חלוקת רכוש לא שוויונית / צילום: Shutterstock
הכותבת היא עורכת דין לדיני משפחה
הליך גירושים הוא עניין מטלטל. עוצמת הטלטלה מתגברת שבעתיים כאשר מתגלה כי אחד מבני הזוג בגד באחר. לעתים מתעורר יצר הנקמה, והרצון לבוא חשבון עם בן הזוג הבוגד גובר על כל רגש אחר ועל שיקול־הדעת. לעתים יש מתעורר הרצון לפגוע בבן הזוג הבוגד מבחינה כלכלית, באמצעות נגיסה בחלקו במסת הנכסים המשותפת, שאותה יש לאזן בין בני הזוג.
● טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?
● אותו בניין בתל אביב, שתי דירות שונות ופערים של עשרות אחוזים במחיר למ"ר
אלא שמדובר בטעות נפוצה. יסוד האשמה כלל אינו נדון במסגרת הליכי גירושים, ועל כן בגידה אינה שוללת זכויות רכושיות, ולא ניתן להעניש צד באמצעות נגיסה בזכויותיו הרכושיות. בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין האזרחיים כלל אינם קושרים בין אשמה מוסרית הקשורה בבגידה לבין חלוקת הזכויות הכלכליות המשותפות ואינם בוחנים זאת.
חוק יחסי ממון קובע כי בהיעדר הסכם ממון הקובע אחרת במועד פקיעת הקשר, כלל הרכוש והזכויות שנצברו במהלך חיי הנישואים יאוזנו בין הצדדים. החוק אינו מתייחס לסיבת הפרידה או לגבי האופן שבו התנהגו הצדדים זה כלפי זה.
עם זאת, קיימים מקרים שבהם כן תתקיים חלוקת רכוש משותף שלא בדיוק חצי־חצי, שכן חוק יחסי ממון קובע בסעיף 8(2) כי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, בית המשפט רשאי לקבוע כי איזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא ייעשה מחצית־מחצית. בית המשפט העליון קבע כי עצם הבגידה אינה נחשבת ל"נסיבה מיוחדת" שתצדיק סטייה מאיזון משאבים שוויוני בין בני זוג, כל עוד היא לא השפיעה בפועל על ניהול התא המשפחתי ועל המאמץ הכלכלי המשותף.
עם זאת, מקרה של בגידה מתמשכת וניהול חיים כפולים עלול להביא להפסקת השיתוף הכלכלי ולהביא להקדמת מועד הקרע לצורך איזון המשאבים. בנסיבות חריגות במיוחד יכיר בית המשפט בתנאי מכללא שלפיו ההסכמה לשיתוף ברכוש מותנית בנאמנות בני הזוג.
לא רק בגידה
נוסף לכך, ישנן עוד נסיבות מיוחדות שיצדיקו חלוקת רכוש שלא באופן שוויוני. ראשית, כאשר התגלה כי הצד הבוגד העביר כספים מתוך מסת הנכסים המשותפת למאהב/ת, העניק למאהב/ת מתנות שנקנו בכספים משותפים, שילם דמי שכירות עבור דירת המאהב/ת. כספים משותפים שהוצאו כאמור על המאהב/ת יחשבו כחוב בעל אופי אישי מובהק של בן הזוג, שהוציא אותם ממסת הנכסים המשותפת, ואלה יוחרגו ממנה לצורך איזון המשאבים, באופן שבן הזוג הנבגד לא יישא בהם.
מקרה אחר שבו הורה בית המשפט על חלוקה לא שוויונית היה הוא כאשר בן הזוג עשה שימוש בכספי המשפחה לצורך הימורים ורכישת סמים ללא ידיעת בת הזוג, באופן שזכויותיה ממקום עבודתה לא אוזנו בין הצדדים.
במקרה נוסף הורה בית המשפט להפחית ממסת הנכסים המשותפת סכום משמעותי שנלקח לצורך מסחר ספקולטיבי בבורסה ללא הסכמת בת הזוג. הברחת נכסים וכספים משותפים על־ידי אחד מבני הזוג על־מנת לגרוע מחלקו של משנהו ממסת הנכסים המשותפת עשויה אף היא להיחשב כנסיבה מיוחדת שתצדיק עשיית שימוש בסעיף 8(2).
עם זאת, חשוב לדעת כי לבגידה יש משמעות בבית הדין הרבני, בכפוף להוכחתה. במקרה שהבעל בגד, ייתכן כי בית הדין יחייב אותו בתשלום כתובתה של אשתו; אם האישה היא זו שבגדה, היא תפסיד את כתובתה.
כך או כך, התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג, ללא שיתופו וללא קבלת הסכמתו של בן הזוג השני, הפוגעת בזכויותיו ובעתידו הכלכלי, עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית.