גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תגובת שרשרת: שוק התכשיטים בישראל מתקשה להתרחב, וסמוטריץ' לא מסייע

בשנים האחרונות נדרש שוק התכשיטים להמציא את עצמו מחדש, בעיקר לאור העדפות דור ה־Z שהפך לכוח קנייה משמעותי ● עד כמה תשפיע החלטת שר האוצר להעלות את הפטור ממע"מ על יבוא מחו"ל, ומה נדרש מהשחקניות בענף

צמיד של פנדורה / צילום: שטארסטוק
צמיד של פנדורה / צילום: שטארסטוק

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, כלכלי-תכנוני ושיווקי בתכנון אורבני, בנדל"ן ובמסחר

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

שוק התכשיטים והשעונים בישראל מוערך בכ־3.2 מיליארד שקל (ללא מע"מ). מתוך זה, נתח השוק העיקרי הוא שוק התכשיטים לנשים, המוערך ב־1.7־1.8 מיליארד שקל בשנה (ללא יהלומים). השוק לא גדל בשנים האחרונות, וההתנהגות הצרכנית היא כזו שרוב הרכישות מתרכזות סביב אירועים מיוחדים, כמו ימי הולדת, חגים ומתנות.

בשנים האחרונות השוק נדרש להמציא את עצמו מחדש - המהפכה הדיגיטלית, שינויים בערכי הצרכניות, ובעיקר כניסתו של דור ה-Z ככוח קנייה משמעותי, יצרו מציאות חדשה ותחרותית יותר. כמו בשוק האופנה הכללי, גם שוק התכשיטים מתרכז בקצוות - בשוק הפרימיום, מצד אחד ובשוק "המחיר" שמתעצם בצד השני.

ממתינים לבלאק פריידי: הישראלים כמעט לא התפתו השבוע למבצעים
חולשת נייקי ממשיכה להכות בריטיילורס: הרווח נחתך ביותר מחצי

בשנים האחרונות גדלות ומתחזקות המחלקות ברשתות האופנה הגדולות הבינלאומיות והישראליות - המייצגות את האופנה המהירה (זארה ואורבניקה, למשל), מעצבות מקומיות ומחירים נמוכים יחסית. מסקר אינטרנטי שביצענו בקרב נשים במדגם ארצי מייצג, כולל החברה הערבית והחברה החרדית, נמצא שבמונחי כסף, התפלגות המכירות הינה חנויות פיזיות - 57%, באונליין (מקומי ובינלאומי) - 38%, ובחנויות פיזיות בחו"ל - 5%.

כאן נציג את תמונת השוק ואת הגורמים המרכזיים המשפיעים עליו, ונבחן לאן פניו מועדות - מי הם המנצחים והמפסידים בתמונת השוק הנוכחית והעתידית, וכיצד נכון להתנהל אל מול העדפותיה של הלקוחה הישראלית.

פיקים של ביקושים

השינוי המשמעותי ביותר בשוק מגיע מהדורות הצעירים, ה-Y וה-Z. דורות אלו, שגדלו לעולם דיגיטלי, מתאפיינים בסט ערכים והתנהגויות שונה לחלוטין מזה של הדורות הקודמים. אם בעבר "מותג" היה מילה נרדפת ליוקרה ולסטטוס, היום הוא נדרש לייצג גם ערכים של קיימות, אותנטיות וביטוי אישי.

צעירות רבות מעדיפות מותגים קטנים ומקומיים, ו/או מוצרים "זולים" מחו"ל שניתן להזמין בלחיצת כפתור. הן מחפשות אופנה שמייצגת את זהותן, ונמנעות מאופנה מהירה שאינה ייחודית. המעבר מ"כלכלת חפצים" ל"כלכלת החוויות והאושר" משפיע גם כאן - התכשיט הוא לא רק פריט, אלא חלק מסיפור אישי ואמצעי לביטוי עצמי.

ההשפעה ניכרת גם בדפוסי הרכישה. בסקר הצרכנות שערכנו, נמצא כי השוק סטטי יחסית בגודלו (גם מדד שוק האופנה קטן ב־9% בשנתיים). מרבית הרכישות (35%) מתבצעות סביב ימי הולדת, ועוד כ־16% בחגים ו־11% בט"ו באב. המשמעות היא שהשחקנים בשוק נלחמים על אותם "פיקים" של ביקושים במהלך השנה.

נתון מעניין שעולה מבחינת נתוני כרטיסי האשראי של רשת מובילה, הוא ששיעור הלקוחות החוזרים הינו נמוך, ועומד על כ־16% בלבד. כלומר, 84% מהלקוחות הן "חדשות" בכל קנייה, מה שמצביע על תחרות אינטנסיבית וצורך מתמיד להשקיע במשיכת לקוחות. זאת במיוחד לאור העובדה שרכישת תכשיטים מתרחשת לעיתים רחוקות ביחס לשאר השווקים בשוק הקמעונאי.

בנוסף, נמצא שכ־40% מהרוכשות ברשת ביצעו את הרכישה באמצעות כרטיסי אשראי של גברים (כמתנה, למשל), וגם 40% מהרוכשים לא מבצעים קניות כלל בימי שבתון. באשר לגודל סל הקנייה, 36% רכשו תכשיט במחיר של עד 250 שקל, 29% במחיר של 251־500 שקל, ו־5% במחיר העולה על 2,500 שקל.

כפי שהוצג בתחילת הטקסט, 38% מהרכישות המוצהרות מתבצעות באונליין. מתוך זה, 20% באתרים בינלאומיים, והסיבה המרכזית לרכישה בהם היא חד-משמעית המחיר. 46% מהנסקרות ציינו זאת כגורם המכריע. אחריהן, 37% ציינו את המגוון והעיצובים הייחודיים.

בהתייחס לאתרים ספציפיים, שיין ועלי אקספרס מחזיקים כל אחד בנתח שוק של 27%. אתרי האופנה והתכשיטים בחו"ל הפכו לכתובת המרכזית עבור צרכניות שמחפשות טרנדים במחירים נמוכים, והן מהוות איום ישיר על שוק האמצע בישראל.

השבוע פורסם כי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מתכנן להעלות ל־150 דולר את הפטור ממע"מ על יבוא מחו"ל. ניתן להעריך שבטווח המיידי, המהלך יגרום להגדלת נתח הרכישות בחו"ל על חשבון הקמעונאים והסוחרים בארץ. האתגרים יהיו גדולים יותר לרשתות בינלאומיות, מאחר שהפער יהיה משמעותי בהרבה.

בראייה לעתיד, הצעירים והצעירות נמצאים באונליין באופן תדיר, בעוד שאלו שפחות באונליין ושהזמן ברשותם "יוצאים" מהשוק עם השנים - כך שנתח הקניות באונליין יגדל בהכרח.

באתרים הישראלים, התמונה מעט מגוונת יותר. המחיר עדיין חשוב (28%), אך גורמים כמו מהירות אספקה (20%) ומגוון גדול (20%) מקבלים משקל כמעט זהה. כלומר, הלקוחה הישראלית מוכנה לשלם מעט יותר עבור שירות מהיר ונוחות. מותגים כמו פנדורה ומגנוליה מובילים את השוק המקומי, אך גם חנויות של מעצבות ורשתות אופנה שמוכרות תכשיטים באופן דיגיטלי תופסות נתח משמעותי.

רצון ליוקרה נגישה

בישראל, שוק התכשיטים מתחלק לשלושה תתי־שווקים - מחיר, אמצע ופרימיום. שוק המחיר נשלט על ידי רשתות כמו מגנוליה ושני יעקובי, לצד דוכנים וחנויות קטנות. שחקנים אלו מציעים מגוון רחב של מוצרים, לעיתים לצד אביזרי אופנה אחרים, ומתמקדים בנגישות ובמחיר אטרקטיבי. מגנוליה, עם פריסה רחבה של דוכנים, נתפסת כ"ארומה של התכשיטים" - זמינה בכל מקום, ומתאימה ל־80% מהלקוחות ב־80% מהזמן. בפרמטר של תמורה למחיר בסקר, היא דורגה במקום הראשון.

שוק האמצע כולל רשתות בינלאומיות גדולות כמו פנדורה, שגם מחזיקה בפריסת החנויות הגדולה ביותר. הן מציעות מותג חזק, חווית קנייה בחנות ומוצרים המאפשרים ביטוי אישי. עם זאת, הן נתפסות כיקרות יותר, ומתמודדות עם תחרות הן משוק המחיר והן משוק הפרימיום.

שוק הפרימיום כולל מותגי יוקרה כמו ה. שטרן ופדני, לצד מעצבות בוטיק. שוק זה פונה לקהל יעד מצומצם יותר, עם דגש על איכות גבוהה, עיצוב ייחודי וחומרי גלם יקרים.

כאשר בחנו את נתוני כרטיסי האשראי של רשת בינלאומית מובילה בישראל, מצאנו כי כ־20% מהמכירות שלה הם לעשירונים 1־4, מה שמעיד על כוחו של מותג ועל הרצון ל"יוקרה נגישה" גם בקרב בעלי הכנסה נמוכה.

במקביל, קיימים הבדלים בין קבוצות הגיל השונות. למשל, קיימת ירידה בקרב נשים בגילאי 26־31, חלקן אימהות צעירות בתקופת משכנתה וילדים קטנים, אשר שיווק ממוקד אליהן עשוי לייצר הזדמנות לקראת חזרתן לשוק.

ככלל, שוק התכשיטים הישראלי נדרש להתאים את עצמו לשינויים. התחרות על הלקוחה עוברת מהחנות הפיזית גם לזירה הדיגיטלית, ובמקביל יש לתת את הדעת על ירידת ערך ה"מותג", ולעלייה ברצון לחוויה אותנטית וייחודית.

רשתות שיצליחו לשלב בין מותג חזק ואיכותי עם מגוון מוצרים המשתנה תדיר והמותאם ללקוחה, לבין תמחור הוגן, חווית לקוח (פיזית ודיגיטלית) וחיבור לערכי הדור הצעיר - ינצחו בתחרות.

בכתיבת הטור השתתף יהודה ויקסלבאום

עוד כתבות

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שגורם לחברות לחשב מחדש את מדיניות הרילוקיישן שלהן

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12 בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר ו-PTC ● אירועים ומינויים

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחייה משנה כיוון ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● בקרוב, 700 אלף עובדים צפויים לקבל יום עבודה אחד מהבית לפי ההמלצות שמגבש הממונה על השכר

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?