גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90
ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

חמש שנים וחצי אחרי פתיחת המשפט הפלילי נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (א') בקשה רשמית לחנינה לנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה מגיעה אחרי שבחודשים האחרונים גבר העיסוק הציבורי באפשרות שהרצוג יחון את נתניהו. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף קרא להרצוג מעל דוכן הכנסת להשתמש בסמכותו, ולאחר מכן שיגר מכתב רשמי להרצוג.

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה
דעה | נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

במסמך בן 13 עמודים שעליו חתום סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ואשר אליו נלווה מכתב קצר מצד ראש הממשלה עצמו, מפורטת הבקשה, שעיקרה האינטרס הציבורי בחנינה - אך ללא הודאה באשמה.

הרצוג מסר בעקבות הבקשה כי "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות. לאחר קבלת כל חוות-הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד-ראש".

בבקשתו כתב נתניהו להרצוג: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות. אני מודע לכך שההליך המתנהל בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות. אני נושא באחריות ציבורית וערכית רחבה, מתוך הבנה להשלכות של כלל האירועים. בשל כך, ועל אף האינטרס שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי עד זיכויי המלא, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת".

ראש הממשלה הוסיף: "מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח סביבו".

כעת, בקשת נתניהו צפויה לעבור למחלקת החנינות במשרד המשפטים בראשות עו"ד לימור גולדנברג-חדד. בדוח המחלקה ל-2024 כתבה גולדנברג-חדד כי סמכות החנינה "מופעלת במשורה ותוך הפעלת שיקול-דעת רחב, שואפת לאזן בין האינטרס האישי של מבקש החנינה לבין האינטרס הציבורי הרחב".

אירוע נפיץ פוליטית

הליך הטיפול בבקשה כולל את קבלת חוות-הדעת של הפרקליטים המנהלים את התיק. במקרה זה מדובר בעו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ובעו"ד יהונתן תדמור, פרקליט מחוז תל אביב במיסוי וכלכלה. תירוש חוקרת בימים אלה את נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב לגבי תיק 4000, ולפניה חקר אותו תדמור לגבי תיק 1000. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, צפויה להיות מעורבת אף היא בגיבוש העמדה.

הליך העבודה של מחלקת החנינות כולל אירוע נפיץ מבחינה פוליטית. המחלקה נדרשת להציג את המלצתה בפני שר המשפטים יריב לוין, וזה רשאי לתמוך בהמלצה או להגיש המלצה אחרת מטעמו. בהמשך הדרך, ובהתאם להמלצתה של מחלקת החנינות, התיק יחזור למחלקה המשפטית של בית הנשיא, אשר תכין חוות-דעת מטעמה עבור הרצוג.

עו"ד גיל דחוח, מומחה למשפט פלילי, מסביר כי ב-95% מהמקרים נוהג הנשיא לקבל את המלצתה של מחלקת החנינות במשרד המשפטים, הנחשבת לנוקשה. לדבריו, חלק מהמקרים הנדירים שבהם דחה הנשיא את ההמלצה היו דווקא כאלה שבהם הוא העדיף שלא להעניק חנינה בשל שיקולים ציבוריים, ולמרות שהמחלקה תמכה בה.

בקשת החנינה של נתניהו נשענת על מספר טיעונים מרכזיים. בראש ובראשונה, עו"ד חדד שב וטוען כי ההליך נגד ראש הממשלה היה בלתי הוגן: "נחקרים רבים נשאלו שאלות שצריכות להטריד כל אדם שוחר דמוקרטיה וחירות... בוצעו תרגילי חקירה לא חוקיים שלאחר מכן ניסו להסתיר את קיומם; הופעלו לחצים על עיתונאים כדי שישמשו מקורות לאיסוף מידע נגד ראש הממשלה".

חדד מזכיר בהקשר זה את הפנייה של שופטי נתניהו לפרקליטות מיוני 2023. ראשת ההרכב, רבקה פרידמן-פלדמן, והשופטים עודד שחם ומשה בר-עם, קראו לתביעה למשוך את האישום בשוחד נגד נתניהו במסגרת תיק 4000, וקבעו כי "יש צורך בסיום המשפט (לטובת העניין והמדינה)".

האם צריך קודם הרשעה?

סוגיה מרכזית העולה בבקשת החנינה נוגעת לכך שהיא מוגשת למרות שהמשפט טרם הסתיים, ונתניהו לא הורשע בדין. נתניהו וסנגורו נסמכים על התקדים המפורסם של פרשת קו 300, שבה אישר בג"ץ את החלטתו של נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג (אביו של הנשיא המכהן), לחון את ראשי השב"כ שהיו מעורבים ברצח מחבלים שנתפסו בחיים - עוד לפני שהורשעו.

נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, דחה את העתירות שהוגשו נגד החנינה, וקבע כי הרצוג היה מוסמך להפעיל את סמכותו גם לפני הרשעה. השופט אהרן ברק, אשר לימים החליף את שמגר כנשיא העליון, היה בדעת מיעוט ופסק כי החנינה אפשרית רק לגבי "עבריין", כלומר מי שהורשע.

עו"ד חדד אף מפנה לחנינה שהעניק נשיא ארה"ב ג'רלד פורד לקודמו בתפקיד, ריצ'רד ניקסון, בגין מעורבות האחרון בפרשת ווטרגייט - למרות שניקסון לא הורשע וסירב לקחת אחריות על הפרשה.

לדברי חדד, "סיום המשפט יוביל לצמצום הנזקים החברתיים והציבוריים הקשים, יאפשר ריכוך ומזעור של הקיטוב בעם, יקדם שיח אמיתי וכן בין החלקים השונים בחברה, יאפשר לראש הממשלה בעצמו לקדם צעדים לקידום איחוי וריפוי הציבור ובאופן כללי יוביל לרגיעה שהעם בישראל כל-כך צמא לה".​

הבקשה שהוגשה לנשיא צפויה אפוא להתחיל ולגלגל כדור שלג, שעשוי להוביל לסיום דרמטי לפרשה המשפטית המטלטלת את ישראל בשנים האחרונות.

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה

בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בדרך לאישור התקציב: הושגו הסכמות על תקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר כעת ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון ● רפורמת החלב צפויה לעבור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות