גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

לא בכדי נעדרת הכותרת "בקשת חנינה" מהמסמך שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא יצחק הרצוג, ובמקומה מתנוסס שמו של ראש הממשלה. למרות תוכנו, המסמך הוא הכול חוץ מבקשת חנינה. אין בו הודאה באשמה, אין בו לקיחת אחריות ולו מינימלית על המעשים שבגינם הואשם ראש הממשלה בשלוש פרשות פליליות, ואין בו הכאה על חטא לגבי מחול השדים שמובילים נתניהו והכוורת שלו נגד מערכת המשפט מאז פרצו לחיינו תיקי האלפים.

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה
תקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של ראש הממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג

מה כן מופיע במסמך? חזרה על ההאשמות המוכרות נגד החוקרים והפרקליטות, האדרה עצמית ותיאור החנינה כטובה שנתניהו עושה למערכת - שכן האינטרס האישי שלו הוא בכלל להמשיך את המשפט (ממנו הוא פועל במרץ להיעדר) עד לזיכוי המלא. במילים אחרות - התמהיל המוכר לעייפה של התקרבנות, פולחן אישיות ודה-לגיטימציה כלפי שומרי הסף.

נתניהו אף שב ומבהיר במסמך כי פניו להמשך הכהונה כראש הממשלה, והוא כלל אינו מעלה על הדעת לפרוש. החנינה נועדה אפוא להסיר מעליו את עננת האישומים, וקבלתה ללא לקיחת אחריות צפויה רק להעצים את מעמדו הציבורי של ראש הממשלה ולהעניק לו תחמושת יקרה מפז להמשיך את המערכה נגד מערכת המשפט - הפעם עם חותמת הכשר לאמירתו ש"התיקים התפורים קרסו".

ועדיין, החלק המדאיג באמת בבקשת החנינה הוא דווקא תגובתו של הנשיא הרצוג. למרות מופרכות הבקשה, הנשיא מיהר להודיע כי ישקול אותה "באחריות ובכובד-ראש". הרצוג רמז כבר בעבר כי הוא עשוי לחון את ראש הממשלה, והודעתו כעת מצטרפת לקו הפושר שמוביל הנשיא לנוכח הפגיעה במערכת המשפט, ומבשרת כי אין לתלות ציפיות באזרח מספר 1 בכל הנוגע לעמידה איתנה על שלטון החוק.

מה יקרה בבג"ץ?

סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, מסתמך - ובצדק מבחינתו - על פרשת קו 300 כתקדים למתן חנינה עוד בטרם הרשעה. היה זה לא אחר מאשר הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא המכהן, שהעניק אז חנינה לראשי השב"כ על מעורבותם ברצח מחבלים שנתפסו חיים עוד בטרם הורשעו. בג"ץ בראשות נשיא העליון דאז, מאיר שמגר, אישר את המהלך - נגד דעת המיעוט של השופט ולימים הנשיא, אהרן ברק. מאז, המקרה מוסיף ללוות כצל את הדמוקרטיה הישראלית.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, המובילה ביחד עם פרקליטות מיסוי וכלכלה את התביעה נגד ראש הממשלה - ואשר דחתה בעבר את קריאת שופטי נתניהו לפרקליטות למשוך את האישום נגד ראש הממשלה בשוחד בתיק 4000 - צפויה להתנגד לחנינה במתכונתה הנוכחית. אלא שהרצוג עשוי כאמור לפעול בניגוד להמלצתה.

במקרה כזה, התיק צפוי להגיע לבג"ץ. באקלים הנוכחי, לא יהיה זה קשה לדמיין את בית המשפט, שהכשיר את מינויו מועמדו של נתניהו לראש השב"כ ואת התערבות שר המשפטים יריב לוין בחקירת הפצ"רית, סומך את ידיו גם על מתן חנינה בטרם הרשעה.

כמה סמלי יהיה זה אם הפגיעה שחוותה הדמוקרטיה השברירית שלנו לפני 40 שנה בפסק הדין של קו 300 (הידוע כ"הלכת ברזילי"), תכשיר את המהלומה האנושה שתונחת עליה אם נתניהו יזכה לפטור רשמי מהאישומים נגדו מבלי ליטול ולו גרם של אחריות.

גם אופציית הזיכוי על השולחן

גם אם מהלך החנינה לא יבשיל, והמשפט יימשך, לנתניהו יש סיבות טובות לחייך. מי שהזדמן לאולם בית המשפט מאז שנפתחה החקירה הנגדית של ראש הממשלה על-ידי הפרקליטות, יכול היה להתרשם משתי מגמות הפוכות: הראשונה - תשובותיו של נתניהו לשאלות התביעה הן לא אחת סותרות, מסורבלות ולפרקים מביכות, והוא חוזר להפליג בנאומים היסטוריים במקום לספק תשובות. המגמה השנייה - הדבר אינו משנה לשופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, שמתעקשים לרוב להפגין אהדה לקו ההגנה של נתניהו.

דוגמה בולטת לכך היא החקירה הנגדית של ראש הממשלה בתיק 1000. זהו תיק המתנות, אשר לגביו נטען כי נתניהו לא יוכל לחמוק בו מאחריות כי אין מחלוקת שקיבל הטבות במאות אלפי שקלים מבעלי הון. אלא שהדינמיקה הנחשפת בפני מי שפוקד את אולם בית המשפט מעידה כי השופטים רחוקים מלהשתכנע כי התנהלותו של נתניהו אפילו בפרשה המובהקת הזו הייתה בעייתית.

כך, בתחילת עדותו, נתניהו ניסה להגחיך את האישומים ולתאר את הפרקליטות כמי שרודפת אותו בגלל "בובת באגס באני" שקיבל בנו יאיר לפני שנים בניו יורק מארנון מילצ'ן. ניתן היה לצפות מהשופטים שיבינו כי מדובר בהמחשה אחת מיני רבות ליחסי התן-וקח שניהל נתניהו עם מיטיביו ולזרם הבלתי פוסק של דרישות למתנות ולטובות הנאה שהפנו בני הזוג נתניהו לבעלי הון כבר משנות ה-90'. אלא שהשופטים בחרו דווקא "לזרום" עם הקו המגחיך של נתניהו, ודרשו מהתובע, עו"ד יהונתן תדמור, לעבור הלאה, תוך שהם מסמנים כי אין מקום לדון עוד "בבאגס באני".

גם כאשר החקירה הנגדית עברה לתיק 4000, והתובעת, עו"ד יהודית תירוש, עימתה את נתניהו עם טענותיו כי מעולם לא התעניין במיוחד בסיקור התקשורתי שלו, נתניהו בחר להשיב בהרצאה ארוכה לגבי תמיכת התקשורת במדינה פלסטינית ולגבי מדיניותו לעודד את "גיוון התקשורת".

השופטת פרידמן-פלדמן אומנם תהתה קצרות "איך זה עונה לשאלה", אך בהמשך הצטרפה לחבריה להרכב, וביחד הם אסרו על עו"ד תירוש להציג דברים שאמר שלדון אדלסון המנוח לגבי החשיבות שייחס נתניהו לתקשורת. השופטים גם בלמו שאלות לגבי מעורבותה של שרה נתניהו בדרישה להטיית הסיקור.

יש הסבורים כי השופטים יוצאים מגדרם לתת לנתניהו "את יומו בבית המשפט", רק כדי שלא ניתן יהיה לבוא אליהם בטענות בעתיד, כאשר ירשיעו אותו. הסברה הזו מנותקת מהמתרחש באולם. שם, כבר חמש וחצי שנים שהשופטים מקרינים בהתנהלותם שהפרשנות שמציג נתניהו לעובדות נשמעת להם לכל הפחות לגיטימית, אם לא עדיפה. מכאן שהאפשרות שהמשפט יסתיים בזיכוי, כולל בתיק 1000, מצויה לגמרי על השולחן. ואם כך יקרה, מי צריך חנינה?

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בדרך לאישור התקציב: הושגו הסכמות על תקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר כעת ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון ● רפורמת החלב צפויה לעבור

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת