האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל
בג"ץ פסל הבוקר (א') את החלטת שר המשפטים יריב לוין למנות את נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, למפקח על חקירת הפצ"רית - במקום היועצת המשפטית לממשלה. עם זאת, בג"ץ קבע כי לוין מוסמך למנות עובד מדינה אחר לתפקיד, כל עוד המינוי עומד בקריטריונים שנקבעו.
● בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החוק להגבלת התקציב של לשכת עורכי הדין
● היועמ"שית: לדחות את העתירות נגד מינוי דוד זיני לראש השב"כ
השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ עמדו על כך שבכירי הפרקליטות מנועים מללוות את החקירה נוכח מעורבות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה באירועים, ושלצורך "הנראות הציבורית" תתאפשר התערבות פוליטית מוגבלת במינוי הגורם שיפקח במקומם על החקירה.
החלטת בג"ץ הגיעה אחרי שנציגי הפרקליטות ולוין הודיעו לבית המשפט כי לא הגיעו להסכמות לגבי זהות הגורם שיפקח על החקירה. הפרקליטות קיבלה חלקית את הצעת שופטי בג"ץ והסכימה למנות לתפקיד שופט עליון בדימוס, אך שר המשפטים לוין עמד על מינויו של קולה.
משכך, השופטים הודיעו כי ייאלצו להכריע בשתי העתירות המנוגדות שהוגשו בנושא. עתירה אחת הוגשה על-ידי ח"כ אביחי בוארון וארגון הימין לביא בדרישה לפסול את היועמ"שית עו"ד גלי בהרב-מיארה מליווי החקירה, אך זו התייתרה במידה רבה אחרי שבהרב-מיארה הודיעה כי לא תעסוק בחקירה, בהתאם לחוות-הדעת של היועצת המשפטית של משרד המשפטים. עתירה נוספת הוגשה על-ידי ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית, בדרישה לפסול את מינויו של קולה.
"נסיבות חריגות וקיצוניות"
השופטת וילנר כתבה כי העברת סמכות הפיקוח על חקירה פלילית מחוץ למערך הייעוץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה, היא החלטה דרמטית הפוגעת בעיקרון עצמאות התביעה ואיסור ההתערבות הפוליטית בחקירות.
עם זאת, הסבירה וילנר, מדובר ב"נסיבות חריגות וקיצוניות" המתירות "לחרוג באורח מוגבל ומתוחם" מהעיקרון. זאת, לנוכח מעורבותם של היועמ"שית ופרקליט המדינה באירועים הנחקרים והעובדה שהם עשויים להידרש למסור עדות.
וילנר קבעה כי ההתערבות של לוין היא "עקיפה בלבד", ועיקרה בחירת זהות עובד המדינה שיפקח על החקירה. לדבריה, לוין יוכל למנות עובד מדינה בכפוף למספר תנאים: המינוי יהיה בתוקף רק עד שתוסר המניעות של היועמ"שית, והפיקוח צריך להיעשות בידי "עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו, בעבר או בהווה, כרוך בהפעלת שיקול-דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית". אסור יהיה למנות עובד מדינה בעל שיוך פוליטי, והשר לא יהיה רשאי לפעול כאשר ייחקר גורם פוליטי.
השופט שטיין כתב כי "במצב המיוחד שנוצר, שיקולים של נראות ציבורית ומראית פני הצדק יוצרים מניעות מוסדית שאינה מאפשרת העברת התפקיד לפרקליטות המדינה".
לדבריו, שר המשפטים חייב למנות לתפקיד משפטן בכיר בעל מומחיות בתחום המשפט הפלילי, נקי מאינטרסים אישיים ומהשפעות פוליטיות, כלומר מי שמתקרב ככל הניתן לפרופיל של פרקליט בכיר מפרקליטות המדינה. שטיין הזהיר מפני פוליטיזציה של המשפט הפלילי.
השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי "מתקיימת מניעות רחבה של הגורמים הבכירים ביותר במערכת האכיפה". היא עמדה על כך שלא נבדקו ניגודי העניינים של בכירי הפרקליטות, ושחשוב לקיים "חקירה עצמאית שתזכה לאמון הציבור". משכך, קבעה, יש לאפשר לשר המשפטים למנות עובד מדינה אחר לליווי החקירה עד שתוסר המניעות של הפרקליטות.
וילנר: לא מאוחר להגיע לפתרון מוסכם
השופט בדימוס קולה אומנם עומד בתנאים למינוי, אך החלטת לוין למנותו למפקח על חקירת הפצ"רית תבוטל, כיוון שהחוק אוסר על נציב התלונות על השופטים לעסוק בכל עיסוק אחר. השר יוכל כאמור למנות עובד מדינה אחר, ובלבד שהמינוי יעמוד בקריטריונים שציינה השופטת וילנר.
וילנר הביעה צער על כך שהצדדים לא הגיעו להסכמות, וחזרה על ההצעה שהעלו השופטים בדיון, ולפיה לתפקיד המפקח על החקירה ימונה שופט מחוזי מכהן או שופט עליון בדימוס. לדבריה, "לא ננעל השער להגעה לפתרון מוסכם, אשר ייהנה מהכשר ציבורי רחב וינמיך את גובה הלהבות בשיח הציבורי; - ויפה שעה אחת קודם".
*** חזקת החפות: הפרקליטה הצבאית הראשית היוצאת, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, לא הואשמה ולא הורשעה, ועומדת לה חזקת החפות.