גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מתגייסים, לא מצביעים? זה הלקח מהניסיון העולמי

בצרפת ובגרמניה אוסרים הצבעה בצו בית משפט, בנורבגיה ובאוסטרליה הזכות נשללת ממורשעים בבגידה ● מספר מדינות מגבילות משמעותית את זכות ההצבעה, וגם גופים בינלאומיים הכירו באפשרות הזאת ● אבל ההצעה של לפיד וליברמן הולכת הרבה יותר רחוק

ח"כ אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף

לאחרונה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יצאו בהצעה שעוררה סערה: שלילת זכות ההצבעה ממי שלא יתגייסו. כשעומתו עם הביקורת, הם הצדיקו זאת בכך שגם בדמוקרטיות אחרות זכות ההצבעה נשללת במקרים מסוימים, בדגש על אסירים. אז בדקנו: איך זה עובד בעולם, והאם ניתן להשוות?

דרישת החנינה של טראמפ ממלכדת את נתניהו?
לטראמפ יש אינטרס להזדרז עם מכירת ה-F-35 לסעודיה. מהו?

ההצדקות על הנייר

חשוב לפתוח במושכלות יסוד: "בחירות חופשיות, הוגנות, בפרקי זמן קבועים, הן הבסיס הכי בסיסי של דמוקרטיה", אומרת פרופ' אורית קדר מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. "זה לא מספיק, אבל זה תנאי הכרחי, וזו לא זכות שמתעסקים איתה. זו זכות שהלכה והתרחבה מאז המחצית השנייה של המאה ה־19, כשבכל פעם הוסיפו עוד קבוצה ועוד קבוצה - לפי מעמד ובעלות על קרקע, לפי מגדר, לפי אתניות ואפילו לפי סטטוס משפחתי. הסגה לאחור של לאחור של הזכות האוניברסלית הזאת היא צעד תמוה".

אבל למה בכלל להגביל את אותה "זכות אוניברסלית"? "במדינות בהן זכות ההצבעה נשללת באופן מוגבל, ביחס לעבירות ספציפיות, מדובר בדרך כלל בעבירות כגון הונאת בחירות או בגידה", אומר פרופ' איתי בר־סימן־טוב מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "הטעמים שבדרך כלל מוצגים באותן מדינות להצדקת ההגבלה היא הגנה על המדינה ועל המשטר הדמוקרטי.

"במדינות אלו גם לפעמים נטען שיש קשר בין מהות העבירה לבין הסנקציה החמורה". וכשאין קשר כזה? במקרים כאלה, מציין בר־סימן־טוב, "הטעמים שמועלים להצדקת ההגבלה הם יותר מתוך תפיסות שלפיהן 'כתם פלילי' לכשעצמו מצדיק שלילת כושר האזרחות הפוליטית. יש גם טענות שהתכליות הן לעודד אחריות אזרחית וכיבוד הציות לחוק".

ואומנם, גופים שעוסקים בזכויות אדם כן סיפקו קווים מנחים שמאפשרים את שלילת זכות ההצבעה, אך הם התנו זאת בדרישות מחמירות. כך, למשל, ועדת זכויות האדם של האו"ם ובית הדין האירופי לזכויות אדם תלו את השלילה במבחנים כמו "אובייקטיביות וסבירות". ולפי אותם גופים, כשזה נוגע ספציפית לאסירים, השלילה צריכה להיות מידתית ופרופורציונלית לעבירה ולגזר הדין.

הלכה למעשה

אבל עם כל הכבוד להמלצות, בפועל לפעמים ההיסטוריה של ההצדקות קצת שונה. "אחרי שניתנה לשחורים במדינות דרום ארה"ב הזכות להצביע, הם קיבלו כוח פוליטי", מסביר ד"ר ג'וש גצקו, מרצה בכיר במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. "אחת הדרכים לקחת מהם את הכוח הפוליטי הזה הייתה באמצעות הכנסתם לכלא ולקיחת זכות ההצבעה מאסירים. אז לא היה צורך בהצדקה אחרת, אבל ברגע שהפרקטיקה הזו התפשטה מחוץ למדינות הדרום, ההצדקה לכך הפכה להיות הרתעה".

ומה המצב כיום? לפי סקירה משווה מ־2019 של ד"ר דנה בלאנדר ואביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, יש מספר מדינות שאכן שוללות את זכות ההצבעה, כשהסיבות העיקריות לשלילת זכות ההצבעה הן עבירה פלילית ואי־כשירות נפשית. בחלק מהמקרים, כמו נורבגיה ואוסטרליה, יש סעיף מיוחד למי שנמצאו אשמים בבגידה או הצטרפו לכוחות זרים בהתאמה.

בצרפת, גרמניה ודנמרק יש צורך בהחלטה אקטיבית של בית המשפט לשלול את זכות ההצבעה, בעוד באוסטרליה כל מי שמרצים עונש של יותר מחמש שנות מאסר לא יוכלו להצביע ובבריטניה האיסור גורף אף יותר. בבלגיה (ובחלק ממדינות ארה"ב, שלא מופיעה בסקירה) השלילה לא מסתיימת מיד עם היציאה מהכלא.

שיקולים פוליטיים?

בעולם, עצם קיומה של הגבלה זו על זכות ההצבעה לא בהכרח מתקבל בשוויון־נפש. בבריטניה נודע מקרה מפורסם מתחילת שנות ה־2000, אז האסיר ג'ון הירסט עתר לביה"ד האירופי לזכויות אדם בשל שלילת זכות ההצבעה שלו. זה פסק ב־2005 שאכן האיסור הבריטי - שהיה חסר הבחנה ולא מידתי - הפר את האמנה האירופית לזכויות אדם.

רק ב־2017 הוצע להעניק זכות הצבעה לאסירים שזכאים לרישיון עזיבה זמני (שמוענק לאסירים ספציפיים לצורך עבודה, צרכים משפחתיים או התערות בקהילה טרם השחרור). מועצת אירופה קיבלה את הפשרה והתיק נסגר ב־2018.

התיקון לא היה מרחיק לכת. "הדבר מעיד על כך שלא פעם קיים פער בין מה שהדין מחייב או מה שניתן להצדקה לבין המציאות בפועל, ובאופן ספציפי, פער בין פסיקות בתי משפט לבין מידת הציות", אומר בר־סימן־טוב.

לטענתו, "ההסבר לכך אינו בהכרח שהפסיקות העקרוניות אינן נכונות, אלא חולשתו ומגבלות כוחו של בית המשפט (בעיקר בית משפט בינלאומי), והקשיים הפוליטיים שקיימים במציאות ביישום הפסיקות במדינות מסוימות. יש גם ביקורות באותן מדינות, על כך שהיעדר הציות המספיק אינו נובע מעמדה מהותית בת הצדקה, אלא מלחצים פוליטיים".

ביקורת מכיוון אחר נשמעת בארה"ב על מה שקורה אחרי השחרור מהכלא. "עצם שלילת זכות ההצבעה לאסירים היא לא משהו שנוי במחלוקת", אומר ד"ר גצקו. "אבל הביקורת שואלת למה אחרי שאדם ריצה את העונש שלו ולא נמצא במעקב או שום דבר כזה ממשיך להיענש.

"יש גם טענות להטיה פוליטית: בבחירות 2000, בין בוש לגור, הרבה קם ונפל על פלורידה, בה יש מדיניות מחמירה לגבי זכות הצבעה לאסירים, כולל משוחררים. הראו שזה יצר מצב של עשרות אלפים שלא יכלו להצביע, שאם הייתה ניתנת להם זכות הבחירה גור היה מנצח בקלות. זה נחשב לעניין דמוקרטי־רפובליקני, כי מי שנפגעים מהחוקים האלו בסבירות גבוהה מצביעים לדמוקרטים, ולכן זה נראה לרבים כלא הוגן".

החששות בישראל

אז זה מה שקורה בעולם. ומה בישראל? כאן זכות ההצבעה לא נשללת מאף אזרח שעבר את גיל 18, "אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק", כלשון סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת. בפועל, כפי שאומר פרופ' בר־סימן־טוב, "מעולם לא נחקק שום חוק שיאפשר שלילה מקבוצה מסוימת זכות הצבעה".

הוא מסביר שבישראל הרעיון כמעט לא עלה לדיון, וכשכן ההצעות נפלו מהר: "בכנסת הראשונה, במסגרת הדיון על חוק הבחירות לכנסת השנייה, הציעו שני חברי כנסת לשלול את זכות ההצבעה מאנאלפביתים. יו"ר ועדת החוקה וחברי כנסת נוספים דחו את ההצעה. חלק מנימוקי המתנגדים היו שהדבר עשוי גם לגרום בפועל להפליה תוצאתית של קבוצות מסוימות כגון עולים וערבים".

אז האם יהיה נכון לקבוע בישראל תקדים של שלילת זכות ההצבעה שמתבסס דווקא על שירות צבאי? "אני חושבת שזו הצעה חסרת אחריות", אומרת פרופ' קדר. "אם היום נחליט שאנחנו מתנים את הזכות להצביע במילוי חובה כזו, מחר יבואו פוליטיקאים שיבקשו למנוע זכות הצבעה מאנשים אחרים שעושים דברים שלא מוצאים חן בעיניהם. זה מדרון חלקלק, ואני לא חושבת שיש לזה מקום בדמוקרטיה".

כך גם פרופ' בר־סימן־טוב: "גם אם התכליות של הבטחת השירות בצבא והשוויון בנטל הן ראויות, וגם אם מוצדק (ואף יש חובה) לאכוף את הדין ולהטיל סנקציות על מי שמפר את הדין, שלילת הזכות לבחור היא סנקציה קשה ומרחיקת לכת, שאין הצדקה להטילה. בישראל יש קבוצות מוגדרות וידועות מראש שאינן מתגייסות, ולפיכך העילה של שירות בצבא עלולה לשמש ככסות להפליה תוצאתית של קבוצות מוגדרות.

"זה רעיון מסוכן כאשר משתמשים בפרוקסי של שירות בצבא כדי לנסות לשלול זכות הצבעה מאוכלוסיות מיעוטים מסוימות. יש הרבה אמצעים אחרים להבטיח גיוס לצבא וציות לחוק. אין הצדקה להשתמש באמצעי הבלתי חוקתי של שלילת הזכות לבחור".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר