גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר המדינה מצטרף לביקורת האוצר על צה"ל: אין בקרה על עשרות מיליארדים בתגמולי מילואים

דוח חדש של מבקר המדינה מצביע כי לצה"ל ולביטוח הלאומי אין מנגנון בקרה משותף שמוודא שההוצאה הציבורית מנוצלת באופן יעיל ● בנוסף, המבקר אנגלמן מצביע על התנהלות בעייתיות של האקדמיה מול הסטודנטים ● ומה בנוגע לזכויות העבודה?

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

בין אוקטובר 2023 ליולי 2024, כ-318,000 ישראלים נקראו לשירות מילואים, והמדינה שילמה להם כ-20 מיליארד שקל בתקופה זו. עד סוף המלחמה האמיר סכום התגמולים למילואימניקים לכ-70 מיליארד שקל. אבל למרות הסכומים האדירים, דוח חדש של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (ג') מצביע כי לצה"ל ולביטוח הלאומי אין מנגנון בקרה משותף שמאפשר לוודא שההוצאה הציבורית מנוצלת באופן יעיל. הדבר מתחבר לביקורת המוכרת של האוצר על חוסר שקיפות ובזבזנות במערך המילואים.

מבקר המדינה מטיל אחריות על נתניהו: "כשל רב שנים"
זן חדש של ועדות חקירה? החלטת ממשלה לא תספיק

דוח המבקר עוסק במספר תחומים מרכזיים: תגמולי המילואים, הגנה על זכויותיהם בעבודה, והמענה למשרתי מילואים במערכת ההשכלה הגבוהה מאידך. בכל אלה מצביע המבקר על פערים משמעותיים. יש לציין שבעיה מרכזית אחת - סכום התגמול המזערי - צפויה להיפתר השבוע בעקבות פשרה קואליציונית.

הממצא המרכזי של המבקר בתחום התגמולים נוגע לבקרה מצד משרד האוצר וכן המוסד לביטוח לאומי. החל משנת 2008, משרתי מילואים רשאים להמשיך לעבוד בתקופת השירות - הסדר חיובי שמאפשר להם לשמור על עבודה ועסק. אך "מאחר שהמעסיקים מדווחים על סכום השכר בלי הפרדה בין השכר המשולם בגין עבודה לבין תגמול המילואים, הביטוח הלאומי אינו יכול לדעת כמה מתוך השכר המדווח הוא שכר בגין עבודה וכמה בגין תגמול מילואים", נכתב בדוח.

בבדיקה שקיים הביטוח הלאומי לגבי כ-66,000 משרתי מילואים שעבדו אצל אותו מעסיק בכל תקופות השירות, התברר שלגבי כ-20% (כ-13,200) התגמול בתקופת השירות האחרונה היה גדול ביותר מ-20% מהתגמול בתקופה הראשונה.

בינואר 2025, לאחר תום תקופת הביקורת, תוקן חוק הביטוח הלאומי כך שנקבע מנגנון בקרה במקרים שבהם ההכנסה עלתה במידה רבה. אך המבקר מדגיש: "לביטוח הלאומי ולצה״ל אין מנגנון בקרה משותף המאפשר מיצוי המידע שבידי כל גוף כדי להבטיח כי ההוצאה הציבורית בגין שירות המילואים מנוצלת באופן יעיל". לצה"ל אין מידע על השתכרות נוספת של משרתי המילואים, ולבט"ל אין מידע בדבר תקופות השירות בפועל. "תקופות שירות המילואים הממושכות וההוצאה הציבורית הגבוהה על תגמולי המילואים מחדדים את הצורך בהידוק הבקרה על הוצאה זו", קובע הדוח.

"תמריץ שלילי למעסקים"

הדוח התמקד גם בסכום התגמול המזערי שמקבלים כשליש ממשרתי המילואים (כ-30% מהם סטודנטים). עד פרוץ המלחמה הסכום עמד על כ-215 שקל ליום, והועלה ל-311 שקל כהוראת שעה. הדוח הזהיר כי לפי המצב החוקי הקיים, הסכום היה צפוי לקטון בכ-30% בתחילת 2026.

אלא שכאמור, בשבוע שעבר סוכם בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ליו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי לקבע את התגמול המזערי ללוחמי מילואים - 321 שקל ליום, במקום לאפשר לו לפוג. ההחלטה, שצפויה לעלות כחצי מיליארד שקל בשנה, מיישמת את המלצת המבקר לעגן בחקיקה את ההבחנה בין משרתי מילואים במערך הלוחם לבין מי שאינם במערך הלוחם.

ממצא נוסף נוגע להגנה על זכויות בעבודה. לאחר פרוץ המלחמה הרחיבה המדינה את ההגנה מפני פיטורים ואת ההקלות בעבודה למשרתי המילואים, לבני זוגם ולהורים האחרים של ילדיהם. אבל הדוח מצביע על בעיה: "נפגעה רמת הוודאות של משרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים ושל המעסיקים לגבי המשך תחולת חלק מהזכויות".

הסיבה היא שההגנות קבועות בשילוב של חקיקה קבועה, חקיקה זמנית, וצווי הרחבה לתקופה מוגבלת. למשל, ההגנה מפני פיטורים עד 30 יום מהשחרור קבועה בחוק, אבל ההגנה מיום 31 עד יום 60 נקבעת בצו הרחבה שתוקפו עד סוף 2025. "הפגיעה ברמת הוודאות עלולה להוות תמריץ שלילי למעסיקים לקבל לעבודה משרתי מילואים", מעיר המבקר.

ממצאים חריפים במערכת ההשכלה הגבוהה

פרק נוסף של הדוח עוסק במערכת ההשכלה הגבוהה, והממצאים כאן חריפים. במסגרת הביקורת ביצע משרד מבקר המדינה סקר בקרב כ-2,650 סטודנטים משרתי מילואים. הממצאים: 41% מהמשיבים לא היו שבעי רצון מהסיוע שהמוסדות הציעו להם; 45% ציינו שהמענים לא הצליחו לספק להם ודאות בנוגע להשלמת הלימודים.

הדוח מצביע על פער בין דרכי הסיוע שהסטודנטים מצאו כמועילות לבין מה שהמוסדות הציעו. "סטודנטים ציינו כי המוסדות מיעטו להציע תגבורים ותרגולים וסיכומים כתובים של שיעורים (31% ו-8%, בהתאמה), אף שהם היו מעוניינים בהם במידה רבה (60% ו-53%, בהתאמה)". בניגוד לכך, 72% מהמוסדות העריכו שהסטודנטים היו שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד - הבדל משמעותי מתשובות הסטודנטים עצמם.

בנושא החזרים כספיים, 12% ממוסדות הלימוד לא נתנו החזר מלא של שכר הלימוד לסטודנטים שביטלו את לימודיהם בשל שירות המילואים, ו-32% לא החזירו דמי הרשמה.

המבקר אנגלמן קובע כי על משרד הביטחון ומשרד האוצר "לבחון את ההסדרים לתשלום תגמול המילואים". כמו כן, על הביטוח הלאומי וצה"ל "למסד ממשקי בקרה משותפים על תשלום תגמול המילואים, תוך שימוש בנתונים של צה״ל על תקופות השירות ובנתוני בט״ל על הכנסות המשרתים".

לגבי מערכת ההשכלה, המבקר קורא למל"ג "לבצע בחינה מעמיקה של הצרכים העתידיים ולגבש תוכנית ארוכת טווח לסטודנטים משרתי מילואים". הדוח מסתיים בקריאה: "צעדים אלו ישקפו את מחויבות המדינה למשרתי המילואים אשר הקריבו ומקריבים רבות עבור מדינת ישראל".

המל"ג: "הסטודנטים המשרתים לא ויתרו על לימודיהם"

מהמל"ג והות"ת נמסר: "ראשית, חשוב להדגיש כי במבחן התוצאה הפעולות שבוצעו על ידי המל"ג, הות"ת והמוסדות האקדמיים במהלך התקופה משתקפות גם בנתוני הלמ"ס, שפורסמו בספטמבר 2025 ומציגים תמונה מעודדת: שיעורי הפסקת הלימודים בקרב משרתי מילואים בשנתם השנייה ללימודי התואר ראשון עמדו על 4.7% בלבד, לעומת 8.5% בקרב כלל הסטודנטים. שיעור השלמת התואר בזמן תקני בקרב משרתי מילואים הגיע ל־62.9% - גבוה מהנתון בקרב כלל הסטודנטים (59.8%). כמו כן, שיעור ביטולי ההרשמה בקרב משרתי מילואים היה נמוך יותר - 11.6% לעומת 14.4% בקרב סטודנטים שאינם משרתים. נתונים אלו מעידים כי הסטודנטים המשרתים לא ויתרו על לימודיהם, ואף הפגינו התמדה גבוהה במיוחד, לצד מערך הסיוע שגובש ויושם על ידי המל"ג, הות"ת והמוסדות האקדמיים.

"עוד לפני ה-7.10, המל"ג עדכנה את כללי זכויות הסטודנטים במילואים, ולפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד - שנדחתה בשלושה חודשים בשל המלחמה והרצון להמתין למשרתים - נבדק שכל המוסדות עומדים בכללים אלו. המל"ג הנחתה את המוסדות לפרסם מענים ייעודיים לסטודנטים שנפגעו, ובהם משרתי מילואים ובני משפחותיהם, ויצאה בקמפיין ייעודי להנגשת המידע. עם התמשכות הלחימה, בתחילת סמסטר ב', הותאמו הכללים והוגדלו ההתאמות בהוראת שעה".

עוד כתבות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%