך את ההשלכות הללו רק אחרי גיבוש תקציב הלשכה ל-2026. גיבוש התקציב, הדגישו, הפך למלאכה לסבוכה ביותר לנוכח ההוראות המסורבלות של החוק.
הלשכה אף טענה בבג"ץ כי החוק פוגע ביציבות הפיננסית שלה וביכולתה לקדם תוכנית התייעלות. ככל שלא יעבור תקציב ל-2026, התריעו בלשכה, המשמעות תהיה פיזור מוסדות הלשכה והליכה לבחירות - תוצאה אשר ייתכן כי יוזמי החוק ניסו לגרום לה. "גם אם התקציב יאושר לפי הוראות החוק, הנזק יהיה בלתי הפיך", נטען. לפי הלשכה, החוק "הכניס את הלשכה לסחרור כלכלי ולחוסר ודאות מוחלט לגבי מצבה הכלכלי הנוכחי והעתידי".
בלשכה תקפו גם את ההוראה בחוק המאפשרת לה לגבות תוספת "שרירותית" בגובה 150% בנוסף לדמי החבר המקוצצים, והסבירו כי רוב הכספים הללו יופנו בכלל למחוזות, הנשלטים כאמור בידי נציגי האופוזיציה בלשכה. "מצב זה לא יאפשר את אספקת חלק משמעותי מהשירותים הניתנים לעורכי הדין (ומשרתים גם את כלל הציבור)".
עוד נטען כי הדבר "עלול להוביל לשיתוק של הלשכה, משום שהמנגנון הקיים - שמבוסס על תשתיות תפעוליות, מערכות מידע והעסקה של עשרות עובדים - אינו ניתן לפירוק או הפעלה חלקית ללא פגיעה אנושה בתפקוד הלשכה". בלשכה אף העריכו כי החוק יחייב פיטורי עובדים.
לשכת עורכי הדין מיוצגת על-ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, תומר ויסמן, עמיחי וסרטיל ובועז ארבל ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו.