גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה

רה"מ בנימין נתניהו יצר רעידת אדמה כשהחליט להגיש באופן רשמי בקשת חנינה לנשיא המדינה ● מה המשמעויות, וכיצד תתקבל ההכרעה? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר היום (א'), באמצעות בא-כוחו עו"ד עמית חדד, בקשת חנינה באורך 14 עמודים ללשכת נשיא המדינה יצחק הרצוג. אבל עוד לפני שצוללים לבקשה כולה, רצוי לדעת כיצד פועל מנגנון החנינה, ואילו תרחישים אפשריים במסגרתו. גלובס עושה סדר.

תקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של ראש הממשלה
דעה | נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"
האם דרישת החנינה של טראמפ ממלכדת את נתניהו?
חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

מי רשאי להעניק חנינה?

המקום היחידי בספר החוקים הישראלי בו החנינה מוזכרת היא בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם". כלומר, מי שצריך לקבל את ההחלטה הסופית לגבי החנינה לנתניהו הוא הנשיא הרצוג.

עם זאת, בקשת החנינה היא רק תחילת הדרך. לאחר מכן החנינה תעבור במחלקת החנינות של משרד המשפטים, שם ייאסף חומר לבחינת הבקשה של נתניהו על-מנת לגבש חוות-דעת. רק אז הבקשה תעבור להחלטה סופית של הנשיא. ברוב המקרים הנשיא מקבל את חוות-הדעת של משרד המשפטים, אך הוא לא מחויב אליה.

למה היה צריך את הבקשה של נתניהו?

לפי אתר משרד המשפטים, "מגיש הבקשה (לחנינה) יכול להיות המבקש הנדון, בא-כוחו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה". הדבר הביא לכך שכאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כתב להרצוג שיש לחון את נתניהו, נשיא המדינה השיב כי על ראש הממשלה להגיש בקשה בזכות עצמו. כעת, משבקשה זו הוגשה לפי הספר, תהליך שקילת החנינה יוכל להתחיל.

האם יש צורך בהודאה באשמה לצורך קבלת החנינה?

לא. כפי שמוסבר במאמרה של ד"ר דנה בלאנדר במכון הישראלי לדמוקרטיה, "חנינה היא מעשה של חמלה וצדק הנעשה משיקולים לגופו של אדם ובהתחשב בנסיבות הייחודיות והאישיות של כל מבקש חנינה. לכן אין תנאים מוקדמים לחנינה, והחוק אינו קובע מה צריכים להיות שיקוליו של הנשיא בבואו לדון בבקשות החנינה". בהתאם, גם הודאה באשמה אינה נדרשת.

למעשה, כך אומר סעיף 3 לבקשת החנינה של נתניהו: "ראש הממשלה סבר מתחילת הדרך, והוא סבור גם עתה, כי אם ההליך המשפטי יתנהל עד סופו, הוא יסתיים בזיכוי מלא".

האם יש צורך שנתניהו יורשע כדי להעניק לו חנינה?

עקרונית, סעיף 11(ב) מדבר על חנינת "עבריינים" - כלומר מי שהורשעו בדין. ואולם כבר ישנו תקדים להענקת חנינה טרם הרשעה: בפרשת קו 300 בשנות ה-80. אז, הנשיא חיים הרצוג חנן את אנשי השב"כ המעורבים בפרשה עוד טרם עמדו בדין, לאחר שאלה הודו באשמה, וראש השב"כ התפטר. "עשיתי זאת מתוך מטרה לסיים את מחול השדים סביב הפרשה ולמנוע פגיעה קשה נוספת בשרות הביטחון הכללי", נימק הנשיא. "החלטתי ניתנה מתוך הכרה עמוקה שטובת הציבור בהמשך הפרשה וטובת המדינה מחייבים להגן על ביטחוננו ולהציל את שרות הביטחון הכללי מן הנזק הכרוך בהמשך הפרשה".

הדבר הגיע לפתחו של בג"ץ, שקבע כי במקרים נדירים ניתן להעניק חנינה עוד לפני הרשעה, אך רק בהינתן "נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולים אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פתרון סביר אחר". בהתאם, הנחיית יועמ"ש 4.4000 קובעת כי "כלל, אין נשיא המדינה מטפל אלא בבקשות המתייחסות לאדם שהורשע. טיפול בבקשות טרם הרשעה לא יהיה אלא במקרים נדירים".

בדומה לנימוק של הרצוג, כך גם בקשת החנינה של נתניהו מבססת את הצורך בחנינה על האינטרס הציבורי: "ראש הממשלה נכון לצעוד בדרך זאת של בקשת חנינה מכבודו, למרות שבכך הוא יוותר על זכותו לנהל את ההליך המשפטי בעניינו עד תום, וזאת כאמור מתוך ראיית האינטרס הציבורי בכללותו. טובת העם והמדינה תמיד הייתה ותמיד תהיה לנגד עיניו של ראש הממשלה, וכך גם עתה". אבל - כפי שאמר לנו בעבר פרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה - בהינתן קיומה של האפשרות להסדר טיעון, קשה לטעון כי אין "פתרון סביר אחר", כלשון בג"ץ.

האם יש ביקורת שיפוטית על מתן החנינה?

סעיף 13(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה קובע: "לא ייתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה".

עם זאת, נקבע כבר בפסיקה כי ישנה אפשרות לביקורת שיפוטית מצומצמת ביותר, שניתנת רק במקרים חריגים, גם על פעולות הנשיא או על גורמים אחרים שמעורבים בהחלטה.

בלם נוסף על פעולות הנשיא הוא חתימת הקיום, שבענייני חנינות לרוב ניתנת על-ידי שר המשפטים. ברוב המקרים השר מספק את חתימת הקיום, ובהתחשב במצב הפוליטי ניתן להניח שכך יהיה גם כעת, אבל במקרים חריגים הוא כן יכול להימנע מלספק אותה. דרך אחת לפנות לבג"ץ תהיה עתירה נגד חתימת קיום מצדו של השר יריב לוין, אם כי לא בטוח שזו תתקבל.

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בכיר בצבא ארה"ב: לא פונו חיילים מהבסיסים בקטאר ובבחרין

דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%