גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אירופה יצאה בתוכנית חלומית שתחבר את היבשת כולה. בפועל אין לה סיכוי

הנציבות האירופית חשפה החודש את תוכניתה השאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● לפי החזון, ניתן יהיה לנסוע בשש שעות בלבד מפריז למדריד או בארבע שעות מברלין לוורשה e אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה שהמדינות לא יכולות לעמוד בה ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע את התושבים באלטרנטיבה

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock
חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

החודש פרסמה הנציבות האירופית תוכנית לרשת של רכבות מהירות שיחצו את היבשת ויחברו בין המדינות החברות באיחוד ב־2040, ממש מעבר לפינה. לפי התוכנית, ניתן יהיה לנסוע מפריז למדריד בשש שעות, מווינה לוורשה בארבע שעות וזהו גם הזמן שיארך מקופנהגן לברלין. אילוסטרציה מרשימה של רשת הרכבות המהירה המחודשת פורסמה גם היא, עם קווים אופקיים (סקנדינביה־איטליה) ואנכיים (צרפת־רומניה) והזמנים המתוכננים.

נוכל המשקיעים והסיוט של מנכ"ל מיקרוסופט האגדי
שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס: גילדת השוחטים בחו"ל חוגגת
החברה מטירת הכרמל שמאחורי המוצר החדש של קורטני קרדשיאן

החזון שהוצג הוא חלק נכבד מההתחייבות של האיחוד האירופי להגיע לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד 2050. הכוונה היא להחליף חלק גדול מהנסיעות ביבשת לצרכים שונים - תיירות, תובלה, עבודה ומסחר - ברכבות חשמליות מהירות. "התוכנית צפויה לשנות את אופי החיים של תושבי אירופה", הכריז נציב התחבורה של האיחוד כשהשיק אותה. "הרכבות יהיו זמינות, מהירות ואמינות יותר".

החלום של הנציבות האירופית מרשים, אבל בפועל כמה גורמים שחוברים יחדיו מטילים בספק רב את התגשמותו, בהם תשתיות רכבות שונות בין מדינה למדינה (מערכות איתות), אי־השקעה כרונית מצטברת של עשרות שנים, חוסר נכונות לסבסד את הצעדים הדרושים לשם הגשמת המהפכה וגם העידן החדש־ישן שבו הגבולות נסגרים מחדש מחשש למעבר פליטים.

התוכנית כאמור מלהיבה, אבל רחוקה מאוד ממימוש. לא מעט מכך בגלל גרמניה, שניצבת במרכז מפת הרכבות שפורסמה. המדינה הגדולה ביותר באירופה ובעלת תשתית הרכבות הנרחבת ביותר ביבשת היא גם מי שמקרקעת את השאיפות הגרנדיוזיות.

לפני כשנה, למשל, נחנך קו שחיבר ברכבת מהירה ישירה בין ברלין לבין פריז. הצעד נועד לסמל את הברית בין שני הקטרים הכלכליים והפוליטיים של האיחוד האירופי - בלי צורך בטיסות ובלי להיסחב ברכבות האזוריות הקשוחות שמחברות את שדות התעופה של פריז לעיר.

הרכבת הישירה יצאה בשנה האחרונה ב־11:54 מברלין והייתה אמורה להגיע שמונה שעות ודקה לאחר מכן למרכז פריז. המציאות מעט שונה, כפי שגם דיווח כתב העיתון פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, שהצטרף לנסיעה לפני כמה שבועות לרגל יום השנה. הוא חווה את מה שמי שמשתמש ברשת הרכבות הגרמנית למד להכיר: עיכובים, עצירות חירום, שירות חסר, צפיפות אנושית וקרונות מלאי תקלות, שמביאים כולם לאיחורים תכופים וחוויית נסיעה לא קלה. הרכבת שלקח מברלין לפריז הגיעה באיחור סולידי של כמעט שעתיים.

בחינה של נתוני ההגעה בשבוע האחרון, למשל, מראה מנעד של בין עשר דקות עיכוב ל־400 דקות, והממוצע עומד על 80 דקות. טיסה לוקחת פחות משעה. וישנו גם המחיר. הרכבות מתייקרות בסופי שבוע והטיסות מתייקרות ככל שמזמינים לקראת התאריך, אבל לדוגמה בשבוע הבא נסיעה בין שתי הערים תעלה 90 אירו ברכבת ו־45 אירו בטיסה.

אי אפשר לסמוך על הגרמנים

למעשה, הרכבת הגרמנית הפכה בשנים האחרונות לאחת מהבעיות הבוערות ביותר על סדר היום הציבורי במדינה, ויש שיאמרו כי באירופה כולה. גם מדינות אחרות שלא השקיעו בתשתית הרכבות שלהן, או כאלה שהפריטו אותן בחוסר הצלחה כמו בריטניה, מתקשות להתמודד עם המציאות, שלא לדבר על להיות חלק מחזון הרכבות המהירות של אירופה.

מנגד, צרפת למשל השקיעה בהצלחה ברכבות סופר־מהירות וניצלה את היתרונות הגיאוגרפיים שלה כדי לפרוס רשת ששינתה את פני המדינה. ערים מרוחקות מפריז הפכו לנגישות, ותופעה של בתי קיץ במקומות שבעבר היו מבודדים החייתה את שוק הנדל"ן במדינה. רק לשם המחשה: נסיעה של 750 ק"מ מברלין עד לגבול צרפת אמורה לקחת לרכבת הישירה לפריז שש שעות (לפני האיחורים). את 500 הק"מ הנותרים לפריז היא גומאת בשעתיים בלבד.

רכבות מהירות בגרמניה. עיכובים, צפיפות ותקלות / צילום: Shutterstock

לפי הנתונים האחרונים בגרמניה, כ־40% מהרכבות הבין־עירוניות, כולל מהירות, מגיעות באיחור כלשהו. הדבר מטרפד אפשרויות להחליף רכבות כדי להגיע ליעדים שונים, ותוקע את התחבורה במדינה כולה. ישנו עומס על הרשתות שנובע מהשימוש לצורכי משא ומתשתיות מיושנות, אך בעיקר סובלת דויטשה באהן, חברת הרכבת הלאומית, מחוסר השקעה של שנים. גם יושבי הראש באים והולכים.

האיחוד האירופי מודע לעניין, ולכן סייג את התוכנית שהציג בכמה כוכביות. הגדולה ביותר היא התקציב. כדי להגיע למצב המתואר בה יידרשו לפי החישוב שלו כמעט 400 מיליארד אירו. זה לא סכום קטן בתקופה שבה הממשלות האירופיות נאבקות להדק את התקציב ולבלום חובות משתוללים.

האיחוד סייג את התוכנית גם לכמה אזורים שבהם כבר ישנה התפתחות בימים אלה. הדרך מקופנהגן לברלין תתקצר ממילא בעזרת מנהרה חדשה שנכרית (כולל מסילת רכבת) בין האי הדני לולנד לצפון מזרח גרמניה. גם המדינות הבלטיות עובדות על חיבור קו רכבת ביניהן. מאמסטרדם לברלין בחמש וחצי שעות זה מרשים, אבל בספרד הרכבת המהירה מברצלונה למדריד עוברת את אותו המרחק בחצי מהזמן.

לעשות סדר בג'ונגל

תחום אחד שבו הנציבות כן יכולה לנצל את מעמדה הפאן־אירופי הוא ליצור האחדה של התנאים והכרטיסים הנמכרים לציבור. כיום קשה מאוד לקנות כרטיסים בין יותר משתי מדינות. באתרים שונים יש תעריפים שונים לרכבות היוצאות ממדינה אחת ומגיעות לאחרת. יש הנחות לתושבים שלא חלות על נוסעים מסוימים. אם הצרכן קנה כרטיסים משתי חברות שונות, אין לו שום פיצוי במקרה של איחור ופספוס הרכבת השנייה. האיחוד עדיין נאחז בהישג הסלולרי של נדידת נתונים ושיחות בכל רחבי הגוש באותו התעריף - ומנסה ליישם מהלך דומה בתחום התנועה ברכבות.

נכון לעכשיו התחרות העיקרית של הרכבות המהירות בין מדינות היא תחום התעופה. כאמור, טיסה מברלין לפריז אורכת שעה בלבד (נכון, בלי ההגעה אל השדה וממנו), ויש לפחות שש כאלה ביום. כך גם לגבי החיבור עם אמסטרדם. הטיסה מברלין לקופנהגן לוקחת חצי שעה, ומחיר הכרטיס מתחיל ב־29 אירו. התחרות בין חברות התעופה פתוחה וחופשית הרבה יותר מאשר בין חברות הרכבות, שהן לרוב עדיין בידיים ממשלתיות. כך מחירי הטיסות ירדו עד לרמה שהנסיעה ברכבת נשמרת לאידיאולגים או לתלמידים או מטיילים מטעמי נוחות.

מי שעתותיו בידיו יכול אולי לנסות ליהנות מנסיעה ברכבות, האחרים יעדיפו טיסה קצרה - ומזהמת. סקירה של גרינפיס מ־2023 העלתה כי ברוב המקרים מחירי הטיסות לטווחים קצרים בתוך אירופה נמוכים ביותר מחצי מאלה של רכבות. קשה להניח שהאירופים הנאנקים תחת יוקר מחיה עולה יעברו במסות לרכבות כל עוד האלטרנטיבה התעופתית היא גם מהירה וגם זולה יותר.

למעשה, באירופה למודי אכזבות מהעובדה שהנציבות משיקה את אותו הפרויקט מדי כמה שנים, עם מטרות שונות. "זה היה פרויקט הפוסטר של הנציבות - רכבות מהירות, אבל שום דבר לא השתנה בשנים האחרונות", כתב לאחרונה Euractiv, אתר חדשות הממוקד במדינות אירופה. כבר ב־2021 פורסמה תוכנית דומה וגם אז הובטח לנסוע בחצי מהזמן. במקור ההבטחה הייתה להכפיל את מספר הרכבות המהירות עד 2030 ולשלש אותו עד 2050. כעת מדברים על יעד של הכפלה בלבד עד 2040. "החזון האדיר של תנועת רכבות עדיין לא התממש, והפרגמנטציה של השווקים השונים היא הסיבה העיקרית".

האם הפתרון יבוא מהמלחמה?

ישנו אקס־פקטור שיכול לשנות את התמונה בשנים הקרובות, אך הוא עדיין רחוק מלהיות ודאי. בחלק גדול מאירופה הרכבות ארוכות הטווח לא התחילו מהרצון למשש כתחבורה לנוסעים, אלא מצרכים צבאיים. כך, הרכבת מברלין לפריז נשענת על מסילות שהוקמו בימי מלחמת העולם הראשונה, כדי לספק תחמושת ופגזים לחזית מול צרפת. התשתית הצפופה בחבל הרוהר הגרמני נועדה לספק פלדה ופחם לתשתיות הנשק הגרמניות, לא לשמש את האוכלוסייה במקום.

כעת, כשאירופה מתחמשת מחדש בשל המלחמה באוקראינה, שוב בולט הקשר בין רכבות לפעילות צבאית. ייתכן כי כחלק מהמוכנות למלחמה של נאט"ו נגד יריב ממזרח יושקע כסף רב בתשתיות. לפני כשנתיים נדחה תרגיל של נאט"ו בשבוע, לאחר שהתברר כי גשרים ברומניה אינם חזקים מספיק לשנע ציוד וחיילים באמצעות רכבות. כעת, כשרוב מדינות נאט"ו הבטיחו להוציא כ־3% ויותר מהתמ"ג שלהן על מטרות צבאיות, יש קולות הקוראים לחשב את ההשקעה ברכבת כחלק מכך, מה שללא ספק יפתח את הברזים.

בינתיים המגמה היא של צמצום התשתיות ולא של הגדלתן. היקף רשת הרכבות האירופית צנח בעשור שהסתיים ב־2023 ב־1.3% לפי נתוני האיחוד האירופי והסתכם ב־200,947 ק"מ. החזון האירופי נועד לשנות את המגמה, אך התושבים מצביעים ברגליים ושיעור הטסים עולה בחדות יותר מאשר שיעור הנוסעים ברכבות מהירות. "הרכבות המהירות הן לא רק לטובת זמני הגעה מהירים יותר, הן תורמות גם לאיחוד האירופים, לחיזוק הכלכלה ולהובלה במרוץ העולמי של תחבורה בת־קיימה", הצהיר נציב התחבורה האירופי. אבל כאשר בסין רכבות נוסעות ב־350 קמ"ש, ובגרמניה המהירות הממוצעת לרכבות מהירות לא עוברת את 140 הקמ"ש, לאירופה עדיין יש הרבה לאן להתקדם.

עוד כתבות

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה

בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית