גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתשומת ליבו של סמוטריץ': מה קרה לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

הפחתת מכסים סיטונאית, הקלה על נוטלי משכנתאות ושורה ארוכה של מענקים ● הגדלת הפטור ממע"מ בשנת בחירות החזירה אותנו לצעדים הבולטים שביקשו להקל על הציבור - דווקא לפני פתיחת הקלפיות ● איך נראתה כלכלת הבחירות בעבר, והאם היא בכלל נשאה פרי?

שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ
שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא השבוע בצעד שממנו צפויים ליהנות אזרחים רבים: הכפלת הרף המרבי לפטור ממע"מ ל־150 דולר, מה שיאפשר יבוא אישי ללא תשלום המס של מוצרים רבים נוספים בהזמנה מחו"ל.

מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שייפגעו?
המשרוקית | סמוטריץ' מכחיש, אבל הוא בהחלט זכה להערה שלילית בדוח המבקר

מה גרם לו לצאת דווקא עכשיו במהלך שמנוגד להמלצות העקביות של הדרג המקצועי במשרד האוצר? רבים קשרו זאת לבחירות לכנסת שיתקיימו בשנה הקרובה, והדביקו להחלטה של סמוטריץ' תווית של "כלכלת בחירות".

היות שהמושג "כלכלת בחירות" צפוי לעמוד במוקד השיח בחודשים הקרובים - נקרית בפנינו הזדמנות טובה לחזור ללקחי העבר ולהבין איך נראית השיטה בישראל, והאם היא באמת מצליחה לקנות את תמיכת המצביעים?

בחירות 1981 | מכוניות וטלוויזיות צבעוניות

רקע: מנחם בגין הגיע למערכת הבחירות של 1981 עם תנאי פתיחה כלכליים לא פשוטים, בלשון המעטה. מדינת ישראל נכנסה לסחרור של עליות מחירים, ובסוף 1980 - רק חצי שנה לפני הבחירות - שיעור האינפלציה השנתי עמד על 133%. שר האוצר יגאל הורוביץ התפטר, ובמקומו נכנס לתפקיד יורם ארידור. ארידור טען שהוא יבצע "כלכלה נכונה", אבל מבקרים מכל עבר פקפקו בכך, והצביעו על הקשר בין הצעדים שביקשו "להיטיב עם העם" לבין ההליכה הקרובה לקלפיות.

מה היו הצעדים? בדומה לימינו אנו, כבר אז כנראה הייתה הבנה שהדרך אל לב הבוחרים עוברת דרך תוצרת חו"ל. ארידור הנהיג הפחתת מכסי יבוא של שורת מוצרים, הבולטים שבהם מכוניות, מכונות כביסה ומקררים. אומנם אותה תקופה זכורה בעיקר טלוויזיות צבעוניות, אולם כאן תפקידו של ארידור הסתכם בביטול ה"מחיקון" - המכשיר שהפעילה הטלוויזיה הישראלית שמחק את הצבע מהשידורים, במטרה "למנוע מהציבור להוציא כסף מיותר".

איך זה נגמר בסוף? הליכוד ניצח בבחירות, בגין הקים את ממשלתו השנייה וארידור נשאר במשרד האוצר. ההצלחה הפוליטית הזאת קושרה לפעולות של ארידור - ובמידה לא מבוטלת, הדבר חקק בתודעה הציבורית את המושג "כלכלת בחירות". בשולי הדברים, הסחרור הכלכלי החריף, האינפלציה לא נרגעה (בהמשך היא גם הגיעה ל־486%), יתרות המט"ח התרוקנו - ובדרך החלה מלחמת לבנון (הראשונה). אם זה לא מספיק, ב־1983 פרץ משבר מניות הבנקים - שכנראה הנחית מכה אחת יותר מדי על כהונת ארידור כשר אוצר, ובעקבותיו הוא פרש מהתפקיד.

בחירות 1984 | לסבסד את אזרחי המדינה

רקע: גם ב־1984 ממשלת הליכוד הגיעה לקלפיות במצב לא פשוט, זאת בעקבות פרישתו של מנחם בגין, השהות הישראלית בלבנון והמשבר הכלכלי שנוצר משילוב של ההיפר־אינפלציה ומשבר מניות הבנקים. כדי להחמיר את המצב, הממשלה לא הצליחה להגדיל באופן ריאלי את גביית המיסים. שר האוצר יגאל כהן־אורגד, שהחליף את ארידור, נראה בתחילת מערכת הבחירות כמי שמסרב לנהוג כקודמו ומעדיף כלכלה אחראית יותר, אך תוך זמן קצר המערך טען שהוא עבר "ארידוריזציה".

מה היו הצעדים? הקואליציה לא בחלה באמצעים כדי להיטיב עם הפרט טרם הבחירות, במה שלפעמים הוצג כעקיפה של שר האוצר. כך למשל, ועדת הכספים סירבה לבקשת חברת החשמל להעלות את תעריפי החשמל ב־14%, ובמקום זאת אישרה עלייה של 10% בלבד. גם ועדת המים של הכנסת אישרה עלייה מופחתת בלבד (35% במקום 40%). שר העבודה והרווחה החליט להקפיא את שכר הלימוד במעונות היום. בחלק מהמקרים, הצפי היה שעליית התעריפים תושלם לאחר הבחירות. עם זאת, ישנם דברים בהם כהן־אורגד לא יכול לחמוק מאחריות: במשמרתו קצב עליית מחירי המוצרים המפוקחים היה נמוך מהאינפלציה (קרי, הגדלה ריאלית של הסובסידיה) ושינוי מדרגות המס, כולל שחרור 56 אלף שכירים ועצמאים ממס הכנסה.

איך זה נגמר בסוף? תוצאות הבחירות הורידו את הליכוד מבכורתה כמפלגה הגדולה ביותר, אך גם הביאו לתיקו פוליטי בין גוש המערך לגוש הליכוד, שבעקבותיו קמה ממשלת רוטציה בראשות יו"ר המערך שמעון פרס ויו"ר הליכוד יצחק שמיר. תחת רה"מ פרס ושר האוצר יצחק מודעי, ב־1985 יצאה לדרך תוכנית הייצוב הכלכלית שנועדה לרסן את ההיפר־אינפלציה. התוכנית כללה, בין היתר, קיצוץ חד בתקציב הממשלה, איסור על בנק ישראל לממן באמצעות הדפסת כסף את גרעונות הממשלה, הקפאת שכר ומחירים ועוד. התוכנית נחשבה להצלחה, והורידה במהירות את האינפלציה מיותר מ־450% ל־20%.

בחירות 1992 | משכנתאות וחובות המושבים

רקע: בחירות 1992 עסקו פחות בכלכלה, ויותר בשאלות מדיניות אל מול הפלסטינים ובנושא טוהר המידות בעקבות "התרגיל המסריח". עם זאת, ישראל כן התמודדה עם אתגרים כלכליים שנוצרו בעקבות התפרקות ברית המועצות ועלייה מסיבית של יהודי האזור לישראל, באופן שהפעיל לחץ רב על תשתיות המדינה והביא לאבטלה גבוהה.

מה היו הצעדים? בזמן אמת, רבים טענו שממשלת שמיר מצאה לעצמה דרכים יצירתיות לכלכלת בחירות. כך למשל, כתב העיתון "חדשות" יאיר פידל האשים את הממשלה במניפולציות על המדד בדרכים שונות, ביניהן הצפת השוק בירקות מעזה, בלימה מלאכותית של עליות מחירים ודחיית התייקרות הדלק - מה שיצריך להביא להעלאת המדד באופן חד יותר לאחר הבחירות. בנוסף, כפי שד"ר רוני שחר אמר לעיתון "במחנה" באותה שנה, דווקא האופוזיציה נקטה בכלכלת בחירות, דרך תמיכה בחוקים כמו חוק גל (שסייע למחוק חלק מחובות המושבים) וחוק המשכנתאות (שהיטיב את תנאי הלווים, כולל הצמדה חלקית בלבד של ההלוואה למדד). הדבר הביא את ראש איגוד לשכות המסחר דאז דני גילרמן להמליץ על הפקדת הכלכלה בימי הבחירות בידיו של צוות מקצועי.

איך זה נגמר בסוף? מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין ניצחה בבחירות והצליחה להקים ממשלה. למרות שהיא זכורה במיוחד בגלל פועלה המדיני והסכמי אוסלו, היו לה גם רפורמות משמעותיות בתחומי הכלכלה, כמו חוק ביטוח בריאות ממלכתי והפרטת חברות ציבוריות גדולות. מנגד, הייתה השקעה מסיבית בתחומים כמו בריאות וחינוך והגדלה של השכר במגזר הציבורי. חוק גל עצמו, לאחר תביעות בין המושבים לנושים, הגיע לבג"ץ לאור עתירה של בנק המזרחי - וכך קיבלנו את פסק דין בנק המזרחי המפורסם.

שמעון פרס. האופוזיציה בראשותו הואשמה ב-1992 ב''כלכלת בחירות'' / צילום: לע''מ

בחירות 2006 | עוד תרופות לסל הבריאות?

רקע: ראש הממשלה אריאל שרון עמד על פרשת דרכים. תוכנית ההתנתקות קרעה את מפלגתו (הליכוד), ושותפתו הבכירה - מפלגת העבודה - פרשה מהקואליציה לאחר שבחרה יו"ר חדש, עמיר פרץ. שרון איבד את הרוב בכנסת. הוא פרש מהליכוד, הקים את קדימה, ונערך לבחירות שנקבעו לסוף מרץ 2006. אבל בינואר כל הסיפור קיבל תפנית מטלטלת. שרון לקה בשבץ מוחי, אהוד אולמרט החליף אותו - וסיכויי ההצלחה של קדימה הוטלו בספק רב.

מה היו הצעדים? תוך כדי הדרמה הפוליטית, בין ינואר למרץ 2006, הייתה אמורה להתכנס ועדת הסל שבע פעמים. הוועדה, נזכיר, משפיעה על הוספה של תרופות לסל הבריאות. מטבע הדברים, דיוני ועדת הסל זוכים תמיד להד תקשורתי וציבורי נרחב - קל וחומר בתקופה של מערכת בחירות סוערת כזאת.

איך זה נגמר בסוף? היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הוציא הנחיה לפיה אין מקום לקבלת החלטות על ידי ועדת הסל, "מאחר שנמצאים אנו ערב הבחירות לכנסת". ההסתדרות הרפואית וארגון "צרכני בריאות בישראל" עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לממשלה להתכנס ולדון בהחלטות הוועדה, חרף הנחיית היועמ"ש. בג"ץ דחה את העתירות ואסר על הוועדה להתכנס לפני הבחירות, אך התיר לה להתכנס מיד לאחריהן, עוד בטרם תוקם ממשלה חדשה. לדברי פרופ' רבקה וייל, דומה כי מה שעמד ביסוד החלטתו של בית המשפט בנושא סל התרופות - אף שהדבר לא נאמר על ידיו מפורשות - הוא החשש שאם ועדת הסל, ובעקבותיה הממשלה, תחלטנה לפני הבחירות על הרחבת סל התרופות, יהווה הדבר מעי שוחד בחירות וניסיון לחלק טובין חומריים בדמות תרופות, כדי לחזק את תמיכת העם בשלטון הקיים".

בחירות 2015 | העלאת שכר המינימום

רקע: שנה ותשעה חודשים בלבד לאחר שהושבעה, ממשלת נתניהו השלישית התפרקה, השרים יאיר לפיד וציפי לבני פוטרו, הכנסת הצביעה על פיזורה המוקדם והבחירות נקבעו למרץ 2015. הרקע הוא משבר אמון בין השותפות הקואליציוניות, שלימים נודע כי היה קשור לתמיכת חלקן ב"חוק ישראל היום". שר האוצר היוצא לפיד לא נהנה מאהדה יתרה, כשבין היתר נמתחה ביקורת חריפה על תוכנית "מע"מ אפס" על רוכשי דירה ראשונה.

מה היו הצעדים? למרות חוסר הפופולריות של חלק מהצעדים הכלכליים של הממשלה, ממש ערב פירוקה היא ביצעה מהלך שזכה לאהדה ציבורית יותר רחבה: העלאת שכר המינימום. נציגי המדינה, ההסתדרות והמעסיקים הסכימו על העלאה שכר המינימום ל־5,000 שקל בשלוש פעימות. בנוסף, שר הכלכלה נפתלי בנט ביקש להרחיב בצו את ההסכם הקיבוצי, באופן שיעלה שיעור הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בלם את הצו של בנט, ואמר: "אינני רואה כיצד ניתן לנהל הידברות ולקבל הכרעות מחייבות בנקודה זו לעת הזו בעיצומה של תקופת בחירות".

איך זה נגמר בסוף? בסופו של דבר, היועמ"ש וינשטיין אישר את העלאת שכר המינימום גם בתקופת הבחירות (אך לא את צו ההרחבה). כל זה לא הציל לגמרי את יאיר לפיד, כשבבחירות מפלגתו ירדה בחדות ואיבדה שמונה מנדטים. באשר לשכר המינימום, אחרי הבחירות נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי, לפיו בסוף 2017 שכר המינימום יועלה ל־5,300 שקל. בהמשך החוק תוקן בהתאם, ומאז היו העלאות נוספות של שכר המינימום - וכיום הוא עומד על כ־6,248 שקל.

בחירות 2021 | הזנקת הכלכלה בגדול!

רקע: אחרי שתי מערכות בחירות עקרות, הגיע לישראל (ולעולם כולו) נגיף ששינה את החיים לבלי היכר - עד כדי כך שהוא אפילו הצליח לגרום לתזוזות בפוליטיקה הישראלית. באפריל 2020, בנימין נתניהו ובני גנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת אחדות לשעת חירום. אבל האחדות לא האריכה ימים. היות שהממשלה רק הוקמה באמצע השנה ובניסיון לתת מידה כלשהי של ודאות למשק, בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין סיעתו של גנץ נקבע שיועבר תקציב דו־שנתי לשנים 2020־2021. אלא ששר האוצר מטעם הליכוד, ישראל כ"ץ, הודיע שהתקציב יהיה חד־שנתי, בניגוד להסכם. בסופו של דבר אף תקציב לא עבר, והכנסת התפזרה.

רה''מ נתניהו ושר האוצר כ''ץ. התוכנית הכלכלית שלהם לפני בחירות 2021 נבלמה / צילום: חיים צח, לע''מ

מה היו הצעדים? בינואר 2021, חודשיים לפני מועד הבחירות, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ השיקו ברוב טקס תוכנית כלכלית בת תשעה צעדים "להזנקת הכלכלה בגדול!". התוכנית, בעלות של 15 מיליארד שקלים, כללה מענק לעסקים, מענק למשקי בית, מענק לחוזרים לעבודה, מענק לנכים, פריסת מע"מ לעסקים קטנים ובינוניים, הקלה בהלוואות לעסקים, דמי אבטלה לעצמאים, הפחתת רגולציה עסקית ו"רפורמות להגדלת ההשקעות" בתשתיות פיזיות, דיגיטציה וטכנולוגיה.

איך זה נגמר בסוף? היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שיגר מכתב לשר האוצר כ"ץ ובו הזהיר קידום תוכניות כלכליות בתקופת בחירות. נתניהו התרעם: "לאן הגענו, שפקידים יגידו מה וכמה, איזו דמוקרטיה זאת? זה כלכלת בחירות? לא". התוכנית נקברה, ולאחר הבחירות מפלגת הליכוד הפסידה את השלטון, והוקמה ממשלת בנט־לפיד.

בחירות 2022 | הקלה על רוכשי הדירות

רקע: "ניסיתי אחדות, אך לצערי לא אוכל לתת יד לפגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל ועם ישראל", כתבה באפריל 2022 יו"ר הקואליציה עידית סילמן, במה שהוריד את המסך מעל כהונתה של ממשלת החילופים בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, וב־20 ביוני 2022 זה כבר הפך לרשמי. ממשלת בנט־לפיד קצרת הימים ידעה התמודדויות במספר חזיתות - אחת מהן היא החזית הכלכלית. נקודה כואבת במיוחד הייתה שוק הדיור - עם התייקרות משמעותית של כ־18% במחירי הדירות בתוך שנה.

שר הכלכלה נפתלי בנט. בוטל הצו שחתם להעלאת שכר המינימום בבחירות / צילום: שלומי יוסף

מה היו הצעדים? שבוע וחצי לאחר ההסכמה על פיזור הכנסת, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית מהלך שהסעיר את שוק הנדל"ן: הגבלת ההצמדה למדד תשומות הבנייה ממחיר דירה חדשה. זאת, במטרה לצמצם את החשיפה של רוכשי דירות לעליית המדד, ולהתייקרות בפועל של המחיר שהם ייאלצו לשלם עבור הדירה.

איך זה נגמר בסוף? המהלך הדרמטי לא עבר בשקט. התאחדות הקבלנים התקוממה, הגישה עתירה לבג"ץ וטענה שיש כאן "טעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות". לאחר התדיינות משפטית בת יותר משנתיים, באוקטובר 2024 הושגה פשרה בין המדינה לקבלנים. לראשי ממשלת בנט־לפיד זה פחות עזר, כשאחרי הבחירות הראשון מצא עצמו מחוץ לחיים הפוליטיים והשני עבר לשורות האופוזיציה.

עוד כתבות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים