גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מתגייסים, לא מצביעים? זה הלקח מהניסיון העולמי

בצרפת ובגרמניה אוסרים הצבעה בצו בית משפט, בנורבגיה ובאוסטרליה הזכות נשללת ממורשעים בבגידה ● מספר מדינות מגבילות משמעותית את זכות ההצבעה, וגם גופים בינלאומיים הכירו באפשרות הזאת ● אבל ההצעה של לפיד וליברמן הולכת הרבה יותר רחוק

ח"כ אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף

לאחרונה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יצאו בהצעה שעוררה סערה: שלילת זכות ההצבעה ממי שלא יתגייסו. כשעומתו עם הביקורת, הם הצדיקו זאת בכך שגם בדמוקרטיות אחרות זכות ההצבעה נשללת במקרים מסוימים, בדגש על אסירים. אז בדקנו: איך זה עובד בעולם, והאם ניתן להשוות?

דרישת החנינה של טראמפ ממלכדת את נתניהו?
לטראמפ יש אינטרס להזדרז עם מכירת ה-F-35 לסעודיה. מהו?

ההצדקות על הנייר

חשוב לפתוח במושכלות יסוד: "בחירות חופשיות, הוגנות, בפרקי זמן קבועים, הן הבסיס הכי בסיסי של דמוקרטיה", אומרת פרופ' אורית קדר מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. "זה לא מספיק, אבל זה תנאי הכרחי, וזו לא זכות שמתעסקים איתה. זו זכות שהלכה והתרחבה מאז המחצית השנייה של המאה ה־19, כשבכל פעם הוסיפו עוד קבוצה ועוד קבוצה - לפי מעמד ובעלות על קרקע, לפי מגדר, לפי אתניות ואפילו לפי סטטוס משפחתי. הסגה לאחור של לאחור של הזכות האוניברסלית הזאת היא צעד תמוה".

אבל למה בכלל להגביל את אותה "זכות אוניברסלית"? "במדינות בהן זכות ההצבעה נשללת באופן מוגבל, ביחס לעבירות ספציפיות, מדובר בדרך כלל בעבירות כגון הונאת בחירות או בגידה", אומר פרופ' איתי בר־סימן־טוב מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "הטעמים שבדרך כלל מוצגים באותן מדינות להצדקת ההגבלה היא הגנה על המדינה ועל המשטר הדמוקרטי.

"במדינות אלו גם לפעמים נטען שיש קשר בין מהות העבירה לבין הסנקציה החמורה". וכשאין קשר כזה? במקרים כאלה, מציין בר־סימן־טוב, "הטעמים שמועלים להצדקת ההגבלה הם יותר מתוך תפיסות שלפיהן 'כתם פלילי' לכשעצמו מצדיק שלילת כושר האזרחות הפוליטית. יש גם טענות שהתכליות הן לעודד אחריות אזרחית וכיבוד הציות לחוק".

ואומנם, גופים שעוסקים בזכויות אדם כן סיפקו קווים מנחים שמאפשרים את שלילת זכות ההצבעה, אך הם התנו זאת בדרישות מחמירות. כך, למשל, ועדת זכויות האדם של האו"ם ובית הדין האירופי לזכויות אדם תלו את השלילה במבחנים כמו "אובייקטיביות וסבירות". ולפי אותם גופים, כשזה נוגע ספציפית לאסירים, השלילה צריכה להיות מידתית ופרופורציונלית לעבירה ולגזר הדין.

הלכה למעשה

אבל עם כל הכבוד להמלצות, בפועל לפעמים ההיסטוריה של ההצדקות קצת שונה. "אחרי שניתנה לשחורים במדינות דרום ארה"ב הזכות להצביע, הם קיבלו כוח פוליטי", מסביר ד"ר ג'וש גצקו, מרצה בכיר במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. "אחת הדרכים לקחת מהם את הכוח הפוליטי הזה הייתה באמצעות הכנסתם לכלא ולקיחת זכות ההצבעה מאסירים. אז לא היה צורך בהצדקה אחרת, אבל ברגע שהפרקטיקה הזו התפשטה מחוץ למדינות הדרום, ההצדקה לכך הפכה להיות הרתעה".

ומה המצב כיום? לפי סקירה משווה מ־2019 של ד"ר דנה בלאנדר ואביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, יש מספר מדינות שאכן שוללות את זכות ההצבעה, כשהסיבות העיקריות לשלילת זכות ההצבעה הן עבירה פלילית ואי־כשירות נפשית. בחלק מהמקרים, כמו נורבגיה ואוסטרליה, יש סעיף מיוחד למי שנמצאו אשמים בבגידה או הצטרפו לכוחות זרים בהתאמה.

בצרפת, גרמניה ודנמרק יש צורך בהחלטה אקטיבית של בית המשפט לשלול את זכות ההצבעה, בעוד באוסטרליה כל מי שמרצים עונש של יותר מחמש שנות מאסר לא יוכלו להצביע ובבריטניה האיסור גורף אף יותר. בבלגיה (ובחלק ממדינות ארה"ב, שלא מופיעה בסקירה) השלילה לא מסתיימת מיד עם היציאה מהכלא.

שיקולים פוליטיים?

בעולם, עצם קיומה של הגבלה זו על זכות ההצבעה לא בהכרח מתקבל בשוויון־נפש. בבריטניה נודע מקרה מפורסם מתחילת שנות ה־2000, אז האסיר ג'ון הירסט עתר לביה"ד האירופי לזכויות אדם בשל שלילת זכות ההצבעה שלו. זה פסק ב־2005 שאכן האיסור הבריטי - שהיה חסר הבחנה ולא מידתי - הפר את האמנה האירופית לזכויות אדם.

רק ב־2017 הוצע להעניק זכות הצבעה לאסירים שזכאים לרישיון עזיבה זמני (שמוענק לאסירים ספציפיים לצורך עבודה, צרכים משפחתיים או התערות בקהילה טרם השחרור). מועצת אירופה קיבלה את הפשרה והתיק נסגר ב־2018.

התיקון לא היה מרחיק לכת. "הדבר מעיד על כך שלא פעם קיים פער בין מה שהדין מחייב או מה שניתן להצדקה לבין המציאות בפועל, ובאופן ספציפי, פער בין פסיקות בתי משפט לבין מידת הציות", אומר בר־סימן־טוב.

לטענתו, "ההסבר לכך אינו בהכרח שהפסיקות העקרוניות אינן נכונות, אלא חולשתו ומגבלות כוחו של בית המשפט (בעיקר בית משפט בינלאומי), והקשיים הפוליטיים שקיימים במציאות ביישום הפסיקות במדינות מסוימות. יש גם ביקורות באותן מדינות, על כך שהיעדר הציות המספיק אינו נובע מעמדה מהותית בת הצדקה, אלא מלחצים פוליטיים".

ביקורת מכיוון אחר נשמעת בארה"ב על מה שקורה אחרי השחרור מהכלא. "עצם שלילת זכות ההצבעה לאסירים היא לא משהו שנוי במחלוקת", אומר ד"ר גצקו. "אבל הביקורת שואלת למה אחרי שאדם ריצה את העונש שלו ולא נמצא במעקב או שום דבר כזה ממשיך להיענש.

"יש גם טענות להטיה פוליטית: בבחירות 2000, בין בוש לגור, הרבה קם ונפל על פלורידה, בה יש מדיניות מחמירה לגבי זכות הצבעה לאסירים, כולל משוחררים. הראו שזה יצר מצב של עשרות אלפים שלא יכלו להצביע, שאם הייתה ניתנת להם זכות הבחירה גור היה מנצח בקלות. זה נחשב לעניין דמוקרטי־רפובליקני, כי מי שנפגעים מהחוקים האלו בסבירות גבוהה מצביעים לדמוקרטים, ולכן זה נראה לרבים כלא הוגן".

החששות בישראל

אז זה מה שקורה בעולם. ומה בישראל? כאן זכות ההצבעה לא נשללת מאף אזרח שעבר את גיל 18, "אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק", כלשון סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת. בפועל, כפי שאומר פרופ' בר־סימן־טוב, "מעולם לא נחקק שום חוק שיאפשר שלילה מקבוצה מסוימת זכות הצבעה".

הוא מסביר שבישראל הרעיון כמעט לא עלה לדיון, וכשכן ההצעות נפלו מהר: "בכנסת הראשונה, במסגרת הדיון על חוק הבחירות לכנסת השנייה, הציעו שני חברי כנסת לשלול את זכות ההצבעה מאנאלפביתים. יו"ר ועדת החוקה וחברי כנסת נוספים דחו את ההצעה. חלק מנימוקי המתנגדים היו שהדבר עשוי גם לגרום בפועל להפליה תוצאתית של קבוצות מסוימות כגון עולים וערבים".

אז האם יהיה נכון לקבוע בישראל תקדים של שלילת זכות ההצבעה שמתבסס דווקא על שירות צבאי? "אני חושבת שזו הצעה חסרת אחריות", אומרת פרופ' קדר. "אם היום נחליט שאנחנו מתנים את הזכות להצביע במילוי חובה כזו, מחר יבואו פוליטיקאים שיבקשו למנוע זכות הצבעה מאנשים אחרים שעושים דברים שלא מוצאים חן בעיניהם. זה מדרון חלקלק, ואני לא חושבת שיש לזה מקום בדמוקרטיה".

כך גם פרופ' בר־סימן־טוב: "גם אם התכליות של הבטחת השירות בצבא והשוויון בנטל הן ראויות, וגם אם מוצדק (ואף יש חובה) לאכוף את הדין ולהטיל סנקציות על מי שמפר את הדין, שלילת הזכות לבחור היא סנקציה קשה ומרחיקת לכת, שאין הצדקה להטילה. בישראל יש קבוצות מוגדרות וידועות מראש שאינן מתגייסות, ולפיכך העילה של שירות בצבא עלולה לשמש ככסות להפליה תוצאתית של קבוצות מוגדרות.

"זה רעיון מסוכן כאשר משתמשים בפרוקסי של שירות בצבא כדי לנסות לשלול זכות הצבעה מאוכלוסיות מיעוטים מסוימות. יש הרבה אמצעים אחרים להבטיח גיוס לצבא וציות לחוק. אין הצדקה להשתמש באמצעי הבלתי חוקתי של שלילת הזכות לבחור".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"