גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אירופה יצאה בתוכנית חלומית שתחבר את היבשת כולה. בפועל אין לה סיכוי

הנציבות האירופית חשפה החודש את תוכניתה השאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● לפי החזון, ניתן יהיה לנסוע בשש שעות בלבד מפריז למדריד או בארבע שעות מברלין לוורשה e אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה שהמדינות לא יכולות לעמוד בה ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע את התושבים באלטרנטיבה

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock
חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

החודש פרסמה הנציבות האירופית תוכנית לרשת של רכבות מהירות שיחצו את היבשת ויחברו בין המדינות החברות באיחוד ב־2040, ממש מעבר לפינה. לפי התוכנית, ניתן יהיה לנסוע מפריז למדריד בשש שעות, מווינה לוורשה בארבע שעות וזהו גם הזמן שיארך מקופנהגן לברלין. אילוסטרציה מרשימה של רשת הרכבות המהירה המחודשת פורסמה גם היא, עם קווים אופקיים (סקנדינביה־איטליה) ואנכיים (צרפת־רומניה) והזמנים המתוכננים.

נוכל המשקיעים והסיוט של מנכ"ל מיקרוסופט האגדי
שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס: גילדת השוחטים בחו"ל חוגגת
החברה מטירת הכרמל שמאחורי המוצר החדש של קורטני קרדשיאן

החזון שהוצג הוא חלק נכבד מההתחייבות של האיחוד האירופי להגיע לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד 2050. הכוונה היא להחליף חלק גדול מהנסיעות ביבשת לצרכים שונים - תיירות, תובלה, עבודה ומסחר - ברכבות חשמליות מהירות. "התוכנית צפויה לשנות את אופי החיים של תושבי אירופה", הכריז נציב התחבורה של האיחוד כשהשיק אותה. "הרכבות יהיו זמינות, מהירות ואמינות יותר".

החלום של הנציבות האירופית מרשים, אבל בפועל כמה גורמים שחוברים יחדיו מטילים בספק רב את התגשמותו, בהם תשתיות רכבות שונות בין מדינה למדינה (מערכות איתות), אי־השקעה כרונית מצטברת של עשרות שנים, חוסר נכונות לסבסד את הצעדים הדרושים לשם הגשמת המהפכה וגם העידן החדש־ישן שבו הגבולות נסגרים מחדש מחשש למעבר פליטים.

התוכנית כאמור מלהיבה, אבל רחוקה מאוד ממימוש. לא מעט מכך בגלל גרמניה, שניצבת במרכז מפת הרכבות שפורסמה. המדינה הגדולה ביותר באירופה ובעלת תשתית הרכבות הנרחבת ביותר ביבשת היא גם מי שמקרקעת את השאיפות הגרנדיוזיות.

לפני כשנה, למשל, נחנך קו שחיבר ברכבת מהירה ישירה בין ברלין לבין פריז. הצעד נועד לסמל את הברית בין שני הקטרים הכלכליים והפוליטיים של האיחוד האירופי - בלי צורך בטיסות ובלי להיסחב ברכבות האזוריות הקשוחות שמחברות את שדות התעופה של פריז לעיר.

הרכבת הישירה יצאה בשנה האחרונה ב־11:54 מברלין והייתה אמורה להגיע שמונה שעות ודקה לאחר מכן למרכז פריז. המציאות מעט שונה, כפי שגם דיווח כתב העיתון פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, שהצטרף לנסיעה לפני כמה שבועות לרגל יום השנה. הוא חווה את מה שמי שמשתמש ברשת הרכבות הגרמנית למד להכיר: עיכובים, עצירות חירום, שירות חסר, צפיפות אנושית וקרונות מלאי תקלות, שמביאים כולם לאיחורים תכופים וחוויית נסיעה לא קלה. הרכבת שלקח מברלין לפריז הגיעה באיחור סולידי של כמעט שעתיים.

בחינה של נתוני ההגעה בשבוע האחרון, למשל, מראה מנעד של בין עשר דקות עיכוב ל־400 דקות, והממוצע עומד על 80 דקות. טיסה לוקחת פחות משעה. וישנו גם המחיר. הרכבות מתייקרות בסופי שבוע והטיסות מתייקרות ככל שמזמינים לקראת התאריך, אבל לדוגמה בשבוע הבא נסיעה בין שתי הערים תעלה 90 אירו ברכבת ו־45 אירו בטיסה.

אי אפשר לסמוך על הגרמנים

למעשה, הרכבת הגרמנית הפכה בשנים האחרונות לאחת מהבעיות הבוערות ביותר על סדר היום הציבורי במדינה, ויש שיאמרו כי באירופה כולה. גם מדינות אחרות שלא השקיעו בתשתית הרכבות שלהן, או כאלה שהפריטו אותן בחוסר הצלחה כמו בריטניה, מתקשות להתמודד עם המציאות, שלא לדבר על להיות חלק מחזון הרכבות המהירות של אירופה.

מנגד, צרפת למשל השקיעה בהצלחה ברכבות סופר־מהירות וניצלה את היתרונות הגיאוגרפיים שלה כדי לפרוס רשת ששינתה את פני המדינה. ערים מרוחקות מפריז הפכו לנגישות, ותופעה של בתי קיץ במקומות שבעבר היו מבודדים החייתה את שוק הנדל"ן במדינה. רק לשם המחשה: נסיעה של 750 ק"מ מברלין עד לגבול צרפת אמורה לקחת לרכבת הישירה לפריז שש שעות (לפני האיחורים). את 500 הק"מ הנותרים לפריז היא גומאת בשעתיים בלבד.

רכבות מהירות בגרמניה. עיכובים, צפיפות ותקלות / צילום: Shutterstock

לפי הנתונים האחרונים בגרמניה, כ־40% מהרכבות הבין־עירוניות, כולל מהירות, מגיעות באיחור כלשהו. הדבר מטרפד אפשרויות להחליף רכבות כדי להגיע ליעדים שונים, ותוקע את התחבורה במדינה כולה. ישנו עומס על הרשתות שנובע מהשימוש לצורכי משא ומתשתיות מיושנות, אך בעיקר סובלת דויטשה באהן, חברת הרכבת הלאומית, מחוסר השקעה של שנים. גם יושבי הראש באים והולכים.

האיחוד האירופי מודע לעניין, ולכן סייג את התוכנית שהציג בכמה כוכביות. הגדולה ביותר היא התקציב. כדי להגיע למצב המתואר בה יידרשו לפי החישוב שלו כמעט 400 מיליארד אירו. זה לא סכום קטן בתקופה שבה הממשלות האירופיות נאבקות להדק את התקציב ולבלום חובות משתוללים.

האיחוד סייג את התוכנית גם לכמה אזורים שבהם כבר ישנה התפתחות בימים אלה. הדרך מקופנהגן לברלין תתקצר ממילא בעזרת מנהרה חדשה שנכרית (כולל מסילת רכבת) בין האי הדני לולנד לצפון מזרח גרמניה. גם המדינות הבלטיות עובדות על חיבור קו רכבת ביניהן. מאמסטרדם לברלין בחמש וחצי שעות זה מרשים, אבל בספרד הרכבת המהירה מברצלונה למדריד עוברת את אותו המרחק בחצי מהזמן.

לעשות סדר בג'ונגל

תחום אחד שבו הנציבות כן יכולה לנצל את מעמדה הפאן־אירופי הוא ליצור האחדה של התנאים והכרטיסים הנמכרים לציבור. כיום קשה מאוד לקנות כרטיסים בין יותר משתי מדינות. באתרים שונים יש תעריפים שונים לרכבות היוצאות ממדינה אחת ומגיעות לאחרת. יש הנחות לתושבים שלא חלות על נוסעים מסוימים. אם הצרכן קנה כרטיסים משתי חברות שונות, אין לו שום פיצוי במקרה של איחור ופספוס הרכבת השנייה. האיחוד עדיין נאחז בהישג הסלולרי של נדידת נתונים ושיחות בכל רחבי הגוש באותו התעריף - ומנסה ליישם מהלך דומה בתחום התנועה ברכבות.

נכון לעכשיו התחרות העיקרית של הרכבות המהירות בין מדינות היא תחום התעופה. כאמור, טיסה מברלין לפריז אורכת שעה בלבד (נכון, בלי ההגעה אל השדה וממנו), ויש לפחות שש כאלה ביום. כך גם לגבי החיבור עם אמסטרדם. הטיסה מברלין לקופנהגן לוקחת חצי שעה, ומחיר הכרטיס מתחיל ב־29 אירו. התחרות בין חברות התעופה פתוחה וחופשית הרבה יותר מאשר בין חברות הרכבות, שהן לרוב עדיין בידיים ממשלתיות. כך מחירי הטיסות ירדו עד לרמה שהנסיעה ברכבת נשמרת לאידיאולגים או לתלמידים או מטיילים מטעמי נוחות.

מי שעתותיו בידיו יכול אולי לנסות ליהנות מנסיעה ברכבות, האחרים יעדיפו טיסה קצרה - ומזהמת. סקירה של גרינפיס מ־2023 העלתה כי ברוב המקרים מחירי הטיסות לטווחים קצרים בתוך אירופה נמוכים ביותר מחצי מאלה של רכבות. קשה להניח שהאירופים הנאנקים תחת יוקר מחיה עולה יעברו במסות לרכבות כל עוד האלטרנטיבה התעופתית היא גם מהירה וגם זולה יותר.

למעשה, באירופה למודי אכזבות מהעובדה שהנציבות משיקה את אותו הפרויקט מדי כמה שנים, עם מטרות שונות. "זה היה פרויקט הפוסטר של הנציבות - רכבות מהירות, אבל שום דבר לא השתנה בשנים האחרונות", כתב לאחרונה Euractiv, אתר חדשות הממוקד במדינות אירופה. כבר ב־2021 פורסמה תוכנית דומה וגם אז הובטח לנסוע בחצי מהזמן. במקור ההבטחה הייתה להכפיל את מספר הרכבות המהירות עד 2030 ולשלש אותו עד 2050. כעת מדברים על יעד של הכפלה בלבד עד 2040. "החזון האדיר של תנועת רכבות עדיין לא התממש, והפרגמנטציה של השווקים השונים היא הסיבה העיקרית".

האם הפתרון יבוא מהמלחמה?

ישנו אקס־פקטור שיכול לשנות את התמונה בשנים הקרובות, אך הוא עדיין רחוק מלהיות ודאי. בחלק גדול מאירופה הרכבות ארוכות הטווח לא התחילו מהרצון למשש כתחבורה לנוסעים, אלא מצרכים צבאיים. כך, הרכבת מברלין לפריז נשענת על מסילות שהוקמו בימי מלחמת העולם הראשונה, כדי לספק תחמושת ופגזים לחזית מול צרפת. התשתית הצפופה בחבל הרוהר הגרמני נועדה לספק פלדה ופחם לתשתיות הנשק הגרמניות, לא לשמש את האוכלוסייה במקום.

כעת, כשאירופה מתחמשת מחדש בשל המלחמה באוקראינה, שוב בולט הקשר בין רכבות לפעילות צבאית. ייתכן כי כחלק מהמוכנות למלחמה של נאט"ו נגד יריב ממזרח יושקע כסף רב בתשתיות. לפני כשנתיים נדחה תרגיל של נאט"ו בשבוע, לאחר שהתברר כי גשרים ברומניה אינם חזקים מספיק לשנע ציוד וחיילים באמצעות רכבות. כעת, כשרוב מדינות נאט"ו הבטיחו להוציא כ־3% ויותר מהתמ"ג שלהן על מטרות צבאיות, יש קולות הקוראים לחשב את ההשקעה ברכבת כחלק מכך, מה שללא ספק יפתח את הברזים.

בינתיים המגמה היא של צמצום התשתיות ולא של הגדלתן. היקף רשת הרכבות האירופית צנח בעשור שהסתיים ב־2023 ב־1.3% לפי נתוני האיחוד האירופי והסתכם ב־200,947 ק"מ. החזון האירופי נועד לשנות את המגמה, אך התושבים מצביעים ברגליים ושיעור הטסים עולה בחדות יותר מאשר שיעור הנוסעים ברכבות מהירות. "הרכבות המהירות הן לא רק לטובת זמני הגעה מהירים יותר, הן תורמות גם לאיחוד האירופים, לחיזוק הכלכלה ולהובלה במרוץ העולמי של תחבורה בת־קיימה", הצהיר נציב התחבורה האירופי. אבל כאשר בסין רכבות נוסעות ב־350 קמ"ש, ובגרמניה המהירות הממוצעת לרכבות מהירות לא עוברת את 140 הקמ"ש, לאירופה עדיין יש הרבה לאן להתקדם.

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל